איך אכלנו את 2021: מסעדות חדשות מסחררות ומחירים בשמיים
עודד קרמר, מבקר המסעדות של "טיים אאוט", מסכם את השנה הקולינרית המשונה הזאת שאיכשהו בכל זאת לקחה את המסעדות של תל אביב עוד צעד קדימה, ובוחר את 10 הארוחות הטובות ביותר שאכל השנה. לאיזה מקום הגיעה a ומי כבשה את הפסגה?
בכל מה שקשור למסעדות, 2021 לא באמת הייתה שנה. לפחות לא טכנית. שלושה חודשים סגר, עוד שבועיים של אזעקות. בלי תיירים כמעט בכלל. למעשה, 2021 היא יותר מהכל "שמונה וחצי חודשים של שיכרון חושים", בעיקר אם בשיכרון חושים אתם מתכוונים להשקות מסעירות, מסעדות מפוצצות ומחירים בשמיים.
כי למרות הקשיים, למרות הבעיות בגיוס עובדים שאילץ חלק גדול מהן לוותר על משמרות וצמצם משמעותית את האופציות לארוחת צהריים, ולמרות חוסר הוודאות אחרי שנה של פתיחה/סגירה ששיבשה כל תוכנית אפשרית – קווין קוסטנר צדק. If you build it, they will come. ואנחנו הגענו. בכמויות. ברמה שלהשיג שולחן בתל אביב לסוף השבוע הקרוב הפך למשימה בלתי אפשרית.
והיה גם לאן להגיע. למרות התנאים האובייקטיבים הלא פשוטים, זאת הייתה שנה של פתיחות מסחררות. העובדה שארבע מתוך עשר המסעדות בדירוג הזה – תמנע, a, דריה ופרא – הן כאלו שנפתחו השנה (ולמעשה 4.5, כי אריא אומנם ותיקה אבל הציגה השנה תפריט וכיוון חדשים לחלוטין) מעידה שזו הייתה שנה של איכות ולא רק של כמות. שנה שבה העושר הקולינרי של תל אביב, עשה עוד קפיצת מדרגה מרשימה.
אבל לכל זה יש מחיר ואנחנו משלמים אותו. באשראי. אפשר למצוא מליון תירוצים, בשורה התחתונה התחושה היא שאם לפני שנתיים המחיר הממוצע של ארוחה מלאה בדרג הגבוה של תל אביב היה באזור 200-250 שקלים לאדם, היום אנחנו כבר באזורי ה-300-350 שקלים. במסעדות הטובות באמת אפילו יותר. וזה הרבה מאוד כסף. יש לא מעט מסעדות שמספקות עבור הסכומים האלו חוויה שהיא הרבה יותר מ"רק אוכל". למרבה הצער יש גם לא מעט כאלו שמנסות לנצל את "הטיית המחיר הגבוה" כדי לגבות סכומי עתק, ובונות של זה שלא נודה שיצאנו פראיירים. וכן, פה ושם לגמרי יצאנו.
ויש גם הערה טכנית לקינוח: אלה 10 הארוחות הכי טובות שאכלנו השנה, והרשימה הזו כוללת רק מסעדות שבהן אכלנו בשנת 2021. זה אומר שנעדרות ממנה כמה מסעדות שבאופן טבעי היו יכולות לככב בה אבל לא ביקרנו בהן השנה. טאיזו, יפו-תל אביב, מלון מונטפיורי, שילה, בית תאילנדי, סנטה קתרינה ואברקסס צפון הן רק דוגמאות. על חלקן כבר כתבנו בין הסגרים, מחלקן עשינו משלוחים, לחלקן נגיע בשנה הבאה בטוח.
1. OCD: באמת חוויה מרהיבה. מעניין אם גם הפעם השנייה שם מרגישה אותו הדבר
"כל מה שאתה חווה כאן עכשיו, כל הסערה הפנימית וכל נחשול הטעמים הם חד פעמיים. וגם אם תרצה לחוות אותם שוב – אי אפשר. כי עד שתמצא שולחן כבר יהיה תפריט אחר עם מרכיבים אחרים וטעמים אחרים. אז עכשיו כל השמחה והעצב גם מלווים בפומו מטורף למשהו שאין שום דרך להשיג אותו. והרגע הזה, שבו אתה מוצף בבת אחת ברגשות סותרים הוא כל כך מסעיר וכל כך מיוחד עד שהוא נצרב בזיכרון. ויש לו שם – "חוויה בלתי נשכחת".
2. תמנע: אוכל נפלא, שירות אדיר, תחושה של חו"ל בלילנבלום
"לא שאין מה להגיד על תמנע. יש מלא. ודברים טובים. אבל זה מרגיש כל כך מגביל. קצת כמו לנסות ולצלם חוויה. בסוף אתה נשאר עם שברי זכרונות יפיפיים שאף פעם לא מצליחים להעביר את התמונה השלמה. תמנע היא הרבה יותר מסך המרכיבים של המנות שלה. היא חוויה קולינרית בינלאומית שאולי יושבת בלילנבלום, אבל לגמרי מעיפה אותך לעולמות אחרים".
3. a: המסעדה המעניינת של השנה. שווה לחסוך בשביל לחגוג כאן (אישית אעדיף לחגוג בטאיזו)
"a היא לא רק מסעדה טובה. היא חוויה נהדרת. מקום שאתה מקבל בו משהו שהוא כל כך הרבה יותר מאשר סתם אוכל טוב. אפשר להסתכל על זה כעל ערב חוויתי כפול. קצת כמו Dinner and a show, כשהאוכל הוא גם הדינר וגם השואו"
4. דריה: הפתעה אדירה. כשרה בהילטון שלוקחת אותך לדרך המשי. מופרכות שרק תל אביב יכולה לייצר
"לכו להזמין מקום בדריה. חבל על הזמן שלכם. זו לא מסעדה מספיק גדולה בשביל לחכות עם זה. מדובר באחת הארוחות הכי טובות, הכי מיוחדות, הכי כיפיות, הכי כשרות (לא קשור, אבל חשוב לציון) והכי וליו-פור-מאני (אם מוותרים על עיקריות) כרגע בתל אביב"
5. בסטה: בורקס סרטנים, בורקס סרטנים, בורקס סרטנים. הכל מושלם. אבל הבורקס זאת יצירת אומנות
"הבסטה היא הדבר הכי קרוב למסעדת שוק שאתם יכולים לדמיין אבל בו בזמן גם הדבר הכי רחוק ממסעדת שוק שאפשר לחשוב עליו. מצד אחד תפריט יומי מתחלף שמבוסס על מה שיש באותו יום בשוק. מצד שני מנות שף מהודקות ומנומקות שאם הן היו מוגשות על מפות לבנות, הן היו פיין דיינינג בשיאו, פלוס מבחר יינות שיכול להיחשב כלא סביר בעליל. מצד אחד מחירים בצמרת. מצד שני כמויות נונשלנט שמעלימות כל סממן של חשיבות עצמית".
6. אריא: בישול עילי, לא מתחכם ולא מתפלסף. תענוג של ארוחה
"מי שבחר את הסקאלופ והכין אותו ידע בדיוק מה צריך לעשות – לקחת חומר גלם טוב ולהביא אותו לנקודת העשייה המושלמת, כשהוא רך אבל לא צמיגי ויש לו שכבה דקה של קראסט צריבה. ואם זה לא מספיק, כל האושר הזה יושב על קרם שקדים עם ציר סרטנים, שרק מחזק את משחק המרקמים והטעמים. התוצאה היא מנה שהיא לא פחות מאדירה והשילוב הכי סינרגטי באזור מאז חוק באדר-עופר"
7. M25: אם כבר לעשות שוק, זה המקום
"כל תייר שמגיע לאיזה שהוא שוק ברחבי העולם חולם לקחת שתי פניות ופתאום למצוא את עצמו במין מקום קסום שהוא על השוק אבל לא לגמרי חלק ממנו. שכמו בקסם, מעלים את הצעקות, הריחות והאנשים והרעש לטובת אינטימיות וריחות משגעים של אוכל. בשוק הכרמל, למקום הזה קוראים M25".
8. פרא: הדור הבא מראה שיש עתיד
"הניצוץ הופיע כבר במנה הראשונה. התפריט הבטיח טרטר פלמידה, לביבות תפוח אדמה וקרם פרש, ולגמרי עשה מכירה בשורט. על הצלחת זה היה טייק ממש מוצלח על טאקו דגים, עם הלביבה בתפקיד הטאקו, עליה שכבה של קרם פרש ומעל טרטר שמי שתיבל אותו נתן עבודה. זה פריך, זה רך, זה מלוח, זה מלא בטעמים שרוקדים בחלל הפה. לא יודע אם זה פרא. סגור על זה שזה נהדר".
9. הדסון: הבשר הכי טוב (והכי יקר) בישראל
"אתה רק אומר הדסון וישר בום! מופע זיקוקי דינור אסוציאטיבי מתפוצץ לך במוח. עכשיו לך תבחר במה להתמקד. המסעדה הכי טובה בתל אביב שמצפון לירקון. הבשר שהוא הדבר הכי קרוב לניו יורק שאפשר למצוא כאן, גם באיכות, אבל למרבה הצער גם במחיר, שלקרוא לו שערורייה זו מחמאה. הדיינר המשודרג הכי מוצלח שהיה כאן מאז שהדיקסי שכחה שהיא הדיקסי. המקום הכי מוצלח לצהריים ברמת החייל. 'סטייק אמיתי אוכלים רק בהאדסון'".
10. פרונטו: הכי קרוב לאיטליה שיש
"זה בדיוק הטעם שפרונטו משאירה בסוף הארוחה. תחושת "היה כיף" מהולה "בעוד נחזור". כי גם אם פה ושם עוד דרושים שיפצורים, ברור שהאבולוציה שפרונטו עוברת לוקחת אותה למקומות מצויינים ומשאירה אותה, לגמרי בזכות, בשפיץ של המסעדות בעיר".