זמן נגה: המקום הכי רותח לצאת בו לשופינג נמצא דקה מפלורנטין
עם יותר מ-20 מותגי אופנה ושורה של בתי עסק חדשים ובועטים, מתחם נגה שבדרום העיר הוא הדבר הכי חם של הרגע. האם הוא יצליח לשמור על הקסם לאורך זמן או שמא מדובר במוקד ג'נטריפיקציה שמחכה להתרחש?
כשהמעצבת שירלי לסרי עברה לרחוב רוחמה שבקצה המושבה האמריקאית, היא פגשה בנווה מדבר של סמטאות ציוריות בין צפון יפו לדרום העיר המפויח. מתחם נגה, הנמצא בין המוסכים של דרך סלמה להמולה של שדרות ירושלים, הכיל אז ניצני בורגנות שיקית של דור המילניום – סניף קטן של קפליקס, כמה חנויות בוטיק והרבה שקט. שנתיים אחר כך הבשילו התנאים להשיק את החנות הראשונה של מותג הלנז'רי ולבוש הערב שלה, Petit Pois, ועמם ההחלטה להישאר במתחם, שמסתמן כפיסת הנדל"ן הכי נחשקת למעצבים בעיר. "אני מוצאת קסם בשכונה הזו", היא מספרת, "אנחנו בין יפו לבין נווה צדק ויש קסם סביב הכיכר הזו".
עוד כתבות מעניינות:
קשת שפירו משיקה חנות ראשונה ל-Kesh Limited
ילד, אסור: האם אנחנו מוכנים לאופנה נטולת מגדר לילדים?
מי אתם, צעירים ממעמד הביניים שמתעקשים לקנות מותגי יוקרה?
הפנינה המדוברת נחה חבויה מהעין במפגש בין יפו לתל אביב ומבססת את מעמדה בביטחון כמקום עלייה לרגל לחובבות וחובבי אופנה וסטייל. מאחורי תיאטרון גשר קיים תמהיל משועשע של מסעדות פועלים ותיקות, מכבסה עירונית, חנויות בוטיק יוקרתיות וסלוני יופי מתוקתקים. לברים קזינו סן רמו ופר דרייר התווספו מקומות בילוי ומסעדות, ואת הסמטאות הקטנות החלו לאכלס שורה של מותגי אופנה בועטים, בהם מותג הפלאס סייז Retema, סטודיו Hoko של חגית חזן ומותג האופנה הלא מגדרי Vague. לרוב מדובר בבתי עסק הכוללים גם את הסטודיו של המעצבות, הנמצאות במפגש מתמיד עם הלקוחות שלהן. "זה מאוד דומה לאופן שבו אני תופסת חוויית שירות", מסבירה לסרי, "היום לא מספיק למכור בגדים בעיניי, יש משהו שמעודד אינטימיות במקום. איך שהתפנתה חנות תקעתי יתד והודעתי לבעל החנות שזה שלי".
בין התיירים הארעיים שמגיעים להתרשם, נראה שבמקום מתפתחת קהילה המורכבת מלקוחות חוזרים ומעצבות שעובדות יחד כדי לקדם את המקום. בעלי ובעלות העסקים במקום מפתחים את המתחם כפרויקט משותף. חן גל־דן, בעלת חנות וינטג' הנקראת על שמה, העתיקה את מקום מושבה מרחוב בין יהודה אל השכונה היפואית ברגע שהתפנה מקום, ואף לקחה על עצמה להיות ראש ארגון החנויות בנגה. "בשבוע הראשון נכנסו אליי מעצבות ואמרו שיש להן קבוצת ווטסאפ לקידום המתחם. בעלי החנויות מאוד מגובשים והבנתי שמדובר בקהילה ממש נחמדה עם כוח והשפעה שצריך לנצל. כל אחד מהמותגים פה מתעסק במשהו אחר. אני יכולה לתת ללקוחות שלי רעיונות למקומות קרובים ולשתף פעולה", היא מסבירה, "ברגע שאת מאגדת מספיק דברים טובים, יש סיבה טובה להגיע". האופי המיוחד של המתחם, לדבריה, קיים בזכות ההתהוות הטבעית שלו. "זה לא מתחם התחנה או שרונה. אף אחד לא הקים את המקום ומכריח אותך להגיע ולראות אותו כיחידה אחת. זה התפתח באופן מאוד חופשי וטבעי. אנשים מצאו את עצמם שכנים, יוצרים ומעצבים יחד. זה הקסם של המקום".
נעמי מערבי, שעשתה הסבה מקריירת עיצוב אופנה של 30 שנה והקימה סדנה לעיצוב אקולוגי ושיפוץ בגדים ישנים על שמה, מסכימה עם גל־דן. היא יושבת בין בובות ראווה עם אילנית נאוטרה, המעצבת והבעלים של חנות אופנה אקולוגית הממוקמת בהמשך הרחוב. "אני אוהבת את האנרגיה פה", מערבי מספרת בחיוך, "יש פה אמנים, אנשים שנמצאים פה שנים, יש פה משהו עמוק ואינטליגנטי". נאוטרה מספרת שהמיקום הגיאוגרפי הרחוק ממרכז העיר הוא דווקא יתרון. "העובדה שזה עדיין נסתר מהעין יוצרת משהו הרבה יותר אותנטי בתחושה. אנחנו אוהבים ורוצים את האותנטיות הזו".
ותיקי השכונה מברכים אמנם על פנסי הרחוב והתשתיות המתחדשות, המעצבות שעוברות אליה רואות בה קרקע פוריה להתרחבות וניסיון, אך כמו שכונת מארה הפריזאית או וויליאמסבורג שבברוקלין, ייתכן שגם כאן מדובר בגלגול ג'נטריפיקציה נוסף שמחכה להתרחש בנגה. מערבי שנמצאת בשכונה קרוב לעשור, ראתה אותה משתנה לנגד עיניה וחשה על בשרה את הקפיצה במחירים. "מחירי הנדל"ן עולים ב-25 אחוז כל שנה, אם לא יותר", היא מספרת. "זה הופך להיות מקום שבוחרים בו המון לצילומים ופרסומות. רואים שמשהו קורה פה, אבל אנחנו יכולים לבחור אם להישאר פה או למצוא מקום אחר".
התושבים הנוכחיים ובעלי העסקים מתארים אסופת סמטאות שהתהוותה באופן אורגני לכדי שכונת אמנים ציורית, מברכים את העניין הגובר בהם מצד אחד אך בוחנים בחשש כל פרויקט שיפוץ ובנייה, מלאים אימה מהיום בו רשת מסחרית תבחר להתמקם בה. האמנים והמעצבים למודי קרבות הג'נטריפיקציה יודעים שהיו בו ייאלצו להשאיר את נגה מאחור ולנדוד מזרחה או דרומה, למקומות שתואמים את יכולותיהם הכלכליות, עלול להגיע מוקדם משחשבו. הם לא יהיו הראשונים לעשות כך.