Time Out תל אביב About

אספרסו מהיר ונמשיך: 17 בתי קפה מומלצים לעבודה עם הלפטופ

בזמן שחצי מתושבי העיר מריצים איזה פרויקט, מיזם, פיץ' או תסריט לכתוב – והחצי השני סתם סטודנטים בתקופת מבחנים בלתי נגמרת – פחות או יותר כל העיר צריכה בתי קפה מוצלחים שאפשר לחרוש בהם. כדי להיחשב לבית קפה מושלם ללפטופים צריך בראש ובראשונה ויי-פיי חזק, שקעים חשמליים בשפע וגם סבלנות לאנשים שיתיישבו שלוש שעות על אמריקנו אחד. אז כן, יש בתי קפה סרבנים ללפטופים בעיר, במיוחד במהלך הסופ"ש, אבלאנחנו בטיים אאוט באים להרים ולהמליץ על כל בתי הקפה שתשמחו לעבוד בהם עם לפטופ, דרום ועד צפון. רק בחייאת, פרגנו בטיפ יפה.

יפו

נאס קפה

בית הקפה הכי דרומי בתל אביב הוא אואזיס מושלם ללפטופים – הספייס רחב ומאוורר, התקרה הגבוהה משרה שקט ושלווה, הקפה משובח והשירות גם הוא. אפשר לשבת בפנים בצמוד אל השקע, או אם הטענתם מספיק, גם להתיישב בחוץ ולהתרכז במה שאתם לא עושים לצלילי הציפורים והבריזה שאיכשהו מגיעה לשם מהים. לא רע בכלל.
שקעים:יש די ומספיק.
יחס לאנשי לפטופ: נעים בהחלט.
בונוס:עוגת הגבינה.
עזה 55 יפו

>> בתי הקפה הכיטובים שפתוחים בשבת בבוקר בתל אביב
>> הכי מיוחד בעיר: בתי הקפה ספיישלטי הטובים ביותר בתל אביב

פועה

בית הקפה האייקוני של שוק הפשפשים מתאפיין בתחושה חמימה של בית בזכות השטיחים, ריהוט העץ וגם תפריט שמציע אוכל של בית מחוץ לבית, למרות שכנראה ברמה שלא באמת תצליחו להכין טוב בבית. בכל מקרה, בתוך בית הקפה הקצה שטח נכבד ללפטופיסטים, כך שאתם יכולים לשבת על שניצל, פירה ואספרסו, ולכתוב את התסריט או ללמוד למבחן או לריב עם הצ'אט GPT שלכם באין מפריע.
שקעים:בשפע.
יחס לאנשי לפטופ: אדיב וכאמור, עם שטח מיוחד עבורכם.
בונוס:שניצל ופירה.
רבי יוחנן 6 יפו

אדא חנינא

אנחנו ממש מצטערים מראש, אבל אנחנו נאלצים לגלות את הסוד הכמוס של אנשי הלפטופ ברחוב רבי חנינא – באדא חנינא היפואי יש מדרגות מצד שמאל, וכאשר מטפסים בהן מגיעים לחלל שקט ורגוע, מלא שולחנות, שקעים, כיסאות נוחים במידה ולא פחות חשוב מזה, אור שמש טבעי מהחלונות. בקיצור, כל מה שמי שיושב שעות על המחשב צריך. אל תספרו שאנחנו גילינו לכם.
שקעים:בהחלט.
יחס לאנשי לפטופ: מזמין למעלה.
בונוס:קפה פשוט מושלם.
רבי חנינא 9 יפו

עפאים

משק עפאים התמקם לפני כשנתיים בעירנו אחרי יותר מדי שנים בהן קינאנו לירושלמים (אפשר להרגע, זו היתה בערך הסיבה היחידה לקנא). השלוחה המקומית ממוקמת על התפר בין יפו לפלורנטין, נמצאת בתוך בית באר יפואי עתיק – מה שהופך את כל הסביבה למעט רומנטית וגם שקטה ונעימה. כיף לשבת במרפסת המוגבהת מהרחוב עם הלפטופ, לאכול קצת אוכל בריא מהמשק, ולקוות לציון טוב במבחנים.
שקעים:יש כמה, אבל כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס.
יחס לאנשי לפטופ: חייכני בהחלט.
בונוס:מאפה הל, קפה שחור ושוקולד.
דרך שלמה 6 יפו

פלורנטין

פוק קפה

מוסד לפטופיסטים ותיק, על אף שאנחנו חייבים להודות שלא בהכרח הכי נוח לכתוב, לעבוד או ללמוד פה. המקום די צפוף, אנחנו לא תמיד מוצאים שקע, וגם יש רעש והמולה מסביב, אבל אתם יודעים איך אומרים – לפעמים ההרגל חזק יותר מההיגיון. אבל לא רק ההרגל, כי אנחנו מודעים לאתגרים, אבל גם מודעים לבבקה הכי טעימה בעיר, ובעיקר התחושה המוזרה של הבית שליד הבית.
שקעים:במשורה.
יחס לאנשי לפטופ: אדיש למדי.
בונוס:תה חולים מושלם בימי החורף.
כפר גלעדי 48 תל אביב

קאנה

בית קפה חמוד ושכונתי שנפתח בפינה שבין פרנקל לחלוצים שיש בו כל מה שצריך עבור עבודה טובה – הוא נעים, מתוק, מזמין ויש בו אווירה ספרותית הודות לכל הספרים שתמצאו שם. כרמי הבעלים מכבד כל לפטופיסט באשר הוא, ואף מוסיף ואמר שלעולם לא יפנה למישהו את הספל או הצלחת בזמן שהוא יושב עם הלפטופ, כי הוא לא אוהב לרמוז. ככה זה מרגיש כשיש מי ששמח שאנשים מרגישים בנוח לעבוד בבית הקפה שלו, כן יירבו.
שקעים:בהחלט.
יחס לאנשי לפטופ: נעים ומכבד.
בונוס:גם דוג פרינדלי כמובן.
פרנקל 56 תל אביב

איזי קפה

באיזי קפה יש תחושה שהכל באיזי – המקום גדול, נעים לשבת בו, לא יומרני ובאמת שאף אחד לא יעשה לכם פרצוף על לשבת עם עיניים טרוטות ותקתוקים ללא הפסקה בלפטופ. שעות הפתיחה מוקדמות מאוד, ואם תרצו להעמיד פנים שאתם אשכרה עובדים במשהו, תוכלו לעשות זאת כבר מהשעה הדמיונית 6:30. יעיל והגיוני, הלוואי עלינו.
שקעים:יש ויש.
יחס לאנשי לפטופ: מסביר פנים.
בונוס:כריכי החלה.
פלורנטין 38 תל אביב

שכונת החשמל

קפה ברזילי

בקפה ברזילי הוותיק יש שקעים גם בפנים וגם בחוץ, ועל אף שלא מדובר בפינה הכי שקטה בעיר – כל עוד אתם לא מתמודדים עם ADHD יהיה לכם סבבה לגמרי לעבוד או ללמוד שם. הקפה (מבית לאביט) הוא מהטובים והאהובים עלינו בעיר, והתפריט מתאים למי שצריכים להתרכז דרך מזון בריא, רענן ומזין, לצד מנות שסוגרות פינה. כן, פודינג צ'יה מאצ'ה – אנחנו מדברות אלייך.
שקעים:בהחלט ישנם.
יחס לאנשי לפטופ: בעיקר ניטרלי.
בונוס:עוגת גזר עם פרוסטינג לקינוח, גם את על הכוונת שלנו.
ברזילי 1 תל אביב

שה שנטל

המקום שמרגיש כמו בית קפה בפריז, שנפתח ומנוהל על ידי שנטל שרז – פריזאית אמיתית שמעניקה לכל טאץ' צרפתי אסתטי ומדויק. יש בגטים, קרואסונים, בריוש ושאר מגדים ופטיסרי'ז בניחוח צרפתי מובהק, אך חשוב מכך והסיבה שלשמה התכנסנו – יש במקום קומה שנייה שאפשר להתיישב בה בנחת, ללגום קפוצי'נו, לזלול פה-או-שוקולה, לעבוד עם הלטפופ ולדמיין שאתם פרילנסרים בבפריז.
שקעים:בהחלט.
יחס לאנשי לפטופ: נעים ביותר.
בונוס:מריחים את הבגטים יוצאים מהתנור.
מקווה ישראל 3 תל אביב

מרכז תל אביב

קפה קסטל

קפה קסטל שבאבן גבירול התחדש לא מזמן בחלל עבודה פנימי, מרווח ונעים שאפשר לעבוד בו עם הלפטופ בשקט ובנעימים ואף לקיים פגישות זום מעצבנות (עם אוזניות כן?) אל תגזימו. המיקום נוח, הקפה מעולה והכריכים גם. נשאר רק להביא את הלפטופ, ואל תשכחו מטען כן? זה ייחרב לכם את היום וחבל.
שקעים:יש בהחלט.
יחס לאנשי לפטופ:לבבי וחייכני.
בונוס:זוג בורקיטס ליום עבודה פורה.
אבן גבירול 151, תל אביב

תחתית

כבר מאז ימיו הראשונים, התחתית הוא מקום אייקוני לפרילנסרים וסטודנטים. אז נכון, בימים טובים יותר, שתל אביב עוד היתה חיה 24/7, היו מתקיימים כאן סשני חרישה של לילה לבן לפני המבחן, אבל גם עכשיו, כשהמקום עובד בשעות רגילות של בני אדם, תמיד נוח וכיף לעבוד שם, וגם תמיד מתקיים במקום סוג של מפגש בין כל האנשים שנתקעו כאן, בתחתית, כדי לחלוק רעיונות, עצות או נחמות.
שקעים:לגמרי.
יחס לאנשי לפטופ: חביב בהחלט.
בונוס:ברור שטוסט.
לינקולן 9 תל אביב

תילי קפה

בית קפה גדול ורחב ידיים במרכז תל אביב, שעל אף מיקומו המרכזי מצליח להיות פנינה שקטה הרחק מהמולת הרחוב. ומה לגבי הלפטופ? אפשר בהחלט לשבת ברחבה החיצונית בסבבה עם המחשב (שם אין הרבה שקעים אז היערכו מראש) וגם בפנים ליד כל השקעים שתרצו. אנשי טילי נחמדים תמיד, האוכל מצוין ויוצא מעבר לגבולות בית הקפה הגנריים והאמת שהיינו שמחים אם זה היה המשרד הקבוע שלנו.
שקעים:בפנים בשפע.
יחס לאנשי לפטופ: נעים ומכבד
בונוס: ספיישל מריטוצו
דב הוז 13, תל אביב

קפה לב

קפה לב שבבית ליבלינג הצליח לשרוד את הפגיעה מאיראן (הראשונה, אי אז ביוני 25, לא עכשיו), ואחרי כמה שבועות מאומצים של שיפוץ שב לפעילות, ומקבל בברכה את חובבי הלפטופ.בית הקפה, שנמצא במרחק יריקה מכיכר ביאליק באחד המבנים היפים שבעירנו, מיטיב להיות פנינה שקטה ומהנה שבה אפשר לעבוד בנעימים ובשקט. התחושה בקפה לב היא משהו שבין ספרייה לבית קפה, הודות לאותם רוגע ושלווה השוררים במקום – מה שבהחלט אידיאלי למי שצריך רגע להתרכז כי הוא שוב קרא בפעם השלישית את אותו המשפט. כי הוא שוב קרא בפעם השלישית את אותו המשפט.
שקעים:יש.
יחס לאנשי לפטופ: לא מורגש ועל כן סבבה.
בונוס:בגט של רותה עם מוצרלה.
אידלסון 29 (בתוך בית ליבלינג) תל אביב

צפון תל אביב

טימותי

טימותי הוא מעוז לפטופים ותיק ונאמן, שבעבר אף הפעיל מתכונת אופיס – למי שרוצה לשבת בבית הקפה יום שלם. היום כבר אין, אבל רוח העבודה נשתמרה בהחלט. על אף שבית הקפה ממוקם בסמוך להריסות הרכבת באבן גבירול, יש פה שקט יחסי ואחלה וייב, ובהחלט תראו בו לא מעט אנשים עובדים, שזה תמיד ממריץ טוב למנוע מכם לגלול באינסטגרם. שוב.
שקעים:יש, אבל כדאי לתפוס מקום מוקדם.
יחס לאנשי לפטופ:מתחשב.
בונוס:קולד ברו מעורר מהסרטים.
שלמה אבן גבירול 187 תל אביב

נולה

בית הקפה עם הויטרינה האמריקאית האהובה עלינו בעיר מתהדר גם בחצר אחורית מוריקה ונעימה, שלשבת בה עם הלפטופ ולעבוד זה די תענוג. אפשר להטעין שם את המחשב וגם את הנפש בקצת אוויר, ואם היינו במקומכם היינו מטעינים את עצמנו דחוף גם בפרוסה דשנה של עוגת סמורס, קאפקייק וניל עם פרוסטינג כמו באמריקה או בכלל ערימה של פנקייקים עסיסיים. כלומר, אם גם ככה היום לא הולך לכיוון פרודוקטיבי.
שקעים: לא בטירוף אבל אפשר למצוא.
יחס לאנשי לפטופ:נעים וטוב לב.
בונוס:עוגת סמורס.
דיזינגוף 197תל אביב

זוריק

זוריק הוא בית הקפה של כיכר מילאנו, וגם של אחד קוראים אותו טרנטינו. דמיינו שתוכלו להגיד לעצמכם 'כתבתי את התסריט לסרט ביכורים הקצר שלי איפה שטרנטינו כתב את הסרט האחרון שלו'. נו מה, מותר לדמיין. חוץ מזה, תמיד נוח לשבת פה, תמיד יש מקום ותמיד טעים. אה, ביום עם ראות טובה תוכלו גם לראות את – נו, כן – טרנטינו.
שקעים:יש בנמצא לא מעט, ממש ליד קווינטין.
יחס לאנשי לפטופ: השתנה במאה שמונים מעלות מאז שאיזה בימאי אחד התחיל להגיע לפה.
בונוס:מתאפקים שלא להגיד טרנטינו, אז הכריך אנטריקוטרנטינו. שיט, נכשלנו.
יהודה מכבי 4א, תל אביב

פטלינה

פטלינה הוא מעבר לבית קפה, אלא יותר ביסטרו שכונתי לכל דבר ועניין שיושב בין עצי פיקוס המטילים צל, ומאפשרים לשבת בחוץ גם בימי השמש היוקדת. את האוכל מבשלים במקום והוא טרי, בריא ועונתי, כך שבבוקר אפשר לאכול שקשוקה ירוקה לצד הלפטופ, ובצהריים להחליף את המנה לפיצה הישר מתנור הלבנים. עבדתם מלא במחשב, מגיעה לכם פחמימה.
שקעים:בנמצא.
יחס לאנשי לפטופ:שכונתי ונעים.
בונוס:עוגת גבינה שאופים במקום.
עיר שמש 73, תל אביב

הביאו את האביב: נחשפה התוכנית הישראלית לפסטיבל דוקאביב 2026

פייר? התגעגענו. פסטיבל דוקאביב המצוין תמיד חוזר אלינו זו השנה ה-28 ובאמתחתותוכנית רחבה, טעונה ורלוונטית מתמיד, שמביטה בעיניים פקוחות על המציאות הישראלית והעולמית לצד סיפורים אישיים, תרבותיים ומוזיקליים. פסטיבל דוקאביב 2026 יתקיים בין28 במאי ל-6 ביוניבסינמטק תל אביב, מוזיאון תל אביב ובאתרים נוספים ברחבי העיר, והבוקר נחשפת התוכנית הישראלית שלו.

>> צבע טרי 2026: אירוע האמנות והעיצוב הגדול של השנה חוזר העירה
>> חחחחחח: 24 הישראלים והישראליות שהכי מצחיקים אותנו בארץ כרגע

כמדי שנה יוקרנו בפסטיבל מיטב סרטי הדוקו הישראלים של השנה, וכמדי שנה הם ישקפו בעוצמה את התקופה, בין מלחמה, אובדן וטראומה, לבין חיפוש אחר משמעות, זהות וחיבור מחדש. לצד סרטים העוסקים ישירות במציאות העכשווית, יוצגו גם דיוקנאות על דמויות מפתח בתרבות הישראלית, בהם מאיר שלו, אסתר עופרים, להקת שפתיים, מיכל בת אדם, מייסדי ההיפ הופ הישראלי ואחרים, אשר מספרים את סיפורה של התרבות המקומית דרך עיניים אישיות.

בן היתר יכלולדוקאביב 2026רטרוספקטיבה לבמאי רם לוי, שלושה פרסים חדשים, השקה של פרויקט "20 מתחת ל-40" העוקב אחר יוצרי הדוקו הצעירים הכי מסקרנים בארץ, הקרנת בכורה ישראלית לסרט "מכתב לדויד" על דויד קוניו שנערך מחדש לאחר חזרתו מהשבי, מסגרת מיוחדת של סרטי כדורגל בהקרנות בכורה חגיגיות לרגל המונדיאל ואירוע פתוח לקהל הכולל הקרנת חוץ חגיגית לצד מתחם פעילויות באווירת כדורגל, מוזיקה, בר משקאות ועוד. נותנת החסות הראשית לפסטיבל היא חברתyes.

לתחרות הישראלית, שהסרט הזוכה בה יוכל לייצג את ישראל באוסקר, נבחרו 12 סרטים חדשים של יוצרים ויוצרות ישראלים המציגים עשייה דוקומנטרית ייחודית, עשירה ומגוונת. הסרטים הנבחרים הם:
סגל חסר,סרטו של אבידע לבני: קבוצת "שועלי כפר עזה" מנסה לשרוד דרך המשחק: האם הכדורגל הוא התרופה? (HOT8, אילבן מדיה)
כנופיית המטאוריט,סרטו של יואב שמיר: מטאוריט מסתורי, משבר גיל העמידה וברית בלתי צפויה מטשטשים גבולות בין אמת ובדיה (סרטי יואב שמיר, טניה אייזיקוביץ' הפקות, Intuitive Pictures)
עין אחת פקוחהסרטו של תם גיאת: חייל מילואים לכוד בוויתור על העצמי אל מול משבר הולך ומעמיק (אוהד מילשטיין)
פולחןסרטם של אסא ריקין ואריאל ברנשטיין: התבוננות בחברה הישראלית בימים בהם התמודדה עם הטראומה הגדולה בתולדותיה (אייל סרטים, Amok Films)
תווי פניםסרטו של דוד אופק, על צייר קלסתרונים המשחזר פנים של אהובים שנמחקו מן העולם (לב אורלב הפקות)
אין יותר אופציות – עוקץ המיליארדים הישראלי,סרטה של הילה מדליה: הונאה כלכלית עולמית הובילה לכלא את לי אלבז המשוכנעת שהיא משלמת מחיר עבור תעשייה שלמה (yes דוקו, מדליה הפקות)
אסתר,סרטו של שקד גורן: דיוקן עדין של אסתר עופרים – סיפור על תהילה, גלות וקול ענק שהפך למיתוס (yes דוקו, למה הפקות)
האישה שלא ידעה לאהוב,סרטה של רותם דימנד: אישה שלא ידעה לאהוב ובתה שלא סלחה לה, נפגשות בזכות נכדה עקשנית וארכיון שנחשף (yes דוקו, קסטינה תקשורת)
המוטל,סרטו של אריק קנלר בבימוי של עדו בהט: משפחת קנלר ניהלה מוטל בארה"ב. עם הזמן חייה החלו להידמות לעולם החריג שבין כתליו (yes דוקו, שולה ודנה הפקות)
האישה בלבן,סרטה של עמנואל מאייר: תמר גולן פעלה מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה הישראלית אך שמה נעלם מספרי ההיסטוריה (כאן 11, עמנואל מאייר, Indi Film)
שלום,סרטה של מיטל צביאלי: דרך עיניהם של שלום הקרנף והמטפלים בו נחשף המחיר שגובים החיים בשבי ובצל המלחמה (כאן 11, פרדס הפקות)
שלושה צלמים בביצה,סרטם של רחלי רוסינק ואיל בן משה: מסע של שלושה צלמים בשנת 1956 בביצות החולה מותיר תיעוד היסטורי של טבע שנכחד (כאן 11, רחלי רוסינק ואיל בן משה)

בין יתר החידושים שיציג הפסטיבל השנה (כולל שפה עיצובית-מיתוגית חדשה), חוזרת לדוקאביב גם התחרות על פרס חביב הקהל, במסגרתה מוזמן קהל הפסטיבל לבחור את הסרט הישראלי האהוב עליו מבין כלל הסרטים הישראליים המשתתפים. פרס חביב הקהל מוקדש לזכרה של דנה עדן. הסרט הזוכה יקבל פרס כספי, תרומת שותפתה שולה שפיגל. הזכייה תפורסם מספר ימים לאחר סיום הפסטיבל.
>> פסטיבל דוקאביב 2026, 6.6-28.5,מכירת הכרטיסים החלה והם מחכים לכם כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

זה מה שיהיה: פרס מפעל חיים לשחקני ויוצרי החמישיה הקאמרית

"יש לא מעט יצירות תרבותיות ששינו את השפה – הגשש החיוור, כוורת, ארץ נהדרת. אבל כולן היו מיינסטרים ברור וקל לעיכול",כך כתב כאן אבישי סלע במלאת 30 שנה לשידור הראשון של "החמישיה הקאמרית". "ההצלחה של החמישיה והחדירה שלה לשפה ראויה להערכה – בעיקר בגלל שהיא לא חיפשה להתנחמד. היא השתמשה בשחקנים ולא בבדרנים, היא היתה חפה (כמעט) מאיפור או ממבטאים, והיא נגעה בכל הפרות הקדושות של החברה הישראלית. בטלוויזיה של היום, כנראה שזה היה נגמר בערוץ נישה או במערכונים באינטרנט. אבל בזכות הרגע הנדיר בהיסטוריה שבו היא נולדה, החמישיה הצליחה לשנות אותנו, לפחות לתקופה. חבל שלא נשארנו כאלה".

>> הביאו את האביב: נחשפה התוכנית הישראלית לפסטיבל דוקאביב 2026
>> צבע טרי 2026: אירוע האמנות והעיצוב הגדול של השנה חוזר העירה

שלוש שנים אחר כך בדיוק, מגיעים לאותה המסקנה גם חברי האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע בישראל, שיעניקו בשבוע הבא לחמישיה הקאמרית פרס מפעל חיים בטקס פרסי הטלוויזיה (ראשון, 3.5, שידור חי בכאן 11). הפרס יוענק לחברי הקאסט קרן מור, דב נבון, שי אביבי מנשה נוי ורמי הויברגר ז"ל, ליוצרים איתן צור ואסף ציפור, לכותבים מודי בראון ז"ל, יוסף אל דרור, אתגר קרת ועוזי וייל, ולמפיקים עמי אמיר ואריק ברנשטיין.

ההחלטה להעניק לחמישיה את הפרס מהולה כמובן בעצב גדול לנוכח מותו בטרם עת של רמי הויברגר בקיץ האחרון. לאחרונה נודע כי לפני כשנתיים, כ-25 שנה אחרי שירדה מהמסך, החלו חבריה לעבוד על איחוד היסטורי, "החמישייה הקאמרית – המופע", אלא שיוזמה זו נגדעה בגלל מלחמת שבעה באוקטובר ובהמשך בשל מותו של הויברגר.

"החמישיה הקאמרית" החלה את דרכה בערוץ 2 הניסיוני כספיישל מערכונים נועז ביום העצמאות, ועם פתיחת השידור המסחרי שולבה בלוח התכניות של הזכיינית טלעד. ב-1995 החליפה בית ועברה לערוץ הציבורי. היא הפכה במהרה לציון דרך תרבותי, שברה טאבואים כמעט בכל תחום והעמידה דורות של מעריצים שמצטטים את מערכוניה עד היום. כבר אז ניכרה משיכת האנסמבל לסיפורים חברתיים נוקבים ולסגנון סאטירי אבסורדי וקולנועי שטרם נראה כמותו בישראל. החמישיה גם הייתה מעבדה לגידול תסריטאים וכותבי סאטירה שניסחו מחדש את הזיכרון הקולקטיבי במערכונים שהפכו לקלאסיקה. חלקם הציעו סאטירה נבואית שחזתה תהליכים פוליטיים עמוקים בחברה הישראלית, הרבה לפני שהתרחשו במציאות.

מנימוקי האקדמיה: "ב-4 בנובמבר 1993 – יום השידורים הראשון של ערוץ 2 החדש ושנתיים לפני 4 בנובמבר אחר, שודרה תוכנית מערכונים שעשתה מהפכה בהומור הטלוויזיוני בישראל. היא הציגה סאטירה וביקורת חברתית, נונסנס לצד פוליטיקה, פיוט ואוצר מלים ייחודי שיצרו חלק ממנסחי השפה העברית של ימינו: אסף ציפור, מודי בראון ז"ל, יוסף אל דרור, אתגר קרת ועוזי וייל. בתקופה ההיא, בצומת שבין שיחות שלום והסכמים היסטוריים, פיגועים ורצח פוליטי, בין אסון לתקווה, יצרה החמישיה הקאמרית מערכונים שסיפקו בידור ונחמה. בחומריהם גם הניפו תמרורי אזהרה מפני חברה שפונה לאלימות והקצנה ונכנעת לשאננות צרכנית ונוחות בורגנית. החמישיה יצרה כמה מהמערכונים והדמויות שעדיין מצחיקות אותנו, מכאיבות לנו ובעיקר נשארות עכשוויות ונבואיות גם 33 שנה אחרי".

עם היוודע החלטת האקדמיה מסרו חברי החמישיה: "גאווה גדולה לזכות בהוקרת האקדמיה ולקבל את הפרס בשנה שבה איבדנו חבר ולבנו חסר. רמי היה חלק בלתי נפרד מהדנ"א של החמישייה ולמרות חסרונו, אנו מבטיחים לשמור על רוחו הפראית והבלתי ניתנת לריסון. החמישייה שימשה לנו בית ומסגרת והייתה מעבדה של רוח ויצירה דרכה ניסינו לפענח את המקום הזה שבו אנו חיים. אנו מקווים שקולנו והיצירה שלנו ימשיכו להדהד ולעורר מחשבה גם בדורות הבאים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

צבע טרי 2026: אירוע האמנות והעיצוב הגדול של השנה חוזר

עוד לא התאוששנו לגמרי מארבעים ימי המקלטים, אז טוב לנו שיש קצת יציבות בחיים, ובתזמון מצוין אנחנו שמחים לדווח על שובו של יריד "צבע טרי" לעיר, שיתקיים השנה בין ה-24 ל-29 ביוני – שזה מעולה, כי לפי הקיץ החם שמסתמן לנו, ממש נשמח לשטוף את העיניים עם קצת אמנות טובה. אז מכירת הכרטיסים ליריד תיפתח רק בחודש מאי, אבל עד אז בואו נגלה את הפרטים הידועים עד כה.

הפסטיבל, בשיתוף עיריית תל־אביב-יפו ובחסות של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים וענקית הביטוח הבינלאומית ZURICH, יחזור הפעם למרכז הטכני קרמניצקי – אותו לוקיישן בו התקיים בשנה שעברה, זאת בניגוד למסורת, לפיה הפסטיבל משיק מבנה חדש. תערוכות ותצוגות היריד יתפרשו על פני ההאנגר רחב הידיים ובשטחי החוץ הסובבים אותו, ויאפשרו למבקרי היריד ליהנות ולחוות את המתחם לפני הריסתו והסבתו לפרויקט מגורים, תעסוקה ומסחר. וכמובן שאפשר לסלוח על השינוי כי בכל זאת, שנות מלחמה, אבל אחרי שחשף את מרכז הספורט העירוני ואת הוולודרום בהדר יוסף, שלא לדבר על בית המכולות בנמל יפו, ציפינו שהיריד ישוב עם איזה קומפלקס באלנבי או משהו שכזה. לא נורא, בשנה הבאה באלנבי הבנויה.

מראש העיר רון חולדאי נמסר כי "אלו ימים מאתגרים למדינת ישראל ולחברה הישראלית כולה. אולם דווקא בימים כאלה אנחנו זקוקים לתרבות ולאמנות, למשקפיים המופלאים שלהן שדרכם אפשר להתבונן בעבר או לחלום את העתיד (…). היריד המכובד, שתורם לרוח האמנות הרוחשת בעיר, תובע את זכותה של האמנות להשמיע קול, להביע עמדה, לקיים שיח משמעותי, להביע ביקורת וגם לשמש פה לתחושות, למחשבות ולחוויות שמילים לבדן לא יוכלו לבטא".

יריד צבע טרי, מייסודן ובניהולן של שרון טילינגר ויפעת גוריון, הוא אירוע האמנות השנתי המרכזי של ישראל. מזה כעשור וחצי הוא מפגיש בין הקהל הרחב לבין אמניות ואמנים מצליחים ומבטיחים, עיצוב חדשני ורעיונות מפתיעים, ומאפשר רכישת עבודות של מיטב היוצרות והיוצרים בני זמננו, מתוך מטרה לתמוך בעולם התרבות הישראלי, לקרב את כלל הציבור לאמנות ישראלית במיטבה ולעודד את הקהילה היצירתית המקומית. בלב עשייתו של היריד טמונה האמונה בכוחה של התרבות לעצב עתיד טוב יותר – לחדש, לרגש ולהעניק לכולנו השראה, תקווה וכוחות חיים ויצירה.
פרטים נוספים יופיעו באתר היריד

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

הבר שהתאהבתי בו ושדרה שיש לי בה הכל. העיר של דורון גוברמן

>> דורון גוברמן (כדאי שתעקבו) היא יוצרת ושחקנית שחיה ופועלת בתל אביב. בשבוע הבא (ראשון, 3.5, 20:30) היא תעלה בצוותא את "עוברת בירושה", מונודרמה נשית בין-דורית שמבוססת על סיפורה האישי ויצירת בכורה פרי עטה, הצגה כנה ואינטימית החושפת את הקשר בין בחירות בני הזוג שלה לבין דפוסי זוגיות בין דוריים במשפחתה. דורון משתפת סיפורים ותובנות מתוך שיחותיה הארוכות עם סבתהּ בת ה-99, בין היתר על חיי הנשים במשפחה, על בחירות אמיצות, על ההבדל בין שותפות טובה לזוגיות סוערת, על גברים לא נוכחים ועל תשוקה.הכרטיסים שלכם כאן.

>> שכונה שעוד רגע משתנה ומרחב לחלום מחדש // העיר של אבישי כהנא
>> הקפה שיורש את כסית וחנות של טירוף ואומץ // העיר של ניבה רטנר
>> מקום להתחבר לעצמי ומקום להתחבר לפלאפל // העיר של דניאל סבג

1. mela בזל

הקפה השכונתי שלי. כמות הכסף שאני מוציאה שם על קנייה של הפוך גדול חלש היא כנראה מוגזמת. קפה משובח, בריסטות מקסימים שתמיד יודעים להוציא את הקפה מהר ולרוב מתחילים להכין לי כבר כשרואים אותי ממתינה בתור לקופה, שזה תמיד נעים. אני אוהבת לשבת שם בשמש, לשתות את הקפה או לקחת אותו לדרך. שוקק חיים גם בימי מלחמה ומשבר.
אשתורי הפרחי 20 תל אביב

2. פוסטר

הפך להיות בר הבית שלי בשנים האחרונות. אחרי שיצאתי שם פעם לדייט התאהבתי במקום (ולא בדייט) והחלטתי שהוא הופך להיות המקום הפרטי שלי, מקום שמקבל אותי בכל שעה עם חיוך וקוקטיילים מעולים (במקרה שלי נגרוני). לפעמים אני מגיעה עם חברים, ובתקופות מסויימות גם אהבתי לשבת שם על הבר לבד, אבל בפוסטר אתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד תתקיים שיחה עם עם מישהו/י שיושבים לידך, או עם הברמן הקבוע וגם תצא עם חשבון לא יקר וצ'ייסר לדרך לפני שעולים על האופניים הביתה.
שלמה המלך 38 תל אביב

3. צוותא

מעוז התרבות המיתולוגי על אבן גבירול. אני מופיעה שם כבר למעלה מעשור בהצגות שונות, ביניהן במחזמר ראפ של תאטרון האינקובטור – "תיכון מגשימים". בחודשים האחרונים אני מופיעה שם עם מונודרמה חדשה, "עוברת בירושה", ההצגה הראשונה שכתבתי. אני חוקרת בה דפוסים שעוברים בירושה בתוך המשפחה, בדגש על בחירת בני זוג, דרך חשיפת הקשר המיוחד שיש לי עם סבתי בת ה-99. חמסה.אני אוהבת להסתובב בצוותא. העובדה שמתקיימות שם כמה הופעות במקביל תמיד מזכירה לי שהתרבות והאומנות חזקים מהכל. המפגש האנושי וההרגשה שאני מופיעה במקום המיוחד הזה שגדולים ממני הופיעו בו, ממלאים אותי וגורמים לי גאווה.
אבן גבירול 30 תל אביב

4. סטודיו צ'אנדרה

המקום בו אני מתרגלת יוגה, סטודיו ביתי ושכונתי על אמת. יש שם מורים מעולים והרגשה של מקום שאפשר להגיע ולתת לראש לנוח ולגוף לעבוד. זהו מקום נטול פוזה עם אנשים מקסימים. נוצרה לי שם קהילה קטנה של אנשים שמתרגלים איתי, כך שאם אני לא מגיעה זמן ממושך, כי שקעתי בלימודים למשל (לומדת לתואר שני בפסיכודרמה באוניברסיטת חיפה), הם דואגים להתעניין ולדרוש בשלומי ולהזכיר לי שהסטודיו מחכה לי.
אשתורי הפרחי 4 תל אביב

5. שדרות נורדאו

את רוב שנותיי כתל אביבית אני חיה בצפון הישן. אני אוהבת לשבת בשדרה כי זה ה"טבע" הכי קרוב וזמין שיש לי. בתור מישהי שגדלה במושב בעמק יזרעאל חשוב לי להתעורר בבוקר, לראות ירוק ולהרגיש כמה שיותר שקט. אני אוהבת לשים לב איך העצים בשדרה משתנים עם חילופי העונות כך שכל פעם הם נראים לי אחרת. כיף לי להתהלך בשדרה ולראות את קהילת שחקני השחמט שיושבים ומשחקים, או לצאת ממנה ברגל לפארק הירקון ולשבת שם למדיטציה (אם אני במוד) או לצאת לריצה. אבל מה שמנצח זו האפשרות לעלות על האופניים ותוך חמש דקות להגיע לים ולתפוס שקיעה. מבחינתי יש לי פה הכל.

מקום לא אהוב בעיר:

אין מקום כזה (:

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "take off" של הרקדניתחני סירקיס.מופע יחיד שלה בו היא רוקדת ומופיעה כמלכת דראג עם דמות ייחודית שיצרה. היכולת הפיזית שלה מעוררת הערצה, זהו מופע שהדהים אותי במקוריות שלו, בחשיפה שלה כיוצרת וברמה הבינולאומית שהיא מביאה לפה. ממליצה מאוד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שום דבר לא בסדר", יומן מצולם של נוגה פרידמן שאיבדה את בעלה עידו "קרידו" רוזנטל בשבעה באוקטובר. נוגה מתעדת את שנת האבל הראשונה והפרידה מהאיש המיוחד שלה. היא חושפת את האמנית שבתוכה ואת הזוגיות המרגשת שהייתה להם. הכנות שהיא מביאה בסרט, המשבר שהיא חווה, ומתוך זה היכולת ליצור ולגלות חלקים חדשים בתוכה, הם כוח חזק ואני ממשיכה לעקוב אחריה ולהרגיש איזה חיבור לא מוסבר לאישה הזו שמצאה בתוכה עוצמות אדירות.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חוות "חוזרים לחיות", שהקימו אסף נווה וחן שצברגר. זו חווה בקיבוץ שדות ים המהווה בית ללוחמים וללוחמות המתמודדים עם חוויות משירותם הצבאי. הלוחמים מעניקים טיפול לבעלי חיים שעברו התעללות והזנחה. אני חושבת שזו יוזמה מדהימה וחשובה. כמות הפצועים בגוף ובנפש גדלה בשנים האחרונות, וכל תרומה למקום הזה שמשקיע מחשבה ומאמץ לדאוג לאנשים שניסו לדאוג לנו בעת שירותם הצבאי – היא מבורכת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אחותי הגדולה – נועה גוברמן. נועה היא המנכל"ית של "גאגא", שפת התנועה שפיתח אוהד נהרין. אפילו בזמן המלחמה האחרונה הסטודיו בסוזן דלל נשאר פתוח והיה אי של שפיות שריכז לתוכו מגוון רחב של אנשים שפשוט באו להזיז את הגוף, לרקוד ולהצליח בשעה קלה לשנות את האנרגיה ומצב הרוח. אני מרימה לה ולכל צוות העובדים והמורים שהמשיכו לפעול כרגיל, כך שיכולתי להגיע בזמן המלחמה לרקוד ולקבל השראה ותקווה.

מה יהיה?
אני מאמינה בטוב, ובזה שתגיע רוח של צמיחה מחודשת. עיקר כוחה של העיר הזאת הוא שהיא תמיד ממשיכה קדימה. החיים בה חזקים וגוברים על הכל. ככה גם אני מאמינה לגבי הארץ שלנו.

אומרים ישנה: 10 הרגעים הטובים ביותר מהעונה של "ארץ נהדרת"

השבוע, כרגיל במוצאי יום העצמאות, הסתיימה העונה ה-23 של "ארץ נהדרת". במציאות שרק מתערערת מיום ליום, התכנית הפכה לשריד יציב שמסוגל לפלטר את המציאות הישראלית הפסיכית שעוברת עלינו. לכבוד סיום העונה אספנו 10 רגעים שניקח איתנו ממנה – שהחלה מתוך רצון להשתחרר מכבלי המלחמה, וסיימה כקול אחרון של יאוש, בתקווה שעד העונה הבאה לא יהיה חוק נגד סאטירה. יש לנו ארץ נהדרת?

10. Always Hope For The Bright Side Of Trump (פרק 15)

הימים הם ימי "ההמתנה" – הימים שבהם הסתובבנו במתח ולא ממש ידענו מתי ואיך תבוא אותה תקיפה שכולם דיברו עליה – אבל היו מי שהתקופה הזו היתה מורטת עצבים עבורם במיוחד, אנשי העם האיראני, שציפה נואשות לתמיכה של טראמפ. במערכון שקרץ (או שמא, ציטוט בבוטות) לשיר של "מונטי פייטון", והיה באנגלית מסיבות ברורות, הם הצליחו לעקוץ את אותה "עזרה בדרך" שטראמפ הבטיח. לא רגע מאוד זכור, אבל רגע טוב של "ארץ".

9. דיינו? (פרק 20)

ל"ארץ נהדרת" יש כל מיני דרכים להעביר מסרים – לפעמים זה מגיע דרך מטאפורות מורכבות, ולפעמים אפשר פשוט להגיד את הדבר עצמו. כמו בסצנת ליל הסדר, בפרק הלפני אחרון ששודר בפסח; זו שבה עברו נתניהו, סילמן, מירי רגב והדונלד על כל מטרות המלחמה (איום גרעיני, אורניום מועשר, המיצר, נפט), ואז הזכירו את האמת היותר כואבת – "אילו לא הצלחנו לפתוח את המיצר/ אבל קיבלנו אלף פצצות מצרר/ והעסק שלכם כמעט נסגר/ והבן שלכם מעשן כמו רס"ר/ ושתיתם כאילו אתם בעלים של בר/ והג'ינס שעליכם עכשיו לא נסגר/ נאשים בזה את דדי ברנע, שיפוטר/ די, דיינו". תכל'ס? באמת די.

8. להקת פיקוד העורף (פרק 21 ואחרון)

הסנד אוף ש"ארץ" שלחה אותנו איתו לפגרה היה הרגע בסיומו של יום העצמאות, שבו הלהקות הצבאיות תמיד נוכחות, השתמשו בלהקת פיקוד העורף כדי להגיד משהו על החיים שלנו – על האזרחים הפשוטים, שהפכו לחיילים בחזית. אוכלים את האש, משלמים את המחיר וגם אסור להם להתלונן או למחות. דרך השירים הכל כך אהובים, הם ידעו לנעוץ את הסכינים הקטנות, כולל בפינאלה עם "אז אל תשירו שיר לשלום/ כבר אין כזו מילה/ ורק תשאירו אור בממ"ד/ לפעם הבאה".

7. יוסף חדאד בנתב"ג (פרק 7)

גורלם של ערביי ישראל היה נושא שנשזר לא מעט בעונה הזאת – גם במערכון נוסף שיופיע ברשימה – אבל זה בעיניי המערכון הכי נוקב, שנעטף באווירה הכי טובה. סדרת מערכוני נתב"ג, שהיתה אמורה להיות המערכון הרץ של העונה (והוחלפה אחר כבוד בסדרת מערכוני פרדס חנה), היתה אמורה להיות ההברקה. ופעם אחת זה באמת הצליח לה, כאשר דרך הבדיחות על נמל התעופה הצליחו להגיד משהו אמיתי על תופעת הפרופיילינג, ועל הסיוט שכל ערבי עובר בנמל. אפילו יוסף חדאד, הערבי הכי פטריוט בסביבה. רגע שבו "ארץ" השתמשה בכוחה כדי להביא משהו ממציאות חיים שהמיינסטרים הישראלי לא ממש יודע עליה – וזו, כאמור, לא תהיה הפעם האחרונה שזה יקרה.

6. יום ה"אבל" הלאומי (פרק 5)

עוד דוגמא למקרה שבו "ארץ" קצת יצאה מדוגמות המלחמה והתייחסה למשבר הדמוקרטי שעובר עלינו, כולל האיום על עיתונאים. בפתיחת הפרק החמישי של העונה התייחסו לאפשרות שעיתונאי יירצח (זה היה בסמוך לפרשת שדה תימן, אז אפשר גם לנחש איזה עיתונאי היה בסכנה), ודמיינו איך יקומו נתניהו וקיש, סילמן וגוטליב ויגנו… "אבל". ביטוי לתופעה המחליאה של התקופה הזאת, הוואטאבאוטיזם, שלא מאפשר להתייחס לשום דבר לגופו, כי איפה הייתם בפעם ההיא ש..? זה מעצבן כי זה נכון.

5. המשטרה וערביי ישראל (פרק 14)

סביב עליית הפשיעה במגזר הערבי, והשביתה הגדולה שהיתה שם, והכל התנקז למערכון (המצוין) הזה. זה לא היה מערכון סאטירי גרידא, וטוב שכך – הוא השתמש בהומור, כולל בכל בדיחות הערבים בלקסיקון, לא כדי לצחוק על הערבי – אלא כדי לצחוק על היהודי שרואה אותו דרך סטריאוטיפ. ובסופו של דבר, גם להגיד משהו על הדרך שבה המשטרה של 2026 רואה ערבים ויהודים בדרך שונה לחלוטין. רוח המפקד כבר אמרנו?

4. אלון אהל (פרק 2)

רציתם ניצחון מוחלט? ככה הוא נראה. הרגע הכי מאושר שלנו כישראלים בשנה האחרונה היה, ללא ספק, שובם של החטופים החיים. "ארץ", שבעונת המלחמה הראשונה התפללה לשובו של אלון אהל מהשבי דרך קטע וידאו שבו הוא נראה מנגן, סגרה איתו את המעגל כשאהל עצמו התארח עם הפסנתר, כדי לשיר יחד עם השחקנים של "ארץ" את "מתחת לשמיים" של דייויד ברוזה ומאיר אריאל ז"ל. זה היה רגע רגשי, אמוציונלי, מאוד לא ציני – אבל אחד הדברים שהכי נזכור מהעונה הזאת. נזכור איך ששמחנו, ונתייק את זה כדי שנזכור שהניצחון הוא לא המוות של האחר, הוא החיים שלנו.

3. רבין בפטריוטים (פרק 3)

רצח רבין הוא מאורע שחזר לא מעט בתולדות "ארץ נהדרת", בוורסיות שונות – אבל תמיד הוא מצליח לסובב את הסכין אחרת בלב. כך היה בתכנית ששודרה סביב יום השנה ה-30 לרצח רבין, ושחיברה את ראש הממשלה המת עם "הפטריוטים", התכנית שחוגגת את רוב הסיבות שבגללן הוא מת. זה היה מערכון שבהגדרה לא הצחיק, בעיקר כי הוא היה כואב מדי, ובכל זאת חשוב. חשוב, כי הוא הצליח לומר משהו על החברה שנהייתה כאן ב-30 השנה מאז מותו של ראש הממשלה. תודה רבה לרבין, בשבוע הבא יהיה כאן בן גביר. החלום ושברו.

2. אשר עם ילדי המלחמה (פרק 19)

עונות המלחמה הצליחו למצוא ב"ארץ" כלי שעד לפני שלוש שנים השתמשו בו מאוד במשורה – רגש. למעט מקרים נדירים יחסית, "ארץ" לא כ"כ השתמשה באמוציות, אלא היתה יותר צינית, סרקסטית וטיפה מרוחקת. הטראומה הלאומית הכבדה הרשתה ל"ארץ" לעשות שימוש גם בכלים רגשיים – ראינו את זה ברגעי שיא כמו אלון אהל, כמו חתונת המילואימניקים בעונת המלחמה הקודמת, ב"יותר מזה אנחנו לא צריכים". אבל מי שביטא את זה היטב היה יובל סמו בדמות נהג המונית אשר. הפעם, זה היה דרך המפגש שלו עם ילדי המלחמה, ילדי דור הממ"דים. אותם ילדים שהילדות שלהם נפגעה כמעט ללא שוב. זה היה אמיתי, אותנטי, יפהפה – ובעיקר המחיש את המציאות, הרבה יותר ממהדורות החדשות שקדמו לתכנית.

1. מילות הפרידה של חמנאי (פרק 17)

הרגע הכי מדובר וכנראה גם הכי זכור מהעונה הזאת, בפער גדול. זו היתה התכנית שאחרי פרוץ מבצע "שאגת הארי", שבמהלכה ביום הראשון חוסל האייתולה עלי חמנאי. ורגע אחרי שבתכנית חגגו את מותו של חמנאי, הגיע המונולוג הזה בסוף התכנית. יניב ביטון, דרך דמותו, שלח הערת אזהרה מנוסחת היטב לצופים של "ארץ" – המטאפורה האיראנית הברורה, של מדינה מתוקנת עם תרבות מפוארת שנכנעה ליצרים הקמאיים ולשמרנות, והפנתה עורף לליברליזם ולקדמה.

רבים לא הבינו עד הסוף את המונולוג הזה (או לא רצו להבין, יחי ההבדל) – אבל לרוב האנשים, המסר עבר: שאם זה קרה לאיראנים (וגם לחברות מפוארות אחרות שהידרדרו לקיצוניות ולשנאה, אבל הרי "אסור להשוות"), זה בהחלט יכול לקרות גם אצלנו. ושמדינה חייבת לשמור על ערכים ליברליים כדי להישאר חזקה, וחברות שנכנעות לשמרנות קיצונית ומסתגרות, בדרך כלל גם קורסות. שהכוח של ישראל הוא בקדמה שהיא מביאה, במערביות המושמצת, בזה שהיא היתה פתוחה לעולם. "יש לכם ארץ נהדרת. בינתיים", חתם חמנאי/ביטון את המונולוג. הערת אזהרה שכל אחד מאיתנו צריך לזכור – בין המלחמה שעברה, למלחמה שאולי תבוא. שלא נשכח מה הופך את הארץ שלנו לנהדרת.

טורק לחמג'ון מתרחבים, יוסי שטרית עם קינוח מדובאי ועוד חדשות אוכל

החדשות הטובות הן שאין חדשות רעות, לפחות נכון לעכשיו. הימים המתוחים שבין מלחמות – כי לכו תדעו מה ילך עם הפסקת האש של טראמפ – שומרים את סצינת האוכל על קצה המושב, אבל זה לא אומר שהפסקנו לאכול. אז מסעדות חדשות עדיין אין בשפע (אל דאגה, עובדים על כמה), אך אירועים, סניפים חדשים, שפים מתחלפים ופופ-אפים טעימים בהחלט יש. אספנו לכם את כל מה שקורה במה שטעים, ואין מה להגיד – זה מה שאנחנו אוהבים.

החשיפה למזרח | טורק לחמג'ון

עובדי גוגל, פאלו אלטו נטוורקס ושאר מפלצות ההייטק על ציר יגאל אלון – הרווחתם, כי טורק לחמג'ון מגיע. בעוד כחודש ייפתח במתחם המגדלים שלכם סניף של המסעדה הטורקית המעולה מדרום העיר, עם כל החשודים המיידיים ובראשם שווארמה (כמעט) כמו באיסטנבול, שכיום אפשר רק לחלום עליה. את הכתובת אפשר כבר לשמור במועדפים –יגאל אלון 94, תל אביב– ולקוות שלא תפרוץ מלחמה ששוב תחרבש הכל.

מתוק מדובאי | יוסי שטרית ועומר לוי

חשבתם שטרנד שוקולד דובאי כבר לא? אז הנה הוא חוזר, ובפול פאואר, על ידי לא פחות מאשר יוסי שטרית (המקורי). בשת"פ עם יוצרת התוכן עומר לוי (יותר ממיליון עוקבים בטיקטוק) משיק השף שלא עוצר לרגע פופ אפ אקסטרה־מוגזם, ובמרכזו קינוח שמורכב מקראמבל פיסטוקים אגוזי עשיר, מוס גבינה ווניל קטיפתי, רוטב קרמל מלוח ו- כאן הטוויסט – צ'יפס פריך מפודר באבקת סוכר ובהרט. ה-Chips Cake יושק ביום רביעי הקרוב בקניון עופר רמת אביב כחלק מאירועי פתיחת קומת האוכל החדשה, שעליה נספר בנפרד. הוא יימכר במארז חגיגי הכולל כפית מוזהבת ומעוטר בחתימותיהם של שטרית ולוי, בחלל מעוצב בהשראת דובאי עם ספות מעוצבות ונגיעות זהב. אפשר להניח שצפויה הסתערות רבתי (אלא אם טראמפ יחליט אחרת).
אינשטיין 40, תל אביב. רביעי-שישי (29.4-1.5) ובקניוני עופרברחבי הארץ

הכל נשאר במשפחה | Fe

בקולינריה התל אביבית, משפחת ניומן היא הדבר הכי קרוב לבנאי ודיין – עם כישרון שעובר בגנים וסטייל בהתאם. ראש השבט אדי, שמשקשק קוקטיילים עוד לפני שהמציאו את המושג "מיקסולוג", חולש על הבר של קאב קם (ומדי פעם מפתיע בפופ אפים עם אדם, הבן האמצעי, שמתקלט); האח הבכור בר הולך בדרכי אביו ומאייש את הבר של Nai, הספיק איזי החדש של קאב קם; וצעיר הבנים תום (הבר מוריס מבית הבסטה) מבשל היום (ראשון, 26.4) בגסטרו בר Fe קלמארי ממולא סיציליאני, קציצת בסטיל במילוי מוח, כרוב ממולא חזיר ועוד מנות לא כשרות ולא מתנצלות. יהיו גם אויסטרים, ואשת היין עדי קוסקאס תמזוג יינות תואמים ומרטיני. בקיצור יהיה טעים ומשכר ושמח כמו תמיד כשהניומנים בסביבה.
שד' וושינגטון 26, תל אביב. מ-18:00

שובו של הבראנץ' | משייה

מסעדת משייה עוברת בימים אלה מתיחת פנים לקראת כניסתו של שף צעיר, מוערך ומדובר – כל הפרטים בקרוב ממש – אך בינתיים הבראנץ' האהוב חוזר, עם אותו בופה עשיר ומנות עיקריות סקסיות. על המזנון מונחים מגשים וקערות עם סלטים וירקות צלויים, דגים כבושים, גבינות ועוד ועוד, לניגוב עם לחמי מחמצת מעולים ממאפיית חגי והלחם ופיצות לוהטות, והעיקריות נשענות על מנות בוהוריים קלאסיות – למשל אגז בנדיקט סלמון, מקושקשת על ברוסקטה ופרמזן וחלה קלויה עם אבוקדו וצמד ביצי עין. החל מהשעה 11:00 מוגשים פסטת חלמונים בקרם עגבניות שרי פיקנטי והמבורגר ותפוחי אדמה בטאבון, כהקדמה למנות צוהריים מתחלפות (בתוספת 25/30 ש"ח). מוזלי ופירות טריים, מאפים וקינוחים סוגרים את הארוחה הנהנתנית, שעם קוקטייל בצד (מ-40 ש"ח) הופכת לפתיחה יותר מאשר ראויה לסופ"ש. מחיר: 168 ש"ח כולל כוס מיץ ושתייה חמה.
מנדלי מ"ס 5, תל אביב.חמישי-שבת 8:00-14:00,להזמנות

שביל ישראל גרסת האביב | יניב גור אריה 7:1X

מעבדת הקוקטיילים 7:1מארחת שוב את שף יניב גור אריה תחת הכותרת "שביל ישראל", והפעם בסימן אביב. בארוחה, שהיא בעצם מסע, יוגשו לא פחות מ-14 טעימות מחומרי גלם מקומיים, בביסים שמחברים בין זיכרונות ושורשים לחדשנות טכנולוגית. גור אריה מלקט, כובש, מתסיס ומכין ביסים מפתיעים, שמיועדים לבעלי סקרנות קולינרית שמחפשים את הדבר המרתק הבא (וכן, יוצאים משם לגמרי שבעים). מחיר: 450 ש"ח לאדם (ניתן להוסיף חמישה קוקטיילים תואמים בתשלום נוסף).
אחד העם 1, ימי שני,להזמנות

מוקטיילים בכרמל | נופר זוהר Fruits&co

המלחמה שיבשה את לוחות הזמנים, אבל עכשיו כשהימים ימי הפסקת אש, הפופ אפ התוסס בשוק הכרמל יוצא לדרך: שת"פ בין השפית נופר זוהר וסודה מי עדן, שנוחתים בבר הקוקטיילים Fruits&co ומבשרים את תחילתו הרשמית של האביב. יחד עם שגיב לוגסי המיקסולוג ובעלי המקום יצרה זוהר מוקטיילים קרירים וקופצניים מחומרי גלם עונתיים, סודה וסירופים מתוצרת בית, למשל Jaffa Fizz (מסטיקא, פריחת הדרים, פילה תפוזי דם וליים) ו-Coconut Dream (קוקוס טרי, למון גראס, קפיר ליים ואפונת הפרפר). בתוספת תשלום אפשר לשדרג את משקאות הגזוז באלכוהול, או פשוט ללכת ישר על Rainbow Mojito, גרסת שוק הכרמל לדרינק האיקוני. 29-49 ש"ח.
מל"ן 47, תל אביב. שלישי-שישי (5-8.5), 11:00-18:00 (שישי מ-10:00)

מחוץ לעיר

פסטיבלים בגליל המערבי

בתום תקופה מורכבת בצפון הגליל שב לפרוח בשני אירועים אביביים: יריד טעם הגליל (8.5) ופסטיבל אביב זמן גליל מערבי (14-16.5). בשני סופי השבוע, שמתקיימים ביוזמת עמותת זמן גליל מערבי, יתארחו אמנים ויצרני בוטיק מהגליל שיביאו איתם יינות וגבינות זוכות פרסים, מאפים טריים, תוצרת חקלאית, עבודות אמנות, קוסמטיקה, תכשיטים ועוד – הזדמנות מעולה לקנות ולתמוך, ועל הדרך לצאת מהבית לפיקניק, ולהתבשם קצת מיופיו של הטבע.
פרטים באתר עמותת זמן גליל מערבי

שוק איכרים בבאר שבע

לאחר הפוגה עקב המצב, שוק האיכרים של באר שבע חוזר עם תוצרת מגוונת ועשירה של חקלאי האזור: פירות, ירקות, ריבות, דבש, גבינות, פרחים ותבלינים ועוד ועוד, על רקע מופעי להקות חיות, מוסיקה ואווירה שמחה. השוק מיועד לסייע לכלכלה ולחזק יצרנים מקומיים וגם להפוך את המדרחוב ההיסטורי למוקד פעילות תוסס, ולהחזיר לעיר הדרומית שנפגעה במערכות האחרונות את זוהרה כבירת הנגב. הכניסה חינם.
רחבת מדרחוב קק"ל, העיר העתיקה, באר שבע, ימי שישי (1-29.5, 5.6) מ-08:00, פרטים באתר

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?