גאווה לכולם? גם השנה מוחקת קהילת הלהט"ב את הביסקסואלים

קבלו אתגר: כמה אירועים רשמיים המוקדשים לקהילה הביסקסואלית מתקיימים בחודש הגאווה השנה? כמה התקיימו בחודש הגאווה בשנה שעברה? ובזאת שלפניה? אחסוך לכם את החיפוש – המספרים נעים בין כמעט כלום לאפס עגול. ב-2017 בחרו בקהילת הלהט"ב להקדיש את המצעד התל אביבי לנושא הביסקסואלי. זה היה רגע מרגש. כביסית התרגשתי פעמיים – פעם אחת בגלל שזה קרה ופעם נוספת עבור כל הפעמים שחברי וחברותיי לקהילה ואני נמחקנו בהן.

הייתה לנו תקווה שזאת תחילתו של שיח פנימי שונה – התבדינו. ובעצם למה ציפינו? הרי גם במהלך היום-יום של קהילת הלהטב"ק השיח המוקדש באופן ישיר לקהילה הביסקסואלית וצרכיה – נדיר ביותר. בעוד הקהילה וראשיה מקפידים – ובצדק רב יש להדגיש – להציף את האתגרים שחלקים אחרים בקהילה מתמודדים עימם ועומלים למען הסברה וקבלה שלה – הקהילה הביסית ממשיכה להיות שקופה. זאת למרות כי נתונים מראים ששיעור ההתאבדויות בה שני רק לשיעור ההתאבדויות בקהילה הטרנסית. אותם נתונים תקפים גם לשיעור הסובלים מדיכאון.

יותר מתאבדים מכולם. דגל הגאווה הביסקסואלית (צילום: שאטרסטוק)

מחקרים אחרים מראים כי נשים ביסקסואליות חשופות יותר לאלימות מינית ואלימות במשפחה מאשר נשים לסביות וכי בקהילה הביסקסואלית נעשה שימוש גבוה יותר בסמים בהשוואה לשאר חברי הקהילה, ויש בה עליה גבוהה של הפרעות אכילה כמו בולימיה או אנורקסיה. תופעות אלה לא זוכות כמעט למענה בדמותה של הסברה ממוקדת, שכן מתבצעת לחברים אחרים בקהילה. הסיבה, בין השאר, היא השתיקה של ארגוני הקהילה בנושא. או במילים אחרות: אין לנו לובי.

>> זיכרונות מבית אבא בלהט"ביסטן // לי מלאך משחזרת
>> המהפכה עוד לא הושלמה. גם לא בתיאטרון

בשיחות עם חברים עלתה השאלה האם כדאי בכלל לכתוב על הנושא ולקלקל את החגיגה: אחרי הכל דווקא יש לא מעט סיבות לאופטימיות. ליינים ומסיבות המוקדשים לנושא, יום הנראות הביסקסואלי, סלבס שיצאו מהארון כמו אלאני, רן דנקר, ליידי גאגא, מישל רודריגז, אלן קאמינג או מייגן פוקס – כולם מראות נפוצים יותר בשנים האחרונות. אך אם תחפשו רשימות המפרטות ידוענים ביסקסואלים תגלו מגמה ברורה: היוצאים מהארון הביסי הן בעיקר יוצאות.

לא הזמנה פתוחה לשלישיה. ליידי גאגא במט גאלה 2019 (צילום: GettyImages)

אז כן, ישנה לגיטימציה חברתית רחבה יותר לנשים להודות שאינן נמצאות במקום דיכטומי על הספקטרום המשיכתי, אבל הסיבה האמיתית – אם תשאלו כל אישה ביסית – נובעת כנראה יותר מהמבט הגברי הפורנוגרפי, חובב המין בין נשים, מאשר קבלה אמיתית. נשים שנמשכות גם לנשים זה בסדר כל עוד הן משרתות את המבט והצורך הגברי. אין אישה ביסית באפליקציית הכרויות שלא חוותה פניות מרובות המנסות להזרים אותה לשלישיה ומתייחסות כמובן מאליו לרצונה לעשות זאת. החברה שלנו עדיין לא מאפשרת לגיטימציה לגברים לצאת מהארון הספציפי הזה – גבר ביסקסואל לא משרת פנטזיות של גברים סטרייטים.

ניצן פינקו, עיתונאית, אקטיביסטית, שדרנית רדיו וגם אחת החברות הידועות בקהילה הביסקסואלית מחזקת את הרעיון: ״ביסיות תמיד נחשבה לדרגה נמוכה יותר של הומואיות או לסביות. רוב היוצאות הידועות מהארון הן נשים. גברים חושבים שזה מגניב כי הם צופים בפורנו ומיד רואים התגשמות של פנטזיה, אבל זה שמישהי היא ביסית לא אומר כמובן שהיא מתעניינת בריבוי סקס או סקס מרובה משתתפים.

"בשורה התחתונה מדובר פשוט בסקסיזם", אומרת פינקו. "לאורך השנים המאבקים של הקהילה התמקדו במאבקים ההומו-לסבים וחלקים אחרים נדחקו הצידה. הלוואי שיותר גברים יצאו מהארון, וראוי לציין לטובה את רן דנקר שבלהיט האחרון שלו הציג את הבלבול שביסקסואליות מייצרת באנשים. גיבורי תרבות כמוהו שמראים שביסקסואלים יכולים לחיות חיים טובים ומלאים מאוד חשובים. אני אופטימית כי מתפתח לנו מיתוג תרבותי ושיפור שלא היו כמוהו".

גיבור תרבות משמעותי. רן דנקר (צילום: יחסי ציבור)

תרומה משמעותית להתפתחות השיח תרמו הקהילות הטרנסית, הפאן, הפולי והא-בינאריים שמראים לכולנו שמגדר הוא ספקטרום שאינו בהכרח דיכטומי. "השיח שמתייחס למגדר כאל טווח שאפשר לשחק איתו משפיע מאוד גם על השיח של טווח המשיכה המינית ותורם לקבלה של הקהילה הביסקסואלית", אומרת פינקו, "מאז שיצאתי מהארון לפני כשבע שנים, אני מרגישה שיש עליה במודעות. כשיצאתי חברים הומואים אמרו לי שביסיות לא קיימת, נתפסנו כתחנת מעבר או שלב ביניים כלשהו בדרך להומואיות או לסביות, כמבולבלות. היום אלו אנשים שמכירים בכך שהשיח הזה מוגבל מאוד ומגיע מבורות, שאנחנו לא פיקציה".

בסצינת הסיום של "Heartstopper", הנטפליקסית ניק נלסון יוצא מהארון מול אמו כביסקסואל. כשהוא אומר לה שהוא נמשך גם לנשים, היא מרגיעה אותו באקט של קבלה ועונה שהוא לא חייב לומר את זה, זה בסדר להימשך לגברים. בתגובה ניק מתקן אותה ומתעקש על זהותו הביסקסואלית. שנים ספורות אחורה קשה היה לדמיין סדרה כזאת וסצינה כזאת. המהפיכה כרגיל מגיעה מהשטח. עכשיו צריך רק שראשי הקהילה יצטרפו.

>> מסמכי להט"ביסטן נחשפים: פרויקט מיוחד לחודש הגאווה
>> הכי קורעים בלהט"ביסטן: הקומיקאים שעושים אותנו גאים