אז נכון, גם זו סדרה נוסטלגית לאייטיז – אבל היא ממש לא "דברים מוזרים"

"מחלקות העיתונים" הגיעה לספרייה של אמזון פריים בזמן קצת בעייתי – פחות מחודש אחרי סיום העונה הסופר מדוברת של "דברים מוזרים". ההשוואה בין שתי הסדרות מתבקשת והייתה קופצת בכל מקרה, אבל "מחלקות העיתונים" היא לא חיקוי של הלהיט מבית נטפליקס. קודם כל, כי הקומיקס שכתב בריאן קיי וון החל לרוץ לפני שהפרק הראשון של "דברים מוזרים" שודר, אבל בעיקר כי השוני בין הסדרות גדול מהדימיון ביניהן.

הסדרה, שעונתה הראשונה כוללת שמונה פרקים, מתחילה לפנות בוקר, ביום שאחרי האלווין 1988. ארבע נערות בנות 12 – ארין, מאק, טיפאני וקיי.ג'יי – נפגשות לפנות בוקר בעבודתן כמחלקות עיתונים על אופניים. לפתע דברים מתחילים להשתבש, ובדרך שלא ברורה להן אפילו קצת, הן מוצאות את עצמן בשנת 2019, מסובכות לחלוטין בעניינים גדולים בהרבה על מידותיהן. לא רק שהן נמצאות בעתיד רחוק עם חוקים וטכנולוגיות חדשות, הן נחתו בדיוק באמצע שדה הקרב של מלחמה סודית וקטלנית בין נוסעים בזמן.

>> נו כבר מארוול, מתי האקס-מן מגיעים ל-MCU? יש לנו כמה הימורים

בכל הנוגע למדע בדיוני הסדרה מטפלת חצי כוח, ודברים מתחילים להיות ברורים יותר רק לקראת אמצע העונה, אבל בתכלס, המד"ב הוא רק תירוץ. מה שהסדרה באמת רוצה לדבר עליו הוא מערכות היחסים בין הבנות, אבל גם בין העבר והעתיד, הילדות והבגרות. זה נכון במיוחד במקרה של ארין (ריילי ליי נלט), שתוך זמן קצר מאוד ב-2019 פוגשת את עצמה המבוגרת והחרדתית (אלי וונג). ארין מאוכזבת ממה לגלות שבבגרותה היא לא הגשימה את כל משאלות הילדות שלה, אפילו לא חלק מהן. ובכלל, היא לא נראית מאושרת במיוחד.

המפגש בין שנות השמונים ו(כמעט) ימינו הוא הלב הרגשי של הסדרה וגם האלמנט הכי מעניין שלה. ההתנגשויות האלה מתוארות באופן רגיש ומלנכולי. יותר מאשר סדרה שתגרום לדור האיקס לקפוץ במקום ולהגיד "יואו, היה לי כזה ווקמן", זו סדרה שמכוונת לנוסטלגיה מהסוג המריר-מתוק, זו שיש בה התרפקות אבל גם מלנכוליה, געגוע או אפילו אכזבה. מעבר לזה, ההתנגשות בין שני העולמות כתובה באופן אמין למדי – הדמויות מגיבות בצורה אנושית מאוד, מזדעזעות, נבהלות, לפעמים בורחות. הן לא מתאפסות במהרה כדי להבין מה עושים ואיך מצילים את העולם, וגם כשהעולם מסביבן לגמרי מטורלל יש להן זמן לכעוס, להתבלבל ולעשות טעויות.

>> בסדרה הבלשית הזו כבר יודעים מי הרוצח, אבל היא שווה את הסבלנות

ובכל זאת, ל"מחלקות העיתונים" עוד יש לא מעט מקום להשתפר. היא מציגה סיטואציות מושכות ומעניינות ושומרת היטב על המתח, אבל הצגת הדמויות שלה בעייתית ואיטית מדי. חצי מהחבורה – מאק המרדנית הזועמת וארין הלחוצה – מקבלות הרבה יותר זמן מסך משתי חברותיהן, שמפסידות בקרב הזה גם לארין המבוגרת וללארי הנוסע בזמן (נייט קורדרי). חצי עונה פנימה אנחנו מכירים אותן ברמה שטחית למדי, למרות החשיבות שלהן לעלילה. אם נחזור לרגע קצרצר ל"דברים מוזרים", ההצלחה שלה קשור בהכרח לחיבור העמוק של הצופים לדמויות, ולכך שכל דמות מביאה משהו שונה ומעניין לסיפור. הדינמיקה בקבוצתית של "מחלקות העיתונים" לא רעה, אבל עדיין לא עמוקה ונוגעת ללב מספיק כדי שבאמת נדאג לגורלן של הנערות הללו.

למרות חריקות כאלה ואחרות, זו עדיין סדרה מבטיחה עם גישה משלה לנושא, יהיה זו נוסטלגיה או מסע בזמן. היא לא מושלמת, אבל הבגרות הרגשית שלה מרעננת למדי ודווקא העובדה שהיא לא סנסציונית ועמוסה באקשן ודרמה הופכת אותה לייחודית ומסקרנת יותר. נקווה שהעתיד שלה יהיה טוב יותר משל "שמי לילה", עוד סדרת מדע בדיוני של אמאזון מהשנה האחרונה שבוטלה לאחר עונה אחת בלבד (וחבל).

העונה הראשונה של "מחלקות העיתונים" זמינה עכשיו באמזון פריים וידאו במלואה