ג'פרי'ס

מה זה: הבן דוד האמריקאי העשיר של הטוסט-נקניק.
איזה לחם: לחמניות מחמצת פריכות ופרוסות בריוש קסטן.
מה שמים בתוכו: נקניקים (ברמה גבוה), נקניקיות (באיכות מפתיעה) וגם בשר אונטריב מפורק ועוד.
דבר המבקר: "הבשר תפס מקום מרכזי, הרטבים והגבינה השתלבו באופן מושלם עם הבצל וטעמי מתקתקות חזקים התנגשו בהנאה בחריפות הקלה. זה כריך מיוחד, מספק ואפיל משתלם יחסית מבחינת המחיר" (לביקורת המלאה).
ידידיה פרנקל 7
לפרטים נוספים

דליסימו

מה זה: מה שהיה קורה אם הומר סימפסון היה מכין לעצמו כריך ממעדניה איכותית.
איזה לחם: הכלאה בין בגט ללחמנייה.
מה שמים בתוכו: כדורי בשר ברוטב מכוסים בגבינת פרובלונה; קממבר עם פטריות, פסטו ודבש; תערובת בשרים של אסאדו בקר ואסאדו טלה עם צ'ימיצ'ורי ואיולי צ'ילי ועוד.
דבר המבקר: "לפני שנגסתי בכריך הגנבתי לפי חתיכת אסאדו טלה קטנה שנפלה מפאת חוסר מקום, וקריאת ההתלהבות שיצאה מפי היתה רק רמז לבאות. רצועות בשר בעלות טעם עז ונפלא מגולגלות בשפע בתוך הלחם הנפלא, מרוחות בצ'ימיצ'ורי נהדר ומתאספות לביס שאלוהים ישמור. למה לא ידעתי שמעדניות מסוגלות לכזה כריך?" (לביקורת המלאה).
הרצל 4

GDB

מה זה: המבורגר אללה-יסתור שלקח למבקר שלו זמן מה להגיע אליו, אבל זה היה שווה כל רגע.
איזה לחם: לחמניית של השף והאופה ערן שוורצברד, כן אלה עם כיפת שום, שמצליחות להיות לא מתוקות מדי (אבל כן מלכלכות למדי).
מה שמים בתוכו: המבורגר טעים במיוחד, אבל עם כמויות תוספות על סף הטירלול – גבינות, אנטריקוט,
דבר המבקר: "הביס, אני מודה, משגע. גל רכיבים שטף את פי במגוון טעמים ובאיזון קוסמי מסוים. נכון, לא כל הטעמים בלטו וחלק כלל לא תרמו, אבל המכלול נשאר טעים מאוד" (לביקורת המלאה).
אבן גבירול 22

טיפיקו

מה זה: כריף עוף ברוטיסרי שנראה גרוע, אבל נטעם מדהים.
איזה לחם: ג'בטה קטנה ופריכה.
מה שמים בתוכו: הו, כאן מגיע הקסם. תערובת נפלאה של חתיכות עוף ברוטיסרי, עגבניות שרופות, בצל צלוי, סלרי ואיולי חריף מרהיב שפשוט גרם לי ללקק את האצבעות.
דבר המבקר: "חתיכות עוף קטנות, ענניות, עסיסיות ומלאות טעם עדין שרק הודגש מהיותו כריך קר. ככה עושים כריך מעוף רוטיסרי, עם מחשבה על התמונה הרחבה והבנה שהבשר הוא לא העיקר, אלא רק עוד חתיכה בפאזל"(לביקורת המלאה).
נחלת בנימין 1

מלט רום

מה זה: ארץ פלאות של לחמים, בשרים וגבינות, ואחד המקומות הכי טראשים וסליזיים – בקטע טוב – בכל תל אביב.
איזה לחם: לחמניות חלה רכה (תכלס זה יותר כמו בריוש עדין) ובעיקר הסליידרס המדהימים – סוג של לחם שום אוורירי קלוי.
מה שמים בתוכו: בשרי אסאדו, המבורגרים מוגזמים (מומלץ בחום) עם קורנדביף, מק&צ'יז והמון המון המון גבינות.
דבר המבקר: "זה אוכל מלכלך ידיים, ושווה כל כתם שמן על המכנס. טראש עשוי כהלכה, עם הנאה מהאוכל, הבנה של הרעב ובעיקר רצון לספק חוויה פוקחת עיניים" (לביקורת המלאה).
אבן גבירול 24

מרלן

מה זה: המבורגריה מגבעתיים שנחתה במרכז העיר עם כריך עוף מטוגן כל כך קראנצ'י עד שאנחנו עדיין מנסים להירגע מהרעש היפה הזה.
איזה לחם: לחמניית המבורגר רכה ומתקתקה.
מה שמים בתוכו: המבורגר מצוין במגוון תוספות, אבל בעיקר את כריך העוף המטוגן נוסח קנטאקי.
דבר המבקר: "היה ברור שמדובר בחיה מסוג אחר. מגדל דו קומתי של חתיכות חזה עוף מטוגנות בבלילה עבה וקראנצ'ית ברמות עם תיבול פיקנטי קל וביס כל כך מרעיש עד שהייתי צריך לאכול אותו בשושו שלא להפריע לשכנים. יא בא לה, זה כל מה שאני רוצה מכריך עוף מטוגן, ועוד ב-49 ש"ח בלבד". (לביקורת המלאה).
מלכי ישראל 8

Cheese Bar

מה זה: טוסט מוגזם וסליזי כמיטב המסורת האמריקאית עם טוויסטים ישראלים כיאה לשוק הכרמל.
איזה לחם: לחם מחמצת או לחם קסטן.
מה שמים בתוכו: קציצת המבורגר שמפורקת על הפלאנצ'ה עם בצל, גבינה מותכת, חמאה ומלפפון מוחמץ; חמאה, גבינות, תרד בחמאה וביצה ועוד.
דבר המבקר: "זה לא בדיוק טוסט, אפילו לא גריל צ'יז, בטח לא המבורגר ובעיקר לובש צורה של מאנצ' חדש שמשלב בין כל החלקים הנ"ל למפלצת שמנונית ומושחתת במיוחד" (לביקורת המלאה).
יום טוב 17

מק צ'יקן

מה זה: כריך ישן שמקדונלדס החזירו לחיים, כאילו מישהו ביקש.
איזה לחם: לחמניה צ'קמקה של מקדונלדס.
מה שמים בתוכו: את המק צ'יקן, שהוא בעצם נאגט אחד גדול. מה שנקרא, לחובבי הז'אנר בלבד.
דבר המבקר: "צליל הנגיסה הזכיר לי במה מדובר – מוצר תעשייתי מושלם, הסוג בו מתמחים ברשת בינלאומית עצומה כמו זו. בחיי שלא אתפלא אם הדבר הזה מיוצר באותו פס שמכין את הצעצועים. וזה גם היה טעים בקטע ממכר, מתקפה על כל גווני בלוטות הטעם בהנדסת מזון מחושבת ומדודה עד רמת החיספוס שעל הכיסוי. הממכר, אגב, לא בהכרח בקטע טוב". (לביקורת המלאה).
זמין בכל סניפי מקדונלדס

• אוכלים שותים
• מקדונלד'ס
• גריל צ'יז
• כריך
• GDB
• המבורגר
• דליסימו
• אוכל רחוב

טוסט הוא חלק מהותי מההוויה הישראלית. כל כך הרבה שבתות ישראליות נפתחו בריחה המדבק של גבינה מותכת, כל כך הרבה תנורים צבאיים נהרסו משומן נוטף, כל כך הרבה סניפי בתי קפה הרוויחו הון קטן על מפלצות טוסט יקרות. מבלי לשים לב, שילוב הלחם-גבנ"צ-לחם-טוסטר הפך לחלק כה מרכזי בתרבות הישראלית עד שעצם צירוף המילים "טוסטר משולשים" מסוגל לגרום לכל תושב מקומי לצחקק בנוסטלגיה.

ובכל זאת, היחס לטוסט בישראל, עם כל מעמדו, הוא כאל אוכל זניח. אם אפשר להכין את זה בבית, כנראה שזה לא שווה את הכסף. אבל לטוסטים יש צד נוסף, כזה שבמדינה בה פסגת הטוסט הוא לעלות לדרגת פרנצ' טוסט, כמעט ולא מכירים – גריל צ'יז סנדוויץ'. זה כבר לא סתם "טוסט", אלא סנדוויץ' עם גבינה על הגריל. כבר מפתה פי כמה, וכשרואים את להיט הדיינרים הקלאסי הזה, אפשר גם להבין את השינוי ביחס – כשהגריל צ'יז סנדוויץ בשיאו הוא נוטף גבינה, עמוס רכיבים ומתהדר בצבע שזוף מרהיב שמשפיל את המשולשים הלחוצים והבהיר שלנו.

לאחרונה תל אביב התחדשה בדוכן גריל צ'יז חדש – Cheese Bar, שנולד כפוד טראק אזור הכרמל – כלומר, פוד טראק אמיתי שיכול להתנייד, לא כמוהפוד-טראק התל אביבי שממוסמר למקומו– ולבסוף הגיע למקום שבו אפילו אופניים לא יכולות להתנייד, הכרמל הפרטי שלנו, שוק הכרמל. שם, על הדלפק שמול "הולשטיין בורגר" ממנו צמח בעבר דוכן הטאקוס "לה אסקינה", עומדת המסעדנית טל בר (אריא, מאנטה ריי) עם גריל לוהט, שלושה כריכים בתפריט וחיוך גדול. יש קארמה טובה בפינה הזו, באזור מוצל בסמטת הקצבים, שהפכה להיות דלת הכניסה האחורית לשוק.

כמו בקלישאה על בית הכלא, בדוכן קטן שכזה אני אוהב לבחור את המנה הכי גדולה ולתת לה אגרוף. במקרה הזה מדובר במנת האול אין (58 ש"ח) – קציצת המבורגר (בחסות הולשטיין, החבר ממול) שמפורקת על הפלאנצ'ה עם בצל, גבינה מותכת, חמאה ומלפפון מוחמץ בלחם מחמצת. ויתרתי על המלפפון (עניין של טעם) ואחרי דקות מעוטות של צליל 'טסססס' יפה, הוגשו לי שני חצאי טוסט גדולים, שמנמנים ובעיקר שמנוניים. גם נייר העטיפה שארז אותם לא הצליח לבודד את החום או השומן, והייתי צריך להמתין כמה רגעים לפני שיכלתי באמת לנגוס בו מבלי לחטוף את כוויית הטוסט הנודעת לשמצה. בנתיים, נהניתי מצרור הענבים שצורף לידו, סוג של מרענן חיך שעוזר לרפד את הבטן לקראת השמנוניות שתבוא עליו לטובה.

אחרי שטיפה התקרר, סוף סוף נגסתי בתרכובת שמפתיעה בטעמה – זה לא בדיוק טוסט, אפילו לא גריל צ'יז, בטח לא המבורגר ובעיקר לובש צורה של מאנצ' חדש שמשלב בין כל החלקים הנ"ל למפלצת שמנונית ומושחתת במיוחד. לרגעים זה נפלא (במיוחד עם הרוטב שמוגש לצד, על בסיס שמנת חמוצה), ולרגעים זה קצת מבלבל – הבחירה בלחם מחמצת בתור הפחמימה מעניינת, ומוסיפה טעם חמצמץ קל, אבל בסנדוויץ' גריל שכזה רצוי לחם שסופג יותר טוב את השמנוניות, כמו לחם קסטן (שבאמת היה אופציה לבחירה בימי הטראק של הצ'יז בר). הבשר מעורבב פנימה באופן נהדר, מפורק על הפלנצ'ה לפני ונקצץ לתוך תערובת הגבינות והבצל, כך שאין תחושה של גבינה-על-בשר, אלא תערובת הומוגנית שמאחדת בין כל החלקים, כולל בייקון שהוספתי בעלות של 15 ש"ח. חתיכות הגבינה השרופה שבצד הגריל צ'יז, כיאה למסורת, הן השיא ובאמת שעלתה בי התהיה הקלישאתית של "למה לא לעשות דוכן שמוקדש רק לחתיכות גבינה שרופות".

עם זאת, זה מרגיש קצת קינקי לשלם כמעט 60 שקל לטוסט. סליחה, לגריל צ'יז סנדוויץ', אבל להגנת התמחור אגיד שזה באמת מזון קינקי. חומרי הגלם באמת מעולים וזה מאנצ' נפלא בכל סטנדרט, אבל זה סכומים שאני מעדיף לשלם רק כשאני שיכור. עם ההבנה הזו קלטתי את הבעיה העיקרית של הדוכן – הלוקיישן. זה לא שהפינה הזו לא מהנה, אלא שאוכל מהסוג הזה רואה את שיאו בעיקר בשעות הלא לגיטימיות של הלילה בתפקיד ספוג לכמות אלכוהול לא מבוטלת. אם היה ממוקם במרכז בילויים דוגמת אלנבי-יהודה הלוי הוא היה יכול להיות מקום מפלט לבלייניי הלילה. לקחתי עוד חצי טוסט פופאי (29 ש"ח), שבנוי על מחמצת, חמאה, גבינות, תרד בחמאה וביצה. הוא היה אפילו יותר טעים מקודמו, אבל זה עדיין היה רק טוסט וחצי, כך שגם אם שבעתי, זה היה רק אחרי ארוחה של 100 ש"ח (כולל הבייקון). אני צריך כמה דרינקים לפני שזה מרגיש לי ממש טוב.

Cheese Bar, יום טוב 17, ב'-ה' 11:00-21:00, ו' 10:00-16:00

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• טוסט
• טוסט גבינה
• גריל צ'יז
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 896 // ההופעות המיתולוגיות

• Facebook
• Twitter
• Email

בואו נתחיל מהסוף: בכיכר דיזנגוף נפתח השבוע גריל צ'יז סנדוויץ' בר שכל כולו שיר הלל לטוסטי גבינה מושחתים, כולל סנדוויץ' עם נוטלה וחמאת בוטנים בטמפורה. אחרי שקראתם את השורה הזאת שוב ושוב, נספר לכם שמאחורי המקום עומדים שלושה שותפים ורעיון מוטרף אחד. “בהתחלה רצינו לפתוח בר או בית קפה שכונתי", מספר אורי מנדלבאום, אחד הבעלים, “אבל הבנו שבגלל הפריים לוקיישן צריך פה משהו עם קטע. החלטנו בסופו של דבר לשלב בין שניהם: פאסט פוד המעוצב כבית קפה אירופי. כך נולד ויטו רומנו: מקום שכולו אהבה לכריכים מושחתים מרוחים בחמאה. קצת שמן אבל עם המון סטייל".

הרעיון האמריקאי פגש את היועץ הקולינרי יענקל'ה שיין (אקס מיטבר, אגאדיר ושיין אנד שארפ) ויחד נוצר תפריט עם חמישה סנדוויצ'י גריל צ'יז על בסיס גבינות קבועות (צ'דר, מוצרלה וגאודה) ותוספות מתחלפות: אבוקדו, שינקן, פטריות, עגבניות, וסנדוויץ' אחד עם כל התוספות וביצה עלומה (18־42 ש״ח). לצד הטוסטים המושחתים תמצאו תפריט ברוסקטות מסקרן (כבד אווז, בטטה צלויה עם רוטב קיסר, ממרח פורל מעושן – 32־42 ש״ח), בייקרי עם 12 סוגי לחמים, מאפים ומילקשייקים מושחתים לא פחות.

התכנון להורדת כיכר דיזנגוף והפיכת האזור לאתר בנייה למשך שנה לא מפחידה את מנדלבאום ושותפיו, שכבר עברו על התוכניות ומודעים לכל טרקטור שעומד לפלוש להם לטריטוריה. “בסופו של דבר אנחנו נרוויח מזה", הוא קובע. “בסוף תהיה פה כיכר אירופית אמיתית".

ויטו רומנו גריל צ'יז קופי אנד בר,
דיזנגוף 11 פינת בן עמי 31 תל אביב, כל יום 17:00־1:00, 7572855־054. הפתיחה ביום חמישי

• אוכלים שותים
• מושחת
• טוסט גבינה
• ויטו רומנו
• טוסטים
• גריל צ'יז
• חדשות האוכל
• מסעדות חדשות
• סנדוויצ'ים