שרה פון שוורצה: "'פמת"א' היא מראה של עמדות הכוח בישראל"

אחרי ההצלחה ב"זגורי אימפריה", שרה פון שוורצה רצתה להתחבא. עם תפקיד מרכזי בסדרה הלוהטת "פמת"א" ושתי הצגות בבימויה בקאמרי, אפשר לשמוח שזה לא הלך לה

שרה פון שוורצה (מתוך "פמת"א")
שרה פון שוורצה (מתוך "פמת"א")
23 בדצמבר 2018

כששרה פון שוורצה הבינה כמה גדולה "זגורי אימפריה" הולכת להיות, היא קיצרה את השיער. "קצוץ בלונד, נראיתי הארדקור. זה עבד, אף אחד לא זיהה אותי", היא מספרת. "אני לא אוהבת פרסום, לא טובה בזה. אני תמיד נחמדה כשניגשים אליי ברחוב, אבל אני אוהבת את הפרטיות שלי וזה הלחיץ אותי". עכשיו היא חוזרת לאחד כוחות עם חן אמסלם ב"פמת"א", שעלתה בשבוע שעבר בכאן 11. "מאוד מאוד קשה להחזיק תפקידים ראשיים. זה לא קל נפשית, זה לא קל פיזית. אני רואה את חן גדלה נורא יפה לתוך זה וזה תענוג ללוות אותה. יש לי רגש אימהי מסוים כלפיה. הייתי גם הראשונה לזהות את הרומן שלה ושל מאור זגורי כשראיתי שהם מתלחששים שם על הסט".

אמסלם ופון שוורצה כבר לא משחקות אם ובת, אבל מערכת היחסים בין עורכת הדין מרסל בן דוד (אמסלם) לבין פרקליטת המחוז מרי נחמיאס טעונה ומורכבת ממש כמו של ויויאן ואבישג זגורי. בעוד מרסל הצעירה מגיעה לפרקליטות עם המון אידיאולוגיה ומוטיבציה לשנות, מרי כבר ותיקה ושבעה ובעיקר מתעניינת במה שהאחרים יכולים להציע לה. מבחינתה מרסל היא לא עו"ד מבטיחה שצריכה תמיכה וחופש פעולה, אלא פרצוף יפה לתקשורת שיכול לשפר את המוניטין של הפרקליטות, כל עוד שולטים בו כראוי.

שרה פון שוורצה (מתוך "פמת"א")
שרה פון שוורצה (מתוך "פמת"א")

עוד כתבות מעניינות:
ההישג היחיד בתחקיר "עובדה" על רצח תאיר ראדה היה ביזיון משולש
"עיר מקלט" צוללת לתוך פצע פתוח ותופרת ממנו מותחן ישראלי מצוין
מה למדנו מעונת הזוגות של "בואו לאכול איתי"

"מרי חוטאת בחטא הגאווה, בחטא הנוחות, בכל החטאים האפשריים של מי שקיבל עמדת כוח ושוכח להשתמש בה נכון", מבארת פון שוורצה את הדמות שהיא מגלמת. "מה שיפה בסדרה זה שכמעט אין שם דמויות שהן רעות לגמרי. הסדרה עוסקת גם באיך אתה פשוט מתגלגל לתוך מצב כזה. זאת מראה מאוד נכונה למה שקורה בארץ".

"זה לא רק בפרקליטות, כמובן", היא ממשיכה. "לדעתי לנעה (רוטמן, שכתבה את הסדרה עם אסתר נמדר־תמאם – נ"ר) יש הערכה אדירה לפרקליטות באותה מידה שיש לה ביקורת, כמו לכל מוסד במדינה. הייתי בוועדות בכנסת וזה פשוט מדהים איך אנשים טובים עושים דברים שאני פשוט לא יכולה להבין אותם. ישבתי מול שר שלא אגיד את שמו כשהשתתפתי במאבק להפוך הוצאות טיפול בילדים כהוצאה מוכרת במס. סיפרתי לו על זוגות צעירים שנאנקים תחת הנטל והוא אמר לי במין קול נוסטלגי ומתגעגע, 'את יודעת? כשהתחלתי את הקריירה שלי, זה מה שרציתי לעשות, על זה דיברתי'. יש משהו מסואב בעמדות כוח, בכל מקצוע. גם בתיאטרון".

למרות אהבתה לטלוויזיה, פון שוורצה היא קודם כל אשת תיאטרון. היא משחקת בכמה הצגות בתיאטרון הקאמרי ושם גם מועלות בימים אלה שתי הצגות שביימה: "טרור" שכתב פרדיננד פון שיראך ו"אוליאנה" מאת דיוויד מאמט. שני המחזות, לדבריה, מעוררים שאלות יותר משהם עונים עליהן: "מאמט הוא פרובוקטור לא קטן וגברים דחו את ההצעה לביים דווקא מחזה כמו זה דווקא עכשיו, כי הוא יכול להתפרש גם כקצת נגד כל העניין של הפוליטיקלי קורקט. ניסיתי בדרכי להביא את המורכבות, לאזן ולדייק את זה".

המחזה מתמקד בפרופסור ובסטודנטית; ההתנהגות הלא ראויה שלו כלפיה הופכת למצב מורכב שאף אחד מהצדדים לא יוצא ממנו נקי לגמרי. פון שוורצה ראתה במחזה הנפיץ דוגמה לקושי שבמצבי קיצון כאלה, שבו כל אחד מהצדדים יכול לשגות. "המצב היום הוא שמצד אחד הרבה נשים לא רוצות לתבוע ובצדק או מתלוננות ולא קורה כלום. מצד שני אדם חי עם חשד במשך שלוש שנים בלי לעבוד, בלי לצאת מהבית, בלי לנשום".

"התשובות נמצאות אצל מערכת המשפט – היא צריכה להרים את הכפפה הזאת ולמצוא דרך לעשות את ההליכים בצורה יותר מהירה", היא מסכמת. "אי אפשר להלין את כבודם של אנשים. אני שמחה על ההתעוררות ושמחה שהבנות שלי חיות בעולם שבו הן כבר לא צריכות לחיות ככה, כי בי כל הזמן נגעו והטרידו וזה היה חלק מהחיים שלי לגמרי. צריך גם לשנות את המצב החברתי ולהתנהג אחרת – אבל ביחד. אולי ככה זה מהפכות, צריך להיות קיצוניים ואז להתמתן".

פון שוורצה לא מאשימה חלילה את MeToo בהרס הרומנטיקה, ועם זאת היא מרגישה שהדרך עוד ארוכה, מרגישה כל הזמן את תקרת הזכוכית ומוצאת את עצמה שוב ושוב סופרת את כמות הנשים בתפקידים מרכזיים, בקדמת הבמה או מאחורי הקלעים, וחושבת איך כל זה משפיע על השכר שנשים מקבלות ועל הביטחון העצמי שלהן. "הרבה פעמים אנחנו חושבות 'אולי אני אחכה קצת, גם הייתי בהיריון עכשיו, אני אעשה קודם קורס' וכאלה. אני יודעת כמה הקטנתי את עצמי עד שהבנתי שהחיים עוברים ויש לי דברים בראש שאני רוצה לבדוק, עד שהתעקשתי וקיבלתי הזדמנות לביים בתיאטרון למרות היעדר ניסיון. זאת אחת הסיבות שאני גאה להיות חלק מ'פמת"א', מעבר לאיכות ולחשיבות של הנושא. נוצר שם כוח נשי גם במרכזיות של הנשים בעלילה, גם מאחורי הקלעים".

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד