הקסם של "דייט ראשון" טמון בשניות שניצלו מרצפת חדר העריכה
תוכנית ההיכרויות של "קשת" מורכבת מרגעים סתמיים לכאורה, אבל זו מהותה: במקום שבו ממילא מתכלות כל המגננות, הריאליטי הופך לתיעוד יקר ערך מבלי להפעיל מניפולציות נמוכות
"דייט ראשון", תוכנית ההיכרויות של קשת שחזרה אתמול לפרק מיוחד, היא מטרה קלה לכל הדעות. הפורמט עצמו מיושן, שכן "דאבל דייט" כבר הפגישה זוגות נבוכים לפני למעלה מעשור, ועוד בתוספת השנינות העוקצנית הנחשבת במבט לאחור כסמלה האולטימטיבי התקופה. ביקורת המגדר תבטל אותה, כנראה בצדק, כעוד דפוס משעמם של הגשמה עצמית באמצעות רומנטיקה הטרונורמטיבית.
אך חרף נתוני הפתיחה העגומים, בצפייה ב"דייט ראשון" מתגלה קסם מן הסוג שתכניות הריאליטי כבר כמעט והצליחו למחות כליל: הקסם של המחוות הדקות והבלתי ניתנות לעיבוד עריכתי, רסיסים של אותנטיות צרופה, כל מה שכינתה רחל המשוררת בדיוק מופתי "קטעי הניבים הסתומים".
עוד ביקורות ריאליטי:
"חתונה ממבט ראשון": יותר "קחי אותי שרון" מפורמט חדשני ומסעיר
אם סחיטת רגשות היא אמנות, עורכי "מאסטר שף" הם מוצארט
מהבובלילים עד הפיקים: מהו הסוד של "הזבל הישראלי"?
"דייט ראשון", אם כך, מורכבת מכל אותן שניות שהיו נותרות על רצפת העריכה בתכנית ריאליטי המכבדת את עצמה. היא כוללת להג סתמי על הרגלי כביסה ובישול, שאלות סרות טעם שכל מטרתן לשבור את הקרח ("מאיפה באת?", "מתי יצאת מהבית?") וטעויות אנוש בלתי חשובות בעליל ("אה אוקיי, היא כבר הביאה לי כוס יין"). גם כשהיא נערכת לקראת עימות – לדוגמה, במפגש של שומרת כשרות מול ציניקן אנטי-ממסדי – העימות יגיע כבר בתצורתו המרוככת, כאשר חילוקי הדעות יובעו באופן מרומז ובסופו של דבר הצדדים יפרדו זה מזה בחיוך וימשיכו שלמים לדרכם.
אין בכך מקריות. קטעי הניבים הסתומים לא ימצאו את דרכם לתוצר המוגמר בדלת האחורית או כתוצאה מרשלנות. הם מהותה של התכנית, שהרי הם מהותם של דייטים ראשונים. ויתרה מזאת, כשהקדימון יכריז על גיחתה המצופה של נטלי דדון כמשתתפת בתכנית – ניסיון ברור לחלץ "אירוע" מאסופה של דייטים אנונימיים – המאמץ ייכשל. נטלי דדון לא תגיע לדייט כדוגמנית מלאה בחשיבות עצמית, אלא תשיל מעצמה את הגינונים העודפים ותצחקק במבוכה כפי שהייתה עושה למעשה כל אישה אחרת למול השאלה "האם תיפגשו שוב" ("טוב, נו…"). ממש כך: הרומנטיקה מתעלה על כל מניפולציות הריאליטי.
ככלל, הליהוק מגוון ואינו שש אלי פרובוקציה. המנחה קורין גדעון משתדלת להישאר ברקע, אך לא בטוח שדבר מאלו בכלל משנה. במקום שבו ממילא מתכלות כל המגננות, המצלמות חדלות מלשחק תפקיד משמעותי, והריאליטי הופך הלכה למעשה לתיעוד יקר ערך של מציאות. מציאות חביבה, במשקל נוצה, אבל מציאות – וגם זה משהו.
← "דייט ראשון", תוכנית מיוחדת, makoTV