השואה בקומיקס: נמצאה האלטרנטיבה למערכת החינוך

יום השואה מציב אתגר לא פשוט להורים: בין טקס בית ספרי מלא פאתוס לשיעור יבש, קשה מאוד להסביר לילדים על השואה בלי שהשיחה תהפוך לדיכאון אחד גדול ומבלבל. תודה על זה, היטלר! למרבה המזל קומיקס היה מאז ומתמיד אמצעי מעולה לתיווך בין ההורים והילדים: אם תמונה אחת שווה אלף מילים, אולי אלף תמונות יכולות להסביר את השואה בצורה קצת יותר אנושית וקצת פחות דידקטית. אמנם גם בסוגה זו יש לא מעט ספרים משמימים, אבל הנה חמישה ספרים שיכולים להעביר לילדים חלק מההיסטוריה בלי לגרום להם להרגיש אשמים שצחקו בצפירה.

״הדור השני, דברים שלא סיפרתי לאבא״ / מישל קישקה

מישל קישקה, אחד המאיירים הכי ותיקים ואהובים בישראל, לאו דווקא מזוהה עם רומנים גרפיים היסטוריים, או עם וידויים חשופים מתקופת הילדות. למרות זאת, כשזכה קישקא למלגה מטעם בצלאל החליט ליצור דווקא רומן גרפי שמספר את סיפורו כבן להורים ניצולים שואה. לעתים קרובות היצירות של בני הדור השני יוצאות בוטות דווקא בגלל הריחוק המסוים מהשואה, אבל חוש ההומור הנהדר של קישקה יוצר חוויה של סיפור משפחתי שמרככת את הקריאה.

105 עמ', חרגול הוצאה לאור, 50 ש"ח באינדיבוק

עטיפת הקומיקס "הדור השני, דברים שלא סיפרתי לאבא״, מאת מישל קישקה

״הנכס״ / רותו מודן

לא מעט ניצולי שואה נשבעו שכף רגלם לא תדרוך עוד בגרמניה או פולין. הסיפור המשפחתי והקטן של רותו מודן וסבתה רג׳ינה מתאר את הרגע היהודי כל כך, שבו סבתא חוזרת לפולין כדי לברר מה קרה לנכס שהיה בבעלות המשפחה לפני המלחמה. הסגנון מאופק ואסתטי ולא דוחף בפנים של הקורא פרטים גרפיים מזעזעים.

222 עמ', הוצאת עם עובד, 128 ש"ח

עטיפת הקומיקס "הנכס", מאת רותו מודן

״מאוס: סיפורו של ניצול״ / ארט ספיגלמן

אי אפשר בלי יצירת המופת של הז׳אנר. ״מאוס״ טלטל לא מעט עולמות עם צאתו לאור והיווה פריצת דרך לא רק בצורה שבה מותר לדבר על זיכרון השואה, על הניצולים ועל בני הדור השני, אלא גם לגבי מה זה בכלל "רומן גרפי". בשנת 1992 זכה הרומן בפרס פוליצר, שנחשב פרס נדיר מאוד בז׳אנר הזה. האיורים והתוכן, בניגוד לספרי קומיקס אחרים, גרפיים מאוד ואולי אף גרפיים מדי, אבל הספר מומלץ לכל הגילים דווקא מפני שתיאורי הזוועה מובאים באמצעות איור, והסיפור מתמקד בפער בין הבן לאב.

160 עמ' (החלק הראשון, "אבא מדמם היסטוריה") ו־140 עמ' (החלק השני, "וכאן החלו צרותיי"), הוצאת מנגד, 75 ש"ח לכרך

עטיפת הקומיקס "מאוס: סיפורו של ניצול״, מאת ארט ספיגלמן

״הייתי ילדה של ניצולי שואה״ / ברניס איזנשטיין

עוד הוכחה כי זיכרון השואה לא מוגבל למדינת ישראל ולעם היושב בציון, אלא גם ללא מעט יהודים בארצות הגויים. ברניס איזנשטיין מעידה על עצמה כי הפכה ״מכורה לשואה״ עקב חוסר היכולת של הוריה, שהכירו באושוויץ, למנוע מהטראומה לחלחל גם לדורות הבאים. האיורים כוללים לא מעט הומור שלעתים מתמקד, ולא במקרה, דווקא בניצולים עצמם ובפער שבין ההירואיות שבה מוצג העבר לעומת ההווה.

192 עמ', הוצאת כתר, 94 ש"ח

“Lily Renée, Escape Artist" / טרינה רובינס ואנה טימונס

הגיע הזמן לקצת מטא. ספר יפהפה המתאים מאוד לנערות מתבגרות ומתאר את האוטוביוגרפיה של לילי רנה, שגדלה בויונה העשירה של שנות ה־30, נמלטה לאנגליה עם פרוץ המלחמה כדי להתאחד עם משפחתה ועברה לניו יורק, שם הייתה אחת הנשים הראשונות בעולם הקומיקס, שנחשב לסביבה גברית במיוחד. למרות הטרדות מיניות בלתי פוסקות מצד המנהלים שלה, הצליחה רנה לבנות לעצמה קריירה וחשיבות היסטורית ויצרה את הקומיקס הנהדר "סניוריטה ריו", שמספר על רקדנית אקזוטית בברזיל שיוצאת לצוד נאצים בלילות. גם זו נקמה כלשהי. חוויית השואה בספר לא עוצמתית כמו בסיפורים אחרים, אבל דווקא משום כך הוא יכול לשמש שער נהדר לעולם הזה.

אנגלית, 96 עמ', החל משמונה דולר באמזון (לא כולל משלוח)

עטיפת הקומיקס "Lily Renée, Escape Artist", מאת טרינה רובינס ואנה טימונס