ראש בראש: איפה עדיף להשתכר, בנילוס או בפיקוק?

נילוס מול הפיקוק. צילומים: שלומי יוסף
נילוס מול הפיקוק. צילומים: שלומי יוסף

הם שני ברים שחולקים לא מעט נקודות השקה, קהל של אנשים שכונו "היפסטרים" מתישהו בעשור הקודם ועכשיו הם סתם תל אביבים שחוקים, ומלצריות מתנשאות. שניהם ראויים לתואר המתיש-אך-מוצדק "מוסד". אז איפה נסגור את הלילה?

5 באוגוסט 2022

שניהם יפים, שניהם נכונים, שניהם בגדר השרידים האחרונים של תל אביב מהימים בהם כמעט קיפחנו את חיינו בגלל מנת יתר באלנבי, ולא בגלל שליחי וולט דורסניים עם יותר מדי מנות ופחות מדי זמן – הפיקוק והנילוס הם אחד מהמקרים הנדירים בהם הטטייטל המתיש אך מוצדק "מוסד". הם חולקים לא מעט נקודות השקה ופונים לכאורה לאותו קהל – שחקנים, מוזיקאים, עיתונאים ושאר אנשי המקצועות החופשיים שלעולם לא ידעו כרטיס תןביס או משכנתא, בקיצור, כל מי שכונה "היפסטר" לפחות מספר דו-ספרתי של פעמים מתישהו בין השנים 2009-2016. אבל בסופו של יום, ליטרלי, כולנו רוצים לנשנש משהו נייס לצד הסוביניון בלאן מול אנשים נאים ומלצריות מתנשאות. אז למי תשאירו טיפ גבוה יותר?

פיקוק

מיקום: מרמורק בואכה הבימה. הצד המואר של הירח.
ותק: בדיוק הגיע למצוות.
אווירה: מאז שמעיין, המנהלת המיתולוגית והרוח החיה והבועטת של המקום עשתה רילוקיישן לרומא, האווירה פחות פמיליארית מבעבר. גם העובדה שג'וש, הברמן האגדי והאהוב שמילא את נעליה, עזב זמן לא רב אחריה – לא שימחה את הקבועים והקבועות של המקום. העיקר שיש לנו את שמעון משל, מוליד הטווס, שדואג שהמקום יהיה ידידותי וצוהל משעות הערב המוקדמות ועד הסגירה. לפעמים הפיקוק צוהל מדי, אבל ככה זה כשנושקים לכיכר הכי סואנת בעיר – הסקס אפיל של המקום בדרך כלל עולה אחרי שההצגות יורדות.

100% מהחוויה עם 0% מההתנשאות של העבר. פיקוק (צילום: שלומי יוסף)
100% מהחוויה עם 0% מההתנשאות של העבר. פיקוק (צילום: שלומי יוסף)

שירות: האטיטיוד שהיה מזוהה עם המקום בשנותיו הראשונות הוא לחלוטין נחלת העבר. לפעמים השירות עדיין יכול להיות מעט מבולבל, או שכל מיני מנות מתעכבות להן, אבל לא נתקטנן. עם הגיעו של הטווס למצוות, תודעת השירות התפתחה ביג טיים.
אוכל: מבוסס על המטבח הגיאורגי המופלא. החצ'פורי מדהים אבל קטן להכאיב ביחס למחיר. הפיצות הקוקטיות הן הנשנוש המושלם למי שזקוקים לפחמימה ריקה ומנחמת בלי יותר מדי ייסורי מצפון.
שורה תחתונה: המקום המושלם לדרינק של שעות הערב המוקדמות.

לא רק מעוז ברנז'ה אהוב (אבל גם, בהחלט גם). פיקוק (צילום באדיבות פיקוק בר)
לא רק מעוז ברנז'ה אהוב (אבל גם, בהחלט גם). פיקוק (צילום באדיבות פיקוק בר)

ראש בראש, סיבוב ראשון:
מי המסעדה הכי טובה בעיר, ג'ורג' וג'ון או OCD?
מה המוזיאון הכי טוב בעיר, מוזיאון תל אביב או מוזיאון ארץ ישראל?
מה הפארק הכי טוב בעיר, המסילה או קרית ספר?
איזה שוק הכי טוב בעיר, הכרמל או לוינסקי?
מה החומוס הכי טוב בעיר, אבו חסן או אל קלחה?

נילוס

מיקום: אלנבי. הצד האפל של הירח.
ותק: 6 שנים, אבל מרגיש הרבה יותר. בקטע טוב.
אווירה: שיקית, אבל לא מתאמצת. חשוכה, אבל מוארת במקומות הנכונים. סקסית, אבל לא סליזית, פלרטטנית, אבל לא איתך. בקיצור, כל הסיבות לפתח קראש על מקום.
שירות: אדיש עד מתנשא.
אוכל: מוקפד ונהדר. מדהים כמה מנת ברים "טיפוסית" כמו קוביות גאודה, בוטנים וזיתים, יכולה להיות ממכרת. וחכו עד שתטעמו מסלט תפוחי האדמה.
שורה תחתונה: המקום המושלם לדרינק של שעות הערב המאוחרות. אם תצליחו למצוא מקום כמובן.

קראש בלתי נמנע. נילוס (צילום: יסמין טננבאום)
קראש בלתי נמנע. נילוס (צילום: יסמין טננבאום)

ראש בראש, סיבוב שני:
איזה המבורגר הכי טוב בעיר, אמריקה, פאט קאו או ויטרינה?
מי הפיצה הטובה בעיר, לילה או לה טיגרה?
לאן תעזבו את תל אביב, גבעתיים או רמת גן?
איפה כדאי לראות סרט, רב חן דיזנגוף או קולנוע לב?

המנצחת

פיקוק. כי אין כמו בבית.