מקורי, פרוע ומתפוצץ בפה: "הכל בכל מקום בבת אחת" כשמו כן הוא

המסך המפוצל. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ
המסך המפוצל. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ

הסיפור הקלאסי של "אלו חיים נפלאים" - אתם יודעים, אדם דיכאוני פוגש מלאך שמגלה לו איך העולם היה נראה בלעדיו - זוכה לטייק רלוונטי לדור ה-Z עם יקומים מקבילים והפרעות קשב. לצד ליהוק נפלא של מישל יאו וקה הוי קוואן (הילד מ"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור"), כזה סרט עדיין לא ראינו

20 באפריל 2022

ב-1946 יצא למסכים "אלו חיים נפלאים" של פרנק קפרה, המספר על גבר מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. בשיא דכאונו מלאך מראה לו איך העולם היה נראה אלמלא היה קיים, וכך הוא מגלה שהוא הותיר חותם ושחייו הפשוטים הם בעצם נפלאים. הסרט הפך לאחד הטקסטים האייקוניים והמצוטטים בתרבות האמריקאית, ומאז כל דור ודור זוכה ל-"אלו חיים נפלאים" משל עצמו, מותאם לצייטגייסט של התקופה.

"הכל בכל מקום בבת אחת" – מהבחורים המגניבים שהביאו לכם את "איש האולר" – הוא "אלו חיים נפלאים" לדור ה-Z (זה שמתפעל המוני מסכים במקביל) ולעידן "ספיידרמן: ממד העכביש". בבסיס יש נרטיב אנושי, פשוט ומוכר, אבל הוא מוגש לנו עם המון תוספות וטעמים מתנגשים, כמו בננה ספליט שהוכן על ידי ילד שקיבל חנות גלידה ליום הולדת. בשלב מסוים זה מתחיל להיות קצת יותר מדי מכל דבר – או כשם הסרט "הכל בכל מקום בבת אחת" – אבל כל כך הרבה מההכל הזה מקורי, פרוע ומתפוצץ בפה, שאני לא מתלוננת.

מה גם שבכל זאת לא ילד אחראי על תפיסת העולם הניהיליסטית-אבל-לא-באמת של הסרט, אלא צמד יוצרים בוגרים ומחוננים שגדלו על קולנוע אמריקאי (ועל בייגלס ונקניקיות). לכן גם אם ברצף מטמטם החושים של דימויים מתחלפים נדמה לפעמים שהסרט עומד להתפרק לרסיסים, דן קוואן ודניאל שיינרט אף פעם לא מאבדים שליטה. רוב הזמן ריבוי ההמצאות (אבסורדיות, וולגריות, מחוכמות, מטופשות, מסעירות) והשילוב שלהן יחדיו מייצר תחושה שראינו הכל, אבל כזה סרט עדיין לא ראינו.

>>העיבוד הבינלאומי לספרו של אשכול נבו הוא דרמה בורגנית חסרת מעוף

כמו ג'ורג' ביילי מ"אלו חיים נפלאים", אוולין וואנג היא אישה טרודה שפעם היו לה חלומות גדולים (בין השאר היא חלמה להיות כוכבת קונג פו, כמו מישל יאו), אבל חייה נכנסו ללופ. יחד עם בעלה שפל הרוח וויימונד (לו היא נשאה למרות התנגדות אביה) היא מנהלת מכבסה, ובתחילת הסרט שקועה עד הצוואר בהכנת המסמכים לביקורת מס הכנסה. במקביל היא צריכה לטפל בקליינטים ובאביה שהגיע מסין (ג'יימס הונג הוותיק), ולהסתיר ממנו את העובדה שהידידה של בתה (השחקנית העולה סטפני הסו) היא בעצם בת זוגה.

חלומות קונג פו אבודים. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ
חלומות קונג פו אבודים. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ

כצפוי, במשרדי מס ההכנסה בני המשפחה נתקלים במפקחת נוקשה (ג'יימי לי קרטיס בתפקיד הכי מצחיק שלה מעולם) שמטילה ספק בטענותיה של אוולין לגבי הוצאות מוכרות. מה שפחות צפוי זה מה שקורה במעלית – וויימונד כמו הופך למישהו אחר, גבר אלפא כזה, ומסביר לאוולין שיש אלפי יקומים מקבילים ושבכל אחד מהם יש להם חיים אחרים, ושיש טכנולוגיה שמאפשרת לחצות את היקומים ולקבץ מהם כישורים שדמויותיהם פיתחו בהתפצלויות האחרות של חייהם. ועכשיו אוולין חייבת ללמוד לעשות את הקפיצה, כי יש ישות שמאיימת על כל היקומים ורק אוולין על שלל פיצוליה ושכפוליה יכולה לעצור אותה. אם קודם היא חשבה שלנהל מכבסה ואת המשפחה שלה בו זמנית זה מסובך, עכשיו זה נעשה עוד יותר מסובך, במיוחד אחרי שנחשפים זהותה ומניעיה של הישות האימתנית שזוממת להשמיד הכל.

>>מאירות את העיר: "האמיצות" מציג אהבה אותנטית בין זוג חברות

חלק מההיגיון האקסצנטרי של הסרט הוא ההתנגשות בין התחכום הנרטיבי לבין הפשטות של הטכנולוגיה המחתרתית, שמזכירה לנו שצמד היוצרים הגיעו לכאן מהקולנוע העצמאי (וגם הסרט הזה נוצר בתקציב לא גבוה של 25 מיליון דולר). כך, למשל, אחד השלבים בקפיצה בין היקומים הוא עשיית מעשה לא הגיוני – כמו להגיד למפקחת מס ההכנסה שאת אוהבת אותה – והיופי הוא שמה שלא הגיוני ביקום אחד, יכול להיות הגיוני לגמרי ביקום אחר.

אף אחד לא אוהב את מס הכנסה. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ
אף אחד לא אוהב את מס הכנסה. "הכל בכל מקום בבת אחת". צילום: יח"צ

משום שהקולנוע עצמו הוא סוג של יקום מקביל (שמציע עוד ועוד ואריאציות על אותו הדבר), "הכל בכל מקום בבת אחת" משחק גם עם האופציה של גרסאות מקבילות לסרטים מוכרים כמו "2001: אודיסיאה בחלל" ו"רטטוי", שחלקם מקבלים כאן רובד מטאפורי נוסף. הסרט מייצר תחושה של תודעה מפוצלת על ספידים, וצריך יותר מצפייה אחת כדי להכיל את הכל.

>>אתמול היה טוב: מה הוביל לגל הנוסטלגיה הקולנועית הנוכחי?

חוץ מכל השאר, ההבדל בין "הכל בכל מקום בבת אחת" ו"אלו חיים נפלאים" הוא במסקנה הסופית לגבי מה מעניק משמעות לחיי היומיום. שני הסרטים חוגגים את נדיבות הלב, אך בעוד בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה הגיבור הקדיש את עצמו לרווחת האחרים ולהקרבה האישית שלו היה אפקט של מעגלים מתרחבים, בעידן ה-Me!Me!Me! המעגל מצומצם למשפחה הגרעינית.

התסריט המקורי ייעד את התפקיד הראשי לג'קי צ'אן, לפני שהסרט נכתב מחדש במיוחד עבור מישל יאו, וכמה טוב שכך. היא נואשת, ומצחיקה, ומעצבנת, ומרגשת, וכמובן בועטת היטב. לצידה, הליהוק של קה הוי קוואן כבעלה הוא הברקה. כשהיה ילד בשנות השמונים, קוואן גנב את ההצגה מהריסון פורד ב"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" ומשם המשיך ל"הגוניס". אבל כשגדל גילה שבהוליווד אין תפקידים לשחקנים אסייתים ופרש ממשחק. חזרתו למסך אחרי שנים רבות, בתפקיד גבר שלא חי את החיים שתכנן בילדותו, מעניקה לסרט ממד אוטוביוגרפי, של כולנו.

★★★★✯ 4.5 כוכבים
Everything Everywhere All at Once בימוי: דן קוואן ודניאל שיינרט. עם מישל יאו, קה הוי קוואן, ג'יימי לי קרטיס. ארה"ב 2022, 149 דק'