15 הסדרות הישראליות הטובות ב-2022. תשע מהן בכאן 11

זה הצה"ל שכולנו מכירים. "המפקדת" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)
זה הצה"ל שכולנו מכירים. "המפקדת" (צילום: יחסי ציבור/כאן 11)

השנה הלועזית האחרונה היתה לא מדהימה לטלוויזיה העברית: יותר ריאליטי, יותר דוקו-סלבס ומשמעותית פחות מסדרות מתוסרטות. זה לא אומר שהכל רע - עדיין יש לנו את כאן 11, ועוד טיפה. אלו הסדרות הכי טובות שיצאו בישראל במהלך השנה האחרונה

מי שמע על חווה ונאווה / yes

בזמן שפינטזנו על עונה רביעית ל"אחיות המוצלחות שלי", היוצרות גלית חוגי ונועה ארנברג הציגו סדרה חדשה ב-yes – שונה לגמרי אבל מעולה בדרכה. ב-8 פרקים שנגמעו בקלילות הן הכניסו אותנו לעולמן של שתי בוגרות להקה צבאית, כאלה שלא הפכו אחרי השחרור לכוכבות ולנכס צאן ברזל. חובבי הנוסטלגיה הישראלית התענגו על הפלאשבקים ועל החיצים ששיגרה הסדרה לעבר מוסד הלהקות הצבאיות, אבל גם בהווה היה הרבה ממה להנות. קודם כל, מההופעות המורכבות והמרגשות של חנה לסלאו וקרן מור, שיצרו צמד דמויות שהן מצחיקות כמו שהן פתטיות כמו שהן מקסימות. מחזק אותן צוות מדהים של דמויות משנה גונבות הצגה, בראשן הילה גולדנברג כביתה הלא תפקודית של נאווה ואיתי זבולון (טונה) כבנה הפלרטטן הבלתי נלאה של חווה.

המפקדת (עונה 2) / כאן 11

גם בעונתה השנייה "המפקדת" סיפקה לנו שילוב מדויק של דרמה, קומדיה, רומנטיקה, סקס וקרינג'. אפילו עזיבתן של מיה לנדסמן ועלמה קיני לא מנעה מאיתנו להתמכר מחדש למעלליה של הפלוגה הכי שחוקה בבט"ר, שבה לכל מ"כית ומפקד יש אישיוז משלו ומשלה. "המפקדת" היטיבה לחדש מספיק כדי להוסיף רעננות – בעיקר בהחלפת פלוגת הטירונים לעתודאים ובהוספתה של הסמ"פ המעולה טולי (נועם לוגסי) – אבל שימרה גם את כל מה שאהבנו בסיבוב הקודם. הכתיבה עדיין שנונה ומדויקת, הדמויות עדיין מקסימות והמערכת הצבאית היא עדיין כאוס בלתי נגמר, שדוחף כל דמות למקומות קיצוניים, מפתיעים ולפעמים נמוכים ממש.

מנאייכ עונה 2 / כאן 11

סדרת הפשע של רועי עידן אף פעם לא ניסתה להתנחמד – העולם שהיא מציגה אפל, קלסטרופובי, כזה שבו כל חלקה טובה מוכתמת בשחיתות וברוע אנושי. לא רוע גדול מהחיים, אלא כזה שמונע מאנוכיות ומריקבון חברתי עמוק יותר מהמעשים של תפוח רקוב כזה או אחר. בעונה השנייה היא עשתה את כל זה שוב אבל יותר גדול ויותר עמוק, אילצה את איזי בכר להתמודד עם מציאות אפילו יותר מכוערת ומטרידה מזו שציפה לראות סביבו – והפעם, כמו שאומרת הקלישאה, זה אישי. קאסט השחקנים המעולה קיבל חיזוק בדמותם של מכרם ח'ורי, אלון חמאווי ונטלי עטייה, אבל הלב של הסדרה היה ונשאר שלום אסייג ולירז חממי – איזי ופקד טלי בן הרוש בשבילכם – שמציגים פרק אחר פרק תצוגת משחק מהמרשימות שאפשר לתפוס בימינו בטלוויזיה המקומית.

חאנשי / HOT

"חאנשי" עלתה לכותרות עוד לפני השידור בזכות שורה של ליהוקים מפתיעים – ליהיא גרינר, רוני דלומי ואפילו הנרי וינקלר – אבל אחרי הצפייה ברור לגמרי שאנחנו פה בשביל הפרצופים המוכרים פחות. חאנשי (עליזה חנוביץ') היא דמות קשה לעיכול ומזעזעת במתכוון, אבל כזו שמרתק לצפות בה ובצרות שהיא מכניסה את עצמן אליהן; דוד (תומר מכלוף) הוא גיבור רומנטי מהחלומות שנתקע בתוך קומדיה רומנטית שהשתבשה לגמרי ונוקי (מרנינה שון) נכנסת ללב הצופים בקלילות, כאילו לא הרגע נפגשנו. העונה הראשונה עודנה משודרת, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר באחת הקומדיות הייחודיות והנועזות ששודרו בישראל – ושהיא גם ממכרת לחלוטין.

היהודים באים (עונה 5) / כאן 11

בעונתה החמישית, סדרת המערכונים הסאטירית שוב הוכיחה שהיא תופסת את נושאי העיסוק שלה, וגם את הצופים שלה, מאוד מאוד ברצינות. יש בה גם רגעי קומדיה דביליים ונגישים, אבל "היהודים באים" מכוונת גבוה – להומור שיש בו גם תחכום, העמקה ואפילו מידה של חינוך ולימוד. יש לה נבחרת חלומות של קומיקאים ושחקנים שפשוט לא מפסיק להפציץ, וגם העונה היא סיפקה שורה של מערכונים שנעו בין המטורלל למטריד. המערכון הזכור ביותר מהעונה הזו הוא כנראה השיר המצמרר לאברה מנגיסטו על בסיס "כשתבוא" של בועז שרעבי, אבל נציין לטובה כמה נוספים: תשדיר השירות "כוכבית בוזגלו" על אשכנזים שהסבים שלהם לא קנו דירה, טוביאנסקי – המחזמר, משה קצב ומני מזוז ובגזרה הדבילית יותר – עידו מוסרי בתור ג'ין סימונס.

קרתגו / כאן 11

המצטרפת האחרונה לרשימה שלנו הגיעה אליה חמה וטרייה מהתנור. "קרתגו" התקופתית של כאן 11 חוזרת ל-1942, ספציפית במחנה עצורים שהיה באמת, אבל משחררת לחופשי במהרה את הניסיון לשמור על אמת היסטורית. התוצאה היא דרמה קומית מטורללת על כל הראש שבה בריטים, לוחמי מחתרות ונאצים סוג ז' נאבקים על הדומיננטיות במחנה, כשברקע משולש אהבה מוזר וסחר בסמים מהרייך השלישי מסבכים את המצב. זאת אולי לא הסדרה הכי קלה לעיכול, אבל היא בהחלט אחת המפתיעות והמסקרנות שנראו על המסך הישראלי.

בלאדי מורי / yes

הקומדיה שיצרה סתיו אידסיס ל-yes היא מכתב אהבה, או לפחות התכתבות מלאת יצרים, עם ז'אנר הקומדיה הרומנטית. דרך סיפורן של שתי רווקות בנות 35+ (נעמי לבוב ורותם סלע), האחת תסריטאית נטולת עכבות והשנייה רופאה לחוצה, הסדרה נגעה בכל מה שמצחיק, מוזר ומכוער בעולמות הדייטינג והסקס של תל אביב. האקס הרעיל שאי אפשר לשחרר ממנו, הניסיון הסיזיפי לבנות קריירה תובענית בלי לוותר על החיים הפרטיים, הפנטזיה על מיט-קיוט עם הבחור שיתגלה במפתיע כגבר המושלם עבורך – כולם קפצו להופעת אורח. אגב הופעות אורח, פרק המחווה/עקיצה ל"נוטינג היל" סיפק לנו תזכורת שעופר שכטר הוא לא רק מישהו שרואים בגיא פינס אלא גם שחקן שממש כיף איתו.

שישו ושמחו / כאן 11

אולי חשבתם שאתם יודעים איך בערך נראית קומדיה על להקה צבאית כושלת שמנסה לפלס את דרכה לטופ, אבל "שישו ושמחו" הייתה הפתעה משמחת ומשונה מהרגע הראשון ועד לסיום. על הנייר זהו סיפורה של להקת הרבנות הצבאית וניסיונותיה להישאר רלוונטית בעולם של ימינו, בפועל זו הייתה קומדיה פסיכית ושנונה עם אנדרטונים עגמומיים למדי, שבה כל הדמויות אומללות ונוגעות ללב. למרות שיש לה גיבור מובהק – נוה צור כחבר להקה שחולם להיות סולן גדול – זאת יותר סדרת אנסמבל מלאה בדמויות מבריקות ומקוריות, שנשמח לעקוב אחרי ההרפתקאות המוזרות שלהן עוד עונה-שתיים לפחות.

שעת אפס / כאן 11

בתוך האווירה הפוליטית והמסוכסכת של הימים האלה, ב"כאן" עלתה הסדרה שהציתה מחדש (לא באופן ישיר אמנם) את אחד הסיפורים הכי מייצגים של התקופה: העימות בין מורה כריזמטי ואידיאולוגי (אדם ורטה מישהו?) לבין תלמידה עצבנית וימנית (אמרתם ספיר סבח?). בתסריט, כמובן, נמנעו מלהציג זאת באופן ישיר, אבל קווי הדמיון לא בדיוק משאירים מקום לטעות. שני שחקנים בולטים כאן: דורון בן דוד ("פאודה", "שרופים") מצד אחד ומיה לנדסמן ("המפקדת", "ילדות סכסכניות", כל סדרה אחרת שאתם יכולים לדמיין) מהצד האחר מספקים יופי של דרמה, סוערת ומבעבעת כמו שרק מדינת ישראל 2022 יכולה להיות.

ארץ נהדרת (עונה 20) / קשת 12

תכנית הסאטירה של המדינה חגגה 20 שנה בפרק חגיגי, אבל ממשיכה לתת בראש בדיוק כמו פעם. המשדר החזק בליל הבחירות, והצגת תופעת בן גביר בפרק הפתיחה, סימנו ש"ארץ נהדרת" כאן כדי להישאר – ולא מרחמת גם על מי שלכאורה, אמורים "להיות בצד שלה". היא הגחיכה את ממשלת השינוי ואת הבעיות שלה, ודאגה לסמן בדיוק את כל מה שרע בקואליציה הבאה – מבן גביר ועד גולדקנופף (בביצוע המרשים של שרון טייכר). ולמרות הדיעה הקצת רווחת שהקומדיה נחלשת, עדיין לא נפל להם המצחיק. בימים האלה שכולנו זקוקים לקול ליברלי וחילוני, נראה שאנחנו צריכים אותה יותר מתמיד.

טהרן (עונה 2) / כאן 11

הלהיט הכי גדול של כאן 11 ב-2020 לא הצליח לשחזר את ההיסטריה בעונה השנייה שלו, ונראה שדווקא הרכישה על ידי אפל TV+ והצטרפותם של גלן קלוז ושחקנים בינלאומיים אחרים לקאסט טלטלה קצת את ספינת ההפקה וגרמה לה להתבחבש קמעא, אבל גם בעונה מוצלחת פחות "טהרן" עדיין נמצאת כמה רמות מעל הסטנדרט ההפקתי בישראל וניב סולטן עדיין נפלאה וגלן קלוז היא גלן קלוז היא גלן פאקינג קלוז. בסדרה ישראלית, כן? אחד ההישגים הגדולים ביותר של תעשיית הטלוויזיה המתכווצת שלנו.

ילדים ביער / yes

בעולם טלוויזיוני מתוקן דלית קהן הייתה יוצרת הרבה יותר מסדרה אחת בעשור, אבל 15 השנים שעברו בין שידור "מתי נתנשק" לבין עלייתה של "ילדים ביער" עשו לה רק טוב כיוצרת. כמו בדרמה הרומנטית הקומית ההיא, גם כאן היא מציבה את עצמה בתפקיד הראשי, רק שהפעם היא לא רווקה תל אביבית נחשקת אלא הומלסית בהריון שמגויסת לחקירה משטרתית במטרה לחשוף רשת של סחר בנשים, ובמקום קומדיה רומנטית יש לנו טרגדיה הומאנית. התוצאה היא אחת מסדרות המתח הכי אפקטיביות ומלוטשות שהיו כאן מזה זמן ואולי בכלל. בוא נקווה שלא נצטרך לחכות עד 2037 לסדרה הבאה שלה.

ריקוד האש / yes

בדיוק חשבנו שנמאס לנו לגמרי מסדרות על חרדים, ואז הגיעה רמה בורשטיין ("לעבור את הקיר") עם הסדרה הזאת והאשימו אותה שמטרת הסדרה היא לגונן משפטית על הרב ברלנד. אין לנו מושג אם זה נכון אבל יש לנו מושג בטלוויזיה, ו"ריקוד האש" היא דרמה מעולה, מורכבת, לא קלה לצפייה בשום צורה אבל גם יפהפיה ולא שגרתית ונוגעת ללב. יהודה לוי נותן כאן תצוגת משחק משובחת ויוצאת דופן, מיה עיברין נפלאה בתפקידה הראשון, נועה קולר ונעמי לבוב מצוינות כתמיד. אבל אלה בעיקר הבימוי, הצילום והכתיבה שמעניקים לסדרה הזאת את הייחוד שלה. אפשר עוד סדרה על חרדים?

כראמל / כאן חינוכית

עיבודים של ספרי ילדים ישראלים מצליחים לטלוויזיה הם עניין טריקי. בדרך כלל דלות התקציב וההפקה פוגעות בזיכרון הספרותי המתוק ואף מוחקות אותו במידה מסוימת (היי "קופיקו"), אבל במקרה של "כראמל" שמבוסס על סדרת הספרים האהובה על מאירה ברנע-גולדברג הקסם לגמרי עבד. ההפקה נראית בינלאומית, ללא סממנים ישראליים, מוכנה לדיבוב בחו"ל. החתול כראמל עצמו, גיבור הספרים הקסום, נראה קצת משונה אבל הילדים עפים על זה וזה מה שחשוב. העלילה עושה כבוד למקור. התסריט מתייחס בכבוד לאינטליגנציה של צופיו הצעירים. זה נס.

שלי הכובשת / כאן חינוכית

סדרות המקור לילדים ולנוער הולכות ומשתדרגות משנה לשנה, הלוואי על הסדרות למבוגרים כזאת עקומת שיפור, ובתוך הז'אנר בלטה במיוחד "שלי הכובשת" – על שחקנית כדורגל צעירה ומוכשרת שנאסר עליה לשחק בנבחרת הבנים – עם עיסוק אמיץ ונדיר בסוגיות מגדר, קאסט צעיר ואנונימי שעושה את העבודה בחן ושחקני חיזוק מעולים בדמותם של אורי גבריאל, טל פרידמן, גבי עמרני, מרינה שויף ושיפי אלוני שמשדרגים את העסק. בדיוק מסוג הסדרות שכאן חינוכית קיימת בשבילן.