המסעדה הטובה ביותר בתל אביב – קז'ואל

אואזיס, בר א ווין, ג'וז ולוז, גריג, דוק, הבסטה, החלוצים 3, מלגו ומלבר, סנטה קתרינה: מי תיבחר למסעדה הטובה ביותר בתל אביב בקטגוריית קז'ואל?

8 בנובמבר 2017

*הזוכים בקטגוריה ייבחרו בידי פורום הקולינריה הישראלי שייסד מגזין טיים אאוט, המורכב ממאות אנשי מפתח בענף: מסעדנים, שפים, בלוגרים קולינריים, עיתונאי אוכל, צלמי אוכל, סטייליסטים מזון, ייננים ופודיז. 13 הקטגוריות הנוספות יועמדו לבחירתכם, בלינק המצורף ממש כאן

[tobutton text="%22%u05D4%u05E6%u05D1%u05D9%u05E2%u05D5%20%u05D5%u05D4%u05E9%u05E4%u05D9%u05E2%u05D5%22" link="%22https%3A//timeout.co.il/awards2017%22" theme="blue1" target="_blank" ]

אואזיס

מסעדת השף של רימה אולברה, אישה דעתנית וקפריזית, שפית טוטאלית ומלאת תשוקה שמתאבדת על החזון שלה – מטבח שף אקלקטי. בקרב מעריציה היא נחשבת למומחית גדולה בבישול אסייתי, על אף שבתפריט יש גם מנות איטלקיות ברוחן. רוב המנות בתפריט מקוריות ובעלות טעם מובחן ושונה. בין המנות בתפריט יש גרבדלקס סלמון שמוגש עם ריבת מלפפונים ולואיזה עם תוספת של קרוסטיני וגבינת עזים, נתח קצבים צרוב במרק מיסו עם איטריות סובה, סלט זוקיני ופקורינו ומנה של פילה דניס ברוטב ויאטנמי.

אואזיס

אואזיס. צילום: אנטולי מיכאלו
אואזיס. צילום: אנטולי מיכאלו

בר א ווין

בירכתי הדא דא ודא מסתתר לו בר היין הצרפתי של עינב אזגורי. התפריט, שמתבסס בעיקר על קלאסיקות צרפתיות, לוקח את היושבים במקום לסיבוב פריזאי מעורר. תוסיפו לזה את העיצוב המודרני, את הרחבה החיצונית מלאת השולחנות (והבריזה המעולה שנוצרת בין הבניינים) ואת תפריט היין המגוון – וקיבלתם מקום קצת חו"לי שרק מתבקש לחזור למלון בוטיק אחרי בילוי בו.

בר א ווין

בר א ווין. צילום: אנטולי מיכאלו
בר א ווין. צילום: אנטולי מיכאלו

 

ברוט

בר יין חף מגינונים בבעלות השף יאיר יוספי, השף עומר בן גל וזוגתו אשת היין ג'מה נווה. קהל היעד המוצהר של המקום הוא פודיז ואנשים העוסקים באוכל וביין כמקום שבו ניתן להחליף דעות, ללמוד, לבחון, לטעום ולהשתכר יחד. מרק דגים, טרטר סלמון בציר דאשי עם אצות וואקמה, המבורגר אנטרקוט עם פירה, או ספיישלים על בסיס האוצרות שמביא מוסי הדייג, זה בעיקר מה שיציעו לכם לאכול. המיסיונרים של היין האיכותי ישדלו אתכם לטעום יינות שנמכרים כמעט כולם לפי כוס, חלקם נדירים. זהו המקום להתחיל לתחוב את האף שלכם לגביעים לא שלכם.

ברוט

ברוט. צילום: יח"צ
ברוט. צילום: יח"צ

 

ג'וז ולוז

מהרגע שאורית רביבו ועלמה פוגל ירדו מירושלים לתל אביב ופתחו את ג'וז ולוז, הוא הפך מיד למקום של יודעי דבר. השנה, מכרו השתיים את המקום לבני הזוג נאור לוי ושי קניגסברג, שהשאירו על כנו את העיצוב הבוהמייני, ביטלו את שיטת הטיפים, ויצרו ביחד עם השף הותיק של המקום עידו קרמסקי תפריט נפלא ששם דגש על חומרי גלם ויינות מקומיים. ממנות הדגל בתפריט החדש: תמנון ברוטב סגול עמוק וירוקים עדינים; ספירבס בציר בשר, בוטנים וליים; סלט פאפאיה ועוד.

ג'וז ולוז

ג'וז ולוז. צילום: ריטה מאי
ג'וז ולוז. צילום: ריטה מאי

 

גריג

צריך לא מעט חוצפה ללכת מול הזרם ולהכריז על שובו של הפיין דיינינג. להצהיר על מטבח אירופי (גם אם הוא לא נוכח בהיכל של מיליונים ומעוצב על ידי אלכס מיטליס) ושיזדיינו כל החצילים בלאדי בטחינה. אבל אם אתה בוגר מצטיין של מול ים – המסעדה שהגדירה מה זה פיין דיינינג מקומי ובזה בבוטות לא מנומקת ללוקאלי – טבעי שתרשה לעצמך. וזה בדיוק מה שעשה עידו פיינר, השף של גריג, אחת המסעדות הכי מדוברת בעיר.

גריג

תפוח אדמה שמח בגריג. צילום: חיים יוסף
תפוח אדמה שמח בגריג. צילום: חיים יוסף

דוק

מסעדה קטנטנה שהצליחה לרכוש לה מעמד ייחודי של נציגת המטבח המקומי בזכות אג'נדה קפדנית של הבעלים – האחים אסף ויותם דוקטור (ממסעדת האחים הסמוכה) – לבשל ולהגיש חומרי גלם מקומיים ועונתיים בלבד.

דוק

פלמידה אדומה ואבטיח של דוק (צילום: אנטולי מיכאלו)
פלמידה אדומה ואבטיח של דוק (צילום: אנטולי מיכאלו)

הבסטה

הבסטה נוסדה בתחילת שנת 2008, ותוך חודשים ספורים (ואינספור בקבוקי יין) הייתה למוסד. למרות, ואולי בגלל, המחירים הגבוהים והעיצוב הפשוט, הבסטה זוכה למעמד ברנז'אי ולמחמאות מחובבי אוכל. מאחורי הבסטה עומדים השף איתי ג'וניור הרגיל ואיש היין מעוז אלונים, השף בפועל אילון עמיר ואיש היין אבירם כץ. ביחד הם מקום שמשתדל מאוד לא להשתדל, אבל איכשהו עושה הכל במדויק. המיקום, על קו התפר בין נחלת בנימין לשוק הכרמל, מספק חוויית קז'ואל עירונית. הסיפור כאן הוא כוס יין וכמה מעדנים המבוססים על בישול קצר של חומרי גלם טריים באיכות הכי גבוהה. התפריט דינמי ומשתנה בכל יום, וכולל מנות כמו סרטנים כחולים בתנור, "אשכים, ככה בקטן", ו"קצת שכל על שלישיית ברוסקטות". רוב קסמו של המקום טמון בבר היין העשיר, שלעומת האוכל ניחן במחירים ידידותיים.  במשפט אחד: באסטה מבחוץ, מטבח מעדנים מבפנים

הבסטה

רביולי ראש חזיר של הבסטה. צילום: אנטולי מיכאלו
רביולי ראש חזיר של הבסטה. צילום: אנטולי מיכאלו

 

החלוצים 3

החלוצים הוא ביסטרו שמתחמק מהמושג "טרנד" כפי שתמנון מתחמק מכריש: הוא נצמד לסלע, מכהה את עורו ונותן לזעם לעבור. החלוצים אכן מוסווה היטב בסביבה האפרורית שבה היא נטועה. מבחוץ קל לחלוף על פניה מבלי לתת דעת לקיומה. תל אביב חייבת לעצמה עוד מקומות כאלה: קטנים, צנועים, שקטים ובעלי טעם אישי מובהק, מסוג הביסטרו המשפחתיים שמעלים חיוך גדול כשנתקלים בהם במקרה בטיולים בצרפת או באיטליה. רשימת היין, כמו גם תפריט האוכל, קצרה וקומפקטית. הכי מכאן והכי לא. ברוסקטות עם עגבניות ופרמזן היא מנת פתיחה פשוטה, כל כך פשוטה שכבר כמעט ולא מכינים אותה. אבל כשהעגבניות, השום והבזיליקום נקצצים במקום וריח הלחם הקלוי מזדחל מהטוסטר אל הנחיריים, ברור שזה לא ישעמם לרגע. מנת תפוחי האדמה של וענונו היא מסוג המנות הרגישות שגורמות לך לחשוב מחדש על חומר גלם שכבר מזמן שכחת להתרגש ממנו. המטבח של וענונו את שטרנליכט הוא מינימליסטי עד כאב. מדובר בכאב מענג שבוודאי לא יתאים לכל אחד.

החלוצים 3

גספצ'ו עשבי תיבול, החלוצים 3. צילום: איתן ונונו
גספצ'ו עשבי תיבול, החלוצים 3. צילום: איתן ונונו

 

מלגו מלבר

המסעדה שהקימו השפים אור מיכאלי ומוטי טיטמן (בינתיים עזב מיכאלי ורק טיטמן נשאר) מצטיינת בכל הפרמטרים: מרמת הטיפול בחומרים והיצירתיות של הרכבת המנות ועד לאסתטיקה יוצאת הדופן של הצלחות היוצאות מן המטבח. טיטמן מביא את הידע שרכש במסעדות מכוכבות מישלן והופך אותו להרפתקה תל אביבית מרתקת העוסקת בחומרי הגלם והטעמים המקומיים. מנות הסשימי דגי ים יפיפיות, הדגים במרקם מצוין ברטבים שאינם אגרסיביים. מנת השרימפס ביין לבן וחמאת ג'ינג'ר נדיבה והשילובים המתוחכמים אינם מכבידים על החיך. הלברק בתנור עשוי בדייקנות וטעים. אל תעזבו בלי קינוח עוגת תפוחים המוגשת עם קרם ברולה. האנרגיות הסואנות על הבר הופכות את הקולינריה העילית של מלגו ומלבר לבילוי סקסי.

מלגו ומלבר

מלגו ומלבר. צילום: אנטולי מיכאלו
מלגו ומלבר. צילום: אנטולי מיכאלו

 

סנטה קתרינה

השף תומר אגאי, בן טיפוחיו של השף הלאומי, חיים כהן, הקים מסעדה מעט היפסטרית המתבססת על טאבון איטלקי גדול. אגאי מעמיס על הטאבון תבשילי קדרה ללילה למשל תבשיל צוואר טלה בירקות שורש, ובערבים הוא ממלא את תנור הלבנים בפיצות ובגרסאות אישיות של לחמג'ון. אגאי מגדיר את המקום שלו כקנבס ריק שהבליינים צובעים אותו. התפריט המגוון והוויב הסוער גורמים לכך שסנטה קתרינה היא בטח לא מקום לנזירים.

סנטה קתרינה

סנטה קתרינה. צילום: יולי גורודינסקי
סנטה קתרינה. צילום: יולי גורודינסקי

[tobutton text="%22%u05D4%u05E6%u05D1%u05D9%u05E2%u05D5%20%u05D5%u05D4%u05E9%u05E4%u05D9%u05E2%u05D5%22" link="%22https%3A//timeout.co.il/awards2017%22" theme="blue1" target="_blank" ]