בפעם הראשונה שטרחתי לכתת את רגליי לסרף פארק שממוקם בפארק דרום, לא ציפיתי שארגיש במאליבו. אי אפשר שלא להתשאות נוכח בריכת הגלים המטורפת שב-SRF Park TLV, שבאמת גרמה לי לשאול 'לאן לעזאזל הגעתי?', בקטע הכי חיובי. מסביב חנות של בילבונג, מגוון אביזרי גלישה מקצועיים, מתחם וולנס רחב – ועכשיו גם מסעדה חדשה. מסעדת לוקאאוט, שממוקמת על גג המתחם המשקיף לגלים, היא באמת המרענן הכי לא צפוי של הקיץ.
>>חצי נחמה: מה הסיכוי שנחמה וחצי יחזרו בזכות גיוס המונים שכונתי?
>>העונה החמה: 3 מקומות חדשים שכבר מעכשיו נראה שיהפכו ללהיט

כדי להגיע למסעדת לוקאאוט תצטרכו לטפס קומה וחצי, ואז יחשף בפניכם נוף מרהיב שצופה לתוך לגונת בריכות הגלים רחבות הידיים – מה שמזכיר עיירת גולשים מהפנטת, ומשכיח לרגע שאנחנו בעצם בלחות של המזרח התיכון. המסעדה עונה על כל הקריטריונים שנדרשים ממסעדה בריזורט שכזה:סככות עצי במבוק, מלצרים שלבושים בגדי חוף נונשלנטיים, קוקטיילים צוננים, מנות ראשונות ונעימות וכל מה שנדרש לאווירת החופשה האולטימטיבית – ורק הים עצמו, נעדר. אבל מצד שני, זה אומר גם שאין חול, דביקות או ילדים מיוזעים, אבל יש חנייה בשפע. ואת האווירה ותחושת החופש אפשר כבר להרגיש מלמטה.

על הגג המדובר תפעל מסעדת הרופטופ, בשלב זה, במשך ארבעה ימים בשבוע. ישנם 130 מקומות ישיבה, כאשר כ-30 מהר ממוקמים על הבר, שמתפקד בתור מטבח פתוח ומאפשר הצצגה למעלליו של השף אורי לוי (שילה), שיחד עם יוצאי שילה נוספים אדם ברזילי קוצצים, מטגנים, מקפיצים ומפעילים סרוויס כהלכתו. מהמטבח הזה הם מוציאים מנות מעניינות וקלילות שמאופיינות בגודל קטן ובמחירים ממוצעים לז'אנר, והולמים את תוצת העונה והקלילות הנדרשת מהקיץ.

כך, למשל, זללנו סלט תאנים מתקתק וערב לחיך עם עלי חרדל, גבינת המאירי, אורגנו טרי ודבש (58 ש"ח), או טרטר אינטיאס עם במיה טריה, שעועית תאילנדית, נענע, כוסברה, ויניגרט וקשיו (72 ש"ח). עוד בגזרת הדגים הנאים אפשר למצוא קרפצ'יו של של דג ים עם שמן וואסבי, פאקוס, יוגורט, נענע, כוסברה, בצל, צ'ילי ושקדים (69 ש"ח).

המנות הן, כאמור, לא בדיוק עיקריות – יותר כמו מנות ראשונות מדויקות. גם ככה אנחנו באים למסעדות בעיקר עבורן. ישנהמנת באן עם בשר מפורק עם מיונז יפני, חסה לאליק ומלפפון חמוץ (32 ש"ח ליחידה) – מנה שמסגירה במידת מה את הרקורד של השף הראשי לוי באולמות אירועים – אך זה לא מוריד מהחן והטעם המדויק של המנה. תמצאו כאן גם גם רביולי כרישה עם מרווה, עלי לפת וחמאת לימון (72 ש"ח), ומנות שכיף לנשנש באווירה מקסיקנית, דוגמת תפוח אדמה מטוגן עם איולי צ'יפוטלה (36 ש"ח), טאקו עשבים עם פופקורן דג (52 ש"ח) או צלעות תירס חריפות באיולי מעושן, גבינת מנצג'ו וליים (52 ש"ח). במילים אחרות, פיוז'ן מהנה מהכל.

השאלה המתבקשת היא האם באמת שווה להגיע עד לשכונת כפר שלם בואכה הארגזים כדי לבלות ערב במסעדה, ובמקרה של לוקאאוט, התשובה היא בהחלט כן. זה מסוג הבילויים ששומרים לפעם בכמה זמן, אבל בסופו של דבר מדובר בנסיעה של כמה דקות ממרכז העיר, והאזור נגיש גם באוטובוסים. האווירה קלילה, האוכל טעים ומעניין, המחירים בגדר השפוי והאווירה בהחלט לא שגרתית. חוץ מזה, כמו שאמרה לי הברמנית שניסתה לשכנע אותי להגיע עם חברות בפעם הבאה, "באים לכאן מלא גולשים חתיכים". אמרתי מספיק.
סרף פארק, לבני איתן 30 תל אביב. ד'-ה' 17:00-00:00, ו' 12:00-19:00, ש' 12:00-00:00. להזמנות: 054-2774104

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• גלישה
• גגות

את זה שתל אביב היא עיר שלא מפסיקה להתחדש לרגע אנחנו כבר יודעים. אבל חדשות משמחות כאלה לא היו לנו כבר מזמן: מרכז ספורט ימי חדש, ועוד קהילתי. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

המרכז הקהילתי לספורט ימי ע"ש סיס ופיל וין נחנך ממש בימים אלה, והוא לא סתם מרכז, אלא המרכז קהילתי לספורט ימי הראשון בארץ ובעולם(!) שנמצא בבעלות עירונית. הוא שוכן במקום שבו שכן בעבר מבנה הדולפינריום, כחלק מהחזון העירוני ליצירת רצף הטיילות לאורך החוף התל אביבי – מהרצליה בצפון ועד לבת ים בדרום.בחלק הפונה אל החוף עתיד להיפתח בית קפה, והפרויקט כולו כולל גם פארק חופי והסדרת חוף שמיועד ספציפית לפעילות ספורטיבית ימית וחופית.

גולשים? חותרים? ספורטאים? מתחילים? מקצוענים? המקום הזה נועד בדיוק בשבילכם. גם אם אתם תלמידי ותלמידות בתי ספר בעיר (או הורים של כאלה), ואפילו אם אתם בעלי מוגבלויות. כי הים הוא הרי של כולנו, אז למה שפעילויות הספורט הימי לא יהיו? גם מבחינת המחירים חשבו פה על הכל: המרכז יופעל באמצעות הרשות העירונית לספורט במחירים השווים לכל נפש, וניתן יהיה למצוא בו גם שטחים לאחסנת ציוד לגלישה ימית וכיתותלימוד בהן יילמדו שיעורי גלישה.

בשטח הפארק הסמוך למרכז דאגו לנו גם למתקן פעילות חדש לסקייטרים עם קארבר-פארק ופאמפ-טראק בשטח של כ-3.5 דונם. מי שיותר בעניין של להתאוורר על הבריזה או לנשום את הים יוכל ליהנות משבילי הולכי רגל, 29 ספסלי ישיבה, 34 מושבי רביצה, 5 מערכות ישיבת בר, 13 שמשיות ומפרשי הצללה, מתקני משחקיםו-75 עצים שיום אחד יתנו צל. מעל לטיילת נבנתה מרפסת רחבה שמשמשת כנקודת תצפית לים ולחוף החדש, כולל פרגולה בשטח של כ-1,200 מ"ר.

בעירייה ממליצים לנצל את הפינה הזאת לתרגול יוגה ודייטים רומנטיים. אנחנו ממליצים להצטייד במובן מאליו:בקבוק יין של פורטה 6 – בין אם באתם לגלוש, לחתור, להתאמן על פעלולים בסקייטבורד או לבלות זמן איכות עם בן/בת הזוג. את היין כמובן רק אחרי הפעילות הספורטיבית, אבל כמו שכולנו יודעים – אין כמו איזו כוס יין עם נוף לים כדי להפוך את היום שלכם ל*ממש* טוב.

מרכז הספורט הימי החדש, להשיג בחוף הדולפינריום, ת"א

לאתר Porta 6;מידע על היין באתר שקד

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• ❤ תל אביב
• חופי ים בתל אביב
• חופים בתל אביב
• ספורט ימי
• גלישה
• הדולפינריום
• חוף הדולפינריום

>> נאור נרקיס, רמת גני במקור, עבר לתל אביב בגיל 21 ומתגורר בנווה צדק עם בן הזוג (הראל). מייסד חברת "תוכניסט" לניהול קהילות דיגיטליות ומשקיע את עיקר פעילותו ב"ישראל נאורה", התנועה שייסד ומטרתה היא "הפרדת דת ממזומן והפרדת כת ממדינה". והוא מסביר: "הערכים הליברליים והנאורים של ישראל מצויים תחת איום, יומיומי, כולם מרגישים את זה. זו המשימה שלי. הקמתי את התנועה מיד אחרי בחירות 2022, ומאז חילקנו סמארטפונים לאלפי חרדים, סיכמנו עבורם את לימודי הליבה במתמטיקה, חשפתי פרשיית הון שחור גדולה במגזר החרדי ולאחרונה אפילו השקתי חוף נטוריסטים (נודיסטים במילה יותר יפה) אחרי שעות הפעילות של החוף המופרד".

1. ליד הדולפינריום

חולה על הקארבר שלי. גיליתי את זה לפני 4 שנים ומאז אני לגמרי מכור. התפתחה קהילה ממש כיפית של אנשים שבאים כל יום אחר הצהריים ליד הדולפינריום ועושים תרגילים. אני יותר ונילה בכל מה שקשור לקארבר ולא לוקח סיכונים מיותרים (בכל זאת, עתיד הציבור הנאור על כתפיי וברכיי) אבל זה בהחלט אחד המקומות האהובים עליי בעיר. בעיקר באמצע השבוע אחר הצהריים, לא בסופי שבוע שאי אפשר לזוז משם מרוב הסחיאדה של הורים עם עגלות.

2. סוהו האוס

אני ובן הזוג שלי (הראל, כפרעליו) ממש אוהבים ללכת לסוהוהאוס. מתנחלים שם חצי יום עם הלפטופ, קופצים באמצע בחשאי לפשפשים כדי לקנות סמבוסק ולא להיטחן במחירי האוכל ההיסטריים שם, ואז קופצים לשכשך בבריכה וחוזרים לעבוד. אפשר לבלות ככה ימים שלמים. זה גם המקום שלי לכל הפגישות העסקיות, ולמזימות הפוליטיות שאני רוקם במטרה להפוך את ישראל לליברלית יותר.יפת 27

3. האופניים שלי

אופניים זה כלי התחבורה העיקרי שלי מגיל 6. אין לי בכלל רכב, ואני תמיד מעדיף אופניים לכל מקום. אני מהאנשים האלה שמתרגשים מכל שביל חדש שנסלל, שהלב שלהם מתרגש מכל קטע שנצבע בירוק. כמובן שכיאה לבעלים הגאים של אופני פינרלו, זה מלווה במעט התנשאות על אותם אלו שמשתמשים באופניים חשמליים או קורקינטים. פעם אגב היה לי קורקינט, אבל אז אחי הקטן עבר תאונה לא פשוטה, ביליתי איתו באיכלוב בטיפול הנמרץ, וכשראיתי כל חצי שעה צעיר או צעירה נכנסים שבורים לגמרי, פשוט העפתי את הקורקינט וחזרתי לאופניים שלי.

4. הגלשן שלי

שלא תחשבו, אני לא טוב מדי בגלישה, אבל עם זאת כל כך אוהב את זה. זה אחד הדברים הכי טובים שיש לעשות, במיוחד בחורף. לקום מוקדם, להגיע לחוף ולנסות לתפוס איזה גל. זה חופש אמיתי. והנה משהו פוליטי קטן: כשעזרתי לחרדים בתהליך היציאה בשאלה, גיליתי שאסור להם לגלוש. או לרכוב על סקייטבורד. או ג׳ודו. או כל תחביב פחות או יותר, נחשב ל"ביטול תורה". זה ממש ביאס אותי, אז ארגנתי להם סשן סקייטבורד ומאמן הכושר שלי (דני רנדל, הבן אדם הכי מהמם בכל איזור הדולפי) אפילו הציע ללמד אותם גלישה.

5. קפה מה ז'ולי

כמובן שאי אפשר לדלג על הקפה, אז בעיקרון אני מהאנשים המשוגעים האלה (בעידוד בן זוגי) שקנו מכונת קפה ברמת פריק-בריסטה הביתה, עם מטחנה והכל, אבל בכל זאת בית הקפה שאני הכי אוהב הוא גם במקרה הכי קרוב לבית שלי, ma jolie בנווה צדק. אני אמנם יותר ותיק בשכונה מהקפה הזה, אבל זה בהחלט המקום הנכון להתחיל בו את היום ולערוך פגישות ברומו של עולם עם עצמי והיומן שלי. מקפיד מאד לכתוב בכתב יד יומן כבר שנים, זה נראה לי הפסיכולוג הכי טוב שיש.פינס 27

6. הבית שלי

וכמובן – המקום האהוב עליי בכדור הארץ, הבית שלי. בתור גיי, את רוב מסיבות הגייז שלי אני מארגן בגג. אני חולה עיצוב, ובן אדם די קיצוני בכל מה שקשור לסדר ולאסתטיקה. אני משתדל לא לתת לאנשים הרגשה של מוזיאון כשהם נכנסים, אבל לפעמים זה יוצא לי. ממש אוהב לארח, זה משהו שירשתי מהבית. כשגדלנו (אני במקור מרמת גן) הבית שלנו היה מוקד העלייה לרגל של כל החברים והדלת ננעלה לעיתים רחוקות. הרחוב שלנו בנווה צדק קטן והרוב זה בתים פרטיים אז כולם מכירים את כולם ויש שכנות מהממת, ולמזלי לשכנה ממול יש סוג של מקלט גרעיני בהשוואה לבית הצדפות שאני גר בו.

• העיר שלי
• נווה צדק
• גלישה
• אופניים
• סקייטבורד

מעוניינים שהדירה שלכם תופיע במדור "דירה להכיר"? כתבו לנו

מי:עמרי טאוב, 35, בעל גלריה ביתית ומנהל את סטודיו ג'לדה לעיצוב ואמנות
מוטקה, 9 וחצי, אוהב צומי
איפה:בן תרדיון 3
ותק:שנתיים
מטראז':הקומה התחתונה 30 מ"ר, הקומה העליונה 20 מ"ר
כמה משלם שכירות?4,350 ש"ח

ספר לי על עצמך.
"אני בעיר מ-2008, רוב הזמן ביפו, הייתה לי הפסקה כשגרתי בפיליפינים ויצאתי לנווה שאנן לתקופה קצרה, אבל ישר חזרתי. אני מאוהב בה. כיף פה. במיוחד באיזור הזה. אני קרוב לים. יש שכנות ממש טובה. סוג של קהילה. כמעט כל השכנים פה הפכו לחברים, אנחנו מבלים בבית קפה פה ממול, עוזרים אחד לשני, עושים ארוחת ערב ביחד. הדלת שלי תמיד פתוחה ואנשים עוברים ונכנסים".

*שתי שכנות מגיעות לכניסה להגיד שלום לעמרי*

זה לא מעייף להיות מוקף תמיד באנשים?
"אותי לא. אני כזה. הייתה לי עוד דירה שפתוחה לרחוב לפני זה ואני ממש אוהב את זה. הדלת שלי רוב הזמן תהיה פתוחה ואם אנשים מציצים והם סקרנים להסתכל הם תמיד מוזמנים להיכנס. אני מאוד בן אדם של הרחוב. תמיד פתוח להכיר אנשים ולחוות דברים. זה חלק מהחיים שלי."

איך החלטת להקים גלריה בתוך הדירה?
"זה היה בשיחה עם חברה טובה ביום ההולדת שלי לפני שנה וחצי בערך. דיברנו על החיים ועל חלומות. שיחות של יום הולדת. סיפרתי לה שתמיד רציתי להקים גלריה. היא מתחום האמנות, עובדת במוזיאון תל אביב ומתעסקת עם הרבה גלריות, אז היא מבינה בזה. פתאום היא אמרה לי, 'למה שלא תקים גלריה פה? המיקום מצוין ויש לך את החלל המדהים הזה שפתוח לרחוב'. מאותו הרגע התחלנו בתהליך של הפיכת הקומה התחתונה לגלריה. כמה חודשים אחר כך כבר הייתה הפתיחה".

מה אתה מציג בגלריה?
"עד היום הוצגו פה רק צילומים שלי. פנו אליי כבר כמה אמנים להציג אבל כרגע עוד לא הצלחתי לדייק את זה. אני מאמין שזה יקרה בקרוב. אני מצלם בעיקר ברחפן, אבל לפעמים גם בסטילס או ציוד שמיועד למים. אוהב מאוד לתעד בטיולים שלי. הייתיבהרבה מקומות בעולם, תמיד לפני שאני טס לאנשהו אני פותח Google Earth ומסתכל מה מעניין באיזור שאני הולך לבקר בו.עשיתי פה פיצ'ר מגניב שאנשים מנסים לזהות איפה כל דבר צולם, יש ברקוד שתלוי ליד כל תמונה שאפשר לסרוק והוא מוביל לנ.צ בגוגל מפות עם המיקום המדויק שצילמתי בו את התמונה. יש צלמים מאוד קנאים למיקומים של התמונות שלהם. פה החלטתי כן לשתף ולהביא את האנשים לחוויה, אני מאמין שזה יכול לעורר בהם את הסקרנות לצאת ולטייל בעצמם, אם לא פיזית אז לפחות שטיילו במפות עם הדימיון."

הגלריה

"אחרי שהחלטתי להקים את הגלריה, נעזרתי בחברה שהיא מעצבת פנים שלקחה גם את עבודת האוצרות, קוראים לה שיר שקלים. היא ואני כיתתנו רגליים בכל העיר כדי למצוא תאורה מדהימה. דאגנו לתלות את התמונות בצורה שתבליט אותם. הכנסנו לסלון עמודי הצגה ניתנים להזזה כדי שהספייס ישמש לי גם סלון בעת הצורך. את הספה הזאת קניתי פה בפשפשים, היא הייתה הרוסה לגמרי ובצבע אחר, שיפצתי אותה וביחד עם שיר חיפשנו באינספור מקומות את הבד המתאים בשבילה".

"חוץ מהעבודות שלי יש פה גם פסלים של אמנית שקוראים לה אנה אלימלך, הכרתי אותה דרך חברים וכל כך התלהבתי שביקשתי להכניס את היצירות שלה לגלריה. בכל פסל יש רגש וסיפור. היא עברה תהליך ביחד עם הפיסול שעזר לה להתגבר על המון דברים. אני אוהב שהפסלים שלה מסודרים בזוגות ויש ביניהם תנועה".

"תמונות שצילמתי בסיני".

"אבן שקניתי מכמה ילדות בדואיות שמוכרות על החוף. הן שוברות אותה לשניים ואז מתגלה קריסטל יפהפה".

"תמונות שצילמתי מהרחפן באיזור בתרונות רוחמה. הן שני תמונות נפרדות אבל כשאצרנו את העבודות מצאנו את השילוב הזה ושמנו לב שבלי להתכוון נוצרה סוג של דמות שיושבת. בדרך כלל צלמים מגיעים לשם אחרי החורף כשהכל ירוק ופורח. אני רציתי להגיע לשם דווקא בתקופה של השנה שהכל חרוך ויבש. אנשים נמשכים בדרך כלל למה שחי ופסטורלי, אבל אותי זה הדליק להוציא משהו יפה ואסתטי דווקא כשהכל כביכול מת".

"לפני כמה שנים טיילתי בים המלח ובדרך חזרה ראיתי משתלה עם כמה צמחים זולים, קניתי שניים ומאז התאהבתי. לפני שעברתי לגור בפיליפינים לא רציתי להשקיע הרבה כסף בקניית רכוש אז התחלתי לנסות לייחר. תמיד אני מחפש את הצמח הכי גדול ולוקח ממנו את החתיכה הכי קטנה כדי לא לפגוע בו. לראות צמח שצומח מעלה קטנטן זה הדבר הכי מספק בעולם. בקרוב אני הולך לעשות פה אירוע קהילתי ולמכור בו צמחים מיובאים וייחורים".

מטבח

"אני לא מבשל פה הרבה. רק כשמגיעים חברים או בנות זוג. אם אני רעב אני הרבה פעמים הולך לאכול בבית קפה שממול, מיכאלנג'לו, יש להם אוכל מעולה".

"הכלי הצהוב מיוצר מתלת מימד. קניתי אותו מאמן קוריאני. הוא מחורר ככה שאפשר להניח את הצמח בתוך קערה והוא סופג את המים מכל הכיוונים".

"אני לא קונה הרבה דברים מהמסעות שלי בעולם, אבל בדרך כלל אני חוזר עם מגנט או פאץ' כדי לתלות על המקרר. אני אוהב להסתכל עליהם ולהזכר איפה טיילתי".

חדר השינה + מקלחת + שירותים

"אני חי בצורה פשוטה וקומפקטית. אין לי שולחן אוכל גדול, הוצאתי את הטלוויזיה ואת מערכת הסאונד. הגלריה גרמה לי להוציא הרבה דברים אבל זה עזר לי להבין במה אני באמת משתמש ובמה לא. אני עולה לחדר רק כשאני רוצה ללכת לישון. את רוב הזמן שלי אני מבלה בגלריה או בחוץ".

"הנה מגזין גלישה שפירסם תמונה שצילמתי".

בחוץ

"זה כסא שמצאתי ברחוב. בגלל שאני גר ליד שוק הפשפשים יש הרבה מציאות".

"הכלים שאני משתמש בהם כדי לטפח את הגינה שלי".

• דירה להכיר
• יפו
• גלישה
• צילום
• צמחים
• דירות בתל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

1. בית הקברות טרומפלדור

במשך 4 שנים גרתי בדירה ברחוב טבריה שחדר השינה שלה השקיף על בית הקברות טרומפלדור. הייתי הולכת לשם כמעט כל יום בטיולים לבד או עם הכלבה או סתם יושבת ומתבוננת עליו מהחלון. היה לנו אז חבר שגר ממש ממול בצד השני של בית הקברות והוא היה שורק לנו בלילה ועושה מופעי לייזר או מאיר לשם עם כל מיני פנסים. זו הייתה סוג של אובססיה והיינו אוהבים לשלוח אחד לשני כל מיני תמונות וסרטונים של סיטואציות שקורות שם, כל אחד מ-הPOV של הבית שלו. ביום שעזבנו את הדירה, אחד המובילים אמר לי ״איזה מזל שאת עוברת מפה למה אני בחדר הזה לא ישן דקה״.

2. רחבת הסינמטק

3. מועדון הגלישה Go surf

4. Silvia cafe בנמל יפו

5. חייט רובין

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• היכל התרבות
• גלישה
• סינמטק