אם שוטטתם בשבועות האחרונים מאוחר בלילה בשכונת פלורנטין, ודאי נתקלתם במראה משונה למדי: עובד עירייה בווסט זרחני מסתובב ברחוב עם משהו שנראה כמו שואב אבק ומנקה באמצעותו את המדרכות באווירת תעלת בלאומילך. עכשיו כבר אפשר לספר שמדובר בשיטה חדשה לניקוי המדרכות המטונפות ביותר בעיר, שתוכנס בהדרגה לשימוש בכל רחבי העיר.

מכונת הקיטור החדשה מוציאה מים ואדים חמים בטמפרטורה של 90-80 מעלות בלחץ גבוה, ושואבת אותם בחזרה. למכונה ייחודית זו יש גם מקרצפת מיוחדת, כך שבשילוב של לחץ, מים וחום היא מסירה כתמים עקשניים ומחדשת את המדרכות. העבודה מתבצעת בלילות ובשעות הבוקר המוקדמות כשהרחובות ריקים, לפי תוכנית עבודה קבועה שמתוגברת לפני חגים ומועדים מיוחדים בכל רחבי העיר. נייס.

• הבועה
• פלורנטין
• ניקיון
• עיריית תל אביב

גבירותי ורבותיי, הקקנוע חוזר. זקני העיר וזקנותיה זוכרים ודאי כיצד חנך ראש העיר שלמה "צ'יץ" להט בסוף שנות השמונים את הקקנוע, הלוא הוא האופנוע המצויד בשואב אימתני וציוד ניקוי מדוגם ששעט ברחובות העיר בחיפוש אחר קקי של כלבים לפנותו. 32 שנים אחר כך, ובעיית הקקי של כלבים רק הולכת ומחריפה. זמן מושלם לקאמבק קקנועי.

ואכן, במסגרת שאיפתה של עיריית תל אביב-יפו לשמור על עיר נקייה ואסתטית עבור כולנו, וכחלק מהמאבק העיקש של בתופעת אי איסוף צואת כלבים על ידי בעליהם, החל אגף התברואה וניהול הפסולת של עיריית תל אביב-יפו להפעיל יחידת קקנועים – קטנועים לאיסוף צואת כלבים ברחבי העיר.

הקקנוע, פיתוח תוצרת כחול-לבן, שואב את צואת הכלבים שלא נאספה אל מיכל איסוף המכיל כ-20 ליטר ויכול לבצע כ-200 שאיבות עד שמתמלא. הקקנועים יסרקו את העיר לאורכה ולרוחבה, מבוקר עד ערב, לפי תוכנית עבודה סדורה שנבנתה על סמך בקשות של אנשי תברואה בשטח ותלונות של תושבים למוקד 106+. פעולת איסוף הצואה על ידי הקקנוע מצטרפת לשלל פעולות למיגור מפגעי הצואה, בהן חלוקת דוחות לבעלי כלבים שאינם אוספים את צואת כלבם, הצבת מתקני שקיות לאיסוף צואה בגינות ובפארקים, הקמת עשרות גינות כלבים ברחבי העיר ואף אישור חוק עזר עירוני המאפשר לקחת דגימות DNA מהקקי של הכלבים כדי לאתר את בעליהם הסוררים.

בתל אביב-יפו היחס בין מספר הכלבים לבני האדם נחשב לאחד הגבוהים בעולם, עם יותר מ-40 אלף משקי בית בעלי כלבים, כך שלמעשה 1 מכל 11 תושבים הוא בעליו של כלב. הכלבים עושים את צרכיהם במרחב הציבורי, ועל פי נתונים שנאספו בעירייה כ-500 קילו צואת כלבים בממוצע בחודש לא נאספת על ידי בעליהם. כאמור לעיל, העירייה מצידה פועלת ביתר שאת למיגור המפגעים, אך האחריות לשמור על ניקיון המרחב הציבורי מוטלת בראש ובראשונה על בעלי הכלבים.

בחודש אפריל השנה יצאה עיריית תל אביב-יפו בקמפיין נרחב הקורא לאיסוף צואת כלבים לאחר שנמצא כי במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה ניכרת בהיקף הדיווחים על צואת הכלבים שלא נאספת על ידי בעלי הכלבים בעיר, כמו גם עלייה באי שביעות רצון התושבים ממפגע זה. בשנת 2020 לבד, נפתחו 6,766 קריאות שירות במוקד שירות 106 פלוס ובאפליקציה 106+ אודות ניקיון ואכיפה בנושא צואת כלבים במרחב הציבורי. הסיירת הירוקה, האחראית על אכיפת הנושא, חילקה יותר מ-3,500 דוחות למפרי ההנחיות. אל תצטרפו לסטטיסטיקה ותנו כבוד לקקנוע.

• הבועה
• קקי
• כלבים
• עיריית תל אביב
• ניקיון

חן עזראי, 26, גרה בתל אביב כשנתיים, במקור מבאר שבע. עובדת כקופירייטרית במקצועה ובעקבות פיטורים של משבר הקורונה החלה לנקות בתים ולכתוב על כך סדרת פוסטים בפייסבוק תחת הכותרת"יומנה של מנקה".

איך העברת את ימי הקורונה בעיר?

"נסעתי קצת להורים. יצרתי הרבה אמנות בבית. קניתי קנבסים, צבעים, פיסלתי בחוט ברזל, יצרתי קולאז'ים מעיתונים. הדבקתי פערים בכל נטפליקס. עליתי גם במשקל כמובן, איך לא. לא כתבתי בכלל בתקופה הזאת, גם לא היה לי על מה. חשבתי שאחזור לעבודה, אז לא כתבתי כל הזמן הזה".

מה מחזק אותך בתקופה הזאת?

"לזכור שהכל זמני. גם ירידות, גם עליות".

כמה זמן עבדת כקופיירטרית ואיך הבנת שזה העיסוק שאת רוצה כקריירה?

"מגיל קטן חלמתי להיות רופאה. עם השנים זה הפך להיות קרימינולוגיה. ב-2016 התחלתי להופיע ב'פואטרי סלאם'. חבר הראה לי סרטון ואמרתי שאני לגמרי יכולה לעשות את זה, גם מבחינת כתיבה וגם כי אין לי פחד קהל. החלטתי ללכת על זה, והיה קטע אחד שכתבתי והיה ויראלי שקוראים לו"10 סיבות לשכב עם שמנה".הוא אחד הכי נצפים בפואטרי סלאם בארץ. הייתי בצומת דרכים בין קרימינולוגיה וכתיבה. החלטתי, כמו בכל צומת גדולה בחיים שלי, ללכת עם הלב. זה היה קורס של ארבעה חודשים, מדהים, והרגשתי שמצאתי את המשבצת שלי בעולם. עבדתי בתחום הקופירייטינג קרוב לשלוש שנים. באמצע מרץ הוציאו אותי לחל"ת. אמרו שביוני נחזור למשרדים. סופ"ש לפני המועד חזרה למשרדים התקשרו להודיע לי שאני מפוטרת".

איך הגבת למצב?

"היו לי כמה ימים שלא הבנתי מה אני אעשה. אמא שלי התחילה לומר לי שאולי צריך לבחור תעשייה יותר יציבה מאשר פרסום. התחלתי לחשוב אולי אני צריכה ללמוד משהו ולמצוא כיוון אחר בחיים, וזה ממש מלחיץ. כדי להוריד את הפאניקה, אמרתי שאני יודעת שאני מנקה סבבה וניקיון חשוב לי ושאני אתחיל לנקות בתים. כמו שכתבתי בפוסט, תמיד חשבתי שבתרחיש הכי גרוע אנקה בתים. כשהבנתי את זה וכתבתי פוסט על ניקיון הבתים, הלכתי עם עצמי אחורה וקדימה להבין אם אפרסם אותו".

אז איך הגיע הרגע של כתיבת הפוסט הראשון של 'יומנה של מנקה' שפרסמת בפרופיל פייסבוק שלך?

"במשך כל הזמן שהתלבטתי על הניקיון והכתיבה על זה, סיפרתי לחברים וכולם אמרו לי שזה כל כך מעניין ושאני צריכה לכתוב על זה. הייתי בטוחה גם שיש המון אנשים שירדו כביכול מהמקצוע שלהם, והחלטתי לפרסם. הגיעו תגובות מגוונות: 'כל הכבוד על האומץ', פרגונים על הכתיבה וגם כאלה ששאלו אם אני פנויה מחר לנקות דירה ריקה. פתאום שמעתי גם מחברים שלא שמעתי מהם שנים שגם עברו לתפקידים זמניים כמו קופאית, שליחה. פתאום שמתי לב כמה זה נפוץ, וכמה מבוכה יש שם. הרבה אנשים עובדים עכשיו לא במקצועות שלהם כדי לשמור את הראש מעל המים".

הפוסט נהיה ויראלי ברשת, איך את מתמודדת עם החוויה?

"מזל שכתבתי את זה וששיתפתי. מלא אנשים מצאו בזה פורקן וחלק גם השראה. יש שאמרו לי שהם רוצים לכתוב פוסט בעצמם על השינוי התעסוקתי. ממש שמחתי שכל מה שאני צריכה הוא פשוט לכתוב. עד עכשיו אני מעכלת את הכל.זאת פעם שניה שאני מרגישה את ההלם הזה בעקבות משהו שאני כותבת, זה מדהים אותי שכל מה שאני צריכה לעשות כדי לזכות בזה – זה פשוט לכתוב. אני מניחה שמשהו בי גורם לאנשים להזדהות. הכתיבה או הסיפור או החזות שלי. אני האדם הזה בתחנת אוטובוס ששואלים אותו מתי עובר האוטובוס. אני גם עומדת בסופר עם אוזניות ומכל הסופר מישהו ייגש לשאול אותי איפה החלב. מפעם לפעם אני מרגישה שיש לי יותר כוח ויכולת לעורר השראה באנשים, זאת מתנה מאוד גדולה. החברים והמשפחה עוטפים אותי ואני מרגישה בת מזל".

"הדבר הכי תל אביבי השני – אני אולי האדם היחיד שאוהב את זה – בקיץ, ללכת בפלורנטין ושמזגנים יטפטפו עליי בשיא הלחות והחום ולהיות לגמרי סבבה עם זה"

יש לך תכנית המשך לפוסטים, זה יהיה בלוג?

"זה קצת ביצה ותרנגולת. אני מניחה שכל עוד תהיה לי עבודה אז אכתוב, אבל אני גם מחפשת אנשים לנקות להם כדי לכתוב. קיבלתי גם הצעות כתיבה אבל בינתיים אני רוצה להשאיר את זה אישי ואותנטי בפרופיל שלי. גם אם אמצא עבודה אני רוצה להמשיך את זה, אולי באמצע שבוע אעשה יום קצר כדי לצאת לנקות. כמו שיש אנשים שסורגים או מגננים אז אני אנקה, זה נהיה התחביב שלי".

מה הכי מדאיג אותך בתקופה הזאת?

"הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שהמון אנשים מוכשרים יצטרכו למצוא אלטרנטיבה אחרת לתשוקה שלהם, לפחות עכשיו. וזה קשה. המוזיקאים והמחאות של עולם התרבות. קשה לי לראות את זה, זה יותר קשה לי ממחשבות על איך אני אסגור את החודש. קשה לחשוב על הרבה חברים שלי שהם אנשים מוכשרים מאוד שהופכים להיות שליחים של תן ביס. כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל אין שם קריאטיביות. לי איכשהו זה הסתדר מגניב אבל להמון אנשים מוכשרים זה לא".

מה הספוט הכי אהוב עלייך בעיר?

"חוף הכלבים לכיוון יפו-צ'רלס קלור. אין משהו שאני יותר אוהבת מכלבים. זה גם להשתזף וגם לראות כלבים משחקים. ככה נראה גן עדן. חוף יפה עם מלא כלבים משחקים".

מה הכי תל אביבי בעינייך?

"לרצות ארטיק, להיכנס ל-AM:PM ולצאת עם קנייה של 300 שקלים על עשרה פריטים. הדבר הכי תל אביבי השני – אני אולי האדם היחיד שאוהב את זה – בקיץ, ללכת בפלורנטין ושמזגנים יטפטפו עליי בשיא הלחות והחום ולהיות לגמרי סבבה עם זה".

• האנשים שעושים את תל אביב
• הבועה
• ניקיון
• הישרדות: קורונה