Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מריחואנה, שמוכרת גם כגראס, וחשיש הם סמים שמיוצרים מצמח הקנאביס. כולנו מכירים את הפרח הירוק אבל איך בעצם הוא משפיע על המוח האנושי?
הקנאביס מכיל מעל ל-400 תרכובות שונות, מתוכן כ-100 נקראות בשם הכולל "קנבואידים". למרות שבני אדם משתמשים בקנאביס כבר מאות שנים, רק בשנות ה-60 בודדו שני החומרים הפעילים העיקריים בקנאביס על ידי שני חוקרים ישראלים – פרופ' רפאל משולם ופרופ' יחיאל גאוני. החומר העיקרי שמשפיע על המוח ולכן גורם לאפקטים המהנים של הסם, נקרא THC.
מה THC עושה במוח?
כאשר THC מגיע למוח, הוא נקשר לקולטנים ייחודיים שנמצאים על גבי תאי העצב (המוכרים גם בשם נוירונים), הנקראים קולטנים קנבואידים. ביום-יום, הקולטנים הללו מגיבים לא לTHC אלא לחומרים שנקראים אנדוקנבואידים – שהגוף שלנו מייצר באופן טבעי. ריכוז הTHC בקנאביס גדול משמעותית מזה של האנדוקנבואידים, כך שהוא מגביר משמעותית את פעילות מערכת זו. הקולטנים הקנבואידים נמצאים באזורים נרחבים של מערכת העצבים. כך למשל, קולטנים שנמצאים בעצבים שחשים כאב, גורמים לכך שTHC מפחית את העברת התחושה למוח, ומשכך כאב. קולטנים באזור גרעיני הבסיס והמוח הקטן, שאחראים על בקרת תנועה, גורמים לירידה בקואורדינציה ולקשיים תנועתיים (ולכן הופכים את הקנאביס למסוכן מאוד לנהיגה). קולטנים באונות הקדמיות גורמים לירידה ביכולות לתכנן משימות, לקבל החלטות, ולפתור בעיות. קולטנים באזור ההיפוקמפוס, אזור במוח שחיוני לקידוד זיכרון, גורמים לנו לזכור פחות תחת השפעת הסם. קולטנים באזור ההיפותלמוס, שמשחקים תפקיד בתחושת הרעב, גורמים להפחתת בחילה והעלאת תיאבון (מה שאתם כנראה מכירים כמאנצ'יז). קולטנים נוספים באזורים נרחבים במוח גורמים גם להפחתת חרדה, תגובות איטיות יותר, ושינויים תפיסתיים. לדוגמא, צבעים הופכים לבהירים יותר ותפיסת הזמן מתעוותת. במינונים גבוהים, ההשפעות על המוח עשויות להפוך ללא נעימות, ולכלול חרדה, פאניקה והזיות סיוטיות – כל זה כתוצאה משיבוש הפעילות הרגילה של תאי העצב.
צילום: Shutterstock
בנוסף לכל אלו, THC משפיע על מערכת מוח נוספת וחשובה ביותר – מערכת הגמול, שמפרישה את אחד הנוירוטנסמיטורים (השליחים העצביים) המפורסמים ביותר – הדופמין. תפקידה של מערכת הגמול פשוט – בכל פעם שאנו עושים משהו שטוב לנו, היא גורמת לתחושת הנאה, כך שנחזור עליו בעתיד – בין אם מדובר בסקס, או באכילת מזון עשיר בסוכר (ולכן באנרגיה). THC, כמו סמים קלים וקשים אחרים (מקפאין ועד הרואין), משפיע על מערכת הגמול של המוח וגורם לשחרור מוגבר של דופמין. אותה השפעה אחראית לתחושת האופוריה וה"היי" של הסם, אך גם על הנטיה להתמכר אליו. בין ה"היי" של מערכת הגמול והרוגע שמושרה בשאר המוח – קל להבין מדוע קשה לעמוד בפני הקנאביס.
מלבד המוח, קולטנים קנבואידים שנמצאים באזורים אחרים בגוף מסבירים את ההשפעות הגופניות של הקאנביס. ההשפעות, כפי שאולי יצא לכם לחוות בעצמכם, מגוונות: מעלייה בקצב הלב, הרחבת כלי הדם ותנודות בלחץ הדם, דרך יובש בפה, הרפיית שרירים, תחושת חום או קור בידיים ובכפות הרגליים, הפחתת הלחץ התוך-עיני ואדמומיות בעיניים. אך למרות שהתחושות הללו עלולות להיות לא נעימות, קנאביס משפיע על מערכות גוף אלו משמעותית פחות מסמים אחרים, ולכן הסיכוי לסבול ממנת יתר קלוש עד כדי לא קיים.
צילום: Shutterstock
מה בנוגע להשפעות לטווח הארוך? למרות שמחקרים רבים נעשו בנושא, עדיין לא ברור עד כמה צריכה של מריחואנה גורמת לנזקים בלתי הפיכים למוח בטווח הארוך. מחקרים הראו, שלמשתמשים כבדים בקנאביס יש ירידה ביכולות השכליות, אבל המחקרים הללו מתקשים לבסס סיבה ותוצאה – האם הקנאביס הוא זה שגורם לירידה ביכולות השכליות, או שאנשים עם יכולות שכליות נמוכות נוטים יותר לצריכת קנאביס? בנוסף, קשה במחקרים מהסוג הזה, לנטרל את ההשפעה של סמים נוספים, להעריך נכונה את גיל תחילת השימוש ואת כמות השימוש, וכן לסווג את ההשפעה לסוגים שונים של קנאביס. מסיבות אלו, כיום אין עדויות חד-משמעיות להשפעה בלתי-הפיכה של צריכת קנאביס על הפעילות המוחית. למרות זאת, כן נמצאו עדויות חותכות להשפעה המזיקה של קנאביס על המוח בקרב אנשים שהחלו לצרוך אותו בגיל צעיר, בזמן שהמוח עדיין מתפתח. מחקר אחד, למשל, מצא שאנשים שהחלו לעשן בגיל צעיר חוו התדרדרות שכלית בין גיל 13 (לפני שהחלו להשתמש בסם) עד לגיל 38, ואף איבדו בממוצע 8 נקודות IQ, כאשר היכולות לא חזרו במלואן באלו שנגמלו מהסם. מחקרים אחרים הראו כי אנשים שהחלו לצרוך קנאביס בגיל ההתבגרות לקו בירידה בסיבי המוח, האחראים לקישוריות בין אזורי מוח שונים, בעיקר באזורים שקשורים לעיבוד מידע, זיכרון ולמידה.
קנאביס והפרעות נפשיות הקשר בין צריכת קנאביס להפרעות נפשיות שונות הוא סוגיה משמעותית ומסקרנת: צריכת קנאביס מופיעה בשכיחות גבוהה אצל הסובלים מהפרעות נפשיות שונות, כגון דיכאון, סכיזופרניה ומאניה-דפרסיה והפרעות חרדה ואישיות. אבל גם כאן, כמו במקרים הקודמים, קשה לקבוע סובב ומסובב: האם הקנאביס מגביר את הסיכוי להתפרצות ההפרעות? או שמא הלוקים בהם יותר נוטים לצרוך את הסם? ד"ר שאול לב-רן, פסיכיאטר מהמרכז הרפואי לב השרון ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה פה באוניברסיטה, חוקר בדיוק את הנושאים הללו. ממחקריו עולה שצרכני קנאביס (גם יומיומיים) אינם נמצאים בקבוצת סיכון לפיתוח דיכאון. יחד עם זאת, לאנשים השרויים בדיכאון יש יותר סיכוי להתחיל לצרוך קנאביס, אולי כסוג של "טיפול עצמי". לצערנו, מחקרי המשך הראו כי סוג זה של "טיפול עצמי" אינו יעיל במיוחד להפחתת תסמיני הדיכאון.
צילום: אימג'בנק / Getty Images
בשאלה על הקשר בין עישון קנאביס לבין התפרצות של סכיזופרניה מצטיירת תמונה עוד יותר מורכבת. בעוד שמחקרים מהשנים האחרונות מראים כי עישון קנאביס עלול להוות זרז להתפרצות של סכיזופרניה, נראה כי סיכון זה קיים בעיקר, אם לא רק, אצל אלו שיש להם נטייה גנטית להתפתחות המחלה. כך עולה בין היתר ממחקר חדש שפורסם באפריל האחרון ונערך על ידי מספר חוקרים ישראלים, וביניהם פרופ' דני אופן, ד"ר רן ברזילי ופרופ' אינה סלוצקי מהפקולטה לרפואה. ד"ר לב-רן מצביע על מורכבות נוספת: "אמנם שימוש בקנאביס מביא להכפלה של הסיכון ללקות בסכיזופרניה מכ1% מהאוכלוסייה לכ2% ממנה, אך ברמת בריאות הציבור, הרוב המכריע של צרכני הקנביס לא יפתח הפרעות אלו. כמובן שעבור מי שלוקה בסכיזופרניה מדובר בפגיעה קשה מאוד לו ולמשפחתו – כבכל מחלה, כל אחד מאיתנו הוא 100%". בשורה התחתונה, נדמה כי המדע עדיין מתקשה לספק לנו תמונה מלאה על הסיכונים וההשלכות של עישון מריחואנה. אמנם ברור שלמריחואנה יש אפקטים שליליים על הגוף והמוח שלכם, אבל מצד שני, גם ברור שהם פחות גרועים מאפקטים של סמים אחרים. אפילו אם בעתיד התמונה המדעית תהיה יותר מלאה, בלאו הכי המדע לא יכול להכריע האם כדאי לנו לעשן או לא. את ההחלטה הסופית – נצטרך להשאיר בידיים שמגלגלות את הג'וינט.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה חושב סגן ראש עיריית ירושלים על האלימות כלפי צרכני המריחואנה?
סגן ראש עיריית ירושלים, מחזיק תיקי מרכז העיר והתרבות בעירייה, והמקבילה הירושלמית של אסף זמיר, מדבר על מקרי האלימות הקשים שחוו מעשני סמים קלים בירושלים בתקופה האחרונה
אהלן עופר ברקוביץ'. בשבועיים האחרונים היו שלושה מקרים שבהם המשטרה בעיר עצרה באלימות מוגזמת בליינים שעישנו ג'וינט – בפאבים הסירא והתקליט, ובגן התות בנחלאות. אנשים סיפרו ששוטרים דפקו להם אגרופים לפנים ועיכבו אותם ללילה. מה אתה אומר על זה?
"המשטרה בירושלים מתמודדת עם אתגר ביטחוני אדיר ולכן אלה ימים שבהם אני קודם כל רוצה לחזק את המשטרה. מה שכן, ענייני הסמים נראים לי פחותים בחשיבותם לעומת העניינים הביטחוניים. יצא לי לדבר על המקרים האלה עם מפקד המשטרה בעיר, צ'יקו אדרי, ואמרתי לו שהופעלה שם אלימות לא סבירה, ושדווקא בעת הזו אני מצפה מהמשטרה להתנהג עם העסקים והבליינים ברגישות, כי גם הם סובלים עכשיו".
[tmwdfpad]
אתה חושב שמפני שהשוטרים מטפלים בדקירות כל היום ויורים בדוקרים כל שני וחמישי, הם התרגלו להיות אגרסיביים ומתנהגים ככה גם לסטלנים?
"אני לא חושב שאותם שוטרים שמטפלים בדקירות הם אלה שעצרו את המעשנים. בדקתי והשוטרים שעצרו אנשים בפאבים לא היו מתחנת מרכז העיר בכלל".
יש לך דיבור עם צ'יקו אדרי לא מהיום. אתה לא יכול לבקש ממנו, בקטע לא פורמלי, שיעזוב את הפאבים וייתן לאנשים לדפוק שאכטות בשקט?
"אתה שואל אוף רקורד?".
ג'וינט. צילום: אימג'בנק / Getty Images
לא. אני שואל לגבי הדיבור האוף רקורדי שלך עם אדרי.
"שמע, זה לא עובד ככה, אני לא יכול להגיד לו מה לעשות. אני מנסה להעביר להם את רוח העירייה, אבל צריך לזכור שהם לא עובדים אצלי ואני לא יכול לבקש מצ'יקו לא לאכוף את החוק. אני איש חוק ולא יכול לבוא לשוטר מס' 1 בעיר ולהגיד לו דברים כאלה".
העסקים במרכז העיר נדפקו מהאינתיפאדה? בפעם האחרונה שהסתובבתי ראיתי פאבים מלאים.
"זה מצב מורכב. יש משבר ועסקים נסגרים, אבל אנשים עדיין יוצאים והפאבים באמת מלאים, לפחות ממה שאני רואה, ודוגרי אני יוצא פחות מאסף זמיר. יש יותר פגיעה בעסקים במהלך היום מאשר בלילה, ולאו דווקא באזור מרכז העיר. בכל זאת היינו צריכים 70 מיליון ש"ח מהממשלה בשביל לעזור לעסקים שהמצב מזיק להם".
מי שהפך לכוכב מהמצב הוא ניר ברקת ואומרים שהוא מכוון לראשות הממשלה. אתה בעד?
"(צועק לעוזר שלו) תומר, טיים אאוט שואלים מה אני חושב על ברקת. מה להגיד? יש לי ביקורת על זה שמתחילים מהלכים בזמן תפקיד. לניר יש מניות בשינוי שעבר על ירושלים בשנים האחרונות. הוא פוליטיקאי שפועל לפי אינטרס ערכי, והוא בסך הכל אינטליגנט. יש לי השגות על המנהיגות שלו ועל היכולת שלו לשתף פעולה עם גורמים נוספים".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האם מתקרב היום בו יפסיקו השוטרים לחפש מעשני מריחואנה? ח"כ ינון מגל פרסם היום כי לאחר שנפגש עם מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, עדכן אותו האחרון כי בכוונתו להקים צוות ייחודי לבחינה מחודשת של מדיניות המשטרה כלפי עבירות שימוש בקנביס. בימים הקרובים צפוי דנינו לפנות לניצב מני יצהר, המכהן כראש אגף החקירות והמודיעין, כדי שיבחן בנוסף את נושא המריחואנה הרפואית במסגרת המהלך ולצד הצוות היעודי.
ח"כ מגל, אשר התראיין בשבוע שעבר לכתבה בנושאבמסגרתגליון מיוחד של Time Outשהוקדש לאי הפללה ולגליזציה, פרסם גם בעמוד הפייסבוק שלו כי "דנינו מבין שהמצב כפי שהוא כיום לא יכול להמשך, ולאחר שלצוות יהיו מסקנות הוא יציג אותן בכנסת במסגרת המתאימה". במסגרת הכתבה אמר מגל כי כאשר פנה לראשונה כדי לדון בנושא עם דנינו, "הוא היה לגמרי בעניין: להבדיל בין אנשים שומרי חוק לבין עבריינים וסוחרים. לא הולכים בשלב הראשון על לגליזציה וגם לא על אי הפללה מלאה אלא על אי הפללה עם סייגים".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם יש אמת בקלישאה שלפיה ״שלום עושים עם אויבים״, אז כנראה שיוחנן דנינו, מפכ״ל משטרת ישראל, פתוח למשא ומתן לקראת הפסקת אש, ואולי אפילו הסכם שלום – שני אלו יקרו כבר אחרי הקנדציה שלו. כנראה שגם לשוטר מספר 1 נמאס ממלחמה חסרת תכלית בסמים, שהקורבנות המרכזיים שלה הם אזרחים שמופללים על שטויות, שלא לדבר על הכסף שנשפך במאבק המיותר הזה, כשחרף ההפחדות מספר המעשנים ממשיך לגדול. יש הרבה חוקים שעוברים עליהם, מעטים הם החוקים שזוכים לזלזול כמו חוק פקודת הסמים המסוכנים שכולל בתוכו, ובכן, סמים שאינם מסוכנים; סמים שהסכנה היחידה בהם היא להיתפס בשימוש ובאחזקה שלהם ולהיות מקוטלג כעבריין במקרה הרע, או לאכול המון במבה במקרה הסביר.
גם אם המניעים של דנינו מאחורי ההתבטאויות האחרונות אינם טהורים לחלוטין ומדובר בניסיון להסיט את האש ממוקדים אחרים הנוגעים לפעילותה של המשטרה, אסור לתת למומנטום הזה לחלוף. אמנם עד כה פיו ולבו לא היו שווים – שכן כבר לפני שנתיים הוא אמר ״לא מעניין אותי מי שמגלגל ג'וינט במרפסת״ ובכל זאת מעצרים המשיכו להתבצע ותיקים פליליים המשיכו להיפתח – אבל ייתכן שבשלב הזה הוא באמת מדבר מרחשי לבו. אולי הוא הבין שהגוף שהוא אמון על פיקודו עשה טעויות, ואולי הוא חולם על זה שעוד רגע, כשייצא לפנסיה, יוכל לגלגל ג׳וינט על המרפסת בלי שלובשי מדים יתחקו אחר הריח ויבואו להציק לו.
חלק משמעותי בשיח הציבורי על קנאביס וצריכתו, שנמצא בשיא פריחתו בימים האחרונים, עוסק בתחום הקנאביס הרפואי. מבלי לדחוק אותו לשוליים – מקומו בהחלט מרכזי – צריך להציב לצדו, במעמד שווה, גם את הצריכה למטרות הנאה. אין סיבה שמי שאינו זקוק לצמח כתרופה יסתתר מאחורי האמתלה הזו. אמנם נוח יותר להסוות את הרצונות שלנו בהצעות הגשה קלות לעיכול, אבל הגברת ההילוך במאבק לאי הפללה ולגליזציה חייבת לכלול בתוכה גם את האמת הפשוטה – אנחנו רוצים לצרוך קנאביס כי זה כיף, ולא פחות חשוב – בלתי מזיק, שלא לדבר על הכסף שייחסך כשתופסק האכיפה האינטנסיבית וההכנסות הנאות ממיסוי ושבירת השוק השחור. ישראל אוהבת לנפנף בחיי התרבות והפנאי שלה בקמפיינים שנועדו למשוך תיירים, בעוד מאזרחיה מצופה לשמור על תודעה ספרטנית – כיבוש, יוקר מחיה, פערים חברתיים ושסעים על בסיס אידיאולוגיה וגזענות – עם כל אלה כמעט לא נעים לדבר על התמסטלות למטרות הנאה. כמעט.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
