שיפוד הכנאפה בפיתה: בצק וגבינה מותכת = שידוך מושלם

עוד שבוע, עוד פולמוס בפיתה. אין ספק שהקורונה הובילה אותה למחוזות מוזרים ודחפה את תעשיית המסעדנות להרפתקאות יוצאות דופן, או במילים אחרות, לדחוף הכל לתוך פיתה. עדיין לא נרגענו מפרשיית הפיתה בולונז וכבר צץ ויכוח מפרק משפחות חדש – שיפוד כנאפה בפיתה. כפי שחשפה לפני יומיים (ג') כתבת האוכל שלנו יעל שטוקמן, בפיתייה היחסית טרייה של בשארה חינאווי (שכבר התענגתי על הפיתה הבשרית שלהם בעבר), החליטו לחזק את אגף הקינוחים בפיתה יוצאת דופן שמכילה את הלהיט הגבינתי האחרון בתל אביב.

על אף שעל פניו, זו מנה שנשמעת כמו חלום אירוטי של אייל שני, לכנאפה בפיתה יש תקדימים רבים ממש סביבנו: הלבנוניים מגישים כנאפה בלחמניית שומשום, בדובאי יש דוכנים שמגישים כנאפה בבייגלה מקומי (העיראקים מכירים אותו בתור כעכעת או קעקעת ולפעמים קעקע, בערבית זה פשוט קעק) ואפילו מצאתי תיעוד אונליין לכנאפה בפיתה של ממש שמוגשת בלבנון והשטחים. שם לפחות מדובר בארוחת בוקר חמימה, גבינתית ומתקתקה שאפשר לחטוף על הדרך, סוג של אג-מקמאפין ערבי מינוס הביצה והמחיר הנפשי של להיכנס לסניף מקדונלדס על הבוקר.

הכנאפה של חינאווי. העציץ כנראה גם. צילום: יעקב בלומנטל

מעבר לכך, לא מדובר כאן בשף טרנדי שהחליט שהוא ממציא מחדש את הגלגל, אלא בבן למשפחת חינאווי, אחת ממשפחות הקולינריה הוותיקות בישראל (כבר שלושה דורות של קצבים) שחולשת על אימפרייה קטנה של בשרים, אלכוהול ועל האש. כעדות לכך, הכנאפה של חינאווי, שהוגשה עד כה בצלחת, נשארה בצורתה וצבעה המקורי – בלי הכתום הזרחני, בלי כדורי גלידה, בלי נצנצים וצלצולים. גבינה ג'יבנה לבנה ושמנמנה עטופה בשיערות קדאיף קצרות, מלופפת סביב שיפוד שנצלה מעל אותו גריל עליו עומדים שיפודי הבשר, נמרחת במי סוכר ומפורקת לתוך שלושת-רבעי פיתה שמנמנה. למרות שלגמרי תוכלו להזמין את המנה גם בבוקר, היא מתפקדת יותר בתור קינוח ממלא במיוחד עבור מי שפיתה בשרית אחת לא מספקת את תאבונו (מי אמר אני? אה, נכון, אני).

אני אהיה הראשון להודות, זו לא מנה מושכת מדי מבחינה ויזואלית. צבע הכנאפה קרוב מדי לצבע הפיתה, ושיערות הקדאיף השחומות שמציצות מבין שפתיה לא מושכות את העין באור נוצץ של מי סוכר. רק קומץ פירורי פיסטוק מוסיפים לה ניקוד ירוק ממתקי שמרמז על טעמה המתוק. אבל אל תשפטו את הפיתה, אלא את מה שיש בה – ערימת גבינה מלוחה-מתוקה, חמימה ומותכת לשלמות, ספוגה במי סוכר שמטפטפים ממנה אל הפינה והחוצה. אם כנאפה בפיתה זה קונספט כל כך מוזר לכם בראש, פשוט תחשבו על זה כעל טוסט גבינה מתקתק ואיכותי, וב-25 שקל למנה, זה בהחלט מה שזה.

הביס הראשון בטוסט המיוחד הזה לא מגלה את הפוטנציאל שמחכה בהמשכו. הכנאפה נהדרת, גבינתית, לא מתועשת, מספיק מעודנת כדי לא להפוך לפצצת סוכר, מספיק מתקתקה כדי להזכיר שפה היה קינוח. עם זאת, לפחות בכמה ביסים הראשונים, טעמה נספג יתר על המידה בתוך הפיתה, שאולי מתפקדת כקנבס מושלם עבור מנעד הטעמים הבשריים (המושלמים) של חינאווי, אבל תופסת טיפה יותר מדי מקום כשהיא עוטפת את הקינוח. עם כמה שהפיתה טעמה לכשעצמה, פיתה דקה יותר היתה עושה שירות יותר טוב לכנאפה.

למרות זאת, בחציה השני של הפיתה אפשר להרגיש את נוכחות הכנאפה באופן משמעותי בהרבה. הבצק סופג את הנוזלים ומחמיא הרבה יותר לגבינה החמה, שבעצמה מתפרקת בכל נגיסה כמו שרק גבינה מותכת יכולה. ברגע והזווית הנכונה תוכלו לקחת ביס שימתח חוט גבינה דק בינכם לבין הפיתה וימשוך כמה שיערות קדאיף קראנצ'יות לחגיגת מרקמים יוצאת דופן. טוסט אמרתי? אז טוסט שבו הגבינה עבה כמעט כמו הפיתה, בתוספת מי סוכר מתקתקים וכמה שיערות קדאיף. זה אמנם לא מהפיכה בשום צורה, רק תשאלו את השכנים, אבל בהחלט כיף שהקינוח בפיתה הקטנטן הזה הגיע גם לתל אביב. עם כמה שאנחנו חוגגים על כנאפה בשנתיים האחרונות, נחמד לגלות שעוד אפשר לחדש לנו.

הפיתה של חינאווי, אליפלט 26, שבת-חמישי 11:00 – 22:00, 054-3262665, הפיתה כנאפה לא ניתנת להזמנה בוולט, אבל השאר כן