ענף הקנאביס הישראלי אמור להפוך לתעשיית יצוא של מיליארדים, אך נמצא במשבר בעקבות רפורמות כושלות ורגולציה מסורבלת. טיוטת רפורמה חדשה של משרד הבריאות היא התקווה הגדולה לתיקון: ארבעה אתגרים גדולים שיכולים לשנות הכל לטובה ניצבים בפני הקנאביס הישראלי. וכאן אתם נכנסים לתמונה
כמה רחוקה מדינת ישראל מליגליזציה מלאה של קנאביס? אם הייתם שואלים את השאלה הזאת לפני שנתיים, התשובה הייתה שהמרחק קצרצר, יש הסכמה רחבה בכנסת, יש תמיכה עצומה בציבור, יש תעשיית קנאביס טכנולוגית שהולכת לכבוש את העולם. אבל בישראל של עידן ההפיכה המשטרית התשובה היא שהחלומות הירוקים על תעשיית קנא-טק שתפריח את השממה, תעשיר את קופת המדינה ותסלול את הדרך לשינוי דרמטי בחקיקה, ניצבים בפני אתגרים גדולים כדי לממש את הפוטנציאל המובטח.
פיתוחים טכנולוגיים לשוק הקנאביס העולמי היו אמורים להיות הבשורה הגדולה של ישראל לעולם ולמדינת ישראל עצמה. לפי דו"חות משרד האוצר ומשרד הבריאות שפורסמו ב-2017, הצפי בעקבות רפורמת הקנאביס הרפואי של 2016 הייתה להכנסה שנתית של 4 מיליארד שקל. חוות גידול הוקמו, המשקיעים שפכו כסף על סטארטאפים בענף הכלכלי הבא של ישראל, שלל חברות קנאביס נכנסו לבורסה בהערכות שווי גבוהות ומסחרות, אישי ציבור וסלבז שונים ומשונים הצטרפו כמשקיעים והרימו את יחסי הציבור לשמיים.
אבל בשנה האחרונה התברר שהענק הירוק עליו חלמו כולם נמצא במשבר ומשגר אותות מצוקה, כשעל פי פרסומים בעיתונות הכלכלית חברות הקנאביס הנסחרות בבורסה מתקשות במיוחד לשגשג ולפרוח. מה השתבש? פחות או יותר הכל, אבל מתווה חדש של משרד הבריאות שהוצג כטיוטה להערות הציבור לפני כחודשיים – רפורמה שלישית בענף תוך שמונה שנים – תנסה לתקן את העיוותים שיצרו קודמותיה ולהתניע מחדש את התקווה לעתיד ירוק יותר.
אתגר הרגולציה: מה מעשנים שם?
האתגר הגדול ביותר שניצב כרגע בפני כל מי שאכפת לו מקנאביס, הוא לתקן את הרגולציה השבורה כתוצאה משתי רפורמות כושלות. איך הגענו למצב הזה? קחו אוויר והישארו עמנו: לאחר אישור רפורמת הקנאביס של 2019, אושר גם ייצוא קנאביס רפואי מישראל. בפועל, בגלל שלל ענייני רגולציה, רק ב-2021 שוגר משלוח קנאביס ישראלי ראשון אל העולם. ההליך המסורבל של רגולציית הייצוא והעיכוב שנלווה אליו הוביל לסגירתן של חברות גידול קנאביס רבות, חברות נוספות שרדו במקום לשגשג, חלקן אפילו הקימו במקביל חוות גידול גם במדינות אחרות (כמו Together פארמה שהקימה חוות באוגנדה) כדי לא להיות תלויות בגחמות הרגולציה הממשלתית.
חוסר היציבות הפוליטי בארץ מאז 2019 הוביל לכך שהממשלות אינן מתפקדות כלל, הפקידים מתחלפים בתדירות גבוהה, והשרים אינם מספיקים אפילו לגבש דעה בנושא לפני שהם מתפזרים לבחירות חדשות, כך שאיש אפילו לא עשה ניסיון של ממש להתיר את הסבכים הרגולטוריים. במקביל ובחלמאות בלתי נתפסת, כתוצאה מהמחסור שנוצר בשוק המקומי בגלל סגירתן של חוות גידול, אישרה הממשלה את פתיחת השערים בפני יבוא קנאביס רפואי, בטענה שהמגדלים המקומיים ישלימו את הפער וידחקו את היבואנים לנישה. ובכן, נכון לתחילת 2023, היבוא תופס כבר נישה קטנה של 35 אחוז משוק הקנאביס הרפואי בישראל. כפיים.
שלל צ'ופרים והקלות חולקו ליבואני קנאביס רפואי, כולל הקלות מרחיקות לכת על רישיונות לייבוא קנאביס בבקרה מופחתת, כך שהדרישות הרגולטוריות מהקנאביס הרפואי שמגיע מחו"ל נמוכות בהרבה מאלה שמוצבות בפני יצואני קנאביס ישראלים. התוצאה: פגיעה נוספת, קשה במיוחד, בתעשיית הקנאביס הישראלית הצעירה. הניסיונות לתקן את רצף התקלות הרגולטריות במהלך הקדנציה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד, נתקלו בחומת וטו מוחלט מצד מפלגתו של בנט. מהממשלה הנוכחית אף אחד אולי לא ציפה לשום דבר, אבל "רפורמת הקנאביס 3" שהציג מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב היא בדיוק מה שהדוקטור רשם לטיפול במשבר הזה.
מתווה הקנאביס הרפואי החדש של משרד הבריאות, כפי שהוצג לציבור, מתכוון לתקן את המצב האבסורדי ומכיל תקווה להתנעה מחודשת של הענף כולו, כשהדגש הוא על הפחתת הרגולציה לחברות קנאביס מקומיות והשוואתה לתנאי הרגולציה של חברות היבוא, הקלות למגדלים וליבואנים בפיקוח על המוצרים, והחלפת שיטת הרישיונות למטופלי קנאביס רפואי במרשמי רופא שגם רופא משפחה יוכל לחדש. זאת בשורה גדולה, אבל זה יצטרך לקרות מהר.
אתגר הרישיונות: מי הקפיא לנו את הקנאביס?
אתגר נוסף שניצב בפני פורצי הדרך החלוציים של תעשיית הקנאביס הישראלית הוא הקיפאון בשוק הקנאביס הרפואי בישראל. אחרי שמספר המטופלים ובעלי הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי עלה מ-34 אלף ב-2019 ל-124 אלף ב-2022, הצפי של כל מי שמעורב בתחום היה שבמהלך 2023 יחצה מספר בעלי הרישיון את קו ה-200 אלף. אלא שמאז תחילת השנה נעצרה חלוקת הרישיונות בחריקת בלמים ורק כ-300 מטופלים חדשים מקבלים את הרישוי הנכסף מדי חודש.
למה זה קורה? ובכן, תיראו מופתעים ותזרקו ניחוש פרוע, אבל כפי הנראה משרד הבריאות משהה את הליכי הענקת הרישיונות הקיימים לקראת המתווה החדש שמתנסח בימים אלה. בכאוס הנוכחי שנוצר ברפורמה הקודמת, ישנם רק כמה מאות רופאים ברחבי הארץ שקיבלו אישור ממשרד הבריאות להעניק רישיונות, ומתוכם רק עשרות שעוסקים בכך בפועל. אם כיום קיימים כ-130 אלף מטופלים, זה אומר שמספר רופאים צנוע צריך לבצע 260 אלף חידושי מרשם בשנה. לאחרונה שלל משרד הבריאות ממספר רופאים את הזכות למתן הרישיון לקנאביס, כי ניכר לטענתו שעשו זאת מבלי אבחנה והבחנה.
על פי המתווה החדש של משרד הבריאות, שיטת הרישיונות תבוטל ויורחב משמעותית מספר הרפואים הרשאים להעניק מרשמים. בנוסף, חידושי המרשם יבוצעו כמעט אוטומטית בחסותו של רופא המשפחה. שינוי כזה עשוי להכפיל את מספר המטופלים בקנאביס תוך זמן קצר ולהזניק מחדש את העלייה במכירות. עד שזה יקרה, ההערכות הן שכ-25 אחוז מהישראלים הבוגרים צורכים קנאביס באופן קבוע או מזדמן, עם רישיון ובעיקר בלעדיו, והשוק השחור והפלילי של הקנאביס מגלגל באין מפריע כ-10 מיליארד שקלים בשנה, הרבה הרבה יותר משוק הקנאביס החוקי והמפוקח. וגם זה חייב להשתנות בדחיפות.
אתגר הייצוא: איזראלי קנאביס לאן?
כישלון רפורמת הקנאביס של 2019 פגע כאמור במיוחד בענף הקנאביס לייצוא. העיכובים איפשרו למדינות מתחרות לתפוס את מקומן בשוק וכעת תצטרך רפורמה נוספת לתמרץ ולחזק את יצואני הקנאביס הישראלי כדי לסגור את הפער.
טיוטת המתווה החדש של משרד הבריאות לא רק תפחית את הרגולציה על היצוא, אלא גם תוציא את זני ה-CBD של הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים (כפי שכבר נעשה גם במדינות אולטרה-שמרניות כמו איטליה ויוון), מה שיכול לייצר אפיק הכנסה נוסף לחברות הגידול. קנאביס עשיר ב-CBD אינו ממסטל אך בהחלט משרה רוגע, והשוק העולמי של CBD ומוצריו הגיע בשנה שעברה לנפח של 6.4 מיליארד דולר וצפוי לצמוח עד 2030 בשיעור של 16 אחוז בשנה, כך שיש כאן תקווה.
היתרון היחסי של חלק מהחברות הישראליות בשוק הקנאביס העולמי טמון במחקר ביו-טכנולוגי המתקדם, בניסיון רפואי ומדעי מצטבר וביכולת להתאים זנים ספציפיים למצבים רפואיים ספציפיים. האתגר שניצב בפני המדינה הוא לסייע לחברות האלה לחצוב נישה עולמית של קנאביס בעל יכולות דיוק טיפוליות ורפואיות, בזמן שמרבית המשתמשים והמטופלים מעדיפים קנאביס עם אחוזי THC גבוהים ולא מיודעים לגבי החשיבות של התאמת זנים למטופל. אם סוג הפיתוח הזה יקבל רוח גבית ממשלתית, אפשר יהיה למקסם את יתרונות תעשיית הקנאביס הישראלית עם הפנים החוצה. בחנויות הקנאביס של קליפורניה אולי יעדיפו דברים אחרים, אבל מוסדות רפואיים הם קליינטים לא פחות טובים.
אתגר הציבור הסטלן: אז מה עם ליגליזציה?
המשבר בענף הקנאביס אינו בעיה של חברות הקנאביס ומטופלי הקנאביס בלבד. הוא בעיה של כל מי שתומך בליגליזציה של הצמח המיטיב, ועל פי כל הסקרים מדובר במיליוני ישראלים. צריך להיות ברורים בעניין הזה: ליגליזציה יכולה להתרחש רק תחת כנפיה של תעשיית קנאביס חזקה ומשגשגת. לחץ ציבורי מתמשך ואינטנסיבי הוא זה שהוביל ממשלות ברחבי העולם (וגם בישראל) לשנות את הגישה השמרנית שלהן כלפי קנאביס, ורק לחץ ציבורי בעוצמה זהה יוכל להשלים את המהפך.
לציבור הסטלנים ומטופלי הקנאביס בישראל יש הרבה כוח בידיים. מדובר בפלח אוכלוסיה עצום שחוצה מגזרים ומעמדות ונהנה מתמיכה רחבה בדעת הקהל ובזירה הפוליטית. אבל הציבור הזה לא יכול להסתפק יותר בהבטחות חסרות כיסוי של פוליטיקאים. יש בימים האלה מספיק על מה להפגין, אבל עתיד הקנאביס בישראל הוא סוגיה חשובה לעתיד המדינה, ואם נלחמים עכשיו על העתיד הזה אפשר להוסיף גם עוד סעיף למאבק. יש לציבור אינטרס כלכלי וצרכני מובהק בהצלחתה של תעשיית הקנאביס הישראלי ובגישה לתוצרת חקלאית מפוקחת וזולה יותר שתעשיר את קופת המדינה, אבל יש לו אינטרס ערכי מובהק לא פחות לסיים את העידן החשוך של המלחמה בצמח.
סטלני הוויד של תל אביב לא חשים צורך דחוף לצאת לרחובות למען קנאביס ישראלי, הרבה בגלל מדיניות אי ההפללה והשוק השחור הנגיש שהתפתח בטלגרם והפך את הקנאביס זמין וזול מתמיד. זאת אשליה מסוכנת. כמו שכבר ראינו, החירויות הדמוקרטיות שבריריות ומתנפצות בקלות. אפשר לתלות תקוות במתווה החדש של משרד הבריאות, להתפלל שיגיע בזריזות לשלבי יישום ולעשן משהו בהמתנה לממשלה, אבל אפשר גם לעזור לדחוף את רפורמת קנאביס חדשה, לחדש את ההפגנות למען הליגליזציה ואת הקמפיין למען מטופלי הקנאביס הרפואי שבשנים האחרונות משלמים יותר ויותר תמורת פחות ופחות. העתיד עדיין יכול להיות ירוק יותר, ורוד יותר, ובאיזה צבע שתרצו. רק תתעוררו.
