עצלים? כל התשובות כאן:
עושים סמי מסיבות? כך תישארו בחיים
[tmwdfpad]
אהלן עופר ברקוביץ'. בשבועיים האחרונים היו שלושה מקרים שבהם המשטרה בעיר עצרה באלימות מוגזמת בליינים שעישנו ג'וינט – בפאבים הסירא והתקליט, ובגן התות בנחלאות. אנשים סיפרו ששוטרים דפקו להם אגרופים לפנים ועיכבו אותם ללילה. מה אתה אומר על זה?
"המשטרה בירושלים מתמודדת עם אתגר ביטחוני אדיר ולכן אלה ימים שבהם אני קודם כל רוצה לחזק את המשטרה. מה שכן, ענייני הסמים נראים לי פחותים בחשיבותם לעומת העניינים הביטחוניים. יצא לי לדבר על המקרים האלה עם מפקד המשטרה בעיר, צ'יקו אדרי, ואמרתי לו שהופעלה שם אלימות לא סבירה, ושדווקא בעת הזו אני מצפה מהמשטרה להתנהג עם העסקים והבליינים ברגישות, כי גם הם סובלים עכשיו".
[tmwdfpad]
אתה חושב שמפני שהשוטרים מטפלים בדקירות כל היום ויורים בדוקרים כל שני וחמישי, הם התרגלו להיות אגרסיביים ומתנהגים ככה גם לסטלנים?
"אני לא חושב שאותם שוטרים שמטפלים בדקירות הם אלה שעצרו את המעשנים. בדקתי והשוטרים שעצרו אנשים בפאבים לא היו מתחנת מרכז העיר בכלל".
יש לך דיבור עם צ'יקו אדרי לא מהיום. אתה לא יכול לבקש ממנו, בקטע לא פורמלי, שיעזוב את הפאבים וייתן לאנשים לדפוק שאכטות בשקט?
"אתה שואל אוף רקורד?".
לא. אני שואל לגבי הדיבור האוף רקורדי שלך עם אדרי.
"שמע, זה לא עובד ככה, אני לא יכול להגיד לו מה לעשות. אני מנסה להעביר להם את רוח העירייה, אבל צריך לזכור שהם לא עובדים אצלי ואני לא יכול לבקש מצ'יקו לא לאכוף את החוק. אני איש חוק ולא יכול לבוא לשוטר מס' 1 בעיר ולהגיד לו דברים כאלה".
העסקים במרכז העיר נדפקו מהאינתיפאדה? בפעם האחרונה שהסתובבתי ראיתי פאבים מלאים.
"זה מצב מורכב. יש משבר ועסקים נסגרים, אבל אנשים עדיין יוצאים והפאבים באמת מלאים, לפחות ממה שאני רואה, ודוגרי אני יוצא פחות מאסף זמיר. יש יותר פגיעה בעסקים במהלך היום מאשר בלילה, ולאו דווקא באזור מרכז העיר. בכל זאת היינו צריכים 70 מיליון ש"ח מהממשלה בשביל לעזור לעסקים שהמצב מזיק להם".
מי שהפך לכוכב מהמצב הוא ניר ברקת ואומרים שהוא מכוון לראשות הממשלה. אתה בעד?
"(צועק לעוזר שלו) תומר, טיים אאוט שואלים מה אני חושב על ברקת. מה להגיד?
יש לי ביקורת על זה שמתחילים מהלכים בזמן תפקיד. לניר יש מניות בשינוי שעבר
על ירושלים בשנים האחרונות. הוא פוליטיקאי שפועל לפי אינטרס ערכי, והוא בסך
הכל אינטליגנט. יש לי השגות על המנהיגות שלו ועל היכולת שלו לשתף פעולה עם
גורמים נוספים".
האם מתקרב היום בו יפסיקו השוטרים לחפש מעשני מריחואנה? ח"כ ינון מגל פרסם היום כי לאחר שנפגש עם מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, עדכן אותו האחרון כי בכוונתו להקים צוות ייחודי לבחינה מחודשת של מדיניות המשטרה כלפי עבירות שימוש בקנביס. בימים הקרובים צפוי דנינו לפנות לניצב מני יצהר, המכהן כראש אגף החקירות והמודיעין, כדי שיבחן בנוסף את נושא המריחואנה הרפואית במסגרת המהלך ולצד הצוות היעודי.
ח"כ מגל, אשר התראיין בשבוע שעבר לכתבה בנושאבמסגרתגליון מיוחד של Time Outשהוקדש לאי הפללה ולגליזציה, פרסם גם בעמוד הפייסבוק שלו כי "דנינו מבין שהמצב כפי שהוא כיום לא יכול להמשך, ולאחר שלצוות יהיו מסקנות הוא יציג אותן בכנסת במסגרת המתאימה". במסגרת הכתבה אמר מגל כי כאשר פנה לראשונה כדי לדון בנושא עם דנינו, "הוא היה לגמרי בעניין: להבדיל בין אנשים שומרי חוק לבין עבריינים וסוחרים. לא הולכים בשלב הראשון על לגליזציה וגם לא על אי הפללה מלאה אלא על אי הפללה עם סייגים".
אם יש אמת בקלישאה שלפיה ״שלום עושים עם אויבים״, אז כנראה שיוחנן דנינו, מפכ״ל משטרת ישראל, פתוח למשא ומתן לקראת הפסקת אש, ואולי אפילו הסכם שלום – שני אלו יקרו כבר אחרי הקנדציה שלו. כנראה שגם לשוטר מספר 1 נמאס ממלחמה חסרת תכלית בסמים, שהקורבנות המרכזיים שלה הם אזרחים שמופללים על שטויות, שלא לדבר על הכסף שנשפך במאבק המיותר הזה, כשחרף ההפחדות מספר המעשנים ממשיך לגדול. יש הרבה חוקים שעוברים עליהם, מעטים הם החוקים שזוכים לזלזול כמו חוק פקודת הסמים המסוכנים שכולל בתוכו, ובכן, סמים שאינם מסוכנים; סמים שהסכנה היחידה בהם היא להיתפס בשימוש ובאחזקה שלהם ולהיות מקוטלג כעבריין במקרה הרע, או לאכול המון במבה במקרה הסביר.
גם אם המניעים של דנינו מאחורי ההתבטאויות האחרונות אינם טהורים לחלוטין ומדובר בניסיון להסיט את האש ממוקדים אחרים הנוגעים לפעילותה של המשטרה, אסור לתת למומנטום הזה לחלוף. אמנם עד כה פיו ולבו לא היו שווים – שכן כבר לפני שנתיים הוא אמר ״לא מעניין אותי מי שמגלגל ג'וינט במרפסת״ ובכל זאת מעצרים המשיכו להתבצע ותיקים פליליים המשיכו להיפתח – אבל ייתכן שבשלב הזה הוא באמת מדבר מרחשי לבו. אולי הוא הבין שהגוף שהוא אמון על פיקודו עשה טעויות, ואולי הוא חולם על זה שעוד רגע, כשייצא לפנסיה, יוכל לגלגל ג׳וינט על המרפסת בלי שלובשי מדים יתחקו אחר הריח ויבואו להציק לו.
חלק משמעותי בשיח הציבורי על קנאביס וצריכתו, שנמצא בשיא פריחתו בימים האחרונים, עוסק בתחום הקנאביס הרפואי. מבלי לדחוק אותו לשוליים – מקומו בהחלט מרכזי – צריך להציב לצדו, במעמד שווה, גם את הצריכה למטרות הנאה. אין סיבה שמי שאינו זקוק לצמח כתרופה יסתתר מאחורי האמתלה הזו. אמנם נוח יותר להסוות את הרצונות שלנו בהצעות הגשה קלות לעיכול, אבל הגברת ההילוך במאבק לאי הפללה ולגליזציה חייבת לכלול בתוכה גם את האמת הפשוטה – אנחנו רוצים לצרוך קנאביס כי זה כיף, ולא פחות חשוב – בלתי מזיק, שלא לדבר על הכסף שייחסך כשתופסק האכיפה האינטנסיבית וההכנסות הנאות ממיסוי ושבירת השוק השחור. ישראל אוהבת לנפנף בחיי התרבות והפנאי שלה בקמפיינים שנועדו למשוך תיירים, בעוד מאזרחיה מצופה לשמור על תודעה ספרטנית – כיבוש, יוקר מחיה, פערים חברתיים ושסעים על בסיס אידיאולוגיה וגזענות – עם כל אלה כמעט לא נעים לדבר על התמסטלות למטרות הנאה. כמעט.
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)