Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

יצחק הרצוג

כתבות
אירועים
עסקאות
כמה אהבה. ראש הממשלה לשעבר והנשיא הנכנס (צילום: רונן זבולון\גטי אימג'ס)

שריקות בוז לנשיא: כך הדליקה התקשורת את המחאה נגד הרצוג

שריקות בוז לנשיא: כך הדליקה התקשורת את המחאה נגד הרצוג

כמה אהבה. ראש הממשלה לשעבר והנשיא הנכנס (צילום: רונן זבולון\גטי אימג'ס)
כמה אהבה. ראש הממשלה לשעבר והנשיא הנכנס (צילום: רונן זבולון\גטי אימג'ס)

כשבתקשורת יזעקו היום על הפגיעה בממלכתיות בהפגנות מול השבעת הנשיא הרצוג, זכרו שהתקשורת עצמה רמסה אותה כשגוננה על כניסתו של אחד ממרעילי הדמוקרטיה אל משכן הנשיא. זו גם הזדמנות טובה להזכיר שהתקשורת, ולא דובר הנשיא, היא היצרנית המובילה של הזיהום הזה

1. היום, לראשונה בתולדות ישראל, יושבע וייכנס לתפקידו נשיא המדינה החדש לקולן של שריקות בוז וקריאות זועמות של מפגינים. יצחק הרצוג הרוויח את הקריאות הללו ביושר, וזהו כנראה אחד המקרים הבודדים שבהם שמו הרצוג והמילה "יושר" יכולים להופיע בסמוך זה לזה.

2. את הקדנציה שלו יפתח הנשיא ה-11 של מדינת ישראל כשנוי במחלוקת יותר מכל נשיא לפניו, מושפל ומבוזה, לאחר שמינה לתפקיד הדובר שלו את מי שהיה חלק אינטגרלי ואף מרכזי במערך ההסתה התקשורתי הרעיל של בנימין נתניהו. זו הפגנת אטימות כה מופרעת מצדו, יריקה כה בוטה בפרצופו של ציבור עצום שנאבק והפגין נגד מכונת השיסוי המפלצתית, שכמעט ואפשר להתחיל להאמין לתיאוריות הקונספירציה שקושרות את מינויו של הרצוג לחנינה עתידית של נתניהו. זה עדיף מבחינות רבות על האפשרות שהנשיא הטרי פשוט שם זין על מיליוני אזרחים בישראל.

במסגרת תופעת הביביזם אנשים כמו נאור יחיא, כמו אנשי מקצוע רבים אחרים, הרשו לעצמם להשחית את השיח ולהישחת בעצמם, לשקר ולהסית למען הבוס, ולספר אחרי הבחירות שהכל מותר בדרך לניצחון

3. בניגוד לטפשת התקשורתית שמייחסת את המאבק בשלטון נתניהו לאיזו מנטרת "רק לא ביבי" עמומה, המחאה הגדולה בתולדות ישראל נאבקה בביביזם כתופעה ולא באיש עצמו. ובמסגרת תופעת הביביזם אנשים כמו נאור יחיא, כמו אנשי מקצוע רבים אחרים, הרשו לעצמם להשחית את השיח ולהישחת בעצמם, לשקר ולהסית למען הבוס, ולספר אחרי הבחירות שהכל מותר בדרך לניצחון. זה לא רק ביבי. "אנשי מקצוע" מהסוג הזה פועלים בכל השדה הפוליטי ואף בתוך מערכות התקשורת והעיתונות. הם יכולים לקרוא לעצמם "אסטרטגים" או "יועצי תקשורת", אבל המקצוע שלהם הוא להתנער מאחריות.

4. ומה מוזר במינוי הזה? בסך הכל "איש מקצוע". העיתונאים שעבדו מולו מחבבים אותו, מעריכים אותו, אומרים שהוא אחלה "איש מקצוע". הנאום החריף של רינה מצליח, שאמור להדהד אל תוך טקס ההשבעה של הרצוג, לא הותיר עליהם רושם. בסדר, הוא היה חלק ממנגנון תעמולה משומן ורב עוצמה שהתיר את דמם של עיתונאים שביקרו את משטר נתניהו, אבל הוא עשה את זה כ"איש מקצוע". זה אמור לפטור אותו מאחריות לגישתם. יועצי תקשורת מכל קצוות הקשת הפוליטית – סליחה, "אנשי מקצוע" – הצטרפו אל העיתונאים במגננה וגלגולי עיניים נמרצים. מדהים שכל "אנשי המקצוע" האלה, הבקיאים והמבינים, לא מבינים שמחאת בלפור הייתה גם נגדם.

התקשורת לא שואלת שאלות, ולמה שתשאל. נתניהו והרצוג בבחירות 2015 (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס)
התקשורת לא שואלת שאלות, ולמה שתשאל. נתניהו והרצוג בבחירות 2015 (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס)

5. הנה משהו מוזר במינוי הזה: התפרסם שנאור יחיא ירוויח כדובר הנשיא כ-14 אלף שקל בחודש. מבלי לזלזל בשום סכום שמפרנס עובדים ומשפחות – במגזר הפרטי, עם הקרבה לנתניהו והניסיון כדוברו, הוא היה יכול להרוויח לפחות כפול. בנוסף, במישור המקצועי זה גם תפקיד אפרפר יחסית, הרחק מהאקשן של הליכוד, בלפור ולשכת רה"מ. מדוע הוא מתעקש עליו, לאור הנזק התדמיתי שנגרם לנשיא הנכנס? מדוע הוא מתנער מאחריות ואינו מתנצל על חלקו בהרעלת הדמוקרטיה? ובעצם, מדוע מתעקש על כך הנשיא הנכנס? על איזה עץ הם מטפסים כאן ובשביל מה?

6. אלה שאלות שהעיתונות המשודרת, ברובה, אינה שואלת. ולמה שתשאל? היא לא כאן בשביל לשאול שאלות. היא כאן כדי להחמיא ל"אנשי מקצוע", לקבל מהם הדלפות ולעשות יפה יפה קופי-פייסט מהווטסאפ אל כותרות המהדורה. העיתונאים ויועצי התקשורת שיצאו להגנתו של נאור יחיא הם חלק מאותה ביוספרה של ריקבון-שלטון-עיתון. אי אפשר לצפות מהם להבין את זה יותר משאפשר לצפות מזבובים להתבאס מצחנת הזבל. הם מגוננים על יחיא באינסטינקט מקצועי חייתי. הוא אחד משלהם.

את המחאה נגד הנשיא ה-11 תדלקה במידה רבה התקשורת. הניסיונות לסלף את הנרטיב ולהציג את יחיא כקורבן של רדיפה מקרתיסטית צלחו כמעט בכל האולפנים, והשקר הזה הדליק את המחאה

7. אם את מחאת בלפור הדליקה המשטרה בניסיונות הדיכוי המגוחכים שלה, את המחאה נגד הנשיא ה-11 תדלקה במידה רבה התקשורת. הניסיונות לסלף את הנרטיב ולהציג את יחיא כקורבן של רדיפה מקרתיסטית צלחו כמעט בכל האולפנים, והשקר הזה הדליק את המחאה. יחיא עצמו אינו מעניין איש, ואם היה מתמנה לדובר של חברה גדולה במשק או גוף ציבורי כלשהו איש לא היה מזועזע. אבל בבית הנשיא? לב הממלכתיות? איש מהוגי השאשא-שאשא-פקה-פקה-נה-נה-נה-נה? אתם בוודאי מתלוצצים.

8. כשבתקשורת יג'זדרו היום על הפגיעה בממלכתיות ויסבירו שהמוחים הגזימו עם ההפרעה לטקס ההשבעה, זכרו שהתקשורת עצמה היא זו שרמסה את הממלכתיות כשנזעקה ברובה לגונן על כניסתו של אחד ממרעילי הדמוקרטיה ויצרני הזיהום הבולטים בשיח הציבורי אל משכן הנשיא. זו הזדמנות טובה להזכיר שהתקשורת, ולא נאור יחיא, היא היצרנית המובילה של הזיהום הרעיל הזה. תחי מדינת ישראל.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כשבתקשורת יזעקו היום על הפגיעה בממלכתיות בהפגנות מול השבעת הנשיא הרצוג, זכרו שהתקשורת עצמה רמסה אותה כשגוננה על כניסתו של אחד...

מאתירון טן ברינק7 ביולי 2021
הבוקר שאחרי. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)

הבוקר שאחרי הפיגוע: "זאת תל אביב ואי אפשר לנצח את תל אביב"

הבוקר שאחרי הפיגוע: "זאת תל אביב ואי אפשר לנצח את תל אביב"

אנדרטת זיכרון מאולתרת והפגנת תמיכה: על אף הרצון לחזור השגרה, חותמו של פיגוע הירי אמש במתחם שרונה עדיין מורגש היטב. כך נראה הבוקר שאחרי

הבוקר שאחרי. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)
הבוקר שאחרי. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)

אמש, זמן קצר לאחרפיגוע הירי במתחם שרונה, קראה עיריית תל אביב לציבור "להמשיך בשגרה ולשמור על איפוק". ביקור במתחם הקניות הבוקר מבהיר כי עם כל הרצון לחזור לחיים עצמם, תושבי תל אביב עדיין מתאוששים והשוק המקורה שומם וריק מאדם.

באזור של מסעדת מקס ברנר, שהיווה את מוקד האירוע, המצב שונה: הסקרנות משכה לשם יותר קהל, המורכב ממספר שווה של עיתונאים ולקוחות – וגם כמה חברי כנסת, ביניהם ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ומייקל אורן (כולנו). באופן רשמי אולי יש מאמץ לחזור לשגרה, אבל בפועל המציאות קצת אחרת. את מעט האנשים שהגיעו הנה הבוקר משכו האירועים ולא החנויות והעסקים במקום.

דואגים להראות נוכחות. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)
דואגים להראות נוכחות. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)

"באנו להראות תמיכה", אומרת מיכל, שהגיעה במיוחד למקס ברנר יחד עם אמה. "רצינו לאכול ארוחת בוקר והתלבטנו לאן ללכת. החלטנו שאנחנו לא נשארות בבית – והגענו למתחם שרונה. חשוב לנו להראות תמיכה בבעלי העסקים, להראות שאנחנו לא נוטשות אותם ברגעים האלה. בתור בעלת עסק אני מבינה שזה משפיע באופן מיידי על ההכנסה".

בפינה סמוכה למסעדה ניצבים ארבעה נרות נשמה לזכר ארבעת הנרצחים. "זאת הפעם הראשונה שמשהו כזה ממש כואב לי", אומר לירון, שגר בסמוך והקים את האנדרטה המאולתרת. "אני גר ממש קרוב וזה מרגיש כאילו פרצו לי לשטח פרטי. זה מגרש המשחקים שלי, אני יושב פה כמעט שלוש פעמים בשבוע. קמתי הבוקר ופשוט כאב לי, אז הגעתי לשים את הנרות. אין ברירה אלא להמשיך".

"כאילו פרצו לי לשטח פרטי". אנדרטת הזיכרון המאולתרת (צילום: גיא פרחי)
"כאילו פרצו לי לשטח פרטי". אנדרטת הזיכרון המאולתרת (צילום: גיא פרחי)
לקוחות תומכים. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)
לקוחות תומכים. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)
יותר כלי תקשורת מלקוחות. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)
יותר כלי תקשורת מלקוחות. מתחם שרונה (צילום: גיא פרחי)

שלומי חג'ג', מנכ"ל מתחם שרונה: "זאת תל אביב ואי אפשר לנצח את תל אביב. חייבים לחזור לשגרה".

יש היערכות מיוחדת היום?

"חוץ מכלי התקשורת שמגיעים, העסקים כרגיל".

"יחסית ליום רגיל ממש ריק פה היום", מחזירים אותנו למציאות עירית וג'וני מסניף VOM FASS. הם לא היו פה אתמול בזמן הפיגוע, אבל מספרים שהטלפון שלהם לא הפסיק לצלצל. "העובדת שהייתה כאן סיפרה לנו שנכנסו אליה שני תיירים מבוהלים. היא סגרה את התריסים וכיבתה את האור, והם התחבאו מאחורי הדוכן. אבל לדעתנו ביום ראשון כבר יתמלא כאן מחדש. ככה זה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אנדרטת זיכרון מאולתרת והפגנת תמיכה: על אף הרצון לחזור השגרה, חותמו של פיגוע הירי אמש במתחם שרונה עדיין מורגש היטב. כך...

מאתגיא פרחי9 ביוני 2016
צילום: איליה מלניקוב

משפט אומלל: על ההערות הסקסיסטיות כלפי איילת שקד

משפט אומלל: על ההערות הסקסיסטיות כלפי איילת שקד

גברים נפוחים מחשיבות עצמית נוהגים להשתאות מול נשים אמביציוזיות ולהגיב אליהן באופן שוביניסטי, כי כשאפשרות כזאת קיימת, היא קלה יותר מביקורת עניינית

צילום: איליה מלניקוב
צילום: איליה מלניקוב

"בשישי בבוקר שקד נראתה בבריכה, אך לאכזבת הנופשים האחרים הקפידה להישאר בבגדים". זהו משפט אחד שחתם ידיעה ב"ידיעות אחרונות" על בילוי סוף שבוע של חברת הכנסת ושרת המשפטים המיועדת איילת שקד. בימים האחרונים נזרקו אינספור הערות מיזוגניות הנוגעות למראה החיצוני (הלוהט למדי, נו) שלה, כאילו יש בו כדי להפחית מיכולותיה, או לחלופין לממש אותן טוב יותר בעזרתו בתפקידים אחרים,ייצוגיים לכאורה.

גברים נפוחים מחשיבות עצמית נוהגים להשתאות מול נשים אמביציוזיות ולהגיב אליהן באופן שוביניסטי, כי כשאפשרות כזאת קיימת היא קלה יותר מביקורת עניינית. במקום לתקוף את האג'נדה הלאומנית ששקד תקדם באמצעות האמביציה שלה, הם משתמשים במראה שלה כדי להפוך אותה ללא רלוונטית לתפקיד, כאילו אזלה כל תחמושת פולמוסית אחרת, כגון חוסר ניסיון בתפקיד בכיר, היעדר הבנה מוכחת בתחום המשפטים וביקורת בלתי פוסקת שמתחה על בית המשפט העליון.

ברגעים מסוימים נקטלה שקד לא רק בגלל המראה החיצוני שלה אלא מעצם היותה אישה, בלי קשר לשאלה אם תמונות שלה יכולות לקשט קיר במוסך או לא. הרי מה הטעם לתת לנשים להתאמץ בניסיון לנפץ את תקרת הזכוכית אם אפשר לרסק אותה ישר על הראש שלהן? הגישה הזאת לא נחסכת גם מגברים – כאלה שנתפסים כחלשים ונטולי כריזמה בגלל המראה העדין שלהם (יצחק הרצוג) או כחתיכים נטולי תוכן (יאיר לפיד). גם אם כל זה נכון, מדובר בטיעון שיורד נמוך מדי ומעיד יותר על המבקר מאשר על מושא הביקורת.

הערות סקסיסטיות נאמרות על ידי גברים בעמדות השפעה וכמעט לא זוכות לגינוי מגברים אחרים, וזה סימן שעוד מוקדם לחגוג את ניצחון הפמיניזם. היעד הוא שוויון לא רק ברמה הפרקטית, אלא גם ברמה התודעתית. אפשר לדבר ולכתוב ללא הרף על מיתוגים, גישות ואידיאולוגיות ביחס לנשים, אבל חובת ההוכחה היא לא רק במתן ההזדמנות, אלא גם ביכולת לאפשר את מימושה באופן חף מביקורת תלושה. איילת שקד יכולה להיות מטרה כל כך קלה עבור מתנגדיה, לו רק יכוונו לנקודות הנכונות. המראה, הגוף או המגדר שלה הם ממש לא כאלה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

גברים נפוחים מחשיבות עצמית נוהגים להשתאות מול נשים אמביציוזיות ולהגיב אליהן באופן שוביניסטי, כי כשאפשרות כזאת קיימת, היא קלה יותר מביקורת...

מאתאלכס פולונסקי13 במאי 2015
קלפי. צילום: Getty Images

השבוע שאחרי: מה יציל את השמאל הישראלי?

אחרי שסיים ללקק את הפצעים, השמאל הישראלי מנסה להמציא את עצמו מחדש, שיוויוני ומגוון יותר. ואולי הפתרון הוא בכלל לחזור על...

מאתגיא פרחי25 במרץ 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!