הוא האמן הישראלי הכי מצליח בעולם. בעולם האמנות לא שמעו עליו
ג'סטין ביבר הציע לו לעבוד אתו, יצירת NFT משותפת שלו עם הדיג'יי סטיב איוקי נמכרה ב-214 אלף דולר, קולקציה שלו שווה 50 מיליון דולר, והוא שואף ליצור יקום מקביל לזה של מארוול. קוראים לו גל יוסף, הוא אבא טרי בן 27 מראשל"צ, ובשנתיים האחרונות עולמו התהפך, כשהכל התחיל מציורי פוקימון ודונאלד דאק | ראיון
אם היו שואלים אותי עד עכשיו מי האמן או האמנית הישראליים הכי מצליחים כרגע בעולם, הייתי כנראה עונה סיגלית לנדאו, אולי יעל ברתנא, או מיכל רובנר, או ניר הוד. אבל בשבוע שעבר הבנתי שאני קצת רחוקה מהתשובה. אני תופסת מעצמי מעורה בעולם האמנות, בעיקר זה המקומי. יודעת על כל מה שמתרחש ומזהה בלי למצמץ כל בוגר בצלאל או שנקר שמתחיל להציג בגלריות בעיר.
אבל מתברר שגם זה לא מדויק, ושיש עולם מקביל שלם של אמנות שאני לא ממש מתמצאת בו, וכנראה בגלל זה גם לא ערה להרבה דברים שהממממ איך אכנה אותם? משמעותיים למדי. אני מדברת על גל יוסף. "מי?" שאלתי כששמעתי את שמו לראשונה. חיפוש גוגל מהיר הוביל אותי לחשבון האינסטגרם שלו. 150 אלף עוקבים. ואז לכתבות בווג האיטלקי ובפורבס הצרפתי. ולהמון דימויים של פוקימונים, דונאלד דאק ופו הדב. זה רק בלבל אותי עוד יותר.
>> הסיפור המדהים של גלריה עדן שמייצגת את גל יוסף
>> מה זה בכלל NFT? בדקנו לכם לפני שנה, מה נסגר איתכם
אז כדי שאתם תתבלבלו קצת פחות, בוא נעשה סדר: גל יוסף, בן 27 בלבד, במקור מירושלים, חי בראשל"צ וממש בקרוב בניו יורק. נכון לעכשיו, יוסף הוא השם הישראלי המדובר בעולם (בתחום האמנות, כן? יש לנו גל אחרת שעדיין מדוברת טיפה יותר). לא כי הוא מציג במומה, לא כי הוא מייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. כי הוא מוכר עבודות במאות אלפי דולרים ומשתף פעולה עם ג'סטין ביבר. ולא רק.
בשנה וחצי האחרונות מיוצג יוסף על ידי גלריה עדן (עולם מקביל בפני עצמה שנרחיב עליה בהמשך השבוע), שבסניף החדש והמפואר שלה בשדרות רוטשילד אנחנו נפגשים, ביום חורפי קר אחר הצהריים. אל החדר נכנס בחור צעיר, לבוש קפוצ'ון וכובע מצחיה, מלווה במנהלת אישית ומנהל מטעם הגלריה. והכל, כך הוא מספר, התחיל בגלל פוקימון.
"התחלתי לצייר כבר בגיל 6. הייתי מעריץ של פוקימון ולוני טונס ודיסני ורציתי לצייר כאלה דמויות בעצמי. התחלתי ללמוד לבד את עולם התלת-מימד, לחקור בעצמי תוכנות. הרעיון מאז ומעולם היה ליצור את הדמויות שלי ואת העולם שלי. הייתי יושב שעות בבית של ההורים בירושלים ומשחק בדמויות, יוצא לשדה ליד ובונה עולם משלי מענפים ועצים. וזה בעצם גם מה שאני עושה עכשיו – בונה את העולם שלי, שקוראים לו 'גליוורס' (על בסיס יוניברס)".
השאיפה, כך מספר יוסף, ש"גליוורס" יהיה יום אחד מקביל ליקום של מארוול, למשל. שכל העולם יכיר את הדמויות אותן הוא יוצר בתלת מימד ומוכר, לפחות בשנה האחרונה, בעיקר בפורמט של NFT. אתם בטח כבר שולטים בחומר, אבל נזכיר ש-NFT הוא ראשי תיבות של Non-fungible token – פרוטוקול קרטוגרפי שמציין נכס ייחודי. למרות שאת ניצניה אפשר היה לראות כבר לפני 3-4 שנים, הפרקטיקה נכנסה בסערה אל עולם האמנות בעיקר בשנה האחרונה, אחרי שבמרץ 2021 נמכרה יצירה דיגיטלית המבוססת על NFT של האמן האמריקאי Beeple במכירה פומבית של בית המכירות סותביס בלא פחות מ-69 מיליון דולר.
יוסף עדיין לא שם, אבל בהתחשב בעובדה שיצירת NFT דיגיטלית שיצר יחד עם הדי ג'יי סטיב איוקי (אחד התקליטנים והמפיקים המוזיקליים החשובים בעולם היום, שהיה גם מועמד לגראמי) נמכרה באותו בית מכירות בדיוק באוקטובר האחרון במחיר של 214 אלף דולר – לא מן הנמנע שהוא בדרך לשם. בהמשך הוא יצר קולקציית NFT של 7,777 שוורים שנקראת Crypto Bull Society, שנמכרה ב-6 מיליון דולר. מאז, היא נסחרה כבר ב-50 מיליון דולר – ובגלל שמדובר ב-NFT, יוסף זוכה לרווחים גם ממכירות ההמשך.
"כסף מניע את העולם" אומר יוסף, "וזה משהו שלא הייתי מודע אליו בהתחלה אבל למדתי את זה עם הזמן. אבל הדמויות האלה, אני עדיין חושב שהן קסומות. מה שבעצם רציתי להראות לעולם הוא מה היה קורה אם הדמויות האלה היו נוצרות היום". זה בעצם מה שהוביל לסדרה גדולה של עבודות דיגיטליות בהן מככבות דמויות מוכרות שמונעות על ידי כסף: פיקאצ'ו שמחריש שטרות דולרים, פו הדב שמסליק את אותם השטרות בצנצנת הדבש שלו, הלו קיטי עם תיק של דיור ודונאלד דאק מחזיק פסל מוזהב של הקולגה מיקי מאוס.
אותו הדונאלד דאק היה גם זה שהיווה את נקודת הפריצה של יוסף, לפני קצת פחות משנתיים, באפריל 2020. "העליתי את העבודה של דונאלד דאק לאינסטגרם" הוא מספר. "וזה שבר את הרשת. אף אחד לא הכיר אותי לפני – היום אפשר להגיד שמיליונים ראו אותה. כמה חודשים אחרי קיבלתי הודעה מג'סטין ביבר בעצמו, שראה את העבודה והציע לי לעבוד יחד. שבועיים אחרי חתמתי עם גלריה עדן על ייצוג בלעדי – האמן החדש היחיד שהם הוסיפו לגלריה שלהם בשנה וחצי האחרונות. בפרק הזמן הקצר הזה קרו דברים שלרוב לוקחים עשר שנים. זו היתה השנה הכי אינטנסיבית שהיתה לי בחיים, ובתוך כל זה גם נולדה הבת שלי שהיא היום בת 7 חודשים".
את העבודות של יוסף, שמתחילות תמיד בציור ידני בדו מימד, הוא מעביר לתוכנות תלת מימד, את כולן למד בעצמו, ללא בתי ספר ומורים. "אף פעם לא האמנתי בדרך הזו" הוא עונה כשאני שואלת אם לא עלה בדעתו אי פעם ללכת ללמוד בבצלאל (כי ירושלמי, בכל זאת). "אני חלילה לא רוצה לשנות את הדעה של אנשים שכן מאמינים בזה, אבל בעיני במקומות האלה לוקחים את כולם, מאפסים אותם ומלמדים אותם בדרך שלהם".
לדבריו, "היום אני מבין שאמן לא לומד להיות אמן, הוא נולד אמן. גם בתור ילד מה שעשיתי היתה אמנות ובדיעבד אני מבין את זה. מעבר לזה, יש יתרונות לזה שלמדתי הכל בעצמי. בגלל שלא היה אף אחד שידריך אותי, למדתי לפתור בעצמי את כל הבעיות שיש בתוכנות האלה ופיתחתי כלים שיש רק לי, כדי שיהיה לי הכי נוח לעבוד ושלא אהיה מוגבל במה שאני רוצה לעשות".
חווית הצפייה בעבודות של יוסף, כשהן תלויות בגלריה, מודפסות באיכות הכי טובה ובפורמט גדול מימדים מבעד למסגרת זכוכית – היא שונה מאוד מחוויית הצפייה בהן דרך המסך. הדמויות הן עדיין אותן הדמויות – אלה שאנחנו מכירים מהילדות או שמככבות אצל הילדים שלנו על המסך (ובקלפים, שאלוקים תעזור לי איתם כבר), אבל אפשר להתרשם גם מהיכולות הטכנולוגיות-אמנותיות של יוסף: הכל נעשה בצורה מדויקת לעילא, מואר באופן כמעט מציאותי וקצת גורם לך לרצות להיכנס אל תוך העולם הזה שלהם, שנראה מאוד זוהר מבחוץ.
כשאני תוהה מיהם האנשים שקונים יצירות מהסוג הזה הביתה עונה רון קלימובסקי, שאמון על תחום ה-NFT בגלריה עדן ומלווה את גל: "כולם. אף פעם לא ראיתי משהו מהסוג הזה. לאמנים בדרך כלל יש את הנישה שלהם. אצל גל, האבא והבן יחד באים ואומרים 'זה זה'. העבודות שלו מדברות גם לבני 60 שהיו צופים במיקי מאוס בילדות וגם לילדים שלהם שגדלו על פיקאצ'ו. מי שהולך למוזיאון תל אביב אולי לא יקנה את זה, אבל כל השאר כן".
בסוף החודש הקרוב, שזה ממש אוטוטו, יארוז יוסף את משפחתו ויעבור לניו יורק. יש לו שם כבר דירה, וסטודיו ענק, וצוות שילווה אותו מטעם הגלריה שלה גם שני סניפים ענקיים בעיר. הצוות שלו, שמונה היום כבר כמה עשרות אנשים, עוד עתיד לגדול, ופרויקטים רבים, מדוברים ומתוקצבים יפה -עוד בדרך. ואני? אני הבנתי השבוע שאולי – אני לא באמת מבינה באמנות כמו שחשבתי.