"עובדת על זה": דיכאון ואובדנות מעולם לא היו מצחיקים כל כך

על הנייר זה נשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי: דרמה קומית על לסבית שמנה באמצע החיים שסובלת מדיכאון. הזדמנות לקבל הצצה כנה לחיים של מישהי מצחיקה, אמיתית ו"רגילה", שונה לגמרי ממה שאנחנו מקבלים בדרך כלל על המסך. אז תגידו, מה פתאום? היום יש לסביות בכל מקום! ואני אענה – נכון, אבל בעיקר בצורת קווירבייטינג וייצוגים שטחיים. אלא ש"עובדת על זה", הקומדיה החדשה של שואוטיים, לא הייתה יכולה להיות יותר רחוקה מהתיאור הזה. היוצרים הם הבמאי טים מייסון ולילי וואשובסקי, חצי מהאחיות וואשובסקי ("מטריקס", "ענן אטלס", "Sense8"). הסדרה החדשה, שעולה הערב (רביעי) ב-yes EDGE, חודשה לעונה שנייה בעקבות ביקורות מהללות, ולגמרי בצדק.

בתפקיד הראשי מככבת אבי מקאנאני, שגם יצרה את הסדרה, וסביר שלא שמעתם עליה קודם. זו הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלה, למרות שקשה להאמין בכך בהתחלה. בכל הבעה שלה יש אינספור ניואנסים, והכי חשוב – היא קורעת מצחוק. "אני בת 45, אני שמנה, אני לסבית מוזרה שלא עשתה כלום בחיים, וזו הזהות שלי?" היא שואלת את הפסיכולוגית שלה בייאוש בסצינת הפתיחה, רגע אחרי שהצהירה שהיא נותנת לעצמה עוד 180 יום לחיות לפני שהיא מתאבדת. כשהפסיכולוגית מפסיקה לענות, אבי מגלה שהיא מתה, ממש באמצע הטיפול. "את פאקינג צוחקת עליי?" היא אומרת לעצמה. "פאק!!!" היא צורחת ומרעידה את הבניין. הסצינה הזו, פחות מחמש דקות לתוך הפיילוט, מציבה את גבולות הגזרה של הסדרה: אפשר, וכדאי, לצחוק על הכל, גם על הרצון להתאבד ועל הקושי לחיות בעולם. "עובדת על זה" לא מנסה לומר שלהיות אובדנית זה מצחיק, אלא לגלות את האספקט ההומוריסטי בחיים עם מחלת נפש וזהות קווירית, באופן מלא בכבוד והערכה, כשהמסר בסופו של דבר מעודד ואופטימי, רוצה להאחז בחיים ולא לוותר עליהם.

הדמות של הלסבית השמנה והדכאונית היא כמובן לא חדשה, אבל היא אף פעם לא בתפקיד הראשי: ב"Please Like Me" מופיעה האנה גדסבי, שהתפרסמה בזכות הסטנד אפ הפוסט טראומטי "Nanette" בנטפליקס, בתפקיד דומה. היא מגלמת לסבית אובדנית שמשתחררת ממוסד פסיכיאטרי, אבל היא רחוקה מלהיות הסיפור הראשי. ב"ישנן בנות: דור Q" שעלתה לאחרונה אי אפשר למצוא אפילו דמות אחת שעברה את גיל 50 ונראית בגילה. בנות ה-50 פלוס נשארו רזות ויפהפיות כמעט להכעיס גם בעונה החדשה, כאילו הזמן לא השפיע עליהן כלל. ההשוואה ל"ישנן בנות" הנוצצת בלתי נמנעת, בין היתר כי שתיהן משודרות בשואוטיים במקביל. בעוד הצפייה בריבוט של "ישנן בנות" גורמת לקיום הלסבי להראות נחשק וזוהר, "עובדת על זה" מראה שהחיים של לסביות בוצ'ות הם, למרבה ההפתעה, ממש כמו של כל אחד אחר – מוזרים, יפים ונוראיים בו בזמן.

הנוכחות של מקאנאני מול המצלמה טבעית, ואי אפשר לדמיין אף אחת אחרת בתפקיד הזה. הדינמיקה שלה עם כריס, מלצר טרנס צעיר, משנה את הכל באופן אמין ונוגע ללב. לא מפתיע לגלות שהסדרה הזו כמעט לא הצליחה להתקיים: למרות שוואשובסקי חתומה עליה, אף רשת לא הסכימה להפיק אותה, והשחקנים והשחקניות קיבלו רק 125 דולר עבור צילומי הפיילוט – שכר המינימום הקבוע בחוק לשחקנים באמריקה – בתקווה שימשיך לסדרה. ההימור השתלם, וזה לא מפתיע: באקלים הטלוויזיוני הנוכחי אנחנו צריכים קצת פחות אסקפיזם, והרבה יותר אמת.

← yes EDGE, ימי רביעי (החל מ-22.1) 22:55 וב-VOD