מה ראינו בלילה: 5 סדרות שהדליקו לנו את הטלוויזיה השבוע

1. משאבי אנוש

הרבה אפים מעוקמים ליוו את עליית העונה הראשונה של "משאבי אנוש", הספין-אוף של נטפליקס ל"פה גדול" בכיכובן של מורי וקוני, מפלצות ההורמונים שמלוות את הנערים והנערות בסדרת המקור. אם ב"פה גדול" קיבלנו (לפחות בעונות הראשונות) סיטקום תיכוניסטים מפתיעה שמצליחה להיות רגישה, חכמה ואפילו חינוכית בכל הקשור למיניות צעירה בזמן שהיא גם פרועה, וולגרית וקצת דוחה – אז ב"משאבי אנוש" התחושה הייתה שפשוט ממחזרים את הטריק בסיטקום מקום עבודה, וזה הרגיש כמו ניסיון נטפליקסי קלאסי לסחוט את סדרת הלהיט שלהם קצת יותר מדי. בסופ"ש עלתה "משאבי אנוש" לעונה שנייה ואחרונה ואפשר לקבוע בביטחון שהתחושה ההיא הייתה מוטעית.

>> יוני חם מהרגיל: 27 סדרות חדשות שיחזיקו אתכם החודש

"משאבי אנוש" מתמקדת בדמויות ה"בוגרות" של מפלצות ההורמונים ומקום העבודה שלהן, ממנו הן יוצאות למשימות הליווי וההטרלה של בני אנוש שאת חלקן ראינו ב"פה גדול". הוויתור על בני הנוער משנה לגמרי את הפוקוס של הספין-אוף, מסיר את התמימות והחמידות שעוטפות את המקור כאילו היו קונדום משומש, ובועט הרבה הרבה יותר חזק ממה ש"פה גדול" אי פעם חשבה להרשות לעצמה – כולל אפיזודה שבמרכזה מתקפת איברי מין זומבים זכריים – אבל גם הרבה יותר כנה במה שהיא מרשה לעצמה לומר על מיניות ויחסים. לכן היא גם שנויה יותר במחלוקת, צופים שמרנים ופוריטאנים יתקשו לשבת מולה בלי לזוע באי נוחות גוברת, ויתכן שהיא גם פחות מתאימה ויותר אוקוורד לצפייה משפחתית עם בני נוער. מי שאהבו את "פה גדול" צריכים לדעת: זה לא עוד מאותו הדבר.

>> "משאבי אנוש" / Human Resources, שתי עונות, 20 פרקים, עכשיו בנטפליקס

2. The Crowded Room

"The Crowded Room" מפגיש בין הספיידרמן (טום הולנד) לגיבור העל שלנו (ליאור רז) בניו יורק של 1979, שם נער מבוהל (הולנד. למה מי חשבתם, ליאור רז?) נעצר על רצח שהוא אולי ביצוע. לא יודע. לא בטוח. יש לו בלאקאאוטים. כך או כך, ברור שמדובר בילד פוסטראומטי ושמשהו לא בסדר בכל הסיפור הזה, והחוקרת רק מנסה להבין מה קרה לכל האנשים שהכיר ושסמכו עליו, ביניהם גם ישראלי קשוח בשם יצחק (רז. למה מי חשבתם, טום הולנד?). כיאה למותחן פסיכולוגי, שום דבר לא בטוח, המציאות מתערבבת עם המוח המעורפל והצדדים מתהפכים יותר מהר מספיידרמן. סליחה, נתקענו בדימוי.

>> מסך התודעה: 25 סדרות מומלצות לסטלנים וסטלנים בנפשם

חוץ מחותמת האיכות המתגבשת של אפל TV יש עוד שני פרטים קטנים שהופכים את הסדרה הזו למסקרנת יותר – הראשון הוא שהיוצר והתסריטאי הראשי של הסדרה הוא עקיבא גולדסמן, כותב ותיק עם רקורד מרשים שכולל את "נפלאות התבונה" או "סינדרלה מן", אבל גם כמה יצירות פחות מוצלחות דוגמאת "באטמן & רובין" או "המגדל האפל". מעניין באיזה צד תמוקם "החדר העמוס" בסיומה. אה, והפרט המעניין השני הוא שאחרי שצילם את הסדרה הזו, טום הולנד החליט בעקבותיה לקחת הפסקה של שנה מעבודת המשחק, כדי להתאושש. עכשיו זה נהיה מסקרן באמת, נכון? שיהיה לנו ולהם בהצלחה.
>> "The Crowded Room". שלושת הפרקים הראשונים זמינים באפל TV

3. שישה אפסים

כל סדרה ישראלית חדשה שמגיעה לכאן 11 ממלאת אותנו שמחה ועליצות, בעיקר כי הניסיון המצטבר מעיד שכל סדרה ישראלית שמגיעה למסך בכאן 11 היא לכל הפחות סדרה ראויה לצפייה, אבל לאור המצב המחורבש במדינה ומעט מאוד סיבות לצחוק צחוק שאינו פסיכוטי לחלוטין, דרמה קומית משמחת אותנו אפילו יותר. וזה בדיוק מה שקיבלנו השבוע עם עלייתה של "שישה אפסים", סדרה בבימויו של ניר ברגמן הנהדר שהיא גם יצירת בכורה של התסריטאית נויה אורן, אז אם יש ריח של איכות באוויר זה כנראה לא במקרה.

>> צפו: אחד הסיטקומים הטובים בכל הזמנים במסווה של סדרת ילדים

"שישה אפסים" עוקבת אחר שישה זוכים בלוטו שמגלים לתדהמתם כי לא יקבלו במיידי את כספי הזכייה שלהם – חוק חדש מחייב אותם לעבור תחילה סדנה קבוצתית שתכין אותם לחיים כמיליונרים. וכך, שישה זרים מוחלטים נפגשים לראשונה בסדנה – כולם זכו במיליונים, אף אחד לא קיבל עדיין שקל לחשבון הבנק, אצל כולם החיים כבר עכשיו בכאוס מוחלט, ומנחת הסדנה נמצאת במשבר כלכלי וחייבת כסף דחוף והרבה ממנו, כלומר הכל הולך להסתבך בשלל דרכים דרמטיות וקומיות כדי לנפץ את המיתוס הזוהר של חלום הזכייה במיליונים (מחקרים שנעשו בעולם מראים כי רוב זוכי ההגרלות פושטים את הרגל תוך שנים ספורות מיום הזכייה). הקאסט המבטיח הוא רק הדובדבן שעל הקצפת – ליאורה ריבלין, שלמה בראבא, אלישע בנאי, רותם קינן המעולה ("מי מפחד מהזאב הרע"), שני קליין, עופר חיון ורוני דלומי.
>> "שישה אפסים", כאן 11, מדי שלישי ב-21:15 

4. ללכת עד הסוף

ב-1997 הוכה העולם בתדהמה כשסרט בריטי זניח על חבורת מובטלים שנפלטה ממפעלי הפלדה בשפילד הפך לאחד מהלהיטים הקולנועיים הגדולים ביותר בעולם באותה שנה, והכניס כמעט 300 מיליון דולר בקופות על תקציב הפקה של שלושה מיליון דולר. קראו לו "ללכת עד הסוף", ובמרכז עלילתו היה ניסיון של המובטלים להקים להקת חשפנים מקומית שתופיע בפני נשות עיר הפלדה הקורסת. איכשהו מהתיאור המשונה הזה יצאה אחת מקומדיות הפיל-גוד הגדולות של העשור ההוא, מצחיקה ורגישה (בפרמטרים של התקופה, כיום היא הייתה עוברת כנראה כמיזוגנית), מחוספסת ועדינה, עם פסקול להיטים שמכר מיליוני עותקים. 25 שנים אחרי, היא חוזרת היום כסדרת טלוויזיה חדשה בדיסני+. והשמחה רבה.

היא מתרחשת 25 שנים אחרי ההופעה המיתולוגית ההיא של צוות החשפנים הכי פחות סקסי בהיסטוריה, עם שחקני הקאסט המקורי – כן, רוברט קרלייל מ"טריינספוטינג", מארק אדי המעולה תמיד, טום ווילקינסון המושלם וכל הג'מעה, כולם כאן – וכל הדמויות עדיין תקועות בשפילד המתפוררת, עם האבטלה הגבוהה ומערכות הבריאות והחינוך הקורסות, סוגיות חברתיות-פוליטות שגם סרט המקור לא היסס לגעת בהן בביקורתיות לצד כל הדאחקות. הביקורות הראשונות שיצאו בבריטניה זועפות למדי, כי באנגליה הוא נחשב לסוג של אוצר לאומי, אבל בביקורת שכתבה לנו נעמה רק מצאנו הרבה רגעי קסם קטנים כגדולים. אז הבריטים יכולים לשנוא, אבל אנחנו באים להינות.
>> "ללכת עד הסוף", עונה אחת, 8 פרקים, דיסני+

5. מראה שחורה

כמעט תריסר שנים עברו מאז שצ'רלי ברוקר זעזע את העולם בעזרת חזירה אחת וראש ממשלה. מי שעוד זוכר את הרגע התרבותי המהמם הזה, בו כל העולם מדבר על פרק ראשון של סדרה בריטית חדשה בלי שום כח תאגידי מרשים מאחוריה, יודע כמה מראה שחורה – על כל פגמיה – חשובה לטלוויזיה של המאה ה-21. מאז הרבה מים עכורים עברו בנהר: הסדרה שרדה 5 עונות, הכפילה את גודלה לאורך 2 עונות, נטשה את ערוץ השידור הבריטי שלה, נרכשה על ידי נטפליקס, שיחררה סרט אינטראקטיבי וגם ירדה באיכות הכוללת של הפתיחה. ובכל זאת, זו מראה שחורה. ועונה חדשה של סיוטי העתיד הקרוב הדיסטופי שלה היא אירוע.

העונה השישית (שעלתה היום במלואה לנטפליקס) היא העונה הראשונה שהגיעה אחרי שחווינו פרק מתמשך של "מראה שחורה" עוד בחיינו, עם מגיפת הקורונה והסגרים והמסיכות והחיסונים והקונספירטורים. ברוקר עצמו אמר במהלך הקורונה שהוא לא רוצה לכתוב בשלב הזה עונה חדשה לסדרה, כי העולם עובר מספיק גם בלי ההתעללות הפסיכולוגית שלו, אבל עכשיו עבר מספיק זמן (למעשה, ארבע שנים מהעונה האחרונה) כדי לבנות סיפורים חדשים.

והיוצר בהחלט מבטיח כמה הפתעות העונה. חמישה פרקים (בניגוד לשלושה של העונה הקודמת) באורך כשעה, פלוס מינוס, ובעלי סיפורים מנותקים וכמה סלברטיז אקראיים (מייקל סרה, קייט מארה, זאזי ביטס, סלמה האייק, אנני מרפי וארון פול). העלילות, כרגיל, ילחצו על כל הנקודות הרגישות שלנו, כשכבר עכשיו אפשר לסמן כמה פרקים כבולטים במיוחד: "ג'ואן איומה", על אישה רגילה שמגלה שהחיים שלה הפכו לדרמה טלוויזיונית בהשתתפות סלמה הייק. כלומר, סלמה הייק מגלמת את עצמה שמגלמת את האישה הרגילה. בלאגן מסקרן. גם "מעבר לים" עם ג'וש הארטנט וארון פול, המציג מציאות אלטרנטיבית על אסטרונאוטים מ-1969, מסקרנת במיוחד. כך או כך, יהיה עינוי פסיכולוגי קליל ומעניין. מקסימום תצחקו על כך שביחס לקורונה זה שטויות.

העונה השישית של "מראה שחורה" זמינה במלואה בנטפליקס