המערכון הנכון: סדרות הקומדיה הכי טובות שלא ראיתם

הכי טובים בניינטיז. דיוויד קרוס ובוב אודנקירק ב"מיסטר שואו" (צילום: יחסי ציבור)
הכי טובים בניינטיז. דיוויד קרוס ובוב אודנקירק ב"מיסטר שואו" (צילום: יחסי ציבור)

נונסנס משוגע, דינוזאורים מדוכאים, ראפ של היטלר, בובספוג סוחר סמים וקנדים מצחיקים. אם ראיתם את כל "הפרלמנט", נמאס לכם מ-"SNL" ואפילו את סדרות המערכונים של נטפליקס כבר סיימתם, יש לנו כמה הצעות עבורכם שיגלגלו אתכם מצחוק

מיסטר שואו

אף רשימה מכובדת של תכניות מערכונים לא תהיה שלמה בלי ״מיסטר שואו״, תכנית המערכונים הטובה ביותר של שנות התשעים, ואחת הטובות בכל הזמנים. התכנית היא פרי מוחם של שני קומיקאים שהפכו למפורסמים יותר אחרי ביטולה המוקדם של התכנית: דייוויד קרוס, שידוע בתור טוביאס מ״משפחה בהפרעה״, ובוב אודנקירק, שכיום מככב כסול גודמן ב״סמוך על סול״. ללא פורמט נוקשה, התכנית הציגה מערכונים שונים שזרמו אחד לשני (בדומה ל-״קרקס המעופף של מונטי פייתון״), והיוו פעמים רבות סאטירה על החברה המודרנית, לפחות נכון לדור האקס. בין כותבי ומשתתפי התכנית היו עוד כשרונות קומיים בראשית דרכם: שרה סילברמן, ג׳ק בלאק וטום קני – הידוע בעיקר כמדובב של בובספוג מכנסמרובע. אז אם אי פעם רציתם לראות את הקול של בובספוג בתור יצור-סוחר-סמים משונה שמסתובב בתחתונים, זו התכנית בשבילכם.

The Ben Stiller Show

״מיסטר שואו״ היא אולי תכנית המערכונים הטובה של הניינטיז, אבל אם יש תכנית מערכונים שמבטאת לגמרי מה זה ״ניינטיז״ – אם הייתם צריכים להסביר את העשור למישהו ב-13 פרקים – אז יש את ״המופע של בן סטילר״. לפני שהפך לכוכב הוליוודי ולפני שביים את ״ניתוק״, סטילר שיתף פעולה עם אותו בוב אודנקירק, והקומיקאים ג'נין גרופלו ואנדי דיק (ומאחורי הקלעים, גם ג'אד אפטאו ודיוויד קרוס) ליצירת תכנית טלווזיה שלקחה את תרבות שנות התשעים, ושמה אותה בבלנדר. סרט מפלצות של וודי אלן, פארק שעשועים של אוליבר סטון, צ׳ארלס מנסון בתור לאסי – יש פה הכול! התכנית שרדה רק עונה אחת ברשת פוקס הצעירה, אך הייתה צעד חשוב בקריירה של הרבה קומיקאים. חלקם זכו לבסוף לתהילה אמיתית וחלקם… אנדי דיק.

Kids in the Hall

לא רק בארצות הברית שנות התשעים היו זמנים טובים למערכונים, שכן התופעה פשטה גם קצת יותר צפונה. ״קידס אין דה הול״ הם חמישה קנדים נחמדים שיצרו מערכונים ביזארים בטלוויזיה הקנדית, והם בהחלט דומים מאוד למונטי פייתון: הם הציגו מגוון של מערכונים בסגנונות שונים, שלרוב נכתבו על ידי צוותים קבועים שהתחלקו בין חמשת המשתתפים, וגם נהגו להתלבש כנשים. המערכונים שלהם נעים מסוריאליזם מוחלט, דרך דמויות קבועות ועד להקצנה של סיטואציות מוכרות. באמריקה היא קאלט רציני, והילדים (כיום כבר גברים בגיל העמידה) אפילו זכו לעונה חדשה שעלתה ממש לפני שבועיים (13.5) לשירות אמאזון פריים, בהפקתו של קנדי מצחיק אחר, לורן מייקלס.

>> נכון, ריקי ג'רווייס, מותר לך לצחוק על טרנסג'נדרים. אבל למה לך?
>> האיש שלא הצליח להסתיר את האצבע המשולשת שלו
>> אז מה לעזאזל קרה עם הקריירה של מייק מאיירס?

Baroness von Sketch Show

אם כבר קנדה, מה עם נשים קנדיות? עולם המערכונים נשלט לרוב על על ידי גברים, ואם כבר יש תכנית מערכונים נשית, היא כנראה של סטנדאפיסטית שכבר הוכיחה את עצמה דוגמת איימי שומר. אבל ארבע הגבירות הקנדיות של Baroness von Sketch Show הצליחו לעשות לעצמן שם במדינה הקרירה והנחמדה, וגם זכו לשידור בארצות ברית עם מערכונים שמקצינים סיטואציות שכולנו מכירים מהחיים, אפילו אם אנחנו לא אישה בקנדה. 

Human Giant

לפני שהיה טיפוס שנוי במחלוקת, עזיז אנסארי היה קומיקאי צעיר ששיתף פעולה עם חבריו פול שיר (״הליגה״) ורוב היובל (״טרנספרנט״) ליצירת תכנית מערכונים ב-MTV. באותו זמן שרשת המוזיקה לשעבר שידרה תכניות ריאליטי על דושים מג׳רזי ואימהות צעירות, הם שידרו גם את התכנית המצחיקה, חכמה ומטורפת הזאת. קשה למצוא מערכונים של Human Giant באינטרנט, יותר מכל תכנית אחרת ברשימה הזאת, למרות ההצלחה לה זכו חברי התכנית וגם הבמאי שלה (ג׳ייסון וולינר שביים לאחרונה את ״בוראט 2״). אבל אנחנו סומכים עליכם, קוראים יקרים וחכמים, שתוכלו למצוא דרך לצפות בה.

ס.מ.א.ש!

מעדיפים משהו יותר קל להשגה? למשל, בנטפליקס? אני יכול לכתוב פה על ״די שיגעת!״ של טים רובינסון או ״עלילות הבית של דודה דונה״ המעולות, אבל הן כבר קיבלו מספיק מחמאות ובאזז. התכנית הזאת של קייל מוני חמקה מתחת לרדאר, והיא מושלמת לחובבי נוסטלגיה לשנות השמונים והתשעים, אבל לא רק. מוני, שכבר שנים עושה את התוכן הכי מוזר ב-״סאטרדיי נייט לייב״, יצר פארודיה מושלמת על תכניות ילדים ישנות, שמחביאה בתוכה סיפור דרמטי שמתפתח בין הסרטים המצוירים. ויש גם דינוזאורים מדוכאים, דובונים יוצרים וחיות-אדם אלימות! אל תפספסו את פרק הספיישל שמהווה פרודיה על תשדירי שירות של אותה תקופה ומזהיר מפני ילדים שאומרים ״Shut Up!"

The Whitest Kids U’Know

הנה תכנית שרק השם שלה לא היה עובר היום, שלא לדבר על המערכונים. ״הילדים הלבנים״ שבשם התכנית היו חמש חברי קולג׳, בניצוחו של מנהיגם הכריזמטי טרבור מור, שיצרו מערכונים גסים, פוגעניים, אינפנטליים וגאוניים כאחד. בין אם זה ראפ של היטלר, דמות פרסומית לענבים בשם The Grapist, או מערכון על איך אסור להגיד ״אני הולך להרוג את הנשיא״, החבר׳ה האלה ידעו איך למשוך תשומת לב. מור מת באופן טראגי שנה שעברה בגיל 41, אבל מורשתו השנויה במחולקת וקורעת מצחוק תישאר איתנו.

That Mitchell and Webb Look

גם הבריטים יודעים לעשות מערכונים, ולמעשה, יש שיגידו שהם עושים את זה הכי טוב. אם תרצו עוד הוכחה לכך – חוץ ממונטי פייתון – יש לכם את דיוויד מישטל ורוברט ווב, צמד שאולי אתם זוכרים כמארק וג׳רמי הפתטיים מהסדרה ״פיפ שואו״. אז מעבר אליה, הם גם יצרו וכיכבו בסדרת המערכונים שהציגה לנו שעשועונים בלתי ניתנים להבנה, גרסה הומלסית של שרלוק הולמס והרבבה התפרצויות זעם בריטיות טיפוסיות. שימו לב להופעות החוזרות של זוכת האוסקר אוליביה קולמן.