Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
שיפוד. קבב. משלוח. בדקנו את המנות הטובות בעיר ויש לנו מנצחת
קבב (צילום: shutterstock)
לפעמים כל מה שאנחנו רוצים בחיים זה כמה קבבים בצלחת, וכשאנחנו אומרים לפעמים אנחנו מתכוונים לכל יום ב-13:30. אבל מיהו הקבב האולטימטיבי במשלוח? יצאנו למבחן טעימה עיוורת - כלומר נשארנו במשרד - בין הקבבים הטובים בעיר וחזרנו - כלומר לא זזנו מהמקום - עם תשובה מפתיעה
אין הרבה מנות שמצליחות לאגד כל כך הרבה וריאציות שונות כמו הקבב, ועל אחת כמה וכמה כמו בישראל. הכור ההיתוך הייחודי שלנו איגד תחת אותו השם את הקבב הרומני, הבולגרי, הטורקי ועוד מגוון קבבים מארצות צפון אפריקה למקשה אחת שאנחנו מאוד שמחים לאכול את כולה. בהתאם, גם תל אביב מתפקעת מהמון אופציות, ולא תמיד קל לדעת מה מביניהם הקבב מוצלח ביותר.
נשמח לאכול הכל ישר במשיכה אחת, תודה רבה. שיפודי קבב. צילום: שאטרסטוק
לכן אנחנו, האנשים האמיצים בטיים אאוט, הראשונים לפני כל מחנה אם המחנה הזה אכיל, יצאנו לבדוק אחת ולתמיד מי הקבב המוצלח מכולם, לפחות מבין אלו שמגיעים במשלוח. מצאנו 6 מקומות עם הקבבים המוכרים והמוערכים בעיר (נאלצנו לוותר על הקבבים האהובים והמכובדים של שמואל, M25 וגם שיפודי דלידה, שכן הם לא היו זמינים למשלוח במשך רוב היום), הזמנו למערכת משלוח של צלחת (סורי פיתות, אתן תבואו בפעם אחרת) וצוות הבודקים השמנמן שלנו בחן את הקבבים אחד אחד.
שיטת הבדיקה:כל המשלוחים הוזמנו יחדיו, הגיעו בטווח של כחצי שעה אחד מהשני, ופוזרו ללא אמצעים מזהים על גבי שש צלחות. הבוחנים טעמו את הקבבים אחד אחד, שפטו וניקדו, כך שהקבבים זכו לשיפוט נטול הטיות. רק בסיום הבדיקה והניקוד, גילנו איזה קבב הגיע מאיזה מסעדה – וכמו שתיכף תראו, היו לא מעט הפתעות. אבל לפני שנתחיל, חשוב לציין שלמרות ההערות הביקורתיות והדירוג, כל הקבבים שהזמנו – גם זה שהגיע למקום השישי – היו טעימים ומהנים מאוד, כי מדובר בכמה מהקבבים הכי טובים בעיר. שיהיה בתאבון
קבב (צילום: shutterstock)
מקום 6: בוסי
המנה:שיפוד אחד עם שלוש תוספות צד (חומוס, צ'יפס, סלט ושות', ללא דברים מיוחדים), מגיע עם חמוצים ולאפה בצד. 50 ש"ח. רשמים:מדובר בקבב אולדסקול על גריל, מהסוג שמזכיר את טעמי הקבב בסעודות מנגל בפארק הירקון מילדותכם. יש בזה יתרון, במיוחד לחובבי הנוסטלגיה, אבל בפועל לא היה מדובר בקבב יוצא דופן או אפילו מרשים – ולמרות המחיר האטרקטיבי, זו גם היתה המנה הקטנה ביותר שקיבלנו. הקבב עצמו היה דק מאוד, קטן במאסה, שזוף בצבעיו אבל בלי פריכות במעטפת, ובגלל שהוא דק, זה לא שבמרכזו היה מי יודע מה רך. זה לא קבב רע, אבל הוא מתעלה מעבר לרמת הבסיס של קבב מוצלח. שורה תחתונה:אם בא לכם לקבל פלאשבק.
שיפוד אצל בוסי (צילום: ניב טובול)
מקום 5: הקבב של עדל
המנה:שיפוד אחד עם שלושה ממרחים (חומוס, טחינה, חריף) ובנוסף שלוש תוספות ליד (סלט עגבניות ובצל, כרוב לבן וצ'יפס), 43 ש"ח. רשמים:שלא בשונה מהקבב של בוסי, גם השיפוד של עדל היה בטעם על-האש קלאסי ופשוט, כשעיקר השוני הגיע ברמת הבשר עצמו ובעובדה שהוא נצלה על שיפוד, מה שהוביל לצלייה אחידה יותר גם מבפנים ורמת עשיה רצויה. הוא היה קצת דל ברמת התיבול, הכמות לא היתה מרשימה (אם כי גם פה המחיר אטרקטיבי מאוד, ויש יותר תוספות), אבל הוא נשאר עסיסי יחסית למרות גודלו. קצת יותר דיוק בתיבול היה מרים אותו בכמה רמות. שורה תחתונה:אידיאלי בשביל ארוחה קטנה וזולה באופן יחסי, עם לא מעט תוספות.
הקבב של עדל. צילום: מתוך וולט
מקום 4: באבאג'ים
המנה:חמש קציצות קבב (אנחנו קיבלנו ארבע רצועות קבב ארוכות ודקות) מוגשות עם לאפה דקיקה, סלט טורקי, תוספת חמה אחת (בורגול אדום, שעועית לבנה או במיה ברוטב עגבניות, אורז לבן או שעועית ירוקה) וממרח (חומוס או טחינה), 65 ש"ח. רשמים:העובדה שהגיע אלינו קבב שירד משיפוד (בניגוד לקציצות קבב על האש) היתה דווקא חיובית, והקבב הטורקי הזה בהחלט היה עם ייחוד ואופי – אבל גם מתובל באופן לא מאוזן, עם הרבה יותר מדי פפריקה ופחות מדי מלח. גם השיפודים היו מעוכים מעט, מה שסחט מהם עסיסיות מתבקשת. עם זאת, מדובר בקבב אדנה מוצלח בסך הכל, עם אופי שונה מכל הקבבים האחרים, קיצוץ דק ודחוס וטעם שונה ממה שרגילים. קצת יותר איזון בתיבול והיה יכול להיות פה קבב יותר חזק. שורה תחתונה:כשבא לכם משהו שונה, ואתם אוהבים פפריקה.
מקום 3: מי ומי
המנה:ארבע יחידות קבב על גריל פחמים, מוגש עם פיתה ושתי תוספות לבחירה (סלטים, אורז לבן, מג'דרה, צ'יפס או פירה), 69 ש"ח. רשמים:המנה הלא זולה הזו היתה אכזבה גדולה, גם כי אנחנומאוד אוהבים את מי ומי, ובעיקר כי הקבב הגיע שרוף. כלומר, ממש שרוף. כל אחד מהקבבים – שבנויים בצורת הנקניק השמנמן הקלאסית – נחתכו לחצי הונחו על גריל הפחמים ליותר מדי זמן. הציפוי היה מפוחם קלות, והחלק הפנימי נעשה יתר על המידה והפך לצמיגי יותר. וזו אכזבה גדולה, כי מאחורי הפיחום הזה נדמה שהיה דווקא קבב בולגרי מצוין. טעם הבשר – לפחות מה שנשאר ממנו – היה עוצמתי והקציצה כנראה נעשה היטב, אבל אז הגריל-מן כנראה שכח את זה על האש, ואם זה מה שמגישים, לצערנו זה לא יכול להגיע למקום גבוה מדי. שורה תחתונה:יכול להיות מצוין, גם אם יקר מאוד, כל עוד לא שורפים אותו.
הקבב של מי ומי. צילום: מתוך וולט
מקום 2: זלמניקו
המנה:ארבע קציצות שמנמנות, סלט כרוב, בצל ועגבניה על האש ושלושה ממרחים ופיתה, 60 ש"ח. רשמים:זה היה הקבב הראשון שטעמנו בטעימה העיוורת, ולפחות לכמה רגעים היינו משוכנעים שיהיה קשה מאוד להוריד אותו מהמקום הראשון. קבב דחוס, חתוך בגסות שאמנם לא היה שומני כל כך (ולכן פחות עסיסי), אבל הורכב מבשר ברמה בלתי רגילה, נצרב למידת עשייה מושלמת (שחרחר מבחוץ, אדמדם מבפנים) עם קציצות בגודל נוח-אך-נאה וטעם עוצמתי מאוד מצד הבשר. המנה מוגשת עם תערובת של בצל מקורמל, ועם חריף וטחינה ששידרגו את הביס לרמת שלמות. וביחס לכמות האוכל שהגיע, זו גם המנה הכי משתלמת שבדקנו. שורה תחתונה:מנת הקבב הכי VFM שמצאנו, עם איכות בשר פנטסטית. בקיצור, רוצים קבב, תזמינו מהקצב שיעשה לכם. מה שמזכיר לנו – יש עוד מקום ראשון.
הקבב של זלמניקו. צילום: מתוך וולט
מקום 1: אבו חלווה
המנה:שני שיפודי קבב (מחולקים לשלוש חתיכות כל אחד) עם שלוש תוספות, שנעות בין ממרחים לסלטים, 78 ש"ח. רשמים:וואו, איזה חוויה חלומית. המנה של אבו חלווה היא בהחלט היקרה מכולן, אבל בעיקר כי הם מגישים 2 שיפודים, ולא מאפשרים להזמין אחד. אבל עבור 2 השיפודים האלה אתם מקבלים ארוחה משגעת, שבליבה קבב שלא היה לו מתחרים בטעימה עיוורת. כל אחד חתיכות הקבב היתה בצורת כדור פוטבול, ובגודל של קובה סטנדרטי. ומילא הגודל – הטעם היה עילאי, מידת העשייה היתה יותר ממושלמת (האדמדמות העדינה במרכז עדיין עולה לנו בחלומות) ותערובת הבשר הגסה, עמוסה בבצל ותיבול מדויק ובשר באיכות בלתי רגילה. זה היה קבב חלומי, אוורירי, עסיסי וכל מה שאנחנו רוצים כשאנחנו מזמינים קבב. שורה תחתונה:זה יקר, אבל גם כל כך משתלם. קבב שלא תשכחו, מקום ראשון בפער ניכר.
הקבב של אבו חלווה. צילום: מתוך וולט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אני לא עוקבת אחרי סדרות ילדים ונוער, ולכן הפעם הראשונה שראיתי את כוכב הטלוויזיה והראפר נוה צור היתה ב"עמק" של סופי ארטוס (2015). אני זוכרת שבאמצע הסרט פניתי לידיד שישב לצידי, ושנינו הבטנו זה בזה פעורי פה למול השחקן הצעיר והעוצמה הכבירה של הופעתו כנער פגוע וזועם במגדל העמק. ב"פרא אציל" צור שב לגלם נער בסביבה עתירת יצרים ואלימות, והופעתו מרשימה אף יותר משום שהוא הדבר היחיד שעובד בסרט הלקוי הזה. כשכל השחקנים סביבו מזייפים – בהם שחקנים ותיקים ומנוסים ממנו, שנדמה שכל אחד מהם משחק בסרט אחר – מעורר השתאות שהוא מצליח לעצב דמות שלמה, חיונית ואותנטית. גם כשהוא חוזר על משפטים מסורבלים שנשמעו מופרכים כשנהגו על ידי עמיתיו למסך, הוא מצליח איכשהו לשכנע אותנו שהוא מאמין בהם באמת ובתמים, וכך להפוך אותם לאמינים. פרס אופיר שהוענק לו על הופעתו מוצדק ביותר. פחות ברור מדוע הסרט זכה בתשע מועמדויות נוספות.
סרטו השלישי של מרקו כרמל, אחרי "הסודות של מישל" ו"אחותי היפה", מגולל סיפור סוער שסופו המר ידוע מראש (כי הוא מופיע בהתחלה). אלי בן ה־15 (צור) מתגורר בשכונת הארגזים שבפאתי תל אביב עם אמו סימה, נרקומנית בגמילה (ליאת אקטע, שגם הפיקה את הסרט יחד עם בעלה שרגא בר). אביו יום טוב (אלון אבוטבול) מתגורר בנפרד, ואלי עושה הכל כדי שהוריו יחזרו זה לזה, גם משום שהוא לא אוהב את בן זוגה החדש והאלים של סימה, שנמצא כמותה בתהליכי גמילה (יעקב זדה־דניאל). בין סימה היצרית ויום טוב התמהוני (הוא עוטה טלאי צהוב במין מחווה מלאכותית להוויה היהודית האירופאית) אמורה להיות איזו משיכה מטורפת, אבל היא אינה מגיעה לצופים בשל המשחק העייף של אבוטבול והבימוי הגס וחסר הניואנסים של כרמל. קשה אפילו להאמין שהם היו פעם נשואים.
יום טוב הספון בדירת החדר שלו מצייר לעצמו ציורים ללא כל כשרון נראה לעין. יום אחד צצים אצלו צמד בעלי גלריה לאמנות מהעיר הגדולה (אורי פפר וטל קלאי), המאופיינים כהומואים מוחצנים שמדברים במילים מפונפנות, כאילו קפצו לכאן מתוך מערכון של הקומדי סטור. השניים הצטרפו לסיפור הודות לסלטה תסריטאית שמתאימה למעשיות הוליוודיות או לחילופין לקומדיות פרועות, אלא ש"פרא אציל" מתיימר לכאורה להיות דרמת התבגרות רצינית שצומחת מתוך מציאות קשה, והדברים לא מתחברים.
לצד המשיכה האדיפלית שלו לאמו, אלי מגלה עניין באנה, תלמידה חדשה ממוצא רוסי (שירה האס הבלתי נלאית, שזכתה אף היא באופיר). באחד השיאים השליליים של הסרט, אלי מבקש מעט רוך ואהבה ובמקום זאת אנה מציעה לו מציצה. מעבר לבחילה שהסצנה מעוררת, היא גם מעלה ריחות של סטריאוטיפיזציה גזענית.
לא קראתי את ספרו של דודו בוסי שעליו מבוסס הסרט, אבל אני רוצה להאמין שהוא טוב יותר מהעיבוד הגולמי שלו למסך. הקולנוע הישראלי אינו משופע בעיבודים לספרים, לא כל שכן עיבודים טובים. נדמה שהחומרים הדרמטיים, שלא לומר מלודרמטיים, שמתוארים כאן הזמינו טיפול קולנועי שונה – מאופק ומרוחק יותר, או אולי דווקא מסוגנן יותר. כאמור, מתוך העיסה הדחוסה הזאת של טעמים מתנגשים, רק נוה צור מצליח ללוש דמות אינטנסיבית ונוגעת ללב של נער פגוע ועקשן, שמנסה לסדר את החיים של האנשים סביבו ולא כל כך מצליח. מקווה שיימצא לו סרט ראוי לכשרונו.
סרט על:נער מנסה לשכנע את הוריו הפרודים לשוב ולהתאחד
ללכת?לא. הופעה מצוינת אחת אינה מכפרת על הסמטוחה שמסביב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רשימת קריאה: הספרים שאתם חייבים לקרוא לפני שהם הופכים לסרט או סדרה
הסופרת שאף שולחן קפה תל אביבי לא שלם בלעדיה, סדרות הפנטזיה שירשו את המקום של "משחקי הכס" וספר המתח הכי מדובר: תקראו את הספרים האלה עכשיו, תזכו להתנשא על כולם אחר כך
מה הסיפור:לילה ואלנה, חברות נפש, מתבגרות יחד בנאפולי של שנות ה-50 מתי:נובמבר בחו"ל, דצמבר בישראל
לא בטוח שנשארו בתל אביב אנשים שעוד לא קראו את הלהיט הספרותי הגדול של השנים האחרונות, הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה. אם התעצלתם עד עכשיו או חיכיתם לגרסה המצולמת, דעו שמדובר בהפקה משותפת של HBO ושל רשת RAI האיטלקית, ששמונת פרקיה ישודר בנובמבר באיטליה ובארה"ב. לישראל הסדרה תגיע רק בדצמבר, כש-HOT וסלקום TV יעלו בבת אחת כל הפרקים למטרות בינג' עם אפיל איכותי. לא, גם יוצרי הסדרה לא יודעים מי היא אלנה פרנטה האמיתית, וכן, כבר יש דיבור על עונות המשך על פי הספרים הבאים בסדרה.
"החברה הגאונה"
המתופפת הקטנה
מה הסיפור:שחקנית מסתבכת בפרשת ריגול המערבת גם את המוסד מתי:סוף אוקטובר בחו"ל, דצמבר בישראל
יש לא מעט סיבות להתעניין במיני-סדרה של ה-BBC ו-AMC: היא מבוססת על ספר של ג'ון לה קארה, הקאסט משובח כולל בין היתר את מייקל שאנון, אלכסנדר סקארסגרד ופלורנס פיו (שעשתה תפקיד מדהים ב"ליידי מקבת"), וכיוון שגם המוסד הוא חלק מהעלילה משתתפים בה גם שחקנים ישראלים, כמו מיכאל מושונוב ושלמה בראבא. ועדיין – הפרט הכי מסקרן הוא זהות הבמאי, פארק צ'אן ווק, שמזוהה עם קולנוע אלים מאוד ("שבעה צעדים", נגיד). כל הפרקים יעלו ל-HOT VOD בדצמבר.
"המתופפת הקטנה"
הנערה ברשת העכביש
מה הסיפור:שובם של ההאקרית ליסבת סלאנדר והעיתונאי מיכאל בלומקוויסט מתי:8 בנובמבר בבתי הקולנוע בישראל
כשסדרת "מילניום" יצאה לאור והפכה להיסטריה כלל עולמית, הסופר סטיג לרסון כבר לא היה בין החיים. הוצאות הספרים לא הסתפקו בשלושה ספרים בלבד וסופר חדש, דויד לגרקרנץ, גויס להמשיך את עלילות המתח. הספר הראשון של לגרקרנץ והרביעי בסדרה בסך הכל כולל תעלומה סבוכה שמערבת גניבה של טכנולוגיה מסוכנת וריגול תעשייתי. עכשיו מגיע הסרט האמריקאי, שבע שנים אחרי "נערה עם קעקוע דרקון" גרסת דיוויד פינצ'ר, בכיכובה של קלייר פוי ("הכתר","האדם הראשון") ובבימויו של פדה אלוורז ("לא לנשום").
גבעת ווטרשיפ
מה הסיפור:קבוצת ארנבים יוצאת לחפש בית חדש ועוברת מלא שיט אפל מתי:25 בדצמבר בנטפליקס
רוצים לצלק את הילדים שלכם אבל הם לא אוהבים לקרוא? ברכות! BBC ונטפליקס סידרו אתכם עם מיני-סדרת אנימציה בארבעה פרקים על פי הספר הקלאסי של ר'יצארד אדאמס. הספר (כמו הסרט האלים בהגזמה משנות השבעים והסדרה המצוירת מהניינטיז) מספר על קבוצה של ארנבים שעוזבים את הארנבייה השקטה שלהם כדי לחפש בית בטוח יותר, אבל שלל מכשולים מסוכנים ומפחידים מחכים להם בדרך.
פרא אציל
מה הסיפור:נער מתבגר בשכונת הארגזים הנקרע בין אמו הנרקומנית בגמילה לבין אביו האמן מתי:בחודשים הקרובים
ספרו השני של דודו בוסי הפך לרב מכר בזכות השילוב שבין הכתיבה הקולחת והמצחיקה לעלילה הקשה והקלסטרופובית, שגיבורה הוא נער שתקוע בין שני בתים ושני הורים. הסיפור מתרחש בשכונת הארגזים בדרום תל אביב ומציג דמויות המתמודדות עם התמכרות לסמים או לאלכוהול, עוני וחוסר תקווה לעתיד יציב יותר. בתוך כל האווירה השמחה הזאת יש גם סכסוך משפחתי שנולד כמעט מכלום ומאבד פרופורציה. הגרסה הקולנועית לספר, שביים מרקו כרמל ("אחותי היפה"), היא אחד הסרטים הישראליים המסקרנים של השנה. הוא כבר הוקרן בפסטיבל חיפה וביום קולנוע הישראלי וזיכה את השחקנים נוה צור ושירה האס בפרס אופיר, אך תאריך הפצתו לקהל הרחב עדיין לא ידוע.
"פרא אציל"
בשורות טובות
מה הסיפור:מלאך ושד מהגיהנום משתפים פעולה כדי לנסות ולמנוע את האפוקליפסה מתי:מתישהו ב-2019
הספר המשותף של טרי פרצ'אט וניל גיימן הוא יצירת פנטזיה די מושלמת. בינתיים גם הגרסה הטלוויזיונית – מיני סדרה שתעלה בשנה הקרובה באמזון וב-BBC, נראית ממש טוב, בעיקר בזכות הליהוק האידיאלי לתפקידים הראשיים – מייקל שין ודיוויד טננט. בלב הסיפור נמצאים המלאך אזירפאל והשד אנתוני קרולי, שחיים בכיף בכדור הארץ במסווה אנושי ומיודדים זה עם זה, על אף היריבות של הבוסים שלהם. בדיוק בגלל זה לידתו של האנטיקרייסט לא באה להם טוב והם רוקמים תוכנית כדי למנוע ממנו לממש את ייעודו.
האחים סיסטרז
מה הסיפור:שני רוצחים שכירים נמלטים מאדם מסתורי ברחבי המערב הפרוע
מתי:תחילת דצמבר בבתי הקולנוע בישראל
רב המכר של פטריק דה-ויט מלווה שני אחים שמסתובבים במערב הפרוע, מחסלים לפי דרישה ומדברים הרבה. בשיאה של משימה מאתגרת אח אחד מתחיל להרהר באפשרות של עתיד אחר, אולי קצת פחות אלים. זאת מעין קומדיה שחורה המושפעת ממערבונים אך גם צוחקת עליהם, כך שהמעבר שלה לקולנוע הוא טבעי למדי. הבמאי שנבחר למשימה הוא ז'אק אודיאר ("חלודה ועצם"), ג'ון סי.ריילי הוא איליי האח העדין וחואקין פיניקס הוא צ'ארלי הרצחני. גם ג'ייק ג'ילנהול וריז אחמד במשתתפים.
ילד מחוק (Boy Erased)
מה הסיפור:בן של כומר נשלח למחנה נוצרי ואלים להמרה של בני נוער הומוסקסואלים מתי:סוף דצמבר בבתי הקולנוע בישראל
אל תתבלבלו עם ספר הילדים הישראלי – סרטו של השחקן ג'ואל אדגרטון (שכבר ביים את סרט האימה "המתנה") מבוסס על Boy Erased, ספר הזיכרונות של ג'רארד קלוני שגדל במשפחה נוצרית קשוחה ואולץ לעבור טיפול המרה כשהוריו גילו על נטייתו המינית. בסרט מככבים לוקאס הדג'ס ("מנצ'סטר ליד הים", "ליידי בירד"), אדגרטון עצמו, ניקול קידמן וראסל קרואו.
Can You Ever Forgive Me?
מה הסיפור:אחרי שקריירת הכתיבה של דועכת, כותבת מוצאת דרכים חדשות ומטורללות להתפרנס מתי:מוקרן בימים אלה בארה"ב, עוד אין תאריך הפצה בישראל
הדבר הכי מעניין שהסופרת והעיתונאית לי ישראל כתבה בחייה הוא האוטוביוגרפיה שלה. בשנות התשעים אף מגזין כבר לא הזמין ממנה כתבות פרופיל וגם כמחברת ביוגרפיות היא הגיעה למבוי סתום. ישראל לא ויתרה ומצאה דרך יצירתית לכתוב למחייתה – היא זייפה מאות מכתבים של מתים מפורסמים, ובהמשך גם גנבה מכתבים אמיתיים ומכרה אותם. בגרסת הסרט תשחק אותה מליסה מקארתי, שמקווה שהתפקיד יסדר לה מועמדות שנייה לאוסקר.
סיפורו של רחוב ביל
מה הסיפור:אישה מנסה להוכיח את חפותו של אהובה המואשם באונס לפני שילדם הראשון יוולד מתי:סוף נובמבר בבתי הקולנוע בארה"ב
הפרויקט הראשון של הבמאי ברי ג'נקינס אחרי הזכייה באוסקר על "אור ירח" הוא עיבוד קולנועי לספרו של ג'יימס בולדווין. מדובר בסיפור אהבה טרגי המתרחש בהארלם, עם שני שחקנים אלמונים למדי בתור הזוג הראשי – קיקי ליין וסטפן ג'יימס ("המרוץ"). אם לא בא לכם לקרוא (אנחנו לא שופטים) ואתם בכל זאת רוצים להכיר יותר את בולדווין, שווה לראות את I'm Not Your Negro, דוקומנטרי שנוצר על בסיס זכרונותיו של הסופר, עם קריינות של סמואל ל.ג'קסון.
שם הוורד
מה הסיפור:שני נזירים – האחד צעיר והשני וותיק מנוסה – מנסים לפתור סדרת רציחות במנזר איטלקי. מתי:תחילת 2019
הקלאסיקה של אומברטו אקו כבר עובדה לקולנוע ב-1986, אז גילם שון קונרי את הנזיר ויליאם מבסקרוויל, שנשלח למנזר מבודד כדי לחפש רוצח שמחסל חברי מסדר. לא קל לדחוס יותר מ-500 עמודים של היסטוריה, דיונים פוליטיים פנים-כנסייתיים, תעלומה בלשית ופילוסופיה לסרט, אבל העיבוד החדש הוא מיני סדרה של שמונה פרקים וההפקה היא איטלקית-גרמנית, אז לכו תדעו. בין השחקנים בסדרה החדשה נמצאים ג'ון טרטורו ורופרט אוורט.
איפה את, ברנדט?
מה הסיפור:עקרת בית מרירה נעלמת במסתוריות, בתה הקטנה יוצאת לחפש אחריה
מתי:מרץ 2019 בבתי הקולנוע בארה"ב
רב המכר הסאטירי והשנון של מריה סמפל מסופר מנקודת מבטה של בי, בתה בת ה-14 של ברנדט מהכותרת, שנעלמת יום אחד בלי להשאיר עקבות. הבת נעזרת במסמכים שכתבו הוריה כמו מכתבים, תמלילי שיחות ואפילו לייב בלוגינג כדי לנסות להתחקות אחר עקבות אמה. אם יש במאי שיצליח לתרגם את הפורמט הזה לקולנוע כיפי ויצירתי זה כנראה ריצ'ארד לינקלייטר ("לפני הזריחה", "התבגרות"), אבל גם אם הסיפור יהיה הרבה יותר סטנדרטי בגרסת הסרט לפחות נתנחם בשחקנים כמו קייט בלאנשט, בילי קרודופ ("כמעט מפורסמים"), קריסטן וויג וג'ודי גריר.
בית קברות לחיות
מה הסיפור:משפחה עוברת לגור בעיר שמסתירה סודות אפלים מתי:חורף 2019 בבתי הקולנוע בארה"ב
בעברית נקרא ספרו של סטיבן קינג בשם הקסום "בית קברות לחיות שעשועים", והוא נחשב לאחד הכותרים הטובים והמפחידים ביותר של הסופר הגרפומן. בית הקברות המקולל הנ"ל הוקם על אדמה אינדיאנית והשמועות מספרות שכל מי שייקבר בו ישוב לחיים – אבל שונה ומסוכן יותר. הקטע עם קינג הוא שכמה מספריו הפכו לסרטים מצוינים ("הניצוץ", "קארי", "מיזרי") והאחרים לכישלונות קולנועיים מהדהדים ("לוכד החלומות", "המגדל האפל"), אז ליתר ביטחון תמיד כדאי להתחיל מהספר ולהמשיך משם לעיבוד הקודם לספר מ-1989. אם זה לא שבור וכו'.
נשים קטנות
מה הסיפור:ארבע אחיות מתבגרות על רקע מלחמת האזרחים האמריקאית מתי:סוף 2019
אחרי ההצלחה של "ליידי בירד" גרטה גרוויג עוברת לעבד לקולנוע בפעם השביעית את הספר שכבר חמישים שנה גורם לנערות (ולג'ואי טריביאני) לבכות. הפעם הקריאה המקדימה כמעט הכרחית כי הסרט הוא לא עיבוד נאמן ויציג גם המשך חדש לעלילת הספר. הקאסט לא פחות מחלומי: מריל סטריפ, סרשה רונן, פלורנס פיו (ע"ע "המתופפת הקטנה"), אמה ווטסון, לורן דרן, בוב אודנקירק, לואי גארל וטימותי שאלמיי.
מה הסיפור:אישה אגורפובית מרגלת אחרי השכנים והופכת עדה לפשע מזעזע מתי:אוקטובר 2019
המותחן מאת איי.ג'יי. פין (שם עט, כנראה) סומן בזריזות כיורש של "נעלמת" והפך לאחד הספרים המצליחים של השנה. הביטוי "היצ'קוקי" נזרק שוב ושוב לאוויר כשמדברים עליו, אולי בגלל שזה לא מנומס להגיד "נו מה, זאת העלילה של 'חלון אחורי'". כמובן שכבר יש סרט בדרך, שיביים ג'ון רייט ("כפרה", "שעה אפלה"). איימי אדאמס תשחזר את ההופעה מ"חפצים חדים" עם עוד דמות של אישה שבורה בסביבה מסוכנת, וגם ג'וליאן מור, גארי אולדמן ובריאן טיירי הנרי בעניין.
מה הסיפור:סאטירה צבאית ואבסורדית במלחמת העולם השנייה מתי:מתישהו ב-2019
על מי אנחנו עובדים, כולם כבר קראו את זה בצבא. אבל אם לא, דעו שספרו של ג'וזף הלר מספר על קצין בטייסת אמריקאית במהלך מלחמת העולם השנייה, שמעביר את זמנו בהרהורים פילוסופיים, חרדת מוות ונחמה עצמית בעזרת הומור אבסורדי. העיבוד התורן הוא טלווזיוני – הפקה אמריקאית, בריטית ואיטלקית שתגיע להולו (ול-yes) מתישהו בשנה הבאה. ג'ורג' קלוני יביים וגם ישחק, לצד יו לורי, כריסטופר אבוט (צ'ארלי מ"בנות") וקייל צ'נדלר ("אורות יום שישי").
מה הסיפור:מסעם המופלא של שני ילדים בין עולמות מקבילים
מתי:2019-2020, כנראה
טרילוגיית הפנטזיה של פיליפ פולמן אהובה מאוד על ילדים, נוער ומבוגרים כאחד. היא מלאה דימיון וקסם, מחכימה ומרתקת, אבל במעבר לקולנוע משהו השתבש. סדרת הסרטים שתוכננה נקטעה אחרי סרט בודד וכושל, "מצפן הזהב". הסרט היה עמוס בפרטים ולא מספיק מעניין, והביקורת הנוקבת שלו נגד הדת ובפרט הכנסייה הקתולית דוללה עד הועלמה לחלוטין, כנראה בתקווה להפוך את הסיפור להארי פוטר הבא. זה פחות עבד.
עכשיו, כשעולמות פנטסטיים עמוסים בדמויות עם שמות מורכבים הם סחורה לוהטת, הגיעה השעה לניסיון חוזר. סדרת הספרים צפויה להפוך לסדרה של ה-BBC, שכבר הזמינו שתי עונות של שמונה פרקים כל אחת, כשבארה"ב היא תשודר ב-HBO. הקאסט כולל, בין היתר, את דפני קיין (הילדה מ"לוגאן"), ג'יימס מקאבוי, רות' ווילסון (הרומן) ולין מנואל מירנדה.
https://www.instagram.com/p/BpZp-wXAv2B/
חולית
מה הסיפור:כוכב לכת מדברי נקלע למרכזה של מלחמה בין-כוכבית ענקית מתי:סביב 2021
פרנק הרברט כתב שישה ספרי "חולית" בין שנות השישים והשמונים, והסדרה נחשבת עד היום לאחת מיצירות המופת הכי חשובות בז'אנר המדע הבדיוני, שהידהדה רעיונות מיסטיים ופילוסופיים בתוך סיפור הרפתקאות פנטסטי ורחב היקף. כשהבמאיאלחנדרו חודורבסקירצה להפוך את סדרת הספרים לסרט ענק ומושקע מאין כמוהו, אך ההפקה לא יצאה אל הפועל. במקומו, ביים את הסרט הראשון על פי חולית דיוויד לינץ', אך זה לא התקבל יפה אצל הקהל והמבקרים (הרברט דווקא היה מרוצה ממנו). הייתה גם מיני-סדרה בשנת 2000 שלא עוררה הרבה תשומת לב.
היום כבר די ברור שהסדרה היא מכרה זהב בלתי מנוצל, והתוכניות החדשות לעתיד המצולם של חולית שאפתניות לא פחות מהסרט ההוא של חודורובסקי. אולפני לג'נדרי עובדים על עיבוד קולנועי שיביים דניס וילנב ("בלייד ראנר 2049", "המפגש") ויפרוש את עלילת הספר הראשון על שני סרטים. טימותי שאלמיי לוהק לתפקיד הראשי. וילנב אמר שהוא מתכנן ליצור "מלחמת הכוכבים למבוגרים". חוץ מזה, מתוכננת גם סדרת טלוויזיה על פי חולית, שנכון להיום הפרט היחיד שידוע עליה הוא עצם קיומה.
אלוהים, אתה שומע? זו אני, מרגרט
מה הסיפור:מרגרט מוטרדת בגלל ענייני התבגרות ומתנחמת במועדון החברות שלה ובשיחות עם אלוהים מתי:???
זה לקח לה 48 שנה, אבל ג'ודי בלום סוף סוף אישרה להפוך את הספר המכונן שלה לסרט. דורות של נערות שגדלו על הקלאסיקה כבר בהיכון עם זעקות על השחתת ילדותן ו/או קניית כרטיסים מראש להן, לבנותיהן ולנכדותיהן. קלי פרמון קרייג ("The Edge of Seventeen") צפוייה לכתוב ולביים. בלום, היום בת 80, תיקח חלק בהפקה.
So which of my books, kids and/or adult would you want to see adapted for series or movie? I ask because I’m in LA meeting with many talented people. I think the time has come.
מה הסיפור:צעירה עשירה משדכת כל מה שזז ורק לעצמה היא שוכחת לסדר מישהו
מתי:???
ספרה של ג'יין אוסטן כבר עובד כמה וכמה פעמים לקולנוע ולטלוויזיה (וזה עוד בלי לספר את העיבוד המעט רופף "קלולס", שגם הוא בדרך לרימייק), אבל נו, יאללה, שיהיה עוד אחד. הפעם הבמאית תהיה אוטומן די ווילדה, במאית קליפים וצלמת שעבדה בין היתר עם אליוט סמית', פיונה אפל, בק, סוניק יות' ועוד רבים ומגניבים. אנה טיילור ג'וי ("המכשפה", "ספליט") תהיה אמה, אצילה עם חיבה יתרה להתערבות בחיי האהבה של הסובבים אותה.
פעמון הזכוכית
מה הסיפור:אישה חווה משבר נפשי קשה, שמוביל אותה לבית חולים פסיכיאטרי מתי:???
קירסטן דאנסט מצטרפת לשורה ארוכה של כוכבים שמנסים את כוחם גם מעברה השני של המצלמה, והיא מכוונת גבוה. הסרט הארוך הראשון שלה כבמאית צפוי להיות עיבוד קולנועי (שני במספר, הקודם יצא ב-1979) לרומן הסמי-אוטוביוגרפי של סילביה פלאת', שהתאבדה זמן קצר אחרי יציאתו לאור. דקוטה פאנינג תככב ותפיק וגם פטרישיה ארקט, בל פואלי וסטייסי מרטין ("נימפומנית") אמורות להשתתף.
מחזור כישור הזמן
מה הסיפור:חברה במסדר קוסמות מובילה חמישה צעירים למסע אפי, בידיעה שאחד מהם הוא המשיח שמסוגל להציל (או להשמיד) את האנושות
מתי:???
אנחנו חיים בעידן פוסט "משחקי הכס" ובכל רשתות הטלוויזיה בעולם מחפשים סדרת פנטזיה חדשה לסחוט. נטפליקס קנו את "נרניה" ואמזון את "שר הטבעות", אבל גם את סדרת מחזור כישור הזמן,סדרת הפנטזיה של רוברט ג'ורדן המתרחשת ביקום פנטסטי שבו רק נשים יכולות להשתמש בקסם. יש בסדרה הזו המון, המון ספרים, אם תתחילו עכשיו אולי תספיקו לסיים את כולם עד 2020.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מלבד "הנשף" עם סתיו סטרשקו, הטרנסג'נדרית הראשונה שמועמדת בפרסי אופיר, "האופה מברלין" ו"פרא אציל" יתמודדו על כרטיס לאוסקר הישראלי וגם "עץ תאנה" ו"שרוכים"
"הנשף" הוא המועמד המוביל בפרסי אופיר 2018 עם 12 מועמדויות, בהן אחת חשובה במיוחד: בקטגוריית השחקנית הראשית נמצאת סתיו סטרשקו, שהפכה לטרנסג'נדרית הראשונה שמועמדת לפרס. אחרי "הנשף" נמצאים "פרא אציל" עם 11 מועמדויות ו"האופה מברלין" עם 9 מועמדויות. מלבד שלושת הסרטים האלה יתמודדו על הכרטיס הנכסף לטקס האוסקר גם "עץ תאנה" ו"שרוכים". טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-6 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה באשדוד.
על אף שלפני כשנתיים וחצי הכריזה האקדמיה לקולנוע על רפורמה שתאפשר רק לסרטים שכבר הופצו בבתי הקולנוע להתמודד על פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, גם השנה את רוב הסרטים ראו רק המצביעים מטעם האקדמיה. הרפורמה שיצאה לפועל השנה נראית קצת אחרת: חמשת המועמדים הסופיים יידרשו לקיים 15 הקרנות בתשלום, מתוכן עשר מחוץ לתל אביב, שיכללו גם מפגש עם היוצרים. מדובר בניסיון לפשרה בין רצון האקדמיה לחבר בין הקהל לבין הסרטים המומעדים, לבין רצונם של המפיקים, המפיצים והיוצרים להגיע אל בתי הקולנוע שמאחוריהם פרס או מועמדות לו כמקדם מכירות. יו"ר האקדמיה מוש דנון כבר הצהיר כי מדובר בשינוי הדרגתי וצפויים שינויים נוספים בשנים הבאות, אז אולי בפעם הבאה נוכל לצפות בטקס ולזהות יותר משניים-שלושה מועמדים.
בקטגוריותהסרט התיעודי הטוב ביותרעד 60 דק' ומעל 60 דק' מועמדים: "הארץ מעבר להרים", "נולד בדיר יאסין", "נעמי", "פרא", "שמנה"; "אחרייך", "ארץ זרה", "אתה מת רק פעמיים", "המוזיאון", "הקיר".
"נפלה עטרת ראשנו, מקבל משמעות אחרת הבוקר. סבתי המופלאה שרה, היפה באדם, המרגשת, המיוחדת, העשויה ללא חת, נפרדה מאיתנו הבוקר. ליטפתי את ידה ואת פניה הטובים עד הרגע האחרון, הודיתי לה על כל שעשתה עבורנו ועל האהבה העצומה שבה שטפה את חיינו. קשה לי לדמיין את חיי בלעדיה, את משפחתנו הגדולה בלעדיה, אבל אני יודעת שהיא ו'קפה תמר' ילוו אותנו לעד". כך כתבה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין על סבתה, שרה שטרן, שנפטרה הבוקר וניהלה את קפה תמר בשינקין מאז 1956.
בית הקפה נפתח עוד בשנת 1941 והיה מוקד בוהמייני למפגשים אינטלקטואלים בין עיתונאים, סופרים, משוררים ואמנים, בניהם נתן אלתרמן, יורם קניוק, פיצ'ו, שמוליק קראוס ועמוס לביא. שטרן ניהלה את המקום באופן אישי וביד רמה לאורך כל אותן שנים.
הסופר דודו בוסי שהיה שייך לחבורה הספרותית שישבה בקפה תמר עד לרגע סגירתו לפני כחודשיים מסכם: "זאת מותה של תקופה, אפשר להיכנס למלכודות של קלישאות, אבל היא הייתה כמו סבתא שנייה שלי. הייתי בן בית ב־13 השנים האחרונות בקפה תמר, יושב איתה שעות. הפה הגדול נדם לצערנו. למרות שהיתה בת 91, היא היתה הכי פעלתנית ונמרצת, זורקת עלינו חפצים, ומצטרפת לשיחות. היא הגיעה לגיל שבו לא היתה יכולה להמשיך יותר. היה לה קשה. המשפחה עשתה צעד נכון מבחינתם וסגרה את בית הקפה, ולאחרונה שרה אושפזה במוסד סיעודי. כל יושבי בית הקפה הקבועים הגענו לבקר אותה ולהיפרד ממנה.
למדה משהו מרצח רבין. שרה שטרן בקפה תמר. צילום: נתן דביר
"שרה עוררה בי השראה – כתבתי עליה ארבעה סיפורים שהתפרסמו. היא איגדה אותנו באהבתה, בשנאותיה, בכעסיה, ובטוב ליבה. דמות ממש עגולה. היא איגדה סביבה מועדון חברים. לקוחות חדשים לא הגיעו לקפה תמר, רק אנשים קבועים. אנחנו ומעטים עוברי אורח. בית הקפה נראה כמו משהו של תקופת זמן שאבדה, כמו מוזיאון שעצר מלכת בשנות ה־70. אנשים התבגרו שם, ונפטרו שם, וזה חלק מתקופה שלא תהיה יותר, ובית קפה שלא יהיה יותר. נגמר עידן".
בעקבות מותה של שטרן אמר ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי: "שרה שטרן הלכה לעולמה זמן קצר לאחר שהודיעה על סגירת בית הקפה. קפה תמר הפך לנקודת סיום קבועה של כל סיור שלי בעיר, בדרך כלל בצהריים של יום שישי. והסיבה האמיתית שבגללה פקדתי בקביעות את המקום הזה הייתה אחת: שרה, על מאור הפנים, החיבוק והדאגה שלה, דאגה של יידישע מאמע במפגן הכי קיצוני שלה. שרה תחסר לי מאוד, יהיה זכרה ברוך".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["החברה הגאונה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/09/sizes/החברה-הגאונה_5_wo_500_337.jpg ""החברה הגאונה"")
!["המתופפת הקטנה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/10/sizes/The-Little-Drummer-Girl_X_wo_500_333.jpg ""המתופפת הקטנה"")
!["פרא אציל"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/10/sizes/yom-ha_kolnoa_2018-39_wo_500_209.jpg ""פרא אציל"")
!["נשים קטנות", 1994](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/10/sizes/littlewomen-1994-T_wo_500_281.jpg ""נשים קטנות", 1994")
