עד הרוקרית האחרונה: כך הרחיקו את הנשים מהרוק הישראלי

ענת חיטמן (צילום: מאיה תל אביב דר)
ענת חיטמן (צילום: מאיה תל אביב דר)

הדרה, הסללה, שוביניזם, תקראו לזה איך שאתם רוצים. העובדה היא שלנערות צעירות בישראל אין רול-מודל רוקיסטית שצורחת למיקרופון ולכן הן לעולם לא יעלו על דעתן לעשות מוזיקה כזאת \\ ענת חיטמן מבכה את מחיקת הרוקריות \\ טור דעה והופעה

לפני שנתיים טסתי לניו יורק בפעם הראשונה. כולם אמרו לי שאני חייבת לתפוס הופעות שוות כי בטוח אצליח לקנות כרטיס למישהו מעניין שלעולם לא יגיע לארץ. אז זה באמת מה שעשיתי. נכנסתי לאתר הופעות כללי של ניו יורק ומצאתי הופעה באיסט ווילג' של טרייסי בונהם. למי שזוכר, טרייסי בונהם הייתה הצ'ילבה של אלאניס מוריסט אי שם בניינטיז. הלהיט הכי מוכר שלה היה "Mother Mother".

טרייסי בונהם בניו יורק (מתוך הסטורי של ענת חיטמן)
טרייסי בונהם בניו יורק (מתוך הסטורי של ענת חיטמן)

חשבתי לעצמי, טרייסי בונהם באיסט ווילג', זה ללא ספק הולך להיות HUGE. כשהגענו למקום ההופעה הייתי בטוחה שאנחנו במקום הלא נכון. הגענו למקום קטן ואפלולי שהכיל בערך שמונה שולחנות פיצים. היו שם כבר משהו כמו 25 איש והשולחן היחיד שהיה פנוי היה זה שניצב ממש מול הבמה. ליטרלי כמעט עליה. אותה טרייסי בונהם, שהייתה מועמדת מספר פעמים בגראמי והופיעה מול אצטדיונים מלאים, עלתה לשעה הופעה אינטימית – ההופעה הכי טובה שראיתי בחיים שלי.

בזמן ההופעה הסתכלתי לה בתוך העיניים הכחולות ולא יכולתי שלא לדמיין את המעבר החד מהטופ לבר האפלולי הקטן הזה. טרייסי היא דוגמא למוזיקאית יוצאת דופן שלא ויתרה ולמרות הכל המשיכה להוציא אלבומים ושירים, גם אם לא הצליחה לשחזר את רגעי השיא.

בדרך חזרה למלון לא יכולתי שלא לחשוב על כל אותן נשים שהיו השראה עבורי והפכו אותי למוזיקאית שאני היום. אז בשלהי שנות התשעים היו לי המון רול-מודלים נשיים כמו טרייסי, שריל קרואו, סקין ועוד. גם מוזיקאיות רוקיסטיות ישראליות פרחו בניינטיז – המכשפות, איגי וקסמן, אורית שחף ועוד.

ומה מצב הרוק הנשי היום? בארץ קופחנו מזה שנים מכוכבות רוק נשי. ניתן לראות שככל שנשים נכנסות לסצנה הרוקיסטית והאלטרנטיבית הן מודרות מהמדיה. רוק הוא ז'אנר שעוסק בכאב, כעס וחריגות. כאשר נשים מגלות יותר מדי רגש בפומבי הן נחשבות לצעקניות. לרוב מצופה מנשים להיות רגועות, מכבדות ושקטות. עד היום אני רואה שמזכירים לריקי גל על השיר "נערת רוק" ועל ה"פרובוקטיביות" שלה. שחררו. סקס, סמים ורוקנרול זה לא משהו גברי בלבד.

למדיה יש תפקיד חשוב בקשירת מוזיקת הרוק לגברים. יש הרחקה ניכרת של נשים מהתפקיד הראשי. הן לרוב או חלק מהרכב או בתפקיד משנה כלשהו. בתרבות הזו כמעט בלתי אפשרי שנשים יהנו משיאי ההצלחה של עמיתיהן הגברים בתעשיית הרוק.

אגב, האם מישהו ראה לאחרונה נשים עם כלים בפרונט ולא בבאק? מאוד לא שכיח. גיטרות ותופים הם כלים מאוד מאסיביים וגבריים וכאשר בנות לא רואות מודלים עם גיטרה מוטלת על החזה או צורחות למיקרופון – הן לעולם לא יעלו על דעתן לעשות מוזיקה כזאת.
הניכוס המגדרי של גיטרות ותופים – נורמלי לבנים לקבל כמתנה, כמעט בלתי אפשרי לילדה קטנה.

בעולם כבר רואים ניצנים של מגמת שינוי. מיילי סיירוס הוציאה אלבום רוק שנותן בראש עם דואטים מעניינים (ג'ואן ג'ט!) וממש החודש עשתה קאבר למטאליקה של "Nothing Else Matters". מיילי היא ניצוץ של זיכרון לתקופה שבה נשים ברוק, מוזיקאיות, יכלו להיות מה שהן רוצות – לא תמימות, לא טהורות, לא קורבנות, נשים מלאת זעם. יש לנו לא מעט רוקיסטיות בארץ שעושות מוזיקה מדהימה. אני מצדיעה להן על שהן ממשיכות למרות ההדרה והדרך הקשה. יכול להיות שלפעמים אנחנו הבנות פשוט צריכות לצעוק קצת יותר.

ענת חיטמן היא זמרת, מוזיקאית ורוקרית. הסינגל החדש שלה, "אין רק חושך בלילות", יצא אל אוויר העולם בחמישי שעבר. היא תופיע ביום שישי הקרוב באוזן בר
ענת חיטמן, 9.7, אוזן בר, 21:00. פרטים וכרטיסים כאן