מאירות את העיר: "האמיצות" מציג אהבה אותנטית בין זוג חברות

במהלך אודישן מרובה משתתפות להצגת יחיד בתאטרון אקספרימנטלי בפריז, שתי שחקניות צעירות תוקפות זו את זו בפראות. הבמאית עוצרת את האודישן ושולחת את כולן להירגע. מרגו (סוהיילה יאקוב) חומקת דרך אולם סמוך בניסיון להימנע מלהיתקל באלמה (דבורה לוקומואנה). אך כשהן שבות ונפגשות ברחוב מתברר שהן חברות הכי טובות, ושהמריבה המזויפת נועדה למשוך את תשומת לבה של הבמאית. למרות חוסר המקצועיות המופגנת, המזימה צולחת – אלמה זוכה בתפקיד המהגרת ההריונית ומרגו נבחרת להיות המחליפה שלה. כך נפתח "האמיצות", סרטה הראשון של אנאיס וולפה, ששמו העברי הוא תרגום של השם האנגלי הלא ממש רלוונטי (השם הצרפתי המקורי הוא "Entre les vagues" – "בין הגלים"). אבל איכשהו השם הזה מתאים, כי נושאו של הסרט הוא החברוּת האמיצה בין אלמה ומרגו, שתי נפשות תואמות שמצאו זו את זו במכבסה והתחברו מייד.

האם השם מרגו נבחר כמחווה לדמות הראשית בסרט התיאטרון "הכל אודות חווה"? זו אופציה, כי נדמה שאין סרט (או ספר) על תיאטרון שאינו מתייחס לסרט ההוא. עם זאת, החברוּת בין השחקנית והמחליפה שלה כאן היא תמונת נגטיב, או בעצם פוזיטיב, של מערכת היחסים המניפולטיבית בסרטו של ג'וזף מנקביץ'. החברוּת העזה והתוססת בין מרגו ואלמה נתקלת במכשולים רציניים, אך שום דבר לא יכול לערער אותה. שתי הנשים הצעירות אוהבות זו את זו, וסומכות זו על זו (אבל גם משקרות זו לזו שקרים הכרחיים), והעוצמה הכבירה של חברוּתן יכולה להאיר עיר שלמה.

מרגו בת ה-27 היא מלצרית שהגיע לפריז כדי ללמוד משחק ולהפוך לשחקנית. אלמה, העובדת במכון יופי, לא למדה משחק אבל היא תמיד רצתה להיות כוכבת, ויש לה נוכחות של דיווה גדולה. מבחינתן העולם כולו במה, והן נהנות לאלתר סצנות דרמתיות וקומיות כדרך חיים, כמו בפעם שהן מתייצבות עם ילדה קטנה בדירתו של המאהב הנשוי של מרגו וטוענות שהיא הבת שלו, מה שמותיר את אשתו המומה. אחר כך יש למרגו רומן אחר, יותר נחמד ולא מאוד מהותי, ולמען האמת אפשר היה לוותר עליו משום שהוא קלישאתי, כמו גם הנחמה הקלה שהוא מעניק. אבל גם אם לפרקים התסריט מתובנת מדי, האהבה הגדולה שבמרכזו מפצה על כך.

"האמיצות". צילום: יח"צ

רמז ראשון לכך שמשהו עלול להשתבש עולה כשאמה של אלמה (הזמרת והאקטיביסטית אנז'ליק קידג'ו) אומרת לה להימנע משתייה מופרזת, עכשיו כשהיא קיבלה תפקיד בהצגה. אבל החברות יוצאות לחגוג את זכייתן המשותפת, וסוחפות אותנו איתן לבילוי לילי סוער. זה כמובן מתנקם בהן בחזרה למחרת בבוקר, אבל אז הסיפור מקבל תפנית שניכרת על פניה של מרגו, בסצנה המחדדת את כשרון הבימוי של וולפה. מכאן והלאה זה הופך לסוג של סרט ממחטות, עצוב אך גם מרומם נפש בשל החברוּת היפה שבמרכזו. המצלמה התזזיתית של שון פרייס וויליאמס ("גוד טיים") תורמת לאינטנסיביות של החוויה הרגשית של הדמויות, בלי להיות אגרסיבית מדי. אהבתי יותר את מה שוויליאמס עשה כאן מאשר את עבודתו בסרטם של האחים ספדי, אף שבדמיון הסגנוני המסוים בין הסרטים אפשר לראות מדוע וולפה בחרה לעבוד איתו.

"האמיצות" כמו מתרחש בשני מרחבים מקבילים – פריז וניו יורק, שם מתרחשת עלילת ההצגה על מהגרת הריונית. דימויים מהמטרופולין האמריקאי משובצים בתפאורה הדיגיטלית של ההצגה, ובעריכה של הסרט, ותורמים לטקסטורה הוויזואלית האורבנית התוססת שלו. הכל מתגבש סביב צמד ההופעות הנהדרות של יאקוב ("Climax") ולוקומואנה ("Divines") שמגלמות את מרגו ואלמה בתשוקה וברעב לחיים. זה סרט ביכורים שמצביע על וולפה כעל קולנוענית אמיתית, ויהיה מעניין לראות מה תעשה בהמשך.
★★★★ 4 כוכבים
Entre les vagues בימוי: אנאיס וולפה. סוהיילה יאקוב, דבורה לוקומואנה. צרפת 2021, 99 דק'