עונת הפרידות (הקולינריות) איתנו במלא עוצמתה – אבל אל תתייאשו

כל סוף הוא התחלה חדשה, ועוד כל מיני קלישאות כאלה, אבל הן לא כל כך מנחמות אם משמעות הדבר הכי סגירתם של שלושה מוסדות קולינריים שונים ברחבי העיר – אומנם בנסיבות שונות לגמרי, ואחרי פרקי זמן שונים לגמרי, ועדיין אי אפשר שלא להרגיש שמשהו הולך ומשתנה כאן – ולכל הפחות, שגל הפתיחות הסוער ששטף אותנו אחרי הקורונה נגמר. מסעדת פקין המיתולוגית נפרדת מאיתנו אחרי 41 שנה; רוקו'ס, דוכן הסנדוויצ'ים האיטלקיים שהיה לאחד הדברים הכי טובים בשרונה מרקט נסגר (נכון, בשביל להיפתח בגלגול מורחב במיקום אחר, אבל יש מצב שזה יהיה מחוץ לתל אביב, ואז מה עשינו בזה? אה?), וגם קפה שיין, השכונתי והתיק והאהוב משלמה המלך נפרד מאיתנו כבר לפני שבועיים. אז נכון שאף אחד מהמתחמים האלו לא צפוי לעמוד ריק יותר מדי זמן, ועדיין – קשה לנו עם פרידות. אנחנו נורא סנטימנטליים לאחרונה.

להתראות, רוקו'ס

ביי ביי סנדוויץ' מיטבולז, צ'או פור נאו מלנצאנה הירו: Rocco's, מזללת הסנדוויצ'ים האיטלקיים בשרונה מרקט, סוגרת השבוע את הדלתות (בעצם, שניה לפני שהן ייסגרו פשוט יהיה קאט למסך שחור ואז אחרי כמה שניות יתחילו הכתוביות). בהודעת פרידה כותב הבעלם שף יוגב ירוס "אנחנו מרגישים שרוקו'ס יכולה וצריכה למצוא בית חדש, גדול יותר, מורחב יותר, שיכיל את הפוטנציאל של העולם הכה טעים ועשיר הזה". כאשר ירוס פתח את המקום, הוא סיפר כי "החלטנו למצוא חור בקיר ולפתוח פופ אפ של מיטבולז. התבחבשנו עם זה לא מעט בגלל התנאים בדוכן ובסוף החלטנו ללכת על כריך מיטבולז ולאו דווקא ספגטי, שאפשר להוציא מתנור בלבד" ותוך זמן קצר ולמרות אווירת הנכאים באותה תקופה, הדוכן התפוצץ. אי אפשר היה לעמוד בפני קסמו של הכריך העסיסי וגם בפני קסמן של מנות הפסטה והלזניה שחברו אליו. אפילו מבקר האוכל שלנו התפייט כי מצא את המאמא האיטלקיה עליה חלם כל חייו, ופירט כי "מדובר בכריך מהחלומות. הלחם הפריך אוחז במילוי ונספג באותו רוטב אדום עגבנייתי חזק, הגבינה נמתחת כמו בסרטים וכדורי הבשר, ארבעה במספרם שעשויים בעדינות מפתיעה, היו סנטר בשרי נהדר שלא גנב את ההצגה לשאר, אלא השתלב איתם. זה מסוג הכריכים שטורפים ברגע, חרף גודלו, כי כל ביס מוביל לשני ועדיין מצליח להפתיע עם טעמיו בכל פניה".

ביי ביי, שיין

גל הפתיחות שפוקד את ענף המסעדות בעיר כמעט משכיח את העובדה שפעם הייתה פה קורונה, אלא שהשפעות המגפה עדיין לא תמו ויש עסקים שמתקשים להתאושש ממנה. אחד מהם היה שיין ברחוב שלמה המלך, שנסגר לפני שבועיים. בית הקפה־מסעדה הוותיק הוא חלק בלתי נפרד מהנוף התל אביבי, מסוג המקומות שמגדירים הוויה שכונתית. הוא הוקם בתחילת שנות ה-2000 כבית קפה שכונתי שכיף לשבת בו בשקט על קפה וכריך ולחוש את הדופק של מרכז העיר. לפני מספר שנים רכשו את המקום בעלי הפיצה מבוגרשוב, התפריט הוחלף והמקום הפך למסעדה איטלקייה עם אופי משפחתי, למורת רוחם של חלק מהלקוחות הקבועים. כעת באה הקורונה ושמה סוף לסיפור – מקורבים מספרים שעם פתיחתו מחדש בתום הסגרים לא הצליח שיין להתאושש, ושבעיות כח אדם ורווחיות הובילו להחלטה הבלתי נמנעת.

אלא שעם כל דלת שנסגרת יש חלון שנפתח: קבוצת לה שוק, קפה קוקו וא-לה בר, מקומות ותיקים ומצליחים כשלעצמם בדיזינגוף, מתכננת לפתוח במקום בית קפה חדש. הבעלים, תושבי השכונה, מודעים לערכו הנוסטלגי של שיין ולכן מחשבים את צעדיהם בזהירות. "שיין הוא מוסד והשכונה אוהבת אותו. אנחנו רוצים לפתוח מקום בוגר וכיפי שישקף את ההתבגרות שלנו, ושיהיה מותאם לשכונה ויעניק לה ערך מוסף. בית קפה משודרג שאפשר להגיע אליו גם בערב לכוס יין". אם לא יהיו הפתעות, צפוי המקום החדש להיפתח בחורף הבא, בתום שיפוץ מקיף. אבל הוא כבר לא יהיה אותו דבר.

תודה על הכל, פקין

ביי ביי עוף חמוץ מתוק ברוטב זרחני, שלום אחרון בננה מטוגנת: מסעדת פקין נסגרת. הסינית הוותיקה והאהובה ברמת החייל, מהמסעדות הסיניות הראשונות בתל אביב ומהבודדות שעוד נותרו בה, סוגרת את הדלתות לתמיד. תקציר הפרקים הקודמים, למי שבמקרה שהה ב-41 השנים האחרונות בעיר האסורה: פקין הוקמה בשנת 1981, התקופה שבה נפתחת הקולינריה הישראלית אל העולם הגדול לאחר שנים שבהן מסעדות מזרחיות ומזרח אירופיות שלטו בנוף (באותה שנה הקים אהרוני את מסעדת יין יאנג). הבעלים דאז, בני קלטר, נעזר בטבחים סיניים להרכבת תפריט חדשני ובו מנות אקזוטיות כגון מרקי וון טון ותירס, עוף בלימון וברווז בנוסח סצ'ואן. מעצם היותו מקורב לאריק שרון התארחו במסעדה של קלטר קציני צה"ל ופוליטיקאים, הסלבס של אותה תקופה. במהלך השנים עברה פקין גלגולים שונים עד שלפני שש שנים היא נרכשה על ידי המסעדן לי פן (קילומטרז', צ'נה, מלי מלו ועוד).

נוסטלגיה זו לא מילה גסה. אהרוני בפקין (צילום: אנטולי מיכאלו)

כעת כאמור מגיעה החגיגה לסיומה. הקורונה והשלכותיה, הקושי בגיוס כוח אדם, יוקר המחייה והשינויים בענף המסעדנות הובילו להחלטה שבעקבותיה תיסגר המסעדה בסוף החודש (31.8). "זהו סוף עצוב אבל גם התחלה חדשה והתעמקות בשאר העסקים שלי", מסביר פן. לאחר הסגירה יחל שיפוץ בחלל וכנראה תיפתח בו מסעדה חדשה. עד אז אפשר ורצוי להגיע להיפרד ולטעום בפעם האחרונה מנות שפעם נחשבו שיא הפיין דיינינג והסטייל.
פקין, משה סנה 54