אם חלמתם לראות הופעה באצטדיון ה-Sphere החדשני בלאס וגאס – אולי את המופע הזרחני של U2 או את חגיגת הפסיכדליה של Phish – בטח כבר גיליתם שרק להגיע לשם יעלה לכם כזיליון וחצי דולר. אהבל אל ייאוש: ה-Sphere האימתני, מבנה כדורי המצופה במסכי LED מבפנים ומבחוץ ומכיל עד 20 אלף צופים נלהבים, הולך ומתקרב אל המזרח התיכון.

>> 30 דברים שלא ידעתם על "ספרות זולה" שיפתיעו גם את טרנטינו
>> חיים ובועטים: עונת העוטף של "אינדי סיטי" יפהפיה ושוברת לב מתמיד

לאחר שראש עיריית לונדון סאדיק חאן דחה את ההצעה להקים את היכל ההופעות הלאס-וגאסי בבירת בריטניה, ונימק זאת ב"השפעה שלילית בלתי מתקבלת על הדעת על חיי התושבים המקומיים", נבחרה אבו דאבי להיות הלוקיישן הבא שבו יוקם הפלא. Sphere Entertainment, החברה המפעילה את הלוקיישן הלוהט בווגאס, חברה אל משרד התיירות והתרבות של אבו דאבי והכריזה השבוע כי בכוונתה להקים רשת של היכלי הופעות דומים במיקומים נוספים בעולם.

אצטדיון ה-Sphere של אבו דאבי יתחרה בגודלו בזה של לאס וגאס ואולי גם יאפיל עליו, וצפוי לשאת תג מחיר דומה לזה של אחיו הבכור שבבנייתו הושקעו כ-2 מיליארד דולר. האצטדיון כולל את מערכות הקרנת הוידאו והסאונד המתקדמות בעולם ברזולוציה של 16K, שמייצרות חוויה חדשנית ואימרסיבית המקיפה את הצופים מכל צדדיהם ומתנפלת על כל החושים במגוון של מופעי מוזיקה, תרבות וספורט.

באבו דאבי מעריכים, וכנראה שבצדק, שהאטרקציה החדשה תמשוך מאות אלפי מבקרים נוספים מכל המזרח התיכון אל האמירות, שיתווספו אל ה-24.3 מיליון שכבר מבקרים בה מדי שנה. בנייתו של אצטדיון ה-Sphere הראשון בלאס וגאס הייתה מבצע הנדסי מורכב שנמשך כמעט חמש שנים, אך בחברה מעריכים כי הידע שנצבר יאפשר לסיים את הבנייה באבו דאבי במחצית מהזמן. תזמינו כרטיסי טיסה ל-2027.

• ❤ תרבות
• לאס וגאס
• דובאי
• הופעות חו"ל

כשכתבנו על זה ביום ראשוןכבר היה קשה להתעלם מהבאזז מחריש האוזניים מסביב לעולם, אבל כל מי שעוקב אחרי הקריירה המסוכסכת של האחים נואל וליאם גלאגר היה משוכנע שזה עוד סיבוב של שמועות שווא שיתנפץ כשאחד מהם יבהיר שהוא מעדיף לשבת על קקטוס. אבל לא. זה באמת קורה. זה באמת באמת קורה. אואזיס מתאחדת לסיבוב הופעות בקיץ 2025. כלומר, בהנחה שהגלאגרים יצליחו לא להתפוצץ אחד על השני עד יולי הבא.

>> הכוכבת ה-51: איך ולמה תשפיע טיילור סוויפט על הבחירות לנשיאות ארה"ב
>> ברנינג מן 2024: נרצחי נובה יונצחו במיצב של אור, מוזיקה ואהבה

בימים האחרונים פיזרו צמד האחים רמזים מטרימים ברשתות החברתיות לקראת הכרזה חגיגית ב-27.8, כשהפסימיים בינינו הניחו כי מדובר בהכרזה על הוצאה מחודשת של האלבום "What's The Story Morning Glory" שיצא בדיוק היום לפני 29 שנים. אבל לא. בדיוק בשעה 10:00 בשעון ישראל שחרר ליאם גלאגר את הבשורה המרעישה לאוויר הטוויטר/X: "זהו זה, זה קורה".

על פי ההודעה הרשמית, מכירת הכרטיסים להופעות האיחוד תתחיל בשבת הקרובה, 30.8, החל מהשעה 9 בבוקר שעון מנצ'סטר, ותסתיים כנראה דקות ספורות אחר כך. 14 ההופעות שיתקיימו בקיץ הבא יציעו לציבור הרחב כמה מאות אלפי כרטיסים וכ-2 מיליון מתוכם צפויים להירכש על ידי ישראלים. ואלה התאריכים והלוקיישנים שאפשר לבנות עליהם:

5.7-4.7.2025 // אצטדיון קארדיף
12.7-11.7.2025 // היטון פארק מנצ'סטר
20.7-19.7.2025 // היטון פארק מנצ'סטר
26.7-25.7.2025 // אצטדיון וומבלי לונדון
3.8-2.8.2025 // אצטדיון וומבלי לונדון
9.8-8.8.2025 // אצטדיון מורייפילד אדינבורו
17-16.8.2025 // קרוק פארק דאבלין

פרט להופעות הנ"ל ועל פי מיטב השמועות, מתחרים ביניהם כעת הפסטיבלים הגדולים בבריטניה ובעולם על הזכות לארח את ההרכב האיקוני, כשאת המרוץ מובילים על פי הדיווחים פסטיבל רדינג ופסטיבל גלאסטונברי שיתקיימו כהרגלם בקיץ הבא. בקיצור, זה הזמן לרכוש כרטיסי טיסה ולחכות עם האצבע על הקליק לפתיחת הקופות בשבת הקרובה בבוקר, ויש לכם קצת פחות משנה כדי להיזכר איך בכלל קוראים לחברי הלהקה האחרים ואם מדובר בכלל בהרכב המקורי (שהשתנה ב-1999) או אם למישהו בכלל אכפת. או כמו שליאם אומר, נראה אותכם בשורה הראשונה יא פותות עצומים.

• ❤ תרבות
• אואזיס
• מוזיקה
• הופעות חו"ל
• בריטפופ

המעריצים של אואזיס אף פעם לא מתעייפים מהתקווה למופע איחוד, ואף פעם לא מתייאשים מסבבי השמועות שהופרכו לאורך 15 השנים האחרונות לגבי איחוד כזה – בדרך כלל כי האחים ליאם ונואל גלאגר מתעבים אחד את השני מכדי לשהות באותו חלל/זמן – ולא מפסיקים להיאחז בכל סימן מעורר תקווה מתוך אמונה שיום אחד זה יקרה והרכב הבריטפופ הענק שלא דרך על אותה במה כבר יותר מ-15 שנה יתאחד. והיום הזה מתקרב עכשיו.

>> הכוכבת ה-51: איך ולמה תשפיע טיילור סוויפט על הבחירות לנשיאות ארה"ב
>> ברנינג מן 2024: נרצחי נובה יונצחו במיצב של אור, מוזיקה ואהבה

השמועות סביב מופע האיחוד הצפוי בקיץ 2025 מתרוצצות מזה זמן, ובימים האחרונים הפכו לדיווחים מעט יותר בשרניים בתקשורת הבריטית. אחד המגיבים לדיווח של הסאנדיי טיימס בטוויטר הביע את תקוותו שזה לא יקרה, ובתגובה הבליח מולו ליאם גלאגר, הסולן הסוער של אואזיס, וכתב לו "נראה אותך שם בשורה הראשונה, יא פות עצום קיס קיס X". למעריצים זה נשמע כמו אישור כמעט רשמי לדיווחים והשמחה רבה, אך צריך לסייג ולומר שהכל כפוף לכך שהשלום שהושכן על פי הדיווחים בין שני האחים יחזיק עד הקיץ הבא, וניסיון העבר מלמד שזאת עשויה להיות בעיה.

על פי הפרסומים בעיתונות הבריטית, הפשרת היחסים בין צמד הגלאגרים – שהלכו מכות מאחורי הקלעים תוך כדי הופעתם בפאריז ב-2009, אירוע שבעקבותיו עזב נואל את ההרכב באופן מיידי ומאז לא הופיעו יחדיו – עומדת לסלול את הדרך לסט של 20 הופעות איחוד, 10 מתוכן באצטדיון היטון פארק במנצ'סטר ו-10 באצטדיון וומבלי, עם אופציה להופעה היסטורית באמת בפסטיבל גלסטונברי. על פי ה"טיימס" הלונדוני, השמועות מגיעות הפעם מתוך התעשייה עצמה ולא מהדלפות חשודות לפורומים של מעריצים, מה שמחזק את ההנחה שהפעם זה באמת עשוי לקרות.

למי שהחמיץ או סתם טרם נולד כשאואזיס הייתה אחת הלהקות הגדולות בעולם – יש להם 21 מיליון מאזינים בספוטיפיי, ילדים! – אפשר לספר שאלבומיה הראשונים מ-1994 ו-1995, "Definitely Maybe" ו"Morning Glory" והלהיטים משניהם (ובראשם "Wonderwall" המופתי) היו חלק מהמפץ הגדול של הרוק הבריטי בשנות ה-90' ועוררו השוואות לביטלס. בשיאה נהנתה וסבלה הלהקה מהערצה היסטרית, ובאופן כללי מקריסה מנטלית של חבריה מול ההצלחה הדרמטית, וגם לפני התקרית בפריז התקשו צמד האחים לשתף פעולה במשך שנים רבות. כולם הפסידו, עכשיו אולי זה ישתנה.

• ❤ תרבות
• אואזיס
• מוזיקה
• בריטפופ
• הופעות חו"ל

לא יודעים אם שמתם לב, אבל אנחנו קצת בעיצומו של חרם תרבותי. המלחמה והמוניטין המוזנח של ישראל הפכו את הפינה הקטנה שלנו לאזור מוקצה, ותרבות הלילה של תל אביב מתקשה לסגור אמנים בסדר גודל משמעותי בשל כך, והיה לנו חשש לא מבוטל שהאמן האחרון שנראה מופיע על אדמת הקודש זה ברונו מארס. למרבה המזל, אנשי הלילה הממזרים של תל אביב מתמחים בלמצוא את הבודדים שעוד מוכנים לבוא לביקור, וביום שישי הקרוב (19.7) במועדון הבור תתקיים הופעה/מסיבה שכזו בהובלת לא אחר מטופ קאט, מהקולות הדומיננטיים של שורשי הג'אנגל וחתיכת ממזר בריטי-ג'מייקני שיקפיץ מילים לצורך נענוע התחת שלך.

>>הדיל הכי טוב בעיר ומיקרופון לצרוח לתוכו שיכור. העיר של איתי גל

את המסיבה הזו מארגנים הקולקטיב החדש יחסית "בייסיק קרו", שמורכב מניר דרזנר, רועי זינגר ורועי בן צבי – דיג'ייז, מפיקים ואנשי לילה שמנוסים באירועים סביב תרבות הבייס והרייב מיוזיק, והרימו את האירוע הראשון שלהם ממש שבועיים לפני ה-7.10. גם באותה המסיבה היה אורח מהממלכה המאוחדת, ועכשיו בשל הזמן להביא את טופ קאט, 8 שנים אחרי הפעם האחרונה שביקר בארץ. כמעט מיותר לציין – אבל עדיין נציין – שמדובר בהפתעה גדולה בתקופה הזו, ואנחנו אוהבים חברי אמת שכל מה שהם רוצים זה להרקיד.

טופ קאט (או אנתוני קורדינגטון) הוא יליד מנצ'סטר לבית ג'מייקני שהפך לרבות השנים לאחד הקולות הבולטים במהפיכת הראגא-ג'אנגל הבריטי של הניינטיז. הוא החל בתור אמן ראגיי ודאנסהול מוקדם, אך לאחר ביקור בג'מייקה כנער נחשף לראשונה לתרבות הסאונד-סיסטם, וכשחזר תפקד כאמסי בסאונדים שונים. עם כניסתו של סגנון הג'אנגל, החיבור של הסאונד הקאריבי עם השפעות האוס וברייקביט יצרו חלל נהדר עבור אמסי זריז לשון כמו טופ קאט, שגלש עליו לתרבות הרייבים וביסס את מקומו כאחד מאבות הז'אנר.

הז'אנר שהתפתח בניינטיז התפוצץ ברחבי העולם ואף זכה לתקופה מכובדת בחיי הלילה התל אביבים למשך כעשור, עד שהעניין דעך קלות וצומצם לסצנה יחסית ממוקדת, אך עיקשת. ועיקשת בצדק, כי בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה ביצירות ג'אנגל וגראנג', ובעיקר בהשפעות שלה גם על ז'אנרים שתמיד היו קרובים לה, דוגמת ההיפ הופ והדאנסהול. מוזיקה גולשת למוזיקה ופתאום גם בישראל תוכלו לשמוע אמסי על האיימן ברייק. כך או כך, בשישי מתכנסים כולם כדי לחגוג את הגעתו של אחד מהגדולים, דווקא בתקופה שכזו. ביג אפ.
טופ קאט במועדון הבור, רוטשילד 31. יום ו' 19.7, 00:00,לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• הבור
• ג'אנגל
• דאנסהול
• הופעות חו"ל

סוף השבוע האחרון היה יום חג לכל מי שתרבות ההיפ הופ וז'אנר הראפ חקוקים בליבו, כי מי היה מאמין – הגענו לגיל 50. נקודת הציון הזו, שהתקיימה ביום שישי ה-11 לאוגוסט, מסמנת חמישה עשרים ליום בו די.ג'יי קול הרק תקליט במסיבת מרתף של אחותו, סנדי קמבל, שם הניח את היסודות המוזיקלים למה שיהפוך לז'אנר הפופולרי בעולם. מהמרתף בשכונת הברוקנס הז'אנר הפך לתופעה כלל עולמית, ומכיוון שנדיר לראות ז'אנר ותרבות חוגגים יום הולדת רשמי – על אחת כמה וכמה בנוכחות המייסד – החגיגות היו פרועות במיוחד.

במהלך הקיץ התקיימו ויתקיימו מגוון רחב של ארועים לציון המאורע, אבל האירוע המרכזי התקיים בשישי באיצטדיון היאנקיז, מרחק זעום מהמרתף בה החל, עם פסטיבל הופעות היפ הופ חסר תקדים, שהקיף פחות או יותר את כל שנותיו, עם התמקדות קלה בכבוד לחלוצים שיצרו את הז'אנר, ולאלו שפיתחו אותו. האירוע כולו, 8 שעות בסך הכל, צולם ושודר בשידור חי ביוטיוב – אך גם נשאר זמין לצפייה במלואו, וזו חתיכת צפייה שווה. מבלי לספיילר יותר מדי (כי נעשה את זה שתי פסקאות למטה), רק נגיד שיש הדליינרים משוגעים כמו ליל ויין, אייס קיוב, נאס וראן די.אמ.סי, אבל כל אחד שלף הפתעות מהעבר, כשאחת מהן היא לא אחרת ממיס לורן היל האחת והיחידה.

האירוע, שנערך מטעם חברת מאס אפיל של הראפר נאס, התחיל בכמה סטים מעולים של די.ג'יים מיתולוגים, אבל ההופעות מתחילות בסיבובת הדקה ה-40, עם תקלוט של די.ג'יי מארלי מארל, שהעלה את חברי הסופרגרופ ג'וס קרו – קרייג ג'י ואמסי שאן. אחריה, בערך שעה פנימה, הוצגו לראשונה בערב (ולא לאחרונה) שני אורחי הכבוד, די.ג'יי קול הרק וסינדי קמבל. אחריהם התחיל החלק האולדסקולי של הערב, עם רצף הופעות מהאייטיז: קרטיס בלואו, רוקסן שאנטה (הראפרית הראשונה בהיסטוריה), הקולד קראש בראדרז, קול מו די, EPMD, שוגרהיל גאנג (נו, אתם זוכרים, משיר היפ הופ הראשון שהוקלט), מאלי-מל, דאג אי פרש, ביזי בי, סליק ריק וגם הראפר הראשון בהיסטוריה, הקשקשן שנהג לדבר על המיקרופון במסיבות של קול הרק – קוק לה רוק.

https://www.youtube.com/watch?v=RgGyYGPTXCg

אחרי תקלוט חביב של די.ג'יי דרמה, התחילו להניע הופעות מרחבי הניינטיז והאלפים: לופה פיאסקו, קומון, ליל קים, רמי מא, טרינה, טי.איי, מוב דיפ (או לפחות האבוק, היחיד שנשאר) וקאמרון. אחריהם קיבלנו ממתק בדמות ארבעה מחברי הוו טאנג (גוסטפייס קילה, אינפקטה דק, קפדונה והכי מרגש, מת'הוד מן), ואז הופעה אחת עדכנית בדמות א בוגי ווית' א הודי. אחריו החלו ההופעות המרכזיות: פאט ג'ו העלה את אשנטי ואת קיי.אר.אס וואן, ליל ויין נתן מופע אנרגטי במיוחד, אייס קיוב סיפק מופע חזרה לשורשים, וסנופ דוג אירח שורה ענקית של אורחים: טו שורט, הראפריות פלו מילי וסקאר ליפ, וויז קאליפה, וגם כמה אגדות אולסקול, כמו די.ג'יי הוליווד (שהיה מראפרים הראשונים), סליק ריק ודאג אי פרש (בתצוגת ביטבוקס מרהיבה).

לקראת סיום המופע עלה נאס (כאמור, האחראי לפסטיבל), שאירח את האב הרוחני שלו קול ג'י ראפ, נתן שוב כבוד אישי לקול הרק, ואז פינה את הבמה להפתעה הגדולה של הערב – מיס לורן היל. המלכה התמידית של ההיפ הופ בילתה רק 13 דקות נדירות על הבמה, אבל גם סיפקה הופעה משוגעת כהרגלה. ואז הגיעו ההדליינרים האחרונים, שהיו למעשה ההדליינרים הראשונים של ז'אנר ההיפ הופ – ראן די.אם.סי. בפעם הראשונה ללא די.ג'יי ג'אם מאסטר ג'יי, כלומר לראשונה מאז שנת 2000, שני החברים שהחלו את דרכם באייטיז עלו לבמה, והזכירו למה הם היו להקת האצטדיונים הראשונה של ההיפ הופ. לצלילי "My Adidas" חולקו נעלי אדידס לקהל, ועם "Walk This Way" הקהל הלך לדרכו. חגיגות 50 שנה להיפ הופ לא יכלו ללכת יותר טוב גם אם טופאק היה חוזר לחיים.

• ❤ תרבות
• היפ הופ
• הופעות
• ההופעות מיתולוגיות
• הופעות חו"ל
• פסטיבל
• ראפרים