טיים אאוט timeout

סיוט ברחוב אלנבי: 10 המקומות הכי מפחידים בתל אביב

| מאת: עינת שרון וגיא פרחי

הם חשוכים, הם מזכירים לנו אירועים מחרידים – ואין איך לברוח מהם. לכבוד יום שישי ה־ 13, עשרת המקומות הכי מפחידים בתל אביב

תחנה מרכזית. צילום: עינת שרון

התחנה המרכזית החדשה

זה לא ריח שתן אלא ניחוח ריקבון גופות של נערים שמעולם לא חזרו לבאר שבע אף שנידבתם להם שקל לנסיעה מתוך אי נעימות. המנורות המרצדות, החלק הפתוח לקהל, ואילו הקומות התחתונות חסומות בבטונדות ובשלטי אין כניסה. האגדה מספרת שמבעדן מבעבעים רחשים עלומים של מוטציות אל אנושיות, בני כלאיים עשויי קונדומים ומזרקים, שבשעת כושר יקנו את אחיזתם בעיר ויהפכו את כל תושביה למשתמשים אקססיביים בחגיגת. אל תהיו הראשונים להביט בהם בעיניים.

ה-Upside down של תל אביב. התחנה המרכזית החדשה (צילום: בן קלמר)

קריית המלאכה

המתחם הדרומי המורכב מחמש רכבות בטון יכול לשמש כתפאורה אידיאלית לסדרת פשע גותית שמושבה בדרום ארצות הברית. בין המוסכים התמימים למראה, היכן שסוחרים זעירים בורגנים מבקשים את פרנסתם הצנועה, מבקיעות לעת הלילה תאוותיהם של זנאים שלוחי רסן, אנשי ביבים הצפים אל פני הרחוב ושבויים בתודעה הפורענית של ההמון. ואתם בסך הכל רציתם לשתות בירה בא־לה ראמפה בתום המשמרת בדסק.

קריית המלאכה. צילום: בועז אהרונוביץ

ואתם בסך הכל רציתם לשתות בירה בא־לה ראמפה. קריית המלאכה. צילום: בועז אהרונוביץ

כיכר אתרים

היא הייתה אמורה להיות הכיכר המרכזית של תל אביב, מוקד עלייה לרגל לצעירי העיר, אבל מהר מאוד הפכה כיכר אתרים לכישלון אדריכלי מהדהד שניתק את החוף מהרחובות שמובילים
אליו, והיום היא מאכלסת מועדון חשפנות שפועל לא ברישיון, עסקים מפוקפקים, ובאופן טיפוסי כל כך אפילו מתחם "מבוך אימה" בשם נייטמר. אם תשכחו את מילת הקוד של המתחם תיאלצו לבלות את הלילה בגרמי המדרגות המסועפים שבירכתי הכיכר, ואיש לא מבטיח שתצליחו לשוב מבלי להיתקל בלהקת תיירים מצרפת.

כישלון אדריכלי מהדהד. כיכר אתרים. צילום: שאטרסטוק

"הצד הרע" של אלנבי

לאורך השנים ידע אלנבי עליות ומורדות באשר ליוקרתו ולתקופות ארוכות נחשב לרחוב מלחיץ. בשנים האחרונות הוא נהנה מרנסנס ומכמה מהברים הלוהטים בעיר, ובכל זאת יש בו אזורים נעימים פחות, לרבות "הצד הרע" – כל מה שקורה מרחוב ביאליק וצפונה, שם שוכנים ברים מזמינים פחות ומועדוני חשפנות מזמינים מדי. האגדה מספרת על קבוצת בליינים מהוגנים שביקשו לשוב הביתה מהנילוס אך מעולם לא נראו עוד במשרדי המדיה שבהם הועסקו ב־ 70 אחוז משרה. ראו הוזהרתם.

ידיים למעלה, על הראש. לילה שגרתי באלנבי 40. צילום: אורן זיו

ברים מזמינים פחות ומועדוני חשפנות מזמינים מדי. אלנבי 40. צילום: אורן זיו

חניון דיזנגוף סנטר

חוסר האונים שבשוטטות בקניון התל אביבי עלול לעורר צמרמורת בקרב מבקרים רבים, אבל אל השיא מגיעים רק כשיורדים אל החניון ומוסיפים לרדת בקומות מטה ומטה. הקומות הולכות ומצטמצמות בהיקפן ככל שתרדו, כך שבקומה מינוס 3 נדמה שישנם רק מקומות חניה ספורים. בעת מצוקה, כשתזדקקו למחסה במקלט האטומי שבחניון, תחלקו את משכנכם עם אלפי עטלפים המתארחים בחניון זה שנים, ואיש לא יכול להבטיח שהם יקבלו את פניכם בחדוות הכנסת האורחים.

החניון של דיזנגוף סנטר (צילום: שלומי יוסף)

שוק העלייה

על שטחו של מה שהיה בעבר "בית הספר לחקלאות ומשק בית" שנועד לפועלות, נבנה בשנת 1939 שוק העלייה. מאז שננטש בתחילת שנות ה־ 80 הוא הפך לאחד המבנים המפחידים בעיר המשמש בעיקר דרי רחוב ועוברי אורח שמטילים את מימיהם בצדדיו. בשנה האחרונה הפך החניון שמאחורי המבנה לאתר בנייה של קומפלקס מגורים יוקרתי שצפוי לאכלס בין היתר את עברי לידר ומירי מסיקה. חובבי קרן פלס שיתגוררו בקומות הסמוכות יעשו זאת על אחריותם בלבד.

שוק העלייה (צילום: שלומי יוסף)

חוף תל ברוך

רצועת החוף הצפונית, וליתר דיוק השטחים החוליים שממזרח לה, היו בעבר מוקד הפשיעה והזנות של תל אביב כולה ("חולות ראשון" של ימינו, אם תרצו), והאגדה מספרת על שלל גופות שקבורות בהם. הייתם מצפים שהבנייה המואצת בגוש הגדול תפיג את החששות, אך עדיין מדובר בשטח הבור הכי גדול בתל אביב, באזור הכי חשוך בה, במוקד רוחש זנאים, ובאזור שאתה אף פעם לא יכול להיות בטוח שמי שרץ לעברך באמוק זה באמת הורה צעיר בריצת הלילה שלו מהים חזרה לביתו באזורי חן.

חוף תל ברוך (צילום: שלומי יוסף)

בית קברות טרומפלדור

המיקום שלו אמנם נראה תמוה בימינו, אבל כשהוקם בית העלמין ב־ 1902 הוא היה הרחק מהעיר – בדיוק איפה שאנחנו רוצים שבית קברות יהיה. היום הוא נדחק בין חומות גבוהות ובנייני מגורים שמשקיפים לקברי מקימי העיר ואנשי התרבות שלה. אף שזהו אי של שקט בין בוגרשוב ובן יהודה הסואנים, בשעות הלילה מתכנסות זו עם זו רוחותיהם של ביאליק  וטשרניחובסקי לפולמוסים על משקל וחריזה עבריים, ובשעה שבה הם דנים בשירתו של רועי חסן מוטב לנוס לחוף מבטחים.

בשעות הלילה מתכנסות זו עם זו רוחותיהם של ביאליק וטשרניחובסקי. בית קברות טרומפלדור. צילום: שאטרסטוק

חניון גן העיר

מתחם הקניות הביזארי מעט, שפעם היה מוקד מותגי האופנה הלוהטים בעיר וכיום עומד די שומם בשעות רבות לאורך היום, עלול להיראות כמו סצנת אחרי רצח מסרט אימה, ודאי בליווי המוזיקה הנשמעת מהרמקולים. אבל הקריפ האמיתי מגיע כשיורדים לחניון. כן, כל חניון תת קרקעי עלול לעורר לחץ בחזה, אבל זה של גן העיר, ובעיקר מתחם השירותים, מעורר עור ברווז והליכה מואצת גם בקרב המאצ'ו הכי גדול בעיר, בעיקר בגלל מקרה האונס המחריד שאירע בו ב־2013, שאישש את כל החששות הכי גדולים שלנו מחניונים.

חניון גן העיר (צילום: שלומי יוסף)

 הצריפים בפלורנטין

ביום סמטאות הצריפים בשכונה מאכלסות בעיקר נגריות ופנסיונרים בסיור גרפיטי, ובלילה סמטאות בצדה המערבי של שכונת פלורנטין מתרוקנות מאדם כמעט לגמרי. ברחוב אברבנאל עוד תמצאו כמה ברים ואת הפיצה הסליזית הכי טובה בתל אביב, אך כניסה לרחובות הסמוכים (שלחלקם אין אפילו שם) עשויה להתגלות כלא כל כך נעימה. האם פעם נקלעתם להאנג אמצע שבוע בהודנא? החלטה אחת פזיזה בגזרת הסטוץ ואפשרי בהחלט שתמצאו עצמכם בבוקר בראשון לציון הנוראה.

פלורנטין (צילום: שלומי יוסף)

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 75899b2ce590b