זאת העיר שלנו: 7 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע בתל אביב

מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבת נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: סרט מדהים, שתי מסעדות שהן מוסד, בר יין מעולה, לוקיישן מרהיב לדייטים, מסלול מושלם לטיול ופודקאסט אחד מוצלח במיוחד. זאת העיר שלנו.

>> בית עם סיפור: דירת השיכון המוזנחת שהפכה לפנינה של קריית שלום
>> כולכם צריכים חופשה: 11 המסעדות התאילנדיות הכי טובות בתל אביב

רגע אחד בשבוע // שבת 20:30 // גשר בגין

הפגנת משפחות החטופים והפגנת "בחירות עכשיו" מתאחדות, 30.3.24 (צילום: אלכסי רוזנפלד)

מסעדה // בית לחם 3

ניסן שור משגר אל חנויות הספרים את "חלומות תעופה" וממליץ על מקום מדהים שלא מספיק אנשים מכירים (ובואו נשאיר את זה ככה, כן?):
כל יום חמישי, בשעה 19:00 בדיוק, אני מתייצב ביחד עם חברי הטובים במקום של אשר חביבי בשוק בצלאל. אפשר לקרוא לזה "פרלמנט" אבל לא חייבים. המושג המדויק הוא "חבורת שתייה", וככה אנחנו נודדים כבר שנים בין מקומות בעיר. בית לחם 3 זו התחנה האחרונה שלנו. זו מסעדה קטנה (עד לא מזמן קראו לה "היווני") שמצליחה בו זמנית גם לפעול בזמן הנוכחי, וגם להרגיש כאילו שהיא מוסד ותיק שפועל כבר 50 שנה או משהו כזה. יש לה איכות רוחנית של חמארת שיכורים ואוכל מעולה. אשר חביבי למד טוב-טוב איך מכינים אוכל יווני שנאמן למקור אבל עם שפיץ מקומי (אל תוותרו על הקלאמרי והדגיגים המטוגנים). זה מסוג המקומות שאתה נמצא בהם בבית כבר מהרגע הראשון שנכנסת בדלת. בית לחם 3 נו // ניסן שור

כבר לא "היווני", אבל עדיין יווני. בית לחם 3 (צילום אשר חביבי)

פודקאסט // "סטריט טוק" עם שאנן סטריט

אמיר שדה עם סינגל חדש בחנויות והמלצה על תוכן ישראלי שיסדר לכם את הראש:
הפודקאסט "סטריט טוק" של שאנן סטריט. מאז שהמלחמה פרצה מאוד קשה לי לצרוך תוכן ישראלי. הכל מרגיש לי מתלהם, צר, שטחי. לא מרגיש לי שאף אחד מדבר את המחשבות שלי. חוץ משאנן סטריט והשיחות עם האורחים שלו. מה שיפה בתקופה שאנחנו חיים בה זה שכבר יש ראפרים בגיל שהם כבר צברו חוכמת חיים אבל שומרים על הדיבור של הראפ, וזה מצחיק לשמוע // אמיר שדה

טיול // שביל ישראל // מקטע תל אביב

ד"ר רועי אופנהיים מ"תזמורת המהפכה" נערך למופע חדש וממליץ להירגע:
האפשרות לטייל בטבע מגוון מבלי להזיז את האוטו. מהפארק החופי בחוף תל ברוך, דרך פארק הצפרות בראש ציפור עד שבע טחנות עם אפשרות לאסקפיזם בגן הטרופי (כן, מתברר שיש גן טרופי בתל אביב…) – מקטע טבע ייחודי ועדיין חלק ממשהו גדול יותר – שביל שכולו ישראליות. מתחת לבית. // העיר של רועי אופנהיים

לצאת אל הטבע בלי להזיז את האוטו. טיילת הפארק החופי (צילום: יותם מונק)

מסעדה // מיטבר

המסעדן ארז אביב המליץ לנו, והמלצות של מסעדנים על קולגות אנחנו לוקחים מאוד ברצינות:
מוסד של בשרים, מסעדת הבשר הראשונה בעיר ומאז כמעט ששום דבר לא השתנה, לא בתפריט ולא בעיצוב. תמיד כשבא לי נתח טוב, מיטבר הוא ה-Go To שלי. מנות קלאסיות, תפריט שלא משתנה ו-what you see is what you get. שד' ח"ן 52 // העיר של ארז אביב

איכות בלתי נתפסת במחיר בלתי אפשרי. מיטבר (צילום : ספיר קוסא)

לוקיישן // רוטשילד פינת נחלת בנימין

אמיר שדה, חצי מ"אמיר ובן", עם אלבום חדש בדרך והמלצה רומנטית בטירוף:
בילוי אהוב על בת הזוג שלי ועליי – לקנות בקבוק יין, לשבת עם הרגליים בתוך המזרקה (זה בסדר היא ריקה רוב הזמן) ולהסתכל על העוברים ושבים עד שהיין נגמר. פיתחנו את הדייט נייט הזה כשהבנו שבעצם אנחנו רק אוהבים אלכוהול, לדבר מלא, ולהסתכל על פרצופים מסביבנו (יפים, מצחיקים, תיירים, מתאמצים מדי, לא מתאמצים מספיק, איש במזראטי חונה על השדרה עם תו נכה ומולו נכה אמיתי ישן מכוסה בעיתון). יש הכל בפינה הזאת. // העיר של אמיר שדה

רוטשילד פינת נחלת בנימין. מתוך הפרויקט "השחיינית" שצולם בימי הסגר, אפריל 2020 (צילום: תום ברטוב)

בר יין // FLOR

השף-קונדיטורית מיכל גולדברגר (צ'נה) עם המלצה מדויקת כמו הקינוחים שלה:
אני מאוד אוהבת לשתות בפלור ואוהבת את איך שהמקום נראה, בעיצוב סקנדינבי שאני מתחברת אליו. יש להם אחלה יינות במחירים יחסית נגישים, אווירה טובה ומנות קטנות וטעימות. אני מבלה שם לא מעט ערבים. וילסון 10 // העיר של מיכל גולדברגר

בדיוק מה שהשכונה הזאת הייתה צריכה. Flor (צילום: Flor/אינסטגרם)

סרט // "דניאל אויערבך"

ניסן שור עם ספר חדש והמלצה על סרט ישראלי נפלא שגם אנחנו אהבנו, ומי שאוהב דברים שאהבנו הוא כמובן צודק מאוד:
"דניאל אויערבאך" של דוד וולך. זה סרט מפוטפט באופן קיצוני אבל למרבה המזל הוא לא מתדרדר להיות "חיבור קולנועי" אינטלקטואלי. זה קולנוע רגיש ורגשי ומצחיק לאללה שמספר את סיפורו של וולך עצמו, חרדי חוזר בשאלה שחופר בתוך סוגיית יהדותו וישראליותו. בסצינה הפותחת זורקים אותו מבר תל אביבי אחרי שהוא כמעט הולך מכות עם הברמן. אני גם כמעט הלכתי מכות עם וולך לפני כעשור (בבר אפריקה ז"ל), כך שאני יכול להעיד ש"דניאל אויערבאך" הוא יצירה טבעית ואותנטית מאין כמותה // העיר של ניסן שור