מחאת המסעדנים חוזרת לכנסת: "חצי מהענף עומד להימחק"
אלפי מסעדות כבר נסגרו. עוד אלפים בדרך. אחרי ארבעה חודשים של סגר וללא פיצויים מאז ספטמבר, מחדשים הבוקר המסעדנים את המחאה. לילך ספיר, ממובילות המאבק, מסבירה שללא תמיכה ממשלתית מסיבית המשבר הזה רק מתחיל \\ ריאיון
הבוקר חוזרת מחאת המסעדנים לכנסת והפעם יש להם כתובת ספציפית: שר האוצר היוצא ישראל כץ. ארגוני המאבק שמים את הכוונת על מתווה הפיצויים שהרכיב להם משרד האוצר, ובמסגרתו לא קיבלו ולו שקל אחד של סיוע ופיצוי מהמדינה מאז חודש ספטמבר, זאת על אף שלמעשה לא חזרו עדיין מהסגר השני. כ-4,000 מסעדות כבר נסגרו בתקופת משבר הקורונה ובענף חוששים שאחרי שיגיח מצדו השני של המשבר, יפתחו רק כמחצית מהמסעדות שהיו קיימות לפניו.
התרסקותו הדרמטית של ענף המסעדות בהילוך איטי, על רקע מדיניות האוצר ממנה עולה חוסר הבנה מוחלט של הענף וצרכיו לצד שלל הנחיות בלתי סבירות של הממשלה, הובילה כבר מסעדנים רבים אל מעבר לסף הייאוש. רק השבוע התבשרנו על סגירתם של שני מוסדות אהובים בעיר, קפה מרסנד הוותיק ופיצרון השכונתית, והבאים בתור כבר בדרך. לילך ספיר, האישה שמאחורי ההצלחות של מאיר אדוני ובעלת הפיקוק, נמצאת כבר חודשים ארוכים בחזית המאבק ועדיין לא רואה את האור בקצה המנהרה.
"אנחנו עולים לכנסת מחר מול שר האוצר ישראל כץ", היא אומרת בטון המלחמתי הרגוע שאימצה לעצמה מאז מרץ 2020, "כדי למחות על מדיניות הפיצויים העלובה של הממשלה למסעדנים ולדרוש את הכסף שלנו. מה שהציבור צריך להבין זה שהפיצויים שמראש היו נמוכים ונשענו על קריטריונים חסרי קשר למציאות, הגיעו בפעם האחרונה בספטמבר. כלומר, יש מסעדנים שכבר ארבעה חודשים לא הכניסו שקל. משרד האוצר חייב לשנות את הפרמטרים לפיצוי. המתווה הנוכחי יוביל לסגירה של אלפי מסעדות נוספות".
איפה הבעיה עם הקריטריונים, בעצם?
"זה הרבה יותר מבעיה אחת. הצליחו לייצר כאן מתווה בירוקרטי שגם כך קשה לצלוח, אבל העניין המרכזי הוא שהפיצויים מחושבים רק על סמך הכנסות ולא לוקחים בחשבון את ההוצאות הקבועות, כך שלמעשה הפיצויים לא מאפשרים למסעדות לשרוד. אלה קריטריונים של פקידי אוצר שלא עבדו יום בחייהם בעסק עצמאי ולא מבינים שיש הבדל בין מסעדה ובין חנות נעליים".
בשבוע האחרון קיבלו מסעדנים רבים ברחבי הארץ הודעה כי אינם זכאים לפיצויים כלל על פרק הזמן שחלף מאז ספטמבר, בשורה שמהווה גזר דין מוות עסקי עבור רבים מהם. עכשיו כשהבחירות בפתח, מקווים בארגוני המאבק של המסעדנים שלחץ מחודש על מקבלי ההחלטות יתן להם עוד מעט חמצן לשרוד את המשבר. "אנחנו מקווים שהממשלה ושר האוצר יתעשתו דווקא בגלל שיש בחירות", אומרת ספיר, "ויבינו שהם פוגעים בעשרות אלפי עובדים ועסקים עצמאיים. הכסף של הפיצויים הוא לא נדבה, הוא הכסף שלנו ששילמנו למדינה לאורך כל השנים. אנחנו דורשים רק את מה שמגיע לנו".
לא נראה כאילו הקריסה של ענף המסעדנות מזיזה למישהו בממשלה הזאת.
"אני מקווה שתהיה כאן ממשלה אחרת אחרי הבחירות שתצטרך להתמודד עם ההריסות והשיקום כי לא נראה שהממשלה הנוכחית תדע לעשות את זה. הייתי רוצה שכולם יזכרו את התחושה הקשה הזאת מהחודשים האחרונים כשהם מגיעים לקלפי ויצביעו בהתאם. שהמסעדנים יזכרו מה נבחרי הציבור עשו ובעיקר לא עשו למענם, שהציבור יזכור את התחושה מול המסעדות והברים הסגורים. זה הרי לא רק המסעדות שייסגרו. זה עשרות אלפי עובדים שלא יחזרו לעבודה, זה מעגלים נוספים של ספקים ונותני שירות שלא קיבלו תשלום כבר חודשים וסופגים את זה בסבלנות. הנזק הוא עצום".
בתחילת המשבר היה נדמה שהציבור לא איתכם. התגובה הנפוצה הייתה שהמחירים במסעדות יקרים מאוד ושהמסעדנים עשירים ושלא נורא אם יסבלו קצת. איך אפשר להסביר את זה מול הפופולריות של הענף?
"אם יש משהו חיובי שהקורונה עשתה זה שהיא שינתה את התפיסה השגויה שמסעדנים הם עשירים. גם המסעדנים הכי מצליחים בארץ לא מרוויחים יותר מ-12 אחוז מהמחזור שלהם. במקרה הטוב מתפרנסים מזה, לא מתעשרים מזה. ומצד שני, מי שלא חזק כלכלית לא יכול לשרוד. מי שאין לו חסכונות לא עובר את התקופה הזאת. אני חסכתי, קיוויתי יום אחד לקנות מזה דירה, אבל את כל החסכונות שמתי על העסק כדי להחזיק אותו בשנה האחרונה".
האמת היא שזה בלתי נתפס. ממשלת ישראל מתגאה בפרסומיה בחו"ל בתרבות הקולינרית הענפה שהתפתחה כאן בעשור האחרון, משתמשת בה כאטרקציה מושכת תיירים, מייצאת שפים ישראלים לעולם וכל המדינה מאסטרשף, ועדיין נותרת אדישה מול קריסת הענף. בשטח מחפשים המסעדנים פתרונות הזויים למציאות הזויה, החל מארגזי תנובה שהפכו לפריט הנחשק ביותר בעיר על תקן שולחן וכיסא ועד לשמ"ק הפלאי, אותו "שירות משלוחים קרוב" שהפך את האיסור על טייק אווי באיסוף עצמי לבדיחה גרועה. ספיר השיקה מתוך הפיקוק את פופ אפ הסביח הנהדר של אפי רז, אבל כל יוזמות הפופ אפ שבעולם לא יצליחו לתקן את מה שהממשלה החריבה.
אז למה בעצם אתם לא מורדים? באמצע חודש יולי רצו לסגור אתכם מהיום להיום, הכרזתם שאתם נשארים פתוחים והממשלה התקפלה. למה לא להכריז שאתם פשוט פותחים לפי התו הסגול? הממשלה כבר הראתה שהיא מתרשמת מצעדים כוחניים.
"כי להישאר פתוח כשרוצים לסגור אותך זה הרבה יותר קל. נשארים פתוחים כדי לא לזרוק כסף ואוכל לפח. כשאתה סגור ורוצה לפתוח, אתה צריך להחזיר עובדים ולהכשיר עובדים חדשים, להזמין סחורה ולמלא את המקררים. אתה צריך לשים 20 אלף שקל על יום עבודה ראשון. זה סכום שמפחיד לסכן, שלא כל מסעדן יכול לסכן. גם אם ראש העיר בתל אביב יזרום איתנו ולא ישלח פקחים, המשטרה תגיע תוך כמה שעות עם צו סגירה ואישום פלילי".
בעצם את אומרת שגם אם יאפשרו לכם לפתוח מחר בבוקר, יש מסעדות וברים שישארו סגורים. זה מתחבר לדיבור על כך שמסעדות ועסקים רבים בתחום בעצם נסגרו לצמיתות ונשארים פתוחים על הנייר כדי לקבל פיצויים.
"חד משמעית. זאת תופעה בהיקף רחב. הממשלה והאוצר דוחפים את המסעדנים לכך. עדיף לא להכריז על סגירה בחלק גדול מהמקרים, בתקווה לפיצויים נוספים שיגיעו ויאפשר אולי תשלום של חלק מהחובות. מסעדנים קיבלו מסר ברור שעדיף להם לא לסגור רשמית. כך יוצא שהרבה כסף מגיע למי שכבר אין להם כוונה להפעיל את העסק, בעוד מי שמנסים לשרוד ולהחזיק עובדים לא מקבלים את הפיצויים שיאפשרו להם להחזיק ראש מעל המים. הכל עקום. עובדים בענף נדחפים לעבוד בשחור".
את כבר עשרה חודשים במחאה, בין מובילות מאבק המסעדנים והעצמאים, בטח היית בעשרות הפגנות. הייתה לך נקודת שבירה?
"כן, בחודש יולי, כשמשרד האוצר שינה רטרואקטיבית את הקריטריונים לפיצויים וגילינו שגם את המעט שחשבנו שנקבל – לא נקבל. אם אתה לא יכול לסמוך על החלטות של השלטון שכבר התקבלו ולא יכול לבנות עליהן כי יכולים לשנות הכל לאחור, איזו תקווה יש כאן לעסק? איך אפשר להתמודד עם הנחיות אבסורדיות שמאפשרות לשף לערוך אירוע פרטי ל-20 איש בבית שלהם, בחדר לא מאוורר של 10 מטרים רבועים, אבל במסעדה מרווחת אי אפשר לערוך אירוע של עשרה אנשים? זה ממש כאילו הממשלה רוצה שאנשים יעבדו בשחור, באירועים לא מדווחים ולא מפוקחים. זה טירוף ונגד טירוף קשה להיאבק".
איך את רואה את העתיד הקרוב בענף המסעדנות? מה את חושבת שיקרה כאן?
"אני יודעת שהרבה אנשים בענף מאמינים שיפתחו את הדלתות ותהיה חגיגה, אבל גם כשהקורונה תהיה מאחורינו יהיה לענף קשה מאוד לחזור. מתוך 200 אלף עובדים שהיו בענף, רק 100 אלף יחזרו. חצי מהמסעדות שהיו כאן במרץ 2020 לא יהיו כאן כשזה ייגמר. החשש הוא שרק מסעדנים עם גב כלכלי חזק, קבוצות משקיעים ורשתות יוכלו לפעול. החשש הוא שמסעדות באמת יהפכו לעסק לעשירים בלבד. המשבר בענף לא יסתיים עם סיום המגפה. ללא תמיכה ממשלתית הוא בעצם רק יתחיל".
עשרה דברים שאיכשהו הצילו ב-2020 את הקולינריה המקומית ♥ המסעדנים מתעוררים: אפליקציה חדשה תתחרה בדואופול וולט-תןביס ♥ כל המקומות שפתוחים בסגר: הרשימה שאסור לנו לפרסם ♥ חיי הלילה נפלו לתוך חור שחור: אפס הכרה וסיוע ♥ בדרך לסגר שלישי: רגע המבחן של תל אביב וחולדאי