>> סהר בר-ניסן (כדאי שתעקבו), היא אמא לשני ילדים וכלבה, נכדה לאחד מבנאי נמל תל אביב, רוכבת אופניים קבועה, חובבת בתי קפה ופינות ירוקות, אוהבת אורבניות, קומיקס ואמנות, חגורה שחורה בקראטה, ואישה של אנשים. היא גם הבוסית של "בפנוכו" (כדאי מאוד שתעקבו), מרחב אזרחי-תרבותי חדש יחסית ברחוב איתמר בן אב"י שמייצר מפגש בין קבוצות, זהויות ונקודות מבט שונות – דרך תערוכות, מפגשי הקשבה, חשיבה ופעולה, המכיל בין היתר גם את המרכז לחברה ודמוקרטיה של "המרחב החברתי". הערב (שלישי 30.12 19:30) יתקיים שם האירוע "ישראלים 2026: זוויות שונות, אותו סיפור?" שיפתח את שנת התוכן של "בפנוכו".אתם רוצים להיות שם.

>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט
>> ראמן רצחני וחוף להינצל בו // העיר של אופיר ואורי אן ששון
>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק

1. בפנוכו

הבייבי שלי בשנה האחרונה – מרחב מארח מבית intu של קבוצת ריאליטי, שהוקם בבניין הישן של דובר צה"ל, כחלק מתפיסה של שימוש ביניים בנכסים ליצירת ערך והשפעה. מרחב יפהפה ששואב השראה מ"סלון מזל", הסלון התרבותי של תקופת הנאורות והקונספט של פלוגתא, משלב תערוכות, מפגשי שיח ודייבטים וגם מרחב מיטיב לאופסייט למגזר עסקי וחברה אזרחית. במציאות הנוכחית ובמאבק שיהיה פה טוב יותר, זה הנווה מדבר שלי בשנה האחרונה והדרך שלי להתמודד עם הייאוש ולהחזיק את התקווה.
איתמר בן אב"י 9 תל אביב

2. מעונות עובדים ח'

הוקמו ב-1936 והיו ממעונות העובדים של ההסתדרות. לקרוא את התקנון זה כמו לחזור אחורה בזמן. תכנון עירוני חכם בן 100 שנה שמייצר קהילה, מיני קיבוץ באמצע העיר, ליד מציצים, גן העצמאות והפארק, וגם הבית שלי במשך 13.5 שנה ועד לפני שנה. גם היום, אחרי שעברתי שכונה, זו עדיין הקהילה והבית שלי.
רחוב נחום/שדרות נורדאו/הירקון

3. דוג'ו KI ME KAN

דוג'ו הקארטה שלי מזה 25 שנה ועוגן משמעותי בחיי. הגעתי במקרה ונשארתי וזו אחת ההחלטות החכמות בחיי.מאמנים מופלאים, אומנות לחימה שהיא דרך וחברים לאימון שהם משפחה. בלי הקראטה הייתי אישה ואדם אחרים לגמרי. מדהים לנשים, גברים, ילדים וכל מה שביניהם.
דרך נמיר 149 תל אביב (סמינר הקיבוצים)

4. בוסתן מוז"א

הגינה הפתוחה של מוזיאון ארץ ישראל, יציאה נפלאה של העיר תל אביב, פנינה של טבע באמצע הכל. רק עוברים את השערים ומגיעים לעולם אחר. האפשרות לטייל בין העתיקות, הספסלים בין לבין, גינת צמחי התבלין וצמחי ארץ ישראל המופלאה, והבריכה באמצע ששופצה וקמה שוב. כשאני צריכה רגע לקחת אוויר, זו הפינה שאני בורחת אליה.
חיים לבנון 2 תל אביב

5. גן העצמאות

בין הפסל האדום למדרגות ירידה לים. אחת הנקודות המופלאות בעיר, אפשר לראות אינסוף של ים, למתוח קו הרצליה עד יפו, להיזכר כמה אנחנו נקודה בעולם הזה וכמה הים הוא רחב. בזמן הקורונה והמלחמה לשם הייתי הולכת להיזכר שיש עולם שלם וטוב ממש ליד.

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שבו שביל אופניים נגמר בלי שיש לו המשך.
כל מקום שבו שביל האופניים נתקע בתחנת אוטובוס, תחנת פיס או מקום חניה לאופנועים.
כל מקום בו אין ירידה מסודרת לעגלות, כסאות גלגלים ואופניים.

השאלון:

אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ישראלים 2026, זוויות שונות, אותו סיפור?" עם עוז סימינובסקי, בצלאל שטאובר, ליפז אלה ועדן מנדלוביץ, ב-30.12 אצלי בבפנוכו, אירוע שפותח את תכנית התוכן של 2026. ההכנה לקראתו, הבנייה שלו, שיחות ההכנה ומי שיהיו בו פותחים לי את הלב, מבלבלים אותי והכל במקביל. זה חלק ממה שאנחנו רוצים שיקרה בבפנוכו, לתת מקום לנקודות מבט שונות להתקיים יחד, לחזור לשיח מורכב ובתקווה לפרוץ תיבות תהודה. ההצלחה של בפנוכו תהיה שכל מי שנכנס בשעריו ייצא קצת שונה ועם יותר סימני שאלה משנכנס. הבניה של התוכן בבפנוכו והאירוע הזה – מזיזים לי את הגבינה כל הזמן. מאוד מחכה לו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
חודשיים אחרי ה-7.10.23 חזרתי לקרוא וספרים זו הבריחה שלי. אני קוראת המון. בחודשים האחרונים חזרתי לקרוא את "כשדברים מתפרקים" של פמה צ'ודרן; מתבלת ב"כמה זה חמור" של נועה כ'"ץ שעוזר בגעגועים לאמא שלי; וספרי יד שניה מהחנות המופלאה בוק שוק בברודצקי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה לאן לתרום ולהתנדב. אם הייתי צריכה לבחור ארגון אחד זה היה"בונות אלטרנטיבה". ארגון שטח אמיץ ויצירתי ששם על דגלו שותפות נשים במוקדי קבלת החלטות, ייצוג נשי וזכויות נשים. במציאות הנוכחית בה אנחנו "חיים את החלום" של ממשלה בה יש מיעוט נשים, אין מנכ"ליות במשרדי ממשלה והאישה היחידה בתפקיד בכיר מותקפת ללא הפסקה, זו התקווה והחובה של כולנו. עבורי, כאישה, אמא ל-2 ילדים ואוהבת אדם וישראל, לא יכול להיות פה עתיד נכון ללא שותפות נשים בקבלת החלטות ובתפקידי מפתח. וגם לובי 99, נט"ל, "עומדים ביחד", "הביתה. חוזרים לגליל", "הננו" של רועי עזיזי ועוד רבים הם חלק מהמאבק ההכרחי להחזרת השפיות למדינה. תתרמו, תתנדבו, קחו חלק בבניה ובעתיד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זה לא תל אביבי אחד, זו קבוצה. קבוצות. יש אנשים ונשים מדהימים פה בעיר שמרכיבים ומובילים קבוצות מחאה שכונתיות, קבוצות תמיכה שכונתיות, מעדיפה לא לרשום שמות כי במציאות ההטרלה הנוכחית – מרוב רצון להרים, זה עלול להוריד וגם כי האנשים והנשים פה בתל אביב, והאנשים והנשים בישראל – אלה שדוחפים, משקיעים, יוצאים לרחובות, שולחים חבילות עידוד, קשובים, רגישים ולא מפסיקים לעשות טוב. הם והן מובילים פה את האור והעתיד. וראוי להרים להם.

מה יהיה?
וואו, מאוד מקווה שיהיה טוב, אנחנו ברצף של שנים מאתגרות מלאות כאב. אני מתבוננת בחברים וחברות שאיבדו את היקר להם מכל ב-7.10 ורואה איך הם והן ממשיכים. אני מסתכלת על הילדים שלי ועמלה לבנות להם מציאות טובה יותר. בשנים האחרונות הבנתי שתקווה היא מיומנות ומשהו אקטיבי שצריך לעבוד עליו. לחלום, לדמיין עתיד טוב יותר ולקום לעשות. ברגעים שאני דואגת, ויש כאלה רבים, מפגש עם אנשים מחזיר לי את התקווה שנעשה פה טוב יותר.

• העיר שלי
• בפנוכו
• הצפון הישן
• אמנויות לחימה
• מוזיאון ארץ ישראל
• גן העצמאות
• שבילי אופניים

>> יואב סוכרי, הוא מייסד ומנכ”ל בית הספר לברמנים “זמן אמיתי”. הוא החל את דרכו בצעירותו כברמן וביחד עם שותפו, אלי שיטה, החליטו לפתוח מוסד שיקדם את תרבות השתייה המקצועית בישראל. במהלך השנים, “זמן אמיתי” התרחב ופתח סניפים ברחבי הארץ והכשיר עשרות אלפי בוגרים, שרבים מהם השתלבו בתעשייה ובחיי הלילה. במסגרת החזון להוביל שינוי בתרבות הבילוי והאלכוהול בישראל,מציע "זמן אמיתי" מגוון קורסים, כולל קורס ברמנים מקצועי המבוסס על שיטת OJT (On The Job Training), המשלבת תרגול מעשי בתנאי אמת, וכן קורסי פליירינג (להטוטנות בר) וסדנאות אלכוהול ואירועים חווייתיים לקהל העסקי והפרטי.

>> בריחה קטנה למזרח ומפלט אורבני קסום // העיר של שיר פינטו
>> מוסד בלוינסקי וסטייקהאוס ניו יורקי בישראל. העיר של שי-לי ליפא

1. בריכת גורדון

המקום האהוב עלי בעיר ללא ספק ובפער עצום מכל אלו שבאים אחריו. מייצג את ההווייה התל האביבית המושלמת ומשלב ים, קהילה מגובשת, בריכה עם מי נעורים, בתי קפה, חנייה, מסלולי אופניים, תחושת מרחבים וקהל מגוון (שרובו בבגד ים כך שאין לדעת מי עשיר ומי לא, מי משכיל ומי לא, מי בעד או נגד הממשלה וכו'. המקסימום שאפשר לדעת זה למי יש כרס).
אליעזר פרי 14

2. חוף העלייה/עג'מי

החוף היפה בעיר לדעתי. תמיד מעניין שם ברמת הקהל, אין שובר גלים, יש טבע עשיר ואפשר לשחות עד בת ים, לעצור על איזה סלע, ולשתות בירה/ערק באמצע הכחול האין סופי.

3. הצפון הישן

וספציפית ריבוע הרחובותפייבל-קלי/ לסין-ז'לוצסטי. מחוזות ילדותי. זו הייתה ילדות מושלמת בתל אביב של שנות ה-70'. מקום ששילב קסם, ענווה ויוהרה בו זמנית והמון אופטימיות.

4. בוטיק סנטרל רמת אביב

זוג נשוי ומקסים מנהל את הקפה-מעדניה הזאת ברמת אביב החדשה, עם שירות מופתי ונחמדות אינהרנטית.
אבא אחימאיר 33

5. רחוב זנגביל

לא יודע אפילו למה, אבל אני מת על הרחוב הזה. יש בו קסם והוא מזכיר לי משהו שאני מתגעגע אליו ואפילו לא יודע מהו.

מקום לא אהוב בעיר:

כל אתרי השיפוצים הלא נגמרים של הרכבת הקלה.

השאלון:

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בשבת ראיתי הצגה מצויינת ומעוררת מחשבה בשם"אש בארזים" בתיאטרון תמונעואילו אתמול בערב היה מפגש חברים שכלל הקראה של טקסטים – עם שירים של חליל ג'ובראן, ויסלבה שימבורסקה אווה קילפי וקטע מתוך "סוף דבר" של שבתאי ו"אהבה בימי כולרה" של גארסיה מרקס.

שירה פרבר ואייל שכטר, מתוך "אש בארזים" (צילום: דוד קפלן)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה שהכי השפיעה עלי בשנים האחרונות היא"המרגל". נדמה לי ששודרה בהוט. סדרת ביון מרתקת ומשמעותית בימי המלחמה הקרה ברומניה תחת צ'אוצ'סקו. חושפת בדיוק איך צ'אוצ'סקו ואשתו אלנה ראו את העם. הבהיר לי בדיוק כיצד הזוג הפוליטי הנוכחי רואה אותנו. אנחנו הולכים ונדמים לחושך הזה יותר ויותר.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל מי שמקדם את שחרור החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל בעלי העסקים הקטנים בתל אביב באשר הם! שגם עושים את העיר למה שהיא ובו בזמן משלמים ארנונה בלתי אפשרית ונלחמים להתקיים.

מה יהיה?
בדרך כלל אני משלב אופטימיות ופסימיות, אופסימיסט, אבל כאן אני פסימיסט על מלא. אנחנו רק בתחילת המדרון.

• העיר שלי
• ברמנים
• מיקסולוגיה
• הצפון הישן
• בוטיק סנטרל
• חוף העלייה
• בריכת גורדון

>> גיא בן נון הוא המנכ"ל של "עברית", פלטפורמת הספרות הגדולה בישראל. לאחרונה הוא הקים את ההוצאה לאור"יצירה עברית"(המנוהלת על ידי היזם והסופר רפי טופז), שנועדה לסייע לסופרים בפתרון שני נושאים שממש חשובים להם: לקבל בימה מכובדת לספרם ולשלם כמה שפחות על הוצאת ספרם. במקביל ובצמוד אליה הוא פיתח יחד עם ד"ר אושי שהם קראוס מודל חדש בשם BitBook, שבמסגרתו מתאפשר לאנשי רוח וחזון לכתוב ספרונים קצרים הרואים אור בפורמט דיגיטלי וקולי, טקסטים מעניינים או מכוננים, ולקבל בימה המאפשרת חשיפה והכנסה.בקיצור, תתחילו לקרוא.

>> לאכול באוויר הפתוח ולראות את השמש שוקעת // העיר של טליה רסנר
>> ריח של תל אביב הישנה וסמל של קוליות // העיר של ענת ברזילי

1.סגפרדו דיזנגוף

מוסד ותיק, פתוח 24/7, סטנדרט מזון גבוה, קפה מעולה. אשתי ואני יושבים בו מדי יום שישי. יש לנו את "הקבוע" שלנו. וכמה שאני אוהב לגוון, כאן אני צמוד לאותה הזמנה שנים. זה מקום נפלא, חף מדאווין ובגובה העיניים, והכי חשוב – בלי תורים מוטרפים.
דיזנגוף 106

יש דברים שלא משתנים. סגפרדו דיזנגוף (צילום: פייסבוק/@סגפרדו דיזנגוף)

2. דיזנגוף סנטר

יש קניון ויש סנטר. וזה אותו הסנטר מאז שהייתי ילד – לא נוצץ מדי, לא קל להתמצא, צד מואר וצד אפל, אבל תמיד התחושה היא שזה מקום שלי.
דיזנגוף 50

3.הצפון הישן

אחד הדברים האהובים עלי הוא לצאת לצעידה עם אשר, הכלב היפיוף שלי, בימי שישי אחר הצהריים. העיר מתכוננת לתנומת השבת, הצפון הישן נרגע, אני אוהב במיוחד לשוטט ברחובות הקטנים והצרים בינות המכוניות ולהביט בטיח המתקלף, תחושה של עיר אמיתית שצברה מיילג' לא מבוטל.

4. בריכת גורדון

כן, זה מקום פלצני במקצת, אבל יש במקום שלווה שאיני מוצא במקומות אחרים, מים נהדרים והמעוז האחרון בערך בארץ של גרונטוקרטיה (שלטון זקנים) – וזה מחזה נפלא ומעודד.
אליעזר פרי 14

5. רחובות יפו ופלורנטין

האותנטיות האמיתית של העיר, הלב הבועט והמפויח של העיר, ערבוביה נהדרת של בתי מסחר, מסעדות, בתי קפה וחמארות – אי סדר כאוטי שאיכשהו מסתדר לי בעיניים, בקצב ההליכה ובחיבור.

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב אלנבי בתל אביב. רחוב מפויח ומגעיל. רחוב שלא נעים ללכת בו והחנויות בו לא אטרקטיביות כלל. קאווסאן של תל אביב, חצר אחורית שחורה. ועכשיו עם הסיוט הבלאומילכי האינסופי, אפילו הקצב של הרחוב שהיה נקודת אור גם הוא כבר לא קיים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בדצמבר האחרון צפיתי בתיאטרון תמונע בהצגה מעולה, "ממני תראו וכן תעשו", המבוססת על ספרה של יעל טבת קלגסבלד "נמר מעופף", בבימוי של טל בסון. הצגה של ארבע שחקניות מוכשרות בטירוף. ההצגה חפה מתפאורה, הסט נותן משמעות לעומק השדה – לעומק הבמה – משהו שלא נתקלתי בו בעבר, והשחקניות מחליפות תפקידים בין הדמויות באופן שלוקח לך רגע להבין שהדובר השתנה. פשוט יצירת מופת קטנה ונוקבת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ספרים כמובן. אני קורא ללא הפסקה ומאזין לספרים, כל ספר נותן לי כח מעצם חווית הקריאה ולאו דווקא בהקשר של המלחמה. אציין שלושה ספרים מעולים שקראתי השנה ודווקא ספרי מקור שבעיניי חשוב להרים להם במיוחד:פיקדון עיניךשל אפרת נוה,עורך צלליםשל אריאל הורוביץ (לא הזמר),סולם גנביםשל ליאור אנגלמן. כדי לא להכביר במילים אגיד שאלו שלושה ספרים מעולים, חורכים. מהסוג שנשארים איתך הרבה זמן.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל גוף שתורם תרומה משמעותית לחברה הליברלית והחילונית בישראל שנדמה שחוטפת מהלומות בלתי פוסקות. ואולי במיוחד לגופים המנסים לנרמל את המקום שלנו. לתרום לנזקקים לאוכל זה קריטי, אבל בעיניי הדמוקרטיה שלנו חולה. לכן אני בוחר בתנועה למען איכות השלטון.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל בעלי החנויות ברחוב בן יהודה. שלא היה רחוב ממש שוקק ועכשיו הפך לעיי חורבות. להבנתי בעלי העסקים במקום ממשיכים לשלם ארנונה כרגיל, גם כשהעסק שלהם סופג וסופג. להרים זה לקנות בעסקים הללו.

מה יהיה?
האמת? לא משהו. נהוג לחשוב שאחרי שממש רע בא הטוב. לא בטוח שזה עובד לנו. אני קצת פסימי מהשיח, האלימות וההקצנה ולא חושב שיהיה יותר טוב. אולי לא יהיה כל כך רע. אבל לפני שנספיק לתקן אני חושב שה-AI ישמיד אותנו מבלי שנצטרך להתלבט בדילמות על מה יהיה. לא יהיה.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• עברית
• דיזנגוף סנטר
• בריכת גורדון
• הצפון הישן
• פלורנטין
• תיאטרון תמונע

>> פסטיבל המגבר ייפתח בפעם הרביעית ביום שלישי הקרוב (4.2) במרכז ענב לתרבות, ויימשך עד שבת עם שלל הופעות מיוחדות ששמות את הגיטרה במרכז הבמה. מוטי ביקובסקי, מגיבורי הגיטרה הגדולים בעיר ואחד היוצרים המעניינים ברוק הישראלי, יארח שם בערב הפתיחה את אביתר בנאי, איתו שיתף פעולה לאורך השנים באלבומים ובהופעות. אתם רוצים להיות שם.עוד פרטים וכרטיסים כאן.

>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף
>> קפה משפחתי מתוק וטמבוריה עם כל התשובות // העיר של שחר מולכו

1. הים

אני גר ליד הים ואני שוחה בים כבר הרבה שנים, גם בקיץ וגם בחורף. אז ים הוא אחד המקומות האהובים עליי. אז בסדר אי אפשר להמליץ על "ים", אבל אני יכול להמליץ על חוף הילטון והאזור. אני שוחה בהילטון כל הזמן, והנה זאת גם הזדמנות להגיד, הלו ראש העיר, מה אתם שופכים שם לים? יש ימים שמעבר לשובר הגלים מגיע פתאום מין פס של בועות חומות שומניות שלא ברור מה זה, וזה מבאס ומכעיס. לפעמים אני מגיע לגן העצמאות ומסתכל מלמעלה, אם אני רואה את הפס הזה אני פשוט חוזר הביתה! הלו ראש העיר לתשומת ליבך!

2. רחוב עובדיהמברטנורה

הוא הרחוב עם הריח הכי טוב שאני מכיר. יש תקופות בשנה שיש שם פריחה וכל הרחוב מוצף בריח מתוק מתוק ונעים. אחד השכנים אמר לי שזאת יערת הדבש אבל ניסיתי לחפש לאורך הרחוב ולא הצלחתי למצוא בדיוק את מקור הריח. עוד שכן אחד איש מבוגר אמר לי שהוא תתרן ולמרות זאת הוא מריח את הריח. ובאמת, זה משהו יוצא דופן.

3. כיכר בזל

הסטודיו שלי נמצא בכיכר בזל ואני מאוד אוהב את המקום. בשנים האחרונות הפכו אותו למדרחוב כך שהוא רוב היום מלא באנשים בבתי קפה. אני לא יושב בבתי קפה, רק עובר שם וסופג את האווירה בדרך לקנות לחם באחת החנויות או יין ב-Happy Sun Drinks. החלק העצוב בכיכר זה חנות הטלפונים הסגורה, כי אופיר הבעלים המתוק וחבר טוב שאין מילים לתאר איזה מלאך הוא היה, השאיר את כל השכונה עם חור גדול בלב כשנהרג פתאום בתאונת פגע וברח כשהוא בן 27.

4. הכניסה לחניה של הילטון

כשנכנסים לחניה מרחוב עמנואל סלע, ממש לפני הש"ג של החניה, עוברים מתחת לגשר שהוא מין מבנה שיוצר מתחתיו הד עם החזרים מאוד לא רגילים. אם אתם רוצים לעשות צחוקים עם הילדים, בואו לשם, תדברו, ותשמעו את עצמכם שלוש פעמים. אתם יכולים גם סתם לעבור להתרשם.

5. הצפון הישן

המקום החמישישלי הוא בעצם שילוב של ארבעת הראשונים, או בשתי מילים: הצפון הישן. אני מכיר את המקום מאז שאני זוכר את עצמי. הבית של סבתא שלי היה שם ברחוב ירמיהו, והיינו באים כמעט כל שבת והולכים לשוט בירקון. היו אז סירות שנקראו קאנו, כמו קייאק אבל לא בדיוק. אבא שלי גדל שם וכשהוא היה קטן, הוא היה שוחה בירקון שהיה אז נקי. הצפון הישן הוא קצת קיבוץ, כולם די מכירים את כולם, ההורים מבתי הספר, החברים של הילדים, כל החנויות והמוכרים. יש פה די את כל מה שצריך וכמובן מזל שיש לנו את הים, מכונת הטיהור של תל אביב, אחרת תל אביב הייתה קורסת מזמן.

ישן וטוב. הצפון הישן (צילום: מייקל ג'ייקובס/Art In All Of Us/גטי אימג'ס)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

מקום לא אהוב בעיר אין לי ממש, אבל אני יכול להגיד עם השיפוצים והרכבת, רחוב אבן גבירול בואכה הנביאים, דיזינגוף, מרמורק, נהיה מקום בלתי נסבל כשאתה מגיע עם מכונית מצפון לדרום. צהריים, אחר הצהריים, עדיף לא להתקרב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאורך כל השנה האחרונה, אני חושב שהמוזיקה עזרה להרבה אנשים. אני יכול לספר על הופעה מעולה שראיתי בזמן האחרון: המופע של רוקפור עם תזמורת הקאמרטה בהיכל התרבות. אני חושב שזה היה מופע חד פעמי. אבל בכל סיטואציה מומלץ לתפוס אותם, עם תזמורת או בלי תזמורת. רוקפור הם אחת הלהקות הטובות שיש פה, חברי ילדות מחולון. אבל לא בגלל זה אני אומר את זה. הם פשוט מעולים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שלושיצירותשהןהשראה:
–ערןצורהואתמידהשראה,ואנישמחשהייתהליהזכותלקחתחלקבאלבוםהחדששלו!מומלץלחפשאותו!
–שירהויזל,אמניתשאותהאנימלווהתקופהארוכהושרקמשתבחתעםהזמן,הוציאהאתאלבומההרביעי"זאתלארקאני".במקבילהיאמקיימתבדיזנגוףסנטרתערוכהקבוצתיתבשם"מהיישאר"שמתכתבתעםהאלבוםועםמצבההאישי,וכןעםמצבהלחימההמתמשךבמדינה.בתערוכהמציגיםהרבהאמניםואףנערכיםפאנליםבנושאיםשונים,שווהלעקוב.
–האלבוםהיפהפה של אמיר צורףשהואתמידהשראה.פחותהייתישותףלעשייה,אלארקאוזןמידיפעםבכלמינישלביםביצירהשלו,מומלץלהקשיב.
– ועווד דבר אחד:אחריכמהתקריותלאנעימותשקרובאוסטרליה,דבראחדטובשכן יצאמשםזולהקתAmyl and the sniffers.אםבאלכםמכתאנרגיהעלהבוקר,חפשואתהבלונדיניתהזאתשלאעוצרתלרגע.מומלץבלייב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש הרבה ארגוני צדקה, ומרגע שתרמתי לאחד כנראה שנכנסתי לאיזה מאגר וכל פעם מתקשרים אליי. אני כבר לא זוכר למי תרמתי וגם לא בטוח מה היה אמיתי ומה לא. האמת שהכי אני אוהב לתרום ברחוב למי שאני רואה שבאמת צריך, זה הכי ישיר וברור. משהי פעם אמרה לי שמבחינת המצווה של לתת צדקה, גם אם מישהו רימה אותך – אתה עשית את המצווה. אבל העניין הוא שכשאתה נותן ברחוב, הקשר עם הבן אדם שמולך מאיר לשני הצדדים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אשתי. אין פה בכלל שאלה.

מה יהיה?
יהיה טוב בסוף. כך אני מאמין. כשנפתחות העיניים ודברים מתקדמים החרא צף, סליחה על הביטוי, אבל הוא היה שם תמיד ורק עכשיו אנחנו רואים אותו. עדיף לראות ולטפל מאשר לא לראות. אני מאמין שבסוף יהיה טוב, עם המחיר הכבד. אומרים עידן הדלי ואנחנו רק בהתחלה וזה יכול לקחת גם מאות שנים, אבל אנחנו בדרך לשם, אני מאמין שאנחנו בדרך לטוב. מקווה שכולם יחזרו במהרה ושהעולם המשוגע יתבגר ויירגע.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• הצפון הישן
• בזל
• חוף הילטון
• מרכז ענב

הצפון הישן, אותו אזור פריווילגי ומנומנם של תל אביב המשתרע בין נחל הירקון לפרישמן ובין אבן גבירול לים, עומד לעבור טרנספורמציה אורבנית. על פידיווח של יובל ניסני בגלובסתביא השבוע העירייה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית שתוסיף 20 אלף מ"ר של שטחי מסחר בחזיתות הבניינים על הרחובות המרכזיים של הרובע, בהם יהודה המכבי, זב'וטינסקי, פנקס, וייצמן ושאול המלך.

>> תעצרו בצד: פקחי העירייה החלו לקנוס רוכבים ללא לוחיות זיהוי
>> מי שרוצה להציל את השידור הציבורי יצטרך להציל קודם את המדינה

מטרת התוכנית, בהתאם לתוכנית המתאר העירונית, היא לייצר עירוב שימושים אינטנסיבי יותר של מגורים, מסחר ומשרדים, מהלך שנחשב בקרב מתכנני ערים כמעודד עירוניות בריאה של רשת רחובות פעילים ומעודדי הליכתיות, אינטראקציה חברתית ומסחר. ארבעה מתוך חמשת הרחובות שבהם מתוכנן השינוי יוצאים מאבן גבירול מזרחה והחמישי (ויצמן) חוצה אותם, כך שיחד יווצר רצף חדש של רחובות עם חנויות, בתי קפה ומסעדות, כמו בלב העיר.

על פי נתוני הוועדה המקומית, לאזור המכונה "הצפון הישן" עומדות להתווסף 18 אלף יחידות דיור בשנים הבאות, בעוד אזורי המסחר בו דלילים וקטנים. את המחסור ימלאו שטחי מסחר בקומות הקרקע שבחזיתות הבניינים, כך שמבנים חדשים צפויים להיבנות על קו הרחוב ולא, כנהוג באזור, מאחורי חצר כניסה נאה, ולהיראות יותר כמו התוכניות להתחדשות חלקו הצפוני של אבן גבירול. על פי התוכנית המוצעת, חנויות יוכלו להיפתח גם בחזית מבנים קיימים, דבר שעשוי לעורר התנגדות חריפה בקרב תושבי הרובע האמידים.

עוד לפני ההתנגדויות הצפויות, מהלך כזה יהיה חייב לכלול גם פיתוח עירוני מאסיבי של תשתיות לוגיסטיות, הרחבת מדרכות, הצללה, ריהוט רחוב ותאורה כדי לייצר רחובות אטרקטיביים לציבור. חידוש כזה של המרחב העירוני יהיה תהליך של כמה שנים ועשוי להוסיף לא מעט לכאוס שכבר מייצרות עבודות הרכבת הקלה בארלוזרוב ובאבן גבירול, יחד עם עשרות פרויקטי הבנייה ברובע.

עצביהם של תושבי הצפון הישן כבר מרוטים אחרי שנים של תמ"א 38 בכל רחוב ותחת ענני האבק של פרויקט הרק"ל, והם צפויים לערום התנגדויות רבות לתוכנית המוצעת, מחשש שתשנה את אופי האזור ותפגע בערך הדירות. מ', תושבת אזור יהודה המכבי ב-20 השנים האחרונות, לא רואה איך התוכנית מסתדרת עם המציאות: "זה יהפוך את השכונה לגיהנום. אין כאן תשתיות לזה. איפה יפרקו סחורה לחנויות? איפה יחנו אנשים שיבואו לקנות ולבלות פה? ומי בכלל אמר שזה יעבוד, למה להרוס שכונה שעובדת נהדר לכל תושביה הנוכחיים על הימור כזה? העירייה תהיה חייבת לעשות מהלך של שיתוף ציבור ולתת הרבה הסברים. גר כאן ציבור חזק שלא יהסס להפעיל את כוחו כדי להיאבק בזה".

מומחה נדל"ן שפעול באזור ועיין בתוכנית אמר ל"טיים אאוט" ש"ברור לי שיהיה כאן מאבק רציני של התושבים. כולם רוצים לגור קרוב ללב העיר אבל ברחוב שקט עם חנייה כאילו הם גרים במודיעין. אישית אני חושב שבעיר שמתפתחת במהירות כמו תל אביב ובמיוחד ברובע 4, הכל צריך להתפתח. יבואו לשכונה עוד 60 אלף תושבים, אז צריך עוד סופרמרקטים ועוד בתי קפה ועוד שטחים ציבוריים. מקצועית אני חושב שזאת תוכנית טובה לאזור, מתבקשת, מחברת אותו ברצף ללב העיר, ובטווח הארוך של עשור קדימה היא תעלה את ערך הנכסים. זה יכול להיות סוג של מרכז העיר החדש".

• הבועה
• הצפון הישן
• מרכז העיר
• עיריית תל אביב
• הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
• שדרות שאול המלך