טעים לעין

החדרים הפרטיים במסעדות הנחשבות הם כבר מזמן לא סתם לוקיישן לזלילה אינטימית, אלא חללים מעוצבים לעילא. הנה כמה כאלה ששווים חגיגה

3 בדצמבר 2013

מגמת האירוח בחדרים פרטיים הפכה בשנים האחרונות מטרנד חולף לתופעה של ממש ולסטנדרט. "חדרי האירוח הפכו חלק מהתרבות הישראלית", מסבירה אירנה קרוננברג ממשרד ברנוביץ'־קרוננברג, שחתום על כמה מההצלחות הגדולות בזירת העיצוב הפרטית של עולם המסעדנות המקומי. "מדובר ביחידה עסקית בפני עצמה שמשמשת כחלק מהמסעדה ויש לה ביקוש גדול – לחגיגות והתכנסות משפחתית, או לחברות שמנצלות את הסביבה הנינוחה והקז'ואלית כדרך אחרת לתקשר עם העובדים".

הסצנה הגסטרונומית מחבקת את הז'אנר ומציעה לקהל הסועדים הזדמנות ליהנות מחוויה קולינרית מתובלת באווירה אינטימית ובעיצוב מושקע. כהמשך ישיר, אופנת החללים הפרטיים עולה מדרגה גם מבחינה עיצובית והופכת מחדר הסבה סגור, נפרד ומשעמם למדי, לזירת אירוח אקסקלוסיבית ונחשקת – מובלעת נסתרת אך נוטפת סטייל, עיצוב וקונספט. קבלו טעימה:

טופולופומפו

ברזל שחור, אבן בזלת ועץ במבוק בשילובים בלתי צפויים, מקדמים את פני הבאים לטופולופומפו ותורמים לחוויה הכללית והעיצובית בה. מסעדת השף האסייתית החדשה והמדוברת של אבי קונפורטי נפתחה בנובמבר האחרון, ועל עיצובה חתומים ברנוביץ'־קרוננברג אדריכלים, המתחקים בעיצוב ובקונספט אחר "רוחו של הדרקון": וילון ארוג מחוטי משי־ברזל בגוון אש, שמתנועע, מעופף ויוצר אווירה אינטימית בלי לאבד את האיזון עם הרחוב, מסמן את גבולות הישיבה ומחלק את המסעדה לתתי חללים שארוגים יחד ויוצרים התרגשות, סקרנות ועניין. בקומת הגלריה שוכן החדר הפרטי (70 מ"ר) שמעוצב כהמשך ישיר של חלל ההסעדה ומתוכנן כולו כדימוי של הרים וטרסות בהשראת הנופים האסייתיים. קו העיצוב של האזור הפרטי מתמזג לקופסה מבמבוק אשר עוטפת את הרצפה, התקרה והקירות, ומייצרת חלל חם ומתוחכם, אזור אשר מתכתב עם שאר החללים, אך מתפקד כחלל אינטימי, עם וילון חשמלי כבד ושחור שסוגר לגמרי את החלל לפרטיות מקסימלית. במקום 28 מקומות ישיבה.

טופולופומפו (צילום: עמית גורן)
טופולופומפו (צילום: עמית גורן)

מסה

מסה, המסעדה הלבנה שחורת הבר של השף אביב משה, נחשבת מאז הקמתה ב־2004 לאחת החוויות הקולינריות האלגנטיות והמעוצבות בזירת מסעדות העילית בישראל. על העיצוב הופקד האדריכל אלכס מייטליס, שלתפיסתו העיצובית הטוטאלית והמינימליסטית אדריכלות, עיצוב פנים ועיצוב תעשיתי מתמזגים כקונספט כולל ליצירת מרחב שלם. החדר הפרטי, הניצב כבמה בקצה המסעדה, משלים את הקו העיצובי של המסעדה. הישיבה בחלל הנפרד היא חוויית יוקרה קולינרית שמשלבת שפה עיצובית מודרנית ונקייה עם פאר אלגנטי ונוחות מפתה, חמימה ומזמינה. הוא שוכן בחלל של כ־20 מ"ר המותאם לאירועים של עד 16 איש. החלל מוגבה משאר המתחם ומשקיף על כולו, ובמרכזו שולחן עץ מלבני ורחב שסביבו כורסאות עור לבנות. תאורה צהבהבה ורכה מגוף התאורה המוגדל, פמוטים והדפסי ענק של ליליות בשחור ולבן, וילון קפלים לבן ודלתות זכוכית – כל אלה מעניקים נוחות ישיבה, פרטיות מושלמת ותחושה רומנטית לסועדים.

מסה (צילום: יובל ויסיד)
מסה (צילום: יובל ויסיד)

וינו סוקה

מסעדת השף הכשרה של ישי אטיאס השיקה לאחרונה חדר אירוח פרטי במרתף היינות של וינו סוקה – מערה תת קרקעית שהוסבה למתחם קולינרי מהודר בפאתי תל אביב. שי ישראל, מבעלי המקום, עיצב את המתחם בהשראת עולם הטרקלינים המהודרים של אירופה בשלהי המאה ה־19, עם תמהיל של יוקרה, הוד והדר, ישן וחדש. מתחם האירוח החדש שוכן בחלל של 22 מ"ר ותחום בקירות אבן עתיקות ובויטרינות. התוצאה היא היכל קסום, מלכותי וסופר אינטימי המשלים את קו העיצוב העשיר של המסעדה בתוספות דקורטיביות חובקות עולם והיסטוריה: בריקים מטירה אנגלית, שנדלירים מרומא, ארונות יין עתיקים בעבודת פרזול ידנית מצרפת, שולחן מלכים מעץ טיק בן 150 שנה שיובא מטירה בלגית, וכן צלחות עם לוגו המקום, מודפס בזהב 18 קראט.

וינו סוקה (צילום: שני תמרי)
וינו סוקה (צילום: שני תמרי)

שולחן

בקומה השנייה של שולחן, מסעדת השף של עומר מילר והמסעדן סטיבן לובל, ממוקם חלל אירוח דיסקרטי, שלו כניסה נפרדת מהרחוב. עיצוב החלל יוצר מתחם אירוח חם ואינטימי ברוח הווינטג'. "שולחן מעוצבת כסלון בדירה תל אביבית טיפוסית אשר צופה על השדרה – זהו למעשה המיתוג העיצובי של המקום" – כך לדברי קרוננברג ממשרד "ברנוביץ'־קרוננברג אדריכלים" שהופקד גם כאן על העיצוב. החדר מתפרש על 60 מ"ר ומתאים לאירוח של עד 30 איש.

שולחן
שולחן

דקא

בקומה העליונה של דקא הנוסטלגית ממוקם חדר Vip מעוצב ויפהפה שמתאים לאירועים של 30 איש. העיצוב נע על המתח בין אופיו התעשייתי של המבנה הדו מפלסי, שבו ממוקמת מסעדת השף, לבין המטבח הכשר והעכשווי בניצוחו של רועי כהן. שפת העיצוב משלבת קודש וחול בדיאלוג בין המסורתי והעכשווי, החדש והישן, האורבני והכפרי, הקדוש והארצי. דימויים ואיקונות מהמסורת היהודית מתורגמים למוטיבים מובילים בעיצוב החלל, ובהם חיפויי שולחן סבוכים במראה תחרה. גוף תאורה העשוי מנורות פורצלן קטנות מעניק למקום אווירה חגיגית ואינטימית.

דקא (צילום: עמית גורן)
דקא (צילום: עמית גורן)

 

התרנגול הכחול

החדר הפרטי במסעדת התרנגול הכחול לוקח את הסועדים להרפתקה קולינרית־עיצובית – מסע עולמי בין אוסף פריטים דקורטיביים למטבח העונתי והמתחלף של השף שאול בן אדרת. המסעדה מחולקת לכמה חללים מעוצבים בניצוחו של אדרת. מנהרת יין מובילה לחדר אירוח פרטי ואינטימי – אגף נפרד (80 מ"ר) הבנוי כמערת אבן ומיועד ל־50 אורחים. התפאורה אקלקטית עם מוטיבים אקסקלוסיביים, אורבניים וכפריים. בחדר תקרת קשתות של אבנים עתיקות מפירוק, מדפים ורצפת עץ אלון עתיק, גופי תאורה איטלקיים מנחושת, נברשות ענק לנרות וכמובן אוסף של פסלי תרנגולים מכל העולם.

התרנגול הכחול
התרנגול הכחול