אם לא יקרה שום דבר בלתי צפוי – שזה כבר די הדבר הכי צפוי, מה שמחולל פרדוקס ציפיות – אז בליל חמישי הבא (25.6) תוכל תל אביב-יפו לנשום קצת לרווחה ולכנס את תושביה לאחד האירועים המרימים והכיפים של השנה. כן, אירועי לילה לבן חוזרים מתוך ערפל הקרבות וישתלטו על העיר בעשרות רבות של הופעות, אירועים וחוויות תרבות לפי מיטב המסורת העירונית האהובה (גם ההייטרים *אוהבים* לשנוא אותה, ואהבה זאת אהבה כידוע).
>> העיר שלי סופרת: 10 בתי קפה שסופרות וסופרים בתל אביב אוהבים
>> מחורבן עזה עד טרנטינו: 8 סרטים שצריך לראות בפסטיבל הסטודנטים
את תנועת ההמונים הגדולה ביותר, למי שרוצה להימנע ממנה, צפויה למשוך בימת תל אביב 360, הבמה הענקית שהקימה העירייה בגן צ'רלס קלור ומלווה את חגיגות הקיץ (כולל מסיבת הגאווה המרכזית בשבוע שעבר), שם יתארחו אמנים בקליבר של בלקן ביט בוקס ומועדון הקצב של אביהו פנחסוב ודי.ג'ייאים כמו סקאזי וגלעד המזוקן, כשהכל יוביל אל מופע הזריחה המסורתי, מאירועי השיא של הלילה הלבן מדי שנה, והפעם עם אביתר בנאי ולהקתו שיופיעו עם עלות השחר וזה כבר באמת משהו שכל העיר תגיע לראות.

אירועים מרכזיים נוספים יתקיימו במוקדי תרבות ברחבי העיר, כשבנמל יפו למשל תוקם טברנה יוונית חגיגית מול הים עם שלומי סרנגה והרכבים יווניים ובלקניים; פארק התחנה יהפוך לזירת היפ הופ פתוחה עם הופעות ותקלוטים של מיטב היוצרים הצעירים בסצנה המקומית; גן הפסגה ביפו העתיקה יארח ערב מוזיקלי שינוע בין אינדי, רוק, היפ הופ ואלקטרוניקה עם שי צברי, אקו, אסף אמדורסקי ו-Red Axes; גן התקווה יארח חגיגה מוזיקלית המשלבת מסורת וצלילים עכשוויים וכיכר ביאליק תציע ערב של הופעות חיות, תקלוטים ותערוכות באווירה תל אביבית ייחודית.
אירועי לילה לבן ספגו בעבר ביקורת קשה על כמות ה"תיירים" שמגיעה במהלכם מחוץ לעיר שלא במטרה ליהנות מאירועי התרבות אלא סתם כדי להשתולל ברחובות, אך במהדורות האחרונות הצליחו לייצר סביבם אווירה מקומית וקהילתית יותר שריסנה את הבלאגן. מסורת הלילה הלבן נולדה בשנת 2003, בעקבות הכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית. מאז מציינת העיר את ההכרזה באירוע תרבות רחב היקף, המבטא הן את ייחודה האדריכלי של העיר והן את אופייה כעיר תוססת, יוצרת ופתוחה.

השנה, מסבירים בעיריית תל אביב-יפו, מבקש הלילה הלבן להזמין את הציבור לעצור לרגע, להיפגש, להאזין, לקרוא, לרקוד ולחוות יחד את הכוח המחבר של התרבות. פרט למוקדי האקשן הנ"ל יתקיימו ברחבי העיר עשרות אירועים נוספים ובהם מופעי מוזיקה בשלל סגנונות, הצגות פרינג', אופרה, הקרנות אנימציה וסרטים, מופעי קרקס, עבודות אמנות, במה פתוחה, הרקדות, סיורים ואירועי ספרות בחגיגת תרבות עירונית רב-תחומית שתימשך עד לפנות בוקר.
"לילה לבן הוא הרבה יותר מאירוע תרבות", אמר ראש העיר רון חולדאי. "הוא ביטוי לרוח של תל אביב-יפו, עיר שממשיכה ליצור, לחלום ולהיפגש גם בתקופות מורכבות, ומאמינה בכוחה של התרבות לחבר בין אנשים ולחזק את תחושת הקהילה. השנה, יותר מתמיד, אנחנו מזמינים את הציבור לצאת אל הרחובות, ליהנות מעשרות אירועים ומופעים, ולחוות יחד לילה של מוזיקה, אמנות, ספרות ויצירה, שמזכיר לכולנו את הכוח שיש למרחב הציבורי ולתרבות להאיר את העיר ואת הלב".
>> לילה לבן 2026, חמישי 25.6, לוקיישנים רבים ברחבי העיר //פירוט כל האירועים באתר העירייה// הכניסה לרוב האירועים חופשית
מתוך כל הסגירות של הזמן האחרון –מאפיית מרגוזה,אואזיס,קפה עברי,קפה שפיראוהרשימה עוד ארוכה וכואבת – הסגירה של O היא כנראה המהירה ביותר. בהודעה שפורסמה אמש (שני) בשעות הערב המאוחרות נמסר כי הבר-מסעדה, שנפתח בדצמבר האחרון, סוגר את הדלת סופית באכזבה גדולה מיוזמה שהייתה אמורה להיות אירוע מרכזי בלוקיישן מיתולוגי, שאיכלס בעבר את "מקס ברנר" בשדרות רוטשילד.
>>עם קצת מזל, "מלח מים" תחזיר את מסעדות הדגים והשיפודים לחוף הים
"יצאנו לדרך עם חזון קולינרי איכותי ומעניין, ובאמת האמנו שזה יכול להיות המקום הבא בעיר, אבל לפעמים גם כשעושים את הדברים הכי נכון המציאות טורפת את הקלפים", נכתב בפוסט הפרידה. "התקופה המורכבת של הקמה מחדש בצל מלחמה, אי ודאות ואזעקות יצרה אתגרים תפעוליים וכלכליים שלא אפשרו לעסק שרק נולד להמשיך לפעול. לכן בלב כבד אך מתוך אחריות קיבלנו החלטה לסגור את O".

עם פתיחתו הוצג O כיהלום שבכתר אימפריית העסקים של האחים אבידן, מקבוצות המסעדנות החזקות בעיר (At8, הקונסיירז' ועוד ברים בגבעתיים ובאזור השרון). שף תומר אגאי (סנטה קתרינה) נבחר להוביל את המטבח מתוך כוונה לשדרג את מערך הקולינריה של הקבוצה, שעד אז התמקדה בעיקר במעטפת הבליינית. "O הוא גולת הכותרת, עם המענה הכי רציני מבחינתנו עד היום, החלק של הפאזל שהיה חסר לנו", הדגיש רז אבידן בעת ההשקה את הזווית הקולינרית.
ההשקעה שיקפה את הכוונות הרציניות והחלל האיקוני שאכלס בעבר את מקס ברנר עבר שיפוץ מקיף. במטבח פתוח מאחורי בר מרכזי גדול אגאי נתן כל ערב שואו, ודי ג'ייז מתחלפים דאגו לאווירה הנכונה. אך O השתופף בצל השכנים המוצלחים R48 של רותי ברודו והמגה בר היפני ASA, ולמרות ההילה של השף המפורסם, המקום לא השכיל לבדל את עצמו ולנסוק בסביבה העסקית הקשוחה של שדרות רוטשילד. בשלב מסוים גם השף-סלב עזב, והמסלול נקבע לקראת תום הפרק הקצרצר בחיי הבר-מסעדה, ועוד עסק נוסף לרשימה ההולכת ומתארכת.

האחים אבידן – שיודעים לחתוך הפסדים, כמו במקרים של האיזקאיה בונסאי ובר היין דיקנטר, שנסגרו לפני שהספיקו להותיר חותם – כבר עובדים על הקמת בר יין חדש בקרית אונו. בראייה עסקית מפוכחת, כנראה שאין טעם להילחם בציפורניים על הקהל התל אביבי, וקל יותר ללכת על השילוב הקדוש של 2026: קרית אונו וכוס שבלי, בלי דרמה או שמות נוצצים שרוכבים על תהילת העבר.
לאורך השנים הקשות שתל אביב עוברת, בצל מלחמה והפיכה משטרית ומגיפה ודיכאון עולמי כללי, היו לא מעט סגירות מבאסות בעיר, אבל אין הרבה סגירות שמבאסות באופן שבו מאפיות נסגרות. משהו בריח האפייה הנעלם, בידיעה שכל הפחמימות הנהדרות האלו יפסיקו לבוא לעולם, הופך את העננה לאפרורית אף יותר. וכשמדבר בבית קפה משפחתי שהוא גם מאפייה, ועוד עם כמעט עשרים שנות פעילות, מה נגיד? בן רגע, תל אביב-יפו הפכה לפחות טעימה, כי מרגוזה נסגרה.
>>עם קצת מזל, "מלח מים" תחזיר את מסעדות הדגים והשיפודים לחוף הים
מרגוזה נפתח תחילה כעסק שמתמחה במכירת לחמי מחמצת, ולאורך השנים התפתח לבית קפה שכונתי שחלש על נקודה אסטרטגית ברחוב יהודה מרגוזה, במרחק זריקת מחמצת משוק הפשפשים. שם צפריר דהן ושותפיו אפו מגוון רחב של עוגות, מאפים, טארטים, עוגיות, מאפינס לצד כריכים וממרחים ייחודיים וכמובן, קפה משובח. בשיאה, מרגוזה התפרשה לשני סניפים נוספים, האחד ברחוב פוריה שבצפון יפו, והשני ברחוב פרנקל, על גבול פלורנטין-נווה שאנן. אך המלחמה הובילה לסגירת הסניפים הצדדיים, ובסוף חודש מאי גם הסניף המקורי ברחוב יפו סגר את שעריו, והשאיר את השכונה היפואית ללא הקסם המתוק שלו.

"אחרי 19 שנים של לילות בלי שינה, בקרים מוקדמים, אינספור כיכרות לחם, עוגות, קפה, אנשים ורגעים – הגיע הזמן להיפרד", נכתב בפוסט הפרידה באינסטגרם של המקום היפואי האהוב. "מרגוזה מאפיה משפחתית סוגרת את שעריה. תודה לכל מי שהיה חלק מהדרך הזאת — ללקוחות שהפכו למשפחה, לספקים, לשכנים, ולעובדים שליוו אותנו לאורך השנים. האהבה שלכם הייתה הלב של המקום הזה. זו לא רק סגירה של עסק, זו סגירה של פרק חיים. ואנחנו יוצאים ממנו עם הרבה הכרת תודה". היו שלום, ותודה על הדגנים.
>> מנור גרא (כדאי שתעקבו) היא המנכ"לית של יריד צבע טרי, הלוא הוא יריד האמנות הגדול בישראל, שיפתח השנה את שעריו ב-24.6 (הפתיחה בערב התצוגה המקדימה ב-23.6), ויפגיש במשך שישה ימים את הציבור הרחבעם אלפי יצירות אמנות מקוריות ופריטי עיצוב חדשניים ממיטבהיצירה המקומית.ביריד – שייערך גם השנה במבנה הייחודי של המרכז הטכני קרמניצקי (בקרמניצקי 7 שבשכונת ביצרון, ממש מול לחמנינה) שבו התארח גם בשנה שעברה – יוצגו יותר מ-60תערוכות ותצוגות של אמנים, מעצבים, גלריות ופרויקטים אוצרותיים, פרויקטים מיוחדים ופרויקטים חברתיים, ורצועת פרפורמנס חדשה,צבעטרי!LIVEעם מיצגים שיתקיימו לאורך כל ימי היריד.אתם רוצים, צריכים ויכולים להיות שם.
>> ים, חול ושמיים ולחוות את העיר מתוך המים // העיר של סברינה צגלה
>> חומוס לסיס בכרם התימנים ובניין הסרג'נט פפר // העיר של נעם ליאור
>> מרחב קווירי גאה ומקום להרגיש בו שייכות // העיר של אמירה תורתי
7 שנים ושתי דירות בהן גרתי בפינה הזו, וכשאני הולכת בה אני מוצפת בזכרונות של מקומות שהיו ואינם (קפה שלג המתוק, חנות הספרים הישנים ביבליופיל).

שוק מוצלח ואהוב שנהגתי לפקוד עוד בימים שבהם התקיים משני צידיה של כיכר דיזינגוף הדו-מפלסית. הייתי שוב ממש לאחרונה ונראה שגם כעת הוא מגוון יותר משהיה אי פעם.

ביסטרו מלזי, מקום קטן ולא מתאמץ ששולח אותך מיד למזרח. אוהבת פה הכל, מהאוכל ועד העיצוב.
קינג ג'ורג' 30 תל אביב

תיקו חנויות ספרים בהמלצה: המגדלור (אכן, ההגדרה שלהם של ספריםXמתנותXפיתויים היא מדויקת) והאחים גרין, שממש לא מזמן הייתי במכירת ספרי האמנות שלהם והצלחתי לצוד את הספר שלשמו באתי. אני מכורה לספרים יפים, אין דבר שווה מזה.
מקווה ישראל 18 תל אביב // ידידיה פרנקל 39 תל אביב

בית קפה מתוק עם קליית ספיישלטי בצד המזרחי של איילון, בו מצאתי את עצמי עובדת בשנתיים האחרונות. אוהבת לפתוח פה את הבוקר לבד לפני שמתנפצת על השאר המשימות ואירועי היום.
ולטר מוזס 10 תל אביב

כל מדרכה ותחנת אוטובוס שאינה מוצלת.
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה שלהאמנית ניבי אלרואיעל דיוויד הוקני במסגרת קורס של בית לאמנות ישראלית, שנפתחה לצפייה בעקבות מותו. הרחיבה לי את הלב ופתחה לי את התיאבון ללמוד לראות ולחוות עוד –מהוקני, מאמנים אחרים ומיצירה בכלל.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האיורים, ציורים וצילומים שיצרו יהלי זיו,שושק'ה אנגלמאיירואלכס פרפורי (בהתאמה) לאורך המלחמה. אני אדם ויזואלי שאוהב לחוות את העולם ולהתבטא בתוכו על ידי דימויים, ובמשך שלוש השנים הללו הרגשתי שחוויתי איתם ובאמצעות גם את תהומות העצב והייאוש וגם את שיאי השמחה.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שקשור בנפגעי שבעה באוקטובר, ובפרט אציין אתעמותת עטופים באהבה, שתומכת ומלווה עד בגרות מאות ילדים שהתייתמו מהוריהם בטבח. זו השנה השנייה שאנחנו משתפות פעולה עם העמותה במסגרת פרויקט הגלויה הסודית של היריד, בו אנחנו מוכרות יצירות אמנות מקוריות בגודל גלויה במחיר אחיד ובאופן אנונימי – רק אחרי הרכישה ניתן לגלות אם מאחורי היצירה עומדת אמנית בכירה, סטודנטית או אמן צעיר ומבטיח. ההכנסות מהפרויקט מיועדות לתמוך בילדים שמלווה העמותה בכל הקשור לפעילויות חינוכיות, שיקומיות ותרפויטיות הקשורות לתחומי האמנות והתרבות.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מיכל צורן ועומר בן יעקב שהפודקאסט שלהם "זו דעתי על כל פנים" הוא הממתק השבועי שלי.
מה יהיה?
יהיה טוב, כי אין ברירה אחרת. וזה עלינו להביא את הטוב הזה.
העיר תל אביב הולכת ומתפתחת לכיוונים שונים, אבל ההתפתחות המשמעותית והמסקרנת ביותר בשנים האחרונות היא זו שמתרחשת בדרום החדש של העיר. שכונות כמו קרית שלום, שפירא, גבעת הרצל, תל כביר ונווה שאנן הולכות ומצטרפות לשכונות השכנות פלורנטין, מתחם נגה וגן החשמל, ומתמלאות במוקדי תרבות, בילוי וחינוך. במקביל, היתרון הגדול ביותר באזורים הללו הוא כנראה השטחים הירוקים הנרחבים שכמעט ולא קיימים באזורים אחרים בעיר.
מאז פתיחתו לקהל של פארק החורשות הנרחב, הולך האזור ומתמלא גם בפרוייקטי מגורים, שמאפשרים למשפחות, לצעירים ולצעירים ברוחם ליהנות מכל היתרונות שיש באזורים הללו; בסמוך לתחבורה ציבורית נגישה ולצירים הראשיים למרכז העיר.
בימים אלה נבניתפלורה, שכונה חדשה סמוך לפארק החורשות, שהפך לאחד הספוטים האהובים בעיר. מלבד הפארק הסמוך, השכונה עצמה תכיל עוד ריאה ירוקה שלמה בשטח של 30 דונם.
לטובת מי ששוקל לעבור לגור באזור, וגם לטובת כל מי שרק רוצה לבלות בו מדי פעם, מיפינו עבורכם את המקומות הכי שווים בדרום החדש ואת הסיבות המרכזיות שבזכותן מדובר באזור הלוהט בעיר.
>> הדרום החדש של תל אביב: המקום שבו העיר ממציאה את עצמה מחדש
דרום העיר היתה מאז ומעולם שם נרדף למוסדות תרבות ואמנות, אבל בשנים האחרונות גם מרכזים תרבותיים שעד כה היינו מוצאים בעיקר במרכזה – העתיקו את מקומם דרומה.
קריית המלאכה היא אולי הדוגמה הכי מובהקת לעניין: מתחם של בלוקים תעשייתיים ששוכן בין רחוב שוקן במערב לשדרות הר ציון במזרח, ומכיל ברדיוס הקטן ביותר את מספר הגלריות וחללי התצוגה הגדול ביותר בארץ של אמנות עכשווית. בקריית המלאכה גם סטודיואים של יוצרים ויוצרות מכל הסוגים: אמנים.ות, צלמים.ות, מעצבי.ות אופנה, קרמיקאים.ות ועוד, לצד חדרי חזרות ובתי מלאכה ותיקים שיחד הופכים את המתחם למיוחד במינו.



מאז סוף העשור הראשון של שנות ה-2000, כשהחלו להיפתח בו גלריות וחללי תצוגה, הפך המתחם של קריית המלאכה לכזה שהוא שם נרדף ל"אמנות עכשווית". הוא כולל כמה עשרות חללי תצוגה – גלריות מסחריות, שיתופיות, חללים של עמותות ועוד; שבהם מוצגים כדרך קבע תערוכות מתחלפות של האמנות הישראלית הכי עדכנית ובועטת. ביניהם אפשר למצוא, בין השאר, את בית בנימיני, ארטפורט, גלריה רוזנפלד, גלריה רו ארט, גלריה חנינא, גלריה בנימין, מקום לאמנות ועוד ועוד ועוד.
בשנים האחרונות נוספו למתחם כמה תוספות מרגשות: חלל המופעים המרץ2 שבו ההופעות הכי מסקרנות בעיר; סטודיו אנט למוזיקה קלאסית; קיר הטיפוס הבלוק שמושך אליו מטפסים ומטפסות מקצועניים וחובבים, וגם מקומות כיפיים לשבת לאכול או לשתות בהם: מסעדת א-לה רמפה, מסעדת לה-מעלה המקסיקנית ובית הקפה הנהדר קופי-לאב.



כל הסצנה הזו חורגת מהגבולות הרשמיים של קריית המלאכה וממשיכה גם ברחובות הסמוכים בשכונת גבעת הרצל, שבה פועל, לדוגמה, התואר השני באמנות של האקדמיה בצלאל, המתחם החדש מבצר שכולל בית קפה, מועדון לילה, חלל לתערוכות והופעות מוזיקליות, ועוד.
בבית פנורמה הגדול שבשכונת תל כביר השכנה פועל תיאטרון הפרינג' הוותיק – תיאטרון החנות – עם תכנית של מופעים והצגות למבוגרים ולכל המשפחה, כולל הצגות הילדים הכי חמודות בארץ.
בשכונה הצפונית מעט יותר, נווה שאנן, פועלת גלריה צימבליסטה החדשה שהושקה לפני שנה בלבד, וקירות של מבנים רבים מתהדרים בציורי קיר של מיטב אמני ואמניות הרחוב העכשוויים במסגרת פרויקט "הקירות המצויירים של נווה שאנן" של המחלקה לאמנות בעיריית ת"א-יפו – מה שהופך אותה במובנים מסוימים לגלריה חיה 24/7. ואם כבר מדברים על 24/7, במרכז השכונה, לצד קפה זוהר המתוק שנפתח השנה, פועלת גלריית בית המשאבות – גלריית חלון שמציגה אמנות כל יום, כל היום.
בעתיד הלא רחוק בכלל עתיד להיפתח בנווה שאנן גם הקמפוס החדש של להקת המחול הבינלאומית בת שבע, שיהפוך את מגרש הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן לכיכר תרבות ציבורית ירוקה.


היהלום שבכתר התרבותי שבדרום החדש הוא כמובן מתחם 3426 ובית רדיקל – שהפכו מאז פתיחתם לפני כשנתיים וחצי לאחד ממקומות הבילוי החביבים על תל אביביים (וגם על אורחים מבחוץ). את המתחם, שממוקם במה שהיה בעבר שוק הדגים הסיטונאי ברחוב התחייה, הפכו האדריכלים אביטל גורארי ונתנאל אלפסי, בעלי משרד האדריכלים AN+, לכזה שמשלב יצירתיות, חינוך וקיימות. הוא כולל את בית רדיקל – אופרציה נרחבת שכוללת הוצאת ספרים, אירועים, הרצאות, הקרנות סרטים וכל מה שרלוונטי או יכול להיות רלוונטי לאנשים חושבים; לצד בית קפה, גינה פסטורלית, חלל גלריה, סטודיואים, חברות סטרט-אפ ועוד.


פארק החורשות, שכבר הזכרנו, הוא אחד הפארקים הגדולים בעיר בפרט ובאזור המרכז בכלל. הוא משתרע על פני שטח של כ-80 מ"ר. הוא מבוסס על חורשות נרחבות שנטעו בראשית שנות ה-50, וכולל בתוכו לצד מתחם הכנסייה הרוסית (שהמבנה היפהפה שלה בולט לעין כמעט מכל מקום באזור) גם את בית הספר לטבע, סביבה וחברה וגני הטבע או בשמם העממי – הגן הבוטני.
הגן הבוטני כולל סוגים של צמחים, שיחים, פרחים, עצים ומדי פעם גם פירות. יש בו שבילים, פינות שקטות לפיקניק, שילוט המסביר על הצומח ובריכות קטנות עם דגים.


בשנת 2024 נפתח לציבור חלק חדש בפארק שמרחיב את שטחו ומשדרג אותו דרומה בכיוון נווה עופר. התוספת לפארק מגדילה את שטחו עם מרחבים קהילתיים ירוקים, מתקן משחק חול ומים שילכלך היטב ילדים מכל הגילאים, פינת משחק יפהפיה לפעוטות, גינת כלבים מדוגמת, מדשאות חדשות, תאורה משודרגת, 225 עצים חדשים, וגם פרויקט נאה במסגרתו הועתקו לתוך הפארק עצי הפיקוס הוותיקים מאזור הבנייה הסמוך של הרכבת הקלה, ובונוס אמנותי: פסל סביבתי חדש – פסלו של האמן אוהד מרומי, "ביכורים".
בנובמבר 2025 קיבל הפארק תוספת משמעותית – "מצפור" – בית קפה, תרבות וקהילה בתוך הפארק עם אגמון צמוד, רחש ציפורים מצייצות והיצע אוכל שכולל פיצות וסמאשבורגרים. במהלך שעות היום והערב מתקיימות בו הקרנת סרטים על מסך גדול, הופעות, הרצאות, סדנאות לילדים ומבוגרים, ושיעורי יוגה. הכל תחת כיפת השמיים.


פארק החורשות הפך במהלך השנים גם לקרקע פוריה למסגרות חינוך – פורמליות ואלטרנטיביות. בסמוך אליו פועל בית הספר לטבע הוותיק, מדרום לו שוכן תיכון פרס להייטק ואמנויות שהושק לפני חמש שנים והוא כנראה אחד מבתי הספר היפים בעיר. במרחק לא גדול ממנו נמצא גם בית הספר השכונתי שפירא שפועל מזה שבע שנים במתכונת ייחודית, ובמתחם הפארק עצמו פועלים כמה גני יער במודלים שונים.
בשכונת שפירא הסמוכה פועל גם מרכז קהילתי פורה גם מגוון חוגים ופעילויות למבוגרים וילדים, והספוט הכי משפחתי להיות בו הוא ביום שישי בבוקר ברחבה של קפה שפירא, על מחצלת עם חברים, ילדים ומשפחות רבות אחרות שחשות קצת בקיבוץ – בתוך העיר.


ההיילייט של שכונת קריית שלום עצמה הוא כמובן הקאנטרי הקהילתי גורן-גולדשטיין, שמושך אליו קהל גם מאזורים אחרים בעיר ולא רק מדרומה. בשנים האחרונות הפך הקאנטרי לאחד המוצלחים בעיר, במחירים מסובסדים חסרי תקדים לתושבי האזור. הוא כולל מרכז ספורט, בריכות וחוגים תוסס, מתקנים חדשים ומשוכללים מהטובים בארץ, בריכה מקורה ומחוממת חצי אולימפית, סאונה רטובה ויבשה, בריכה קייצית ובריכת פעוטות מהחמודות בעיר, מכון כושר ענק ומאובזר, חדרי סטודיו איכותיים, אולם ספורט, מגרשי כדורסל, טניס וקט רגל, וגם אודיטוריום חדיש המכיל 300 מקומות ישיבה ומשמש במה להופעות והצגות.


גם מבחינה קולינרית הולך הדרום החדש ומתמלא, ונותן פייט לפלורנטין על שלל מוסדות הקפה והלילה שבה. בתוך פארק החורשות עצמו, כאמור, פועל קפה מצפור עם תפריט משתנה לכל המשפחה, נשנושים ודרינקים.
במתחם קריית המלאכה פועלת א-לה רמפה הוותיקה, הצמחונית הכי כיפית בעיר; וגם לה-מעלה המקסיקנית שמופעלת על ידי אותם הבעלים שכל ביקור בה הוא חגיגה. באחד המבנים הסמוכים שוכן משכנה הנוכחי של ג'וז ולוז, אחד המוסדות התל אביביים האהובים בכל הזמנים, עם עיצוב ואווירה שאין בשומקום אחר והכי חשוב – אתם מחליטים כמה לשלם. בגזרת הקפה פועל בה הקופי לאב, אחד מבתי הקלייה הכיפיים שניחוחות הקפה שבו יכולים רק הם לעורר ולשלוח אתכם להתחיל לעבוד.




בשכונת שפירא פועלת חנן מרגילן האייקונית, המסעדה הבוכרית שמכל הארץ נוהרים לעבר מרק הדושפרה שלה (גם בקיץ); קפה גרגר הטרנדי שבו נכתבו כמה מהתסריטים של הסדרות הכי מצליחות בשנים האחרונות; קפה שפירא שהוא בעצם המרכז האמיתי של השכונה, וגם סוד שמור למביני עניין: האטלס בר.
בשכונת נווה שאנן תוכלו למצוא קולינריה בשלל סגנונות, אבל על אמת – מסעדות הודיות, תאילנדיות, סיניות, סודניות ועוד – כולן הכי אותנטיות שיש. גם נווה שאנן זכתה לא מזמן לקפה חדש ועכשווי משלה – קפה זוהר הקטן והחמוד (אח לקפה גרגר משכונת שפירא).


ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית, באופניים ואפילו ברגל: הגישה משכונות הדרום החדש למרכז העיר ולאיילון היא קלה ונוחה. ממזרח נמצאת צומת חולון שתוציא אתכם אל מחוץ לעיר (וגם קניון קטן – מגה אור וולפסון, למקרה הצורך). באותה הצומת ממש פועלת תחנה של רכבת ישראל; ובמרחק לא גדול נמצאות תחנות הרכבת הקלה של יפו. ובעתיד הקרוב הבא עלינו (בתקווה רבה) לטובה, כשיתחיל לפעול הקו הירוק של הרכבת הקלה – היא תגיע אפילו קרוב יותר. יש למה לחכות.
>> פרויקט פלורה בדרום העיר
תל אביב, כידוע, היא עיר של בתי קפה ואחד מכל שלושה תל אביבים יפתח מתישהו בית קפה בחייו. תל אביב, גם כן ידוע, היא עיר של סופרים וכל אחד מתושביה יוציא מתישהו בחייו רומן, נובלה, אסופת שירים, ביוגרפיה או לכל הפחות קומיקס. ואיפה הם כותבים את כל הספרים האלה? נכון מאוד, בשולחן ההוא בפינה עם כוס הקפה שכבר מחוברת לצלחת שלה בקורי עכביש וצלוחית עם פירורים שנותרו משתי עוגיות. ובכן, לאורך השנה אירחנו במדור "העיר שלי" עשרות רבות מבין תושבי ותושבות העיר שהוציאו השנה ספרים, ולכבוד שבוע הספר אנחנו מביאים לכם את מיטב המלצות בתי הקפה שלהם. כי אם יש משהו שסופרים וסופרות מבינים בו – זה בתי קפה, ואנחנו מצדיעים להם בלב מפרפר ויד נרעדת (כן, יותר מדי קפאין). קנו את הספרים שלהם.
>> תקראו להם את הצורה: 12 חנויות הספרים הכי מיוחדות בעולם
>> יוצאות מבין השורות: 17 הסדרות הכי טובות שמבוססות על ספרים

מול המגדלור יש בית קפה קטן, יפה, צרפתי ומוקפד. גם לו יש שתי קומות ועוגות ועוגיות ובאגטים וקיש. שנטל – בעלת המקום – עם המבטא הצרפתי הנהדר שלה, נחמדה מאוד. נכון, בחוץ השולחנות והכיסאות עומדים על המדרכה העקומה, מול ההומלסים של האזור, והאגזוזים והצופרים. אבל לפעמים, כששותים שם קפה, נוגסים בבגט ומתחייכים עם שנטל, אין מה לומר, כמעט פריז.
מקווה ישראל 3 תל אביב
תמי שם טוב // הילדים שומרים עלינו


קפה יאפא הוא קפה וחנות ספרים מהממת ומתוקה בבעלותם של יוצר הסרטים הדוקומנטריים טוני קופטי ואיש הספרים והמורה מישל אלרהב, שהשנה גם יצרו סרט מקסים בשם"המבריחים"ביחד עם הבמאי יניב ברמן. יאפא מקום נעים וקרוב לליבי שנים רבות, כשבשנה האחרונה עם המעבר של אסתר אשתי ושלי לגור ביפו, הפך בית הקפה/חנות הספרים למקום שאני פוקד אותו לפחות אחת לשבוע.
יהודה מרגוזה 33 יפו
רני בלייר אלקבץ // עלעלים


בית קפה ובר יין. פרוסת אירופה במרמורק פינת הוברמן.לשבת רגע ולשכוח(גילוי נאות: אהבת חיי עיצבה את זה).
מרמורק 1 תל אביב
גלעד כהנא // טוב שאבא קיבל סרטן


השם התחלף, אבל אלנבי (לשעבר "בתה וגריגה") הוא אחד מבתי הקפה האחרונים בתל אביב שעוד יש בהם רוח משוחררת, והוא מחזיק סביב קהילה נאמנה של בוהמיינים, היפסטרים ואינטלקטואלים ברחוב אלנבי המפויח. לדרוך שם זה כמו להיכנס למועדון לחבר של קיבוץ תל אביב, ככל שנשאר ממנו משהו בעידן הנדל"ן. המחירים נוחים ומתאימים גם לתפרנים. למרות זאת, גם הקפה השתפר לאחרונה, ואפילו האוכל.
לבונטין 2 תל אביב
עופרי אילני // תחת השמש

ברחוב צייטלין ליד גינת דובנוב, חבוי מתחת לבית מגורים, במטבח קטן וצפוף, מול משרד העורך־דין של אבי דוד ז"ל, שמגיל שתים־עשרה הייתי המזכירה שלו. המקום קרוי על שם יעל יקותיאל ז"ל, אימה של אשרת בעלת הקפה. תענוג לכתוב שם על שולחן משותף מעץ אלון, אווירה שקטה וירוקה, דרינקים כיפיים, ידי זהב נשיות מטגנות, אופות ולשות, פרחים מפתים שוקקי חיים, ירקות אורגניים צבעוניים וטריים שנקטפו על הבוקר וכבר בקערה, מעמולים אסליים שמזכירים לי את סבתי מזל עליה השלום. קפה וינטג' עם חוש אסתטי, חזק וטוב.
צייטלין 18, תל אביב
לורן מילק // תיסלם דאוד

"בית קפה אורבני", כלל לא קרוב לביתי, אבל כמוני, גם תל-אביבים רחוקים אחרים, שישבו פעם ב"קפה לואי" שנכחד, רוצים להמשיך לשבת אצל זֶמֶר. אנחנו מגיעים לשם ברגל או באוטובוס, בקורקינט או בקטנוע. אני מגיעה עם התלת-אופן החשמלי שלי.
>> בן יהודה 140 תל אביב
אפרת שטיגליץ // החיים שיש לנו עכשיו

בית קפה קטנצ'יק בשוק היווני ביפו. אין קופה רושמת אלא הזמנה מסומנת בהירוגליפים סודיים במחברת, אין הגשה ואין קיסמים או מגבונים. יש קפה מצוין וישיבה קז'ואלית בשמש במדרחוב יפואי.
>> בן יאיר פנחס 8 יפו
עומר בולנז'ר כהן // פנטקוסט

מקום בהילטון דרום לעצור בו בהליכות השקיעה לים, ולהתבונן בישיבה על סלעי השובר ב"גולשים הצעירים". בקיץ אפשר לשתות מרגריטה קפואה, להסתכל באלה שכן נכנסו למים, ולחטוף מדי פעם כדור בראש מהנערים שמתאמנים בפוצ'י "הקפצות", והצללית שלהם כל כך יפה על רקע הערב.
אליעזר פרי 14 תל אביב
ליאת פלדמן // אובססיה

סניף הדגל ביהודה הלוי נפצע אנושות במלחמה וזה על הפנים, אבל אני חסידה מושבעת של הפוך קטן שיבולת על מים באח הקטן בקינג ג'ורג'. קפה מעולה, הכל טעים, צוות מסביר פנים וגם בית הקפה היחיד שהצלחתי לשבת בו שעות ולכתוב.
קינג ג'ורג' 105, תל אביב
עינת שחק // נגמר הבית מלון

אני לא יושבת בבתי קפה, אבל אני אוהבת לשתות כוס יין בנילוס בשש בערב, אוהבת לעבור ליד הפיקוק, תמיד יש שם מישהו שאני שמחה לראות ולשתות איתו משהו.
אלנבי 33 תל אביב // מרמורק 14 תל אביב
אמילי מואטי // קוראים לזה חיים


רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)