עוד יריקה בפרצוף של החברה הליברלית. והיא עלולה להיות קטלנית

ההחלטה לקצץ 15 מיליון ש"ח, שהם כ-40 אחוז מתקציבי המשרד לשיוויון חברתי עבור האוכלוסייה הלהט"בית, תפגע אנושות בפעילות הארגונים של הקהילה הטרנסג'נדרית, הפגיעה ביותר מבין קהילות הלהט"ב, ובמיוחד בשכבות המוחלשות בה.

>> ניצוץ קטן של תקווה: ביקור במרכז הגאה החדש של תל אביב

בשנים האחרונות נרקם שיתוף פעולה פורץ דרך בין ארגוני הקהילה והמשרד לשוויון חברתי, כאשר אחת מגולות הכותרת היא התוכנית הלאומית לקידום האוכלוסיה הטרנסג'נדרית, במסגרתה תומך המשרד בפיתוח והפעלת מענים משני חיים עבור א.נשים על הקשת הטרנסית בכלל ובפרט עבור נשים טרנסיות במעגל הזנות. 

לפי המכון הישראלי לחקר המגדר ולהט"ב, כמחצית מהא.נשים הטרנסים בישראל ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת על רקע זהותם המגדרית, וכ-70 אחוז מחברי וחברות הקהילה סופגות אלימות מילולית באופן קבוע. על פי ממצאי סקר המכון הישראלי לחקר המגדר ולהט"ב (2019), 78 אחוז חשבו במהלך חייהם על התאבדות, ו-48 אחוז ניסו להתאבד פעם בחייהם. המענים משני החיים הם לעיתים מענים מונעי מוות.

הפגנת קהילת הטרנס נגד הסופרת הטרנסופובית אביגיל שרייר, מאי 2023 (צילום: אלכסי רוזנפלד/גטי אימג'ס)

כדי להבין את הפגיעה העתידית באוכלוסיה הטרנסג'נדרית צריך רק לקרוא את המטרות שהוגדרו עבור התוכנית הלאומית, אותה משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' רוצה לקצץ: צמצום האפליה, ההדרה והאלימות כלפי האוכלוסייה הטרנסית; השתלבות בתעסוקה והשכלה; הסרת חסמים למימוש זכויות בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך.  הפעילות המשותפת התחילה כבר בשנת 2022 והשינוי כבר קורה בשטח, אך הקיצוץ מאיים לפגוע בא.נשים הפגיעים ביותר ובפעילות הארגונים המסייעים להן.

אחד הפרויקטים הייחודים שנתמך על ידי התוכנית הוא הבית הטרנסי, שהוקם בדרום תל-אביב במטרה להיות קרוב ככל האפשר לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בקהילת הלהט"ב, ולהציע שירותים מותאמים לצרכיהן הייעודיים של מי שבדרך כלל נשארת שקופה מול מערכות הרווחה והמדינה. במסגרת פעילותו של הבית הטרנסי מקבלות נשים טרנסיות קודם כל תמיכה קהילתית, רגישה ומודעת לאתגרים איתן מתמודדת מי שהגיעה לרחובות דרום תל-אביב ושורדות בעזרת עבודת מין. פעמים רבות מדובר על נשים שחוו אינספור טראומות בבית, ברחוב וגם מול המערכות הציבוריות ואפילו מול ארגוני סיוע. 

יציאה ממעגל הזנות כרוכה בתהליך ארוך של שיקום, אך ללא שיקום תעסוקתי הולם הכל הופך קשה אפילו יותר. הבית הטרנסי מפעיל תוכניות מותאמות ומספק חניכה וליווי שבלעדיהם ספק גדול אם הסיוע הקיים היה מגיע לנשים שהכי זקוקות לו. שיתוף הפעולה עם המשרד לשוויון חברתי ותמיכת המדינה הייתה בשורה של ממש עבור ארגוני הסיוע הקהילתיים, שבמשך שנים פעלו בעזרת מתנדבים ותרומות. ההודעה על הקיצוץ היא סכין בגב עבור מקבלי השירותים ואנשי המקצוע שצריכים קודם כל לבנות אמון עם מי שרגילות להתאכזב מהמערכות הציבוריות. 

אין לראות בקיצוץ הזה גזירה משמיים, אלא החלטת מדיניות של ממשלה חסרת אחריות שבוחרת לתעדף פעילויות הדתה על פני סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. פגיעה בשירותים המעטים שקיימים עבור האוכלוסייה הטרנסית בישראל היא התחמקות בוטה של המדינה מהאחריות שלה כלפי אחת הקבוצות המוחלשות והפגיעות ביותר בחברה, ועוד בזמן מלחמה ומשבר כלכלי. הבחירה לקצץ את תקציבי ארגוני הסיוע, בזמן שהקופה הציבורית נשדדת עבור תוכניות "זהות יהודית" של מפלגת נעם ועוצמה יהודית, היא יריקה בפני החברה הישראלית הליברלית ושל כל אזרח ואזרחית שרוצים לראות את המדינה צומחת ומתחזקת. 
>> לינור אברג'יל היא מייסדת עמותת טרנסיות ישראל; עופר בן דוד ארז הוא רכז קשרי ממשל בעמותת מעברים לקשת הטרנסית