זמן הוואו: 3 מסעדות חדשות שמשנות את פני הסצינה בתל אביב

רדלר | צילום: נועם רון
רדלר | צילום: נועם רון

שלושה מקומות שונים מאוד אחד מהשני ועתירי הייפ מסיבות שונות מאוד הצטרפו לאחרונה לסצינה הקולינרית של העיר, עם יומרה לעשות את הדברים קצת אחרת. לפחות על אחת המסעדות אנחנו כבר יכולים לחתום רשמית (כלומר: שלחנו את המבקר והוא חזר מאושר)

19 בספטמבר 2022

1. רדלר

חודשים חיכינו וסוף סוף זה קורה: רדלר נפתח. הבר מסעדה המדובר, פרויקט של שף מושיקו גמליאלי (בר 51, מונא) במלון אלברטו של רשת ישרוטל, פותח את הדלתות במה שנכון לאמש כבר מסתמן כחלל הבילוי הלוהט בעיר. בניגוד לטרנד ברי היין האינטימיים שנמצא כעת בשיאו, ובצמידות מסקרנת למתחם הבילוי AKA44 של דוד טור (ברקפסט קלאב, תמשיכו לקרוא), רדלר מרשים במבט ראשון בעושר הפרטים: חלל גדול הנחלק לבר ולמסעדה רחבי ידיים (עיצוב ברנוביץ גולדברג אדריכלים), גופי תאורה ממוקדים המייצרים משחקי אור וצל, שולחנות בגדלים שונים, מזוג ועד יותר מעשרה איש, כלי הגשה ממותגים ומפיות בד מעומלנות.

טטאקי דג, קישואים ופסטו. רדלר (צילום דן פרץ)
טטאקי דג, קישואים ופסטו. רדלר (צילום דן פרץ)

התפריט נחלק לחטיבת פתיחים, מנות ביניים ו"המשך", מינוח לא מחייב למנות עיקריות שמתכתב עם המלצת המלצרית לחלוקה. בפתיחים ניתן למצוא ארבעה כדורי קרוקט בייקון פריכים בחוץ ונימוחים בפנים על איולי מעושן (42 ש"ח), סשימי דג ים וחציל שרוף (54 ש"ח) ובריוש קלוי משוח בחמאת מיסו ועליו קוביות אבוקדו ודג ים (52 ש"ח), שילוב כיפי של חמיצות ואוממי. מנות הביניים ממשיכות אותו די.אן.איי בסגנון בראסרי, לדוגמה טטאקי דג ים לבן על סרטי קישואים דקיקים עם פסטו וצ'ילי ירוק (78 ש"ח), בטן חזיר ברוטב דמי גלאס וכוסברה (82 ש"ח) וספגטיני ופיסות סרטן בציר עמוק בטעם ים מתובל בפלפל שאטה ובוטרגה (82 ש"ח), סינרגיה שמייצרת מנה שמן הסתם תהפוך לאיקונית – ובצדק רב. אגף ה"המשך" מציג אף הוא מגוון מרשים של טכניקות וחומרי גלם: טורטליני בעבודת יד במילוי לחי בקר ועשבים בציר בקר פרסי (94 ש"ח), שקדי עגל על קרם שעועית עם עגבניה שרופה וצ'ימיצ'ורי (84 ש"ח), דג לברק פתוח צלוי בגריל בפחמים מכוסה סלסת עשבים ולידו מעין צזיקי יוגורט וסומק (118 ש"ח), שורטריב טלה בגלייז תמרינדי ולוביה (98 ש"ח) ועוד. החיבור בין גבוה לנמוך, כפרי ואלגנטי, קלאסי ומודרני משתקף בתפריט שמתחשק להזמין את כולו, פשוטו כמשמעו.
נחלת בנימין 48

2. AKA44

AKA44 קורם עור וגידים כבר תקופה ארוכה. הבניין ברחוב נחלת בנימין 44 שופץ מן היסוד כדי לארוז תחת קורת גג אחת כמעט כל מה שבליין ממוצע יכול להתאוות לו: בר קוקטיילים, מסעדה, בר יין ואולפן הקלטות, שמעניק לכל החבילה את הטון הנכון. בכל אחד מהעסקים שמיקם בחלל בחר טור שותפים מהשפיץ של הסצנה: אלון פלד ואביב כהן (לוקאל בורגר), המיקסולוגים דן קרייצר ויובל סופר (גסט רום, ג'ין קלאב סופרים), אנשי היין שמוליק קולטון ויונתן רוטנברג והמוזיקאי יותם אבני.

אוכלים שותים. AKA44 (צילום נדב יהלומי)
אוכלים שותים. AKA44 (צילום נדב יהלומי)

כל עסק עומד בזכות עצמו, אך מהווה חלק ממארג כללי, פאזל בלייני אם תרצו. אפשר לשבת בבר הקוקטיילים ולטעום מתפריט המסעדה או לשבת בבר היין, לשתות קוקטייל ולנשנש משהו. הוורסטיליות מייצרת סוגי חוויה שונים והתזוזה בין החללים מתבצעת באופן אורגני, מעין אירוע מתגלגל שאפשר לדעת היכן הוא מתחיל אך אי אפשר לדעת היכן יסתיים, פרט לכתובת שנותרת זהה.
נחלת בנימין 44

3. אבן עזרא

שמו של אלרן שרפלר אינו זר בתל אביב. לפני כשש שנים פתח בנו של עזרא סניף במתחם גן החשמל, המנוהל כיום על ידי אחיו. אבן עזרא החדשה שואבת השראה מחללית האם הירושלמית ומהקולינריה התל אביבית בו זמנית – מסעדה מזרחית המגישה אוכל מתוחכם אך פשוט (ובהצלחה לכולנו עם האוקסימורון). בעוד עזורה מוכרת בזכות מרקי קובה, ממולאים וסירי תבשילים על פתיליות, באבן עזרא מוגשים רק תבשיל או שניים, המתחלפים מדי יום. למשל, קציצות לוקוס רכות ומתמסרות ברוטב אריסה, לימון כבוש וכוסברה על אורז לבן, מנה שאי אפשר להפסיק לאכול עד שהצלחת נקייה והרוטב נוגב היטב.

הבן של עזרא. אלרן שרפלר
הבן של עזרא. אלרן שרפלר

התפריט מורכב ממגש מזאטים לפתיחה, מנות קטנות־בינוניות ומנות עיקריות. מגש המזאטים נפרש על פני השולחן כנהוג במסעדות מזרחיות, אך שום דבר בו אינו תעשייתי. כרוב בפחמים עם זרעי עגבניה, שום ולימון; משווייה פיקנטית; טחינה חמצמצה בסגנון ירושלמי; קוביות תפוחי אדמה בפחמים עם פטרוזיליה ובצל; סחוג וזעלוק ועוד ועוד מוכנים במטבח המסעדה. למזאטים נלווה לחם עגול מתובל בסומאק שנאפה גם הוא במקום. "אלרן אינו מסכים להתפשר. בדקנו כמה וכמה מאפיות וכשלא מצאנו מוצר מתאים החלטנו לייצר אין האוס", מסביר מנהל המסעדה. מאותה סיבה נעדרים מהתפריט קינוחים, עד ששרפלר ימצא פיתרון המניח את דעתו. רגע, אבל מה אוכלים שם לעיקרית? בשביל זה כבר תצטרכו לקרוא את תיעוד המסע של מבקר האוכל שלנו לשם.
המשביר 2