>> קורי לויס, מבר הקוקטיילים ג'וניפר בשוק לוינסקי, מייצגת קול נשי חשוב בענף המסעדנות. לפני ארבע שנים, בגיל 23, היא זכתה באולימפיאדת הברמנים הבינלאומית World Class והביסה אנשי מקצוע ותיקים ממנה בהרבה. "תמיד אמרו לי שאף אישה לא זכתה בוורלד קלאס ובטח שזו לא תהיה אני, והתואר הפך למטרת חיי", היא סיפרה לנו עם השקת הבר, שהוא התגשמות החלום הכמוס שלה בגלל המגע האנושי.
"הבנתי שלא משנה מה אני אעשה, שום דבר לא ירגש אותי כמו לעמוד בארבע בבוקר מאחורי הבר שלי, לדבר עם אורח ולדעת שעשיתי לו את היום". מזווית ראייה של מי שמכירה את חיי הלילה בעיר מקרוב, היא מספרת על תחושת התרוממות רוח לאחר שובם של החטופים החיים, "אבל יש עוד תהליך עד שכולם יחלימו וזמן עד שהעיר תחזור למה שהיתה לפני המלחמה".

1. לוסי

בר הקוקטיילים הקטן והאינטימי הוא המקום המושלם לדרינק טוב ושיחה טובה אפילו יותר עם הברמן.
רמב"ם 5

2. OPA

כמי שעובדת הרבה עם עולם הצומח ומקבלת השראה לקוקטיילים מתוצרת חקלאית, אני אוהבת את מסעדת השף מן הצומח של שיראל ברגר המוכשרת. יש כאן תפריט עונתי מתחלף ולכן תמיד מעניין להגיע, ואף חוויה היא לא אותו הדבר.
החלוצים 8

3. אדא לוינסקי

בפער הקפה הכי טעים בעיר לפי דעתי. לעולם לא אגיד לא לכוס קפה איתכם באדא, נסו אותי.
זבולון 9

4. בושוויק

אימפריאל, בר הקוקטיילים האהוב והוותיק, המוסד שבו עברו חלק גדול מהברמנים הגדולים של התחום שלנו בארץ, סוגר את הדלת בסוף החודש. כדי להתנחם ולהיזכר אני ממליצה על הבושוויק, הבר היחיד שנותר לקבוצה בעיר, עם קוקטיילים מעולים ואווירה שגורמת לך לשכוח לגמרי מכל מה שקורה בחוץ.
נחלת בנימין 28

5. באן מי 13

מקום קטן עם כריך וייטנאמי מושקע, ותה שכל לקוח שמגיע צריך לזהות איזה תבלינים יש בו. בינתיים הצלחתי לגלות רק שניים.
נחלת בנימין 107

מקום לא אהוב בעיר:

שדרות רוטשילד בלילה. למרות העצים הפסטורלים וההיסטוריה בכול בניין, בלילה אין סיכוי לעבור ברוטשילד מבלי לקבל מקלחת קרה מהממטרות. האופטימים אולי יחשבו שזה מרענן, אבל לדעתי אפשר לוותר על התענוג ולא להרוס לי את הפן, תנקס.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כאחת שבכלל לא אוהבת מחזות זמר, לאחרונה הייתי במחזמר פריסיליה מלכת המדבר בהבימה. קאסט מעולה עם מלא משתתפים מכל הסוגים, והסיפור עצמו שהועבר במחזמר ריגש אותי מאוד ופתח לי צוהר לתת צ'אנס לעוד מחזות זמר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר האהוב עלי הוא The jaws of life של pierce the veil. השיר מדבר על איך שהחיים הם מקבץ של עליות ומורדות, אבל כשאתה מסתכל על דברים אחרים אתה מבין כמה החיים נהדרים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל עמותות שפועלות למען בעלי חיים, כמו הכלבים שנפגעו מהמלחמה של 7 באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
גיא גרלניק, המייסד והבעלים של ליקווידיום – מעבדת קוקטיילים פה בעיר, שיוצרת תפריטים וחומרי גלם לקוקטיילים להמון מסעדנים. הליקווידיום לגמרי פתח דלתות לאיך אפשר לשפר ולהגדיל את התחום שלנו, לעוד תפקידים שהם לא בהכרח עמידה מאחורי הבר.

מה יהיה?
אני חושבת שיהיה מעולה. אני בנאדם אופטימי ומאמינה שאחרי כל דבר רע מגיע יותר טוב.

• העיר שלי
• ג'וניפר
• בר קוקטיילים
• אימפריאל
• opa
• באן מי 13
• אדא חנינא
• שדרות רוטשילד

אחרי 12 ימי מלחמה עם איראן, כל מה שנותרנו איתו זה חוסר וודאות. רגע אחד אנחנו בהפסקת אש, רגע שני שוב במקלטים, רגע שלישי ואנחנו מתקיפים באיראן והלופ התחיל מחדש. תעירו אותנו כשתגיעו להחלטה. בנתיים, אנחנו מעדיפים להיאחז במעט שנשאר בטוח בעולם הזה, ואכילה רגשית בהחלט נכללת בקטגוריה של "תמיד עובד לנו". היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מנות שאף פעם לא מפספסות, שאפשר להיות בטוחים שירימו לנו את המורל ושאין סיכוי שלא נהנה מהן.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>זלזלו כמה שתרצו, אבל בתי הקפה בת"א שומרים על השפיות של כולנו

פריייד צ'יקן | אהרוני'ס פרייד צ'יקן

למה כדאי:אחרי יותר מדי שנים בהם עוף מטוגן בישראל היה בסך הכל שניצל, תל אביב כבר שופעת פרייד צ'יקן כהלכתו. מעטים עושים את זה טוב כמו אהרוני, שבנה ממלכת עוף פריך ועסיסי, ואז הוסיף עליה רטבים נוטפים מרוב אושר. מאכל מנחם מאין כמותו, העוף המטוגן של אהרוני תמיד קולע לחשק המאוד ספציפי של שילוב בין ציפוי פריך, שמנוניות קלה מהעור עסיסיות של בשר טעים במיוחד. קחו 2 חתיכות ותהיו מאושרים.
עם מה זה הולך:פופקורן עוף, מנה ממזרית של חתיכות קטנות ועגולות של עוף, מצופות בציפוי פריך עליו נמזג רוטב אומאמי מסתורי שקשה להפסיק לטרוף.
אפשר להיות בטוחים:כשהעוף טוב, אז הכל טוב.
>> אהרוני'ס פרייד צ'יקן, שרונה – אלוף קלמן מגן 3 תל אביב
למשלוחים

באן מי בקר | באן מי 13

למה כדאי:מאז נפתחה הכריכייה הקטנה והממזרה הזו, אנחנו מכורים לבגט. באופן כללי, מקומות שמגישים רק כריך מסוג אחד נוטים להתמחות בו, אבל רמת הדיוק של הבאן מי שנוצר כאן מתעלה גם על כריכים אחרים בעיר, והופכת לאחת המרעננות שאנחנו מכירים בעיר. פיק-מי מושלם ליום לא ברור. פטה בקר, פרוסות בקר, חמוצים יחודיים, עלי תיבול, רוטב מאגי, צ׳ילי אדום ואיולי חלומי. לא צריך יותר מזה לשדרוג היום.
עם מה זה הולך:צנונית מוחמצת, שזו מנת חמוצים שלא ידענו בכלל שאנחנו צריכים.
אפשר להיות בטוחים:שאחרי בגט אחד תרגישו כמו חדשים.
>> באן מי 13, נחלת בנימין 107 תל אביב
למשלוחים

סמאש בורגר | פריז טקסס

למה כדאי:מקדש הסליז המצוין שהגיע אלינו מגבעתיים השתנה לאורך הזמן שלו כאן, אבל מנה אחת נשארה מדויקת כפי שהיתה, ועבור הכסף שלנו, מדובר גם בסמאשבורגר הכי טוב בעיר. פצצת אומאמי משגעת עם 2 קציצות 100 גר' סמאש בורגר, גבינת צ'דר כפולה, רוטב צ'יפוטלה ובצל מקורמל. בלי ירקות מיותרים או ניסיונות לנפתח לשווא – המבורגר מושלם בכל צורה.
עם מה זה הולך:טראפל צ'יפס, הברקה קולינרית שמשלבת (מה שאנחנו מניחים שהוא שמן) כמהין, פרמז'ן, עירית וגרדת לימון, שמגיע עם רוטב קיסר מצוין. זה לא דומה לשום צ'יפס כמהין שפגשתם (שזה אומר: נטול ריח מדיף וסתמי של כמהין מזויף).
אפשר להיות בטוחים:שתצאו מזה שבעים, אבל לא בטוח שתצאו אחר כך מהבית.
>> פריז טקסס, הרצל 4 תל אביב
למשלוחים

• אוכלים שותים
• משלוחים
• ישראל אהרוני
• עוף מטוגן
• באן מי 13
• פריז טקסס

לרגע קט במהלך ימי הקורונה, נדמה ששוק לוינסקי זכה להתעוררות מיוחלת. המרחב הפך למדרחוב, עסקים חדשים נכנסו לאזור, העירייה חידשה אותו עם קצת מדרכות צבועות ופתאום נהיה לנו שוק תוסס ועמוס בימי שישי, עם לא מעט אופציות להשביע את התיאבון שלנו. אז נכון, מדרחוב נחלת בנימין גנב את ההצגה כמה מאות מטרים צפונה משם, אבל בשוק עדיין מסתתרות כמה אופציות לאוכל פשוט יוצא דופן. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שוק בלוינסקי שמכינות אוכל מצוין וייחודי.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>ג'אפה בלאפה: 38 מסעדות ומזללות שאפשר לאכול בהן טוב ביפו

הקטן

למה כדאי:אם המקום של שף עידו קבלן הזה היה ממוקם בחלל נינוח וממוזג, כנראה שהוא כבר היה מככב ברשימת הפיין דיינינג שלנו – אבל אווירת השוק היא בדיוק מה שהופך אותו לייחודי. תוצרת מקומית משובחת, הקפדה על הכנת כל מרכיבי הארוחה והתססת כל מה זז וצומח. אז מה אם אפשר גם להגיע בטריינינג, זה לא אומר שהאוכל פחות פיין.
מה טעים:התפריט מתחלף, אבל הרמה תמיד נשמרת בטופ.
אווירה:יוקרה בלב השוק, אין יותר מושלם מזה.
>> הקטן, לוינסקי 46

באן מי 13

למה כדאי:הכריך הוויאטנמי המבריק של אביה קזום פרנס ועמרי זקהיים נחת בשוק לפני כמעט שלוש שנים, בשיא פלישת האוכל הויאטנמי לעיר, והוא גם הגלדיאטור האחרון שנשאר עומד, ולא בכדי – מדובר בכריך עשוי לשלמות, שירענן לכם את עצם המחשבה על איך כריך בגט יכול להרגיש בפה.
מה טעים:כריך הבאן מי כמובן, עמוס ברכיבים מפתיעים כמו פטה בקר, חמוצים אסייתים, עלי תיבול, רוטב מאגי וסערה לחוש הטעם.
אווירה:פינה נסתרת בשוק, רק כריך אחד – אתם יודעים בדיוק מה האווירה. המנוסים יתגנבו לגינה האחורית להתחמק מחום השוק ולהתפנק על הכריך בכבוד.
>> באן מי 13, נחלת בנימין 107

אוזריה

למה כדאי:השילוב בין אוכל ים תיכוני מצוין לאווירה משוחררת ורועשת הופך את האוזריה כבר יותר מעשור לתופעה ייחודית – מסעדת שוק שהיא בדיוק כמו שאתם מדמיינים שמסעדת שוק צריכה להיות, פלוס הטמעה חכמה של מסורות אוכל בלקניות מהסביבה הקרובה.
מה טעים:כל מה שעולה על הגריל שווה את הצלחת שלכם, אבל מנות הסופלאקי הן כבר מתנה לחיך.
אווירה:חמארה ים תיכונית מדוקדקת עד הפרט האחרון.
>> אוזריה, מטלון 44

• אוכלים שותים
• לוינסקי
• שוק לוינסקי
• הקטן בלוינסקי
• אוזריה
• באן מי 13

בהתחשב בכמה שהוא לוקח חלק משמעותי בתפריט שלנו, העוף לא מקבל את הכבוד הראוי לו. תאוות הבשרים ששמורה לבקר והפאסון של הדגים לא קיימים אצלו, אבל מי שבאמת מבין את הפוטנציאל הענק של העוף ואשכרה יודע לשלב אותו עם רכיבים אחרים יכול להפוך את החלבון הבסיסי הזה למנת מלכים, על אחת כמה וכמה כשהיא מגיעה בתוך פחמימה הוגנת, ומספקת טייק קצת שונה על כריך העוף הקלאסי. היום אנחנו ממליצים לכם על שלושה כריכי עוף שעושים את זה אחרת, ומעיפים את העוף למחוזות שונים.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> הא לחמא טעימא: 15 בתי מאפה בתל אביב שפתוחים כרגיל בפסח

עוף בשנקין

למה כדאי:כי אהרוני הוא תו תקן שמוכיח את עצמו כבר עשרות שנים, והסיבוב עוף הנוכחי שעובר עליו ועל משפחתו מוציא ממנו, ומחומר הגלם הבסיסי הזה, את הטוב ביותר. נכון, יש את הקריספי צ'יקן הנפלא שלו גם, אבל הכריך הבאמת מיוחד מסתתר במעדניית העוף שלוקחת את הרוטיסרי צ'יקן בזיגוג אסייתי הנהדר שלו, ומקפיצה את טעמו.
מה טעים:סנדוויץ' סלט עוף אסייתי, שמפרק את העוף של אהרוני לתוך לחם פרנה מצוין שמלא גם ב(קחו נשימה): קולורבי, בצל ירוק, כוסברה, מיונז, סרירצ'ה, שמן צ'ילי, סויה כהה ובהירה, דבש, שום, ג'ינג'ר וקריספי שאלוט ברוטב פיקנטי-חריף. חגיגה לחושי הטעם.
אווירה:דופקים כריך ענק בלב שנקין כמו מלכי העיר, מה רע?
>> עוף בשנקין, שינקין 55

באן מי 13

למה כדאי: כי הוויאטנמיים הבינו משהו ממש מיוחד על מילוי של כריך, מרגע שפגשו את הבגט הצרפתי, ויצרו מנה שמשבשת את כל מה שידעתם על מוקפץ בבגט. המקום הקטן הזה בשוק לוינסקי מכין גרסה כל כך פשוטה ומדויקת של הבאן מי עד שהיא מוציאה מהעוף טעימים שאפילו הוא לא ידע שיש לו.
מה טעים:זה היתרון במקומות שמכינים רק מנה אחת מרכזית – לא צריך להתלבט. קחו באן מי עוף ולא תתחרטו על הרגע הזה לעולם.
אווירה:אם תתגנבו לחצר האחורית, אז פינה שקטה וקסומה לביס חלומי.
>> באן מי 13, נחלת בנימין 107

סילי קיד

למה כדאי: כי בכל זאת, אי אפשר להתעלם מגל כריכי העוף המטוגן שפשט על העיר בשנים האחרונות. ואם כבר מטגנים את העוף, למה לא לעשות את זה בגרסה הקוריאנית – שזה אומר משוך ברוטב חריף-מתוק נפלא שמקפיץ את הפריכות לרמה חדשה.
מה טעים: מנת הסאול – פרגית בציפוי קריספי שמרוחה בגלייז קוראני חריף-מתוק עם איולי לימוני, מלפפון חמוץ וקולסלאו – מנה כל כך טעימה וחריפה שכל מה שתצליחו להגיד אחריה זה "'קים ג'ונג' איל", כי הפה שלהם יהיה לוהט.
אווירה: בתל אביב, קליפורניה או סאול, כולם מזיעים באותה הצורה.
>> סילי קיד, יונה הנביא 48

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• כריך
• עוף
• ישראל אהרוני
• באן מי 13

>> נועם אקוטונס הוא זמר-יוצר ומפיק שחי ובועט בתל אביב כבר עשרים שנה. אם הוא נראה לכם מוכר, אולי זה מעשרות הפרסומות ששיחק בהן לאורך השנים. "ילד 95 – שירים מהמחברת הראשונה" הוא ה-EP החדש שלו, פרויקט נוסטלגי ייחודי שבו הוא חוזר אחורה לשנת 95' ולשירים שכתב והלחין בהיותו חייל, שירים שנוצרו בימי התום שלפני האסונות שהכו במדינה, ובהקבלה בין האישי והלאומי כשפרידה כואבת מאהבה מתרחשת על רקע אובדן התמימות הסופי של ישראל בליל רצח רבין.אתם יכולים (וצריכים!) להאזין לו כאן בכל הפלטפורמות.

>> המקום הכי סודי ושדרה להרגיש בה בת 14 // העיר של לוטוס אתרוג
>> אופוריה בשדרה וקסם של ארמון בוכרי // העיר של ג'וליה פרמנטו-צייזלר

1. באן מי 13

אחד המקומות הכי אהובים עליי לאכול בהם הוא באן מי 13 בשוק לוינסקי. אני מגיע למקום לפחות פעם בשבוע ותמיד תמיד מזמין את אותה מנה: חצי כריך וייטנאמי עם עוף, וכוס גדולה של תה קר לצידו תוצרת בית. לא תה בבקבוק. את הכריך הם מכינים במקום עם הממרח הזה שלהם והתיבול וזה בפירוש הדבר הכי נפלא שיצא לי לטעום. אני הרבה פעמים אשכרה מוותר על חומוס או מנה שווארמה (שאני מאד אוהב) רק כדי לאכול שוב מהכריך הוויטנאמי. יש בו משהו מרגיע, הרמוני כמעט מנחם. זה בפירוש אוכל מנחם. ובנוסף אתה לא מרגיש שזה חונק אותך. מעולם לא חשתי ככה כלפי סנדוויץ' לא בארץ ולא בחו"ל, ואני עוד מגיע ממשפחה צרפתית שאוהבת אוכל טוב.
נחלת בנימין 107

2. חוף העלייה

המקום התגלה לי במלוא הדרו רק בזמן הקורונה. ידידה שלי גלית המוזיקאית ואני נהגנו אז לרכוב על אופניים מאזור פלורנטין עד לשם כסוג של ספורט, כי זה גם הדבר היחיד שהיה מותר לצאת בשבילו מהבית בלי שיעצור אותך שוטר או משהו. אני זוכר שכשהיה חם אפילו נהגנו להיכנס למים לטבילה קצרה. להבדיל מחופים אחרים בתל אביב, החוף הספציפי הזה אף פעם לא מרגיש עמוס מדי או מסחרי מדי, גם לא היום, חוץ אולי מבשבתות. יש לי פינה חמה בלב אליו למרות החשד הכבד שבמים מתרוצצים דגים שנושכים לך את התחת ללא רחם.

3. רחבת הסינמטק

מאז שהייתי ילד ואבא שלי נהג לקחת אותי לתל אביב לראות יחד סרט בסינמטק (כן, אני יודע, על זה יהיו שיאמרו ילדות עשוקה), התאהבתי ברחבה הזאת של הסינמטק ונשבעתי שיום אחד כשאעבור לגור בתל אביב זה יהיה המקום הקבוע שלי. ואכן כך היה. כשעברתי לעיר בשנת 99', גרתי בדירה סטודיו באבן גבירול שהייתה ממוקמת קרוב יחסית לסינמטק. בשבתות אהבתי מאד ללכת לשם, לשבת ולעשן סיגריה עם או בלי קפה. גם כיום, כשעברתי לגור רחוק יותר, אני עדיין מגיע מדי פעם לסינמטק, בעיקר בשבת, לראות סרט טוב ואז אחר כך מתיישב ברחבה (ששינתה את פניה לא מעט), שותה קפה ומתמלא במחשבות.

הזיכרון הכי יפה שלי היה כשיצאתי מהסרט "מולן רוז'", ואחרי יצאה מהקולנוע בחורה יפהפיה עם מבט רציני וחודר. היא התיישבה על ספסל ברחבה לא רחוק ממני והחלפנו מבטים. נראה היה שלשנינו הייתה חווית צפייה חזקה מאד. זה היה רגע כל כך מיוחד וקסום שלא רציתי להרוס אותו באקט בנאלי כמו לבקש את הטלפון שלה. זיכרון אחר היה כשצפיתי שם ב"אדום" של קישלובסקי, שנשאר איתי בראש עוד שנים אחר כך. עד היום אני יכול לזמזם את נעימת הנושא של הסרט אפילו באמצע הלילה מתוך שינה.

4. א לה רמפה

מכל המקומות והמסעדות בעיר שביליתי בהם לאורך השנים – ויש אולי עשרות כאלה אם לא מאות – אין מקום אחד שתפס אותי ביג כמו הפאב/ביסטרו הנהדר הזה. בדיעבד גיליתי שזה מקום מפגש אהוב על מעט היפסטרים מזוקנים וכבדי ראש. מה אני אוהב בא לה רמפה? שהם תמיד נחמדים ואדיבים, שהאוכל תמיד טוב ומזמין, ושכיף לדבר שם בלי להילחם במערכות סאונד מאסיביות. תמיד יתנו לך תחושה שאתה בבית או לפחות במקום שהלב שלו במקום הנכון. לא מעט בחורות סחבתי לשם וחלקן נשארו איתי רק בזכות הפולנטה האגדית או הממליגה פרמז'ן שיכולה לגרום גם למתים לקום לתחייה. פעם חגגתי שם יומולדת עם חברים וזה היה אחד מהטובים שהיו לי. הבירה זרמה כמו מים, המים זרמו כמו סמים ובתום הערב מצאתי את עצמי מוטל על הכביש שמח וטוב לב חבוק בין זרועותיה של עלמת חן.
העמל 21

5. הבארבי

לאורך השנים הופעתי כמה וכמה פעמים בבארבי הישן ותמיד התקבלתי בזרועות פתוחות על ידי שאול, הבעלים האגדי, גם כשלא הייתי מצליח להביא הרבה קהל או כשחלק מהשירים המחאתיים שלי בתחילת הדרך גרמו לאנשים בקהל לנטוש את המקום בעצבים. כשהבארבי עבר למשכנו החדש הייתי סקרן לאללה לראות מה עשו שם והתלבטתי לאיזו הופעה ללכת. בדיוק כרמלה גרוס ואגנר התאחדו למופע ה-30 שנה לאלבום הראשון ולא היה עוד מקום לשאלות. קבעתי עם ידידה שלי הדס ועם עידו האחיין שלי בן ה-21 ותפסנו מקומות בשורות הראשונות, אשכרה לראות את הלבן בעיניים של ערן צור. זו הייתה הופעה בלתי נשכחת שזרקה אותי בטיל לימי הנעורים שלי, כשלמדתי לנגן בפעם הראשונה את "עלבון" או את "רטוב וחם". אגב, האחיין שלי הדהים את כולנו כשהכיר את המילים של כל השירים (מאיפה הוא יודע את זה לעזאזל?) ולכולנו היה ערב מתוק ונעים שהגיע זמן לא רב אחרי שפרצה המלחמה ונתן לכולנו רגע קל של אסקפיזם טהור.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני לא גר בפלורנטין אבל מסתובב בה לא מעט, והצחנה בחלק מהרחובות הקטנים של השכונה – בעיקר בקישון ובנבנישתי – זו מכה שאין לתאר. בעיקר ריח חזק של שתן, אבל לא רק. כזה שגורם לך להצטער שאתה לא תתרן. העירייה חייבת לעשות משהו בנידון חוץ מלאשר שם תמ"א מבוקר עד ערב.

עוד תופעה שלדעתי מסוכנת מאד ועוד עשויה להיגמר באסון היא הכמות הבלתי רגילה של הומלסים שמסתובבים בצמתים מרומזרים ומבקשים נדבות. אין לי חלילה משהו נגדם. החיים לא היטיבו עמם. אבל החבר'ה האלה מתפרצים לך בהפתעה לתוך נתיב הנסיעה כשלפעמים אתה מתקרב לרמזור במהירות. אני מת מפחד שיום אחד אדרוס מישהו בטעות. חשבתי לכתוב על זה באיזה עמוד דעות או בפייס, אבל זה כבר לא מסתכם בצומת אחד אלא נוכח כמעט בכל צומת ראשי. לאחרונה ראיתי שהם גם התחילו לעבוד בקבוצות של 3-2 אנשים ומתחלפים ביניהם. העירייה כהרגלה תתנער מאחריות ותאמר שזו בעיה של המשטרה, אך נדמה לי שכשהעירייה רוצה היא יודעת לאכוף טוב מאוד, כמו למשל בקנסות שהם מחלקים למי שרק העז לזלוג לרגע לנתיב של תחב"צ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאוד נהניתי מהסרט התיעודי של ציפי ביידר על ריקי גל, "נערת רוק", שהוקרן בסינמטק (אפרופו) בנוכחות הכוכבת ושלל סלבז מזדמנים ודוכנים עמוסים בנשנושים. זה סרט אישי וכן בצורה בלתי רגילה. ריקי שיחקה אותה בדוקו הזה וגרמה לי לאהוב אותה עוד יותר. היא הראתה לעולם איך בגיל 75 אוטוטו, היא בועטת, חריפה ורלוונטית יותר מהרבה כוכבות אינסטנט של תוכניות הריאליטי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
יש את השיר הזה "Wonderful Life" של בלאק מהאייטיז. רוב חיי הוא קצת חלף לי ליד האוזן גם אם נהניתי ממנו. מאז שבעה באוקטובר אני שומע אותו אחרת לגמרי. נסעתי איזה לילה והוא התנגן ברדיו, ואני פשוט קפאתי במקום ורק רציתי לשמוע אותו שוב ושוב, אז עברתי לספוטיפיי והמשכתי להאזין לו עד שהגעתי הביתה. בלאק כבר לא איתנו, אבל אם היה חי הייתי מספר לו שהוא הצליח לגרום לי לבכות עם השיר הזה שלו למשך לילה שלם דמעות של ריפוי ושל נחמה. והוא אפילו לא התכוון.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור לתמיכה נפשית או תקשורת עם אנשים במצוקה. יש לי ידידה שסיימה לא מזמן הכשרה של חצי שנה רק כדי להתחיל להתנדב בער"ן. זה נשגב בעיניי. הלוואי והיה לי זמן לזה גם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יהודית רביץ. חד משמעית. פעם הייתי רואה אותה מטיילת המון עם הכלב.ה בשדרות רוטשילד ותמיד רציתי לומר לה משהו מחמם לב אבל התביישתי. שלא לדבר על מילה טובה. האמת… יש לי גם חיבור אישי אליה – אחיה, יעקב, היה המורה שלי לגיטרה כשלמדתי בתיכון בנעוריי בבאר שבע. על כל פנים, היא הצליחה פחות או יותר להתגבר על פחד הבמה שלה וחזרה סוף סוף להופיע וריגשה ושימחה כל כך הרבה אנשים… אין ראויה ממנה לפירגון ולחיבוק אמיץ.

5. מה יהיה?
כמו תמיד. אדוות וגלים. לפעמים הם גבוהים ומפחידים ולפעמים רדודים ולא מזיקים. אנחנו כרגע בתקופה של גלים גבוהים ומסוכנים במיוחד. הם יחלפו ואת מקומם יתפסו גלים נמוכים יותר ויותר עד שנגיע לחוף מבטחים. איזו צורה תהיה לו? לאלוהים – אם הוא קיים – יש את הידע והיכולת לספר. כדאי לשאול אותו.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• בארבי
• אה לה רמפה
• סינמטק תל אביב
• חוף העלייה
• באן מי 13