אתם תגידו, "וואו, זה כמו בצ'לסי". אני אומרת, לא, זו קריית המלאכה

אם פלורנטין היא בלי ספק הבית הראשון (15 שנה לא הולכות ברגל. לדעתי אני מתחרה רק באניטה פללי) אז קריית המלאכה, שנושקת לה מדרום-מזרח, היא בוודאות הבית השני. עם כל הזבל ברחובות, וריח השתן במעברים בין הבלוקים, והמעליות המלחיצות שאת אף פעם לא יודעת אם תצאי מהן בחיים – כן, עם כל זה ועוד – עדיין מדובר באזור הפורה ביותר מבחינת יצירה בעיר, ואולי גם בארץ. ובגלל זה אני אוהבת אותו כל כך.

>> כל אחד בתל אביב צריך מקום שיהיה לו בית שני, כי על הראשון כבר ויתרנו
>> בית בונים מהשילוב הבלתי הגיוני של חוקים ואהבה. הבלוק היה הבית שלי
>> תודה לך, האימפריה העות'מאנית, על המסילה שהפכה לפארק המסילה

אחד הדברים שהכי מפתיעים אותי כל פעם מחדש הוא שמלא א.נשים לא דרכו רגל במקום מעולם. לא פעם אני שומעת במסגרת סיורי אמנות שאני מעבירה (אהמ, מה רע בקצת שיווק עצמי?) משפטים כמו "וואו, זה כמו בברלין / ניו יורק / לונדון". אנחנו אמנם עוד רחוקים מרחק שנות אור מצ'לסי, אבל הבניינים התעשייתים, הסטריט ארט ואינסוף הסטודיואים, הגלריות וחללי התצוגה שפזורים במתחם הופכות את קריית המלאכה לקנדידטית המובילה לזכות בתואר צ'לסי התל אביבית.

אחח, ריח השתן. אחח, המעליות המלחיצות. אחח, קריית המלאכה (צילום: יאיר צימרמן)

אין בארץ עוד מקומות ששופעים כל כך באמנות: סטודיואים של אמנים, צלמים, מעצבים מוצר, אופנה ומה לא, לצד מספר מכובד מאוד של גלריות של חללי תצוגה שאין כאן מקום לפרט את כולם אבל ככה אם צריך לזרוק קצת שמות לחלל האוויר אז רוזנפלד, חנינא, בית בנימיני, ארטפורט, מאיה, מקום לאמנות וכן הלאה. גם פרברי קריית המלאכה כמו הרחובות הפטיש, בר יוחאי והרצל עצמו מתהדרים בחללי תצוגה נוספים (כולל התואר השני של בצלאל) ובאמת שתמיד (אבל תמיד) יש שם מה לראות. בפנים ובחוץ.

>> שוק הכרמל הוא השלמה ארצי של השווקים. הוא גם הבית שלי
>> יונתן אגסי הרס את חיי. עם החטיפים הנפלאים שהוא מוכר לי
>> לכל חלקי פרוייקט "הבית השני שלי"

ועם כבר בחוץ עסקינן – לפעמים יש בי איזה רצון להגיד לכל אמני הרחוב שיעזבו אותנו בשקט ויילכו קצת לקשקש על קירות בכפר סבא או משהו, אבל מקום שגם אם תגיע אליו פעמיים בשבוע עדיין תמצא בכל פעם יצירה חדשה במרחב הציבורי הוא בהחלט לא עניין של מה בכך. חלקן נהדרות, חלקן מזוויעות – אבל לזה שבין ניחוחות השתן והררי הזבל מסתתרת המון (המון) יצירה מקורית שאי אפשר להתכחש לה.