לאחרונה נערך אירוע השקה לפיילוט חדשני להצללה ותאורה במרחב הציבורי, המבוסס על אנרגיה סולארית ללא צורך בחיבור לרשת החשמל.עיריית תל אביב-יפו וחברת LumiWeave הציבו בפארק עתידים מערכת גמישה וקלת משקל, המצלה לאורך שעות היום ומאירה בשעות החשיכה. המערכת הוצבה לתקופת ניסוי ובמהלכה יתבצע מעקב וניטור על ידי החברה והעירייה לגבי ביצועיה.

LumiWeave של היזמת אנאי גרין הוא המיזם הזוכה בתחרות הטכנולוגית הבינלאומית של "נשים למען האקלים" (Women4Climate Tech Challenge) מטעם ארגון הערים הבינלאומי C40 בו חברה עיריית תל אביב-יפו. המיזם פותח כמענה ירוק גמיש וזול לצורך בהצללה ותאורה שאינה מזהמת במרחב הציבורי.בלב הפיתוח עומדת יריעה חדשנית המשלבת קצירת אנרגיה ותאורה. היריעה קלת משקל וגמישה ומאפשרת התקנה מיידית בכל מקום ללא צורך בחיבור לרשת החשמל. המערכת ידידותית לסביבה (0 פליטות), מספקת הצללה ותאורה בהתקנה מיידית ללא צורך בתשתיות חשמל ומאפשרת שליטה של הלקוח במועד, זמן ועוצמת התאורה (עד 300 לוקס).

בשל תכונותיה, המערכת חוסכת לפחות חמישים אחוזים מעלות התקנת התשתיות של תאורה סטנדרטית ומאה אחוז מעלויות החשמל. היא גם עמידה בכל תנאי מזג אוויר וממשיכה לספק תאורה גם לאחר 3 ימים ללא שמש. כהמשך לזכייתו בתחרות, עיריית תל אביב-יפו מסייעת ומאפשרת למיזם ניסוי מעשי בשיתוף פארק עתידים תל אביב ומעבדת החדשנות Cityzone, אשר בשטחה מבוצע הניסוי. המיזם מופעל באמצעות חברת LumiWeave, בהובלת המעצבת והיזמת אנאי גרין שהקימה את המיזם וטל פרנס, יזם הייטק סידרתי. מטרת התחרות שנערכה הייתה לעודד ולתמוך גיוון מגדרי בחדשנות, טכנולוגיה וסביבה. כל הפרויקטים שהשתתפו בתחרות הובלו או נוהלו על ידי נשים, וכולם הציעו פתרונות חדשניים לאתגרים עירוניים שונים בתחום הסביבה והקיימות.

"אנחנו חברים פעילים בארגון המנהיגות C40 יחד עם רשת של ערים מובילות בעולם שפועלות יחד להגנת האקלים", אמר ראש העיר רון חולדאי במעמד השקת הניסוי. "במסגרת זו, קיבלנו על עצמנו התחייבויות ממשיות לשיפור איכות האוויר ומעבר לאנרגיה ירוקה. אלו לא מילים. אנחנו מחויבים למעשים. אנחנו מקדמים תוכניות עירוניות לצמצום פליטות גזי חממה, ובכלל זה, תכנית לנטיעת עצים מסיבית; הרחבת שטחים ירוקים; הסרת כלי רכב מזהמים ומאמצים חינוכיים מתמשכים בבתי הספר ובמרחב הציבורי. הקמנו יחד עם פארק עתידים ואוניברסיטת ת"א את מעבדת החדשנות, CITYZONE, כדי שתקדם יזמים ויוזמות המציעים פתרונות לאתגרים העירוניים ותהווה שדה ניסויים חי להדגמת פתרונות חדשניים. אני מאמין שה-LumiWeave יתגלה כמיזם פורץ דרך וגם במקרה הזה, מתל אביב-יפו תצא הבשורה".

>> מרוצים ממה שקורה בעיר בתחום הקיימות? בואו להצביע במשאל טיים אאוט העולמי – ולהשפיע!

• הבועה
• קיימות
• משבר האקלים
• הצללה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• חדשנות

• Facebook
• Twitter
• Email

אנחנו אוהבים לדווח מדי פעם על דברים משמחים, וכך גם עכשיו: תל אביב-יפו עלתה לשלב הגמר בתחרות "אתגר ראש העיר 2021" – תחרות גלובלית לחדשנות בין ערים של קרן בלומברג. המיקוד השנה, איך לא, היה האופן שבו הערים התמודדו עם משבר הקורונה ועירנו עלתה לגמר בשל הדגש שהושם על תחום התרבות – גם בימי המגיפה. 50 היוזמות שעלו לגמר נבחרו מתוך 631 יוזמות שהוגשו מ-99 מדינות ברחבי הגלובוס.

כמו במקומות רבים בעולם, שנת הקורונה הובילה לסגירת גופי תרבות גדולים ויצרה חוסר ודאות אם ומתי ישובו חובבי התרבות, לרוב אוכלוסייה מבוגרת, לצרוך שוב תרבות. בעיריית תל אביב-יפו הדבר הוביל למחשבה שיש "לשבור את הקרח" בין גופי התרבות הגדולים בעיר לבין קהל צעיר יותר בגילאים 18-35, שכמעט ולא פוקד את המוזיאונים, תיאטראות וכן הלאה. לאחר עבודת מחקר, פותחה בעיר תכנית אסטרטגית שנועדה ליצור גשר בין האוכלוסייה הצעירה למוסדות התרבות מחדש.

שלב הגמר של התחרות יערך בין החודשים יוני לאוקטובר ובמהלכם "יזקקו" העיריות העולות את היוזמה החדשנית שלהן, בסיוע טכני מקרן בלומברג. אה, וכמובן – פרס גדול יוענק ל-15 הערים הראשונות מתוך ה-50: מיליון דולר והמשך תמיכה טכנית רב-שנתית בהטמעת היוזמה. רשימת הזוכות תתפרסם בתחילת 2022.

מייקל בלומברג, מייסד קרן הפילנתרופיה וראש עיריית ניו יורק לשעבר, מסר כי "50 הערים הפיינליסטיות מראות לעולם שמול האתגרים הגדולים שהציבה מגפת הקורונה, צצות ערים שמתמודדות באמצעות רעיונות אמיצים, חדשניים ושאפתניים". לדבריו, "באמצעות סיוע לערים אלו לבחון את הרעיונות שלהן הלכה למעשה, נוכל לזהות תכניות מדיניות פורצות דרך, שיסייעו לערים להשתקם בדרכים טובות, יציבות ובריאות יותר, וכמובן – צודקות ושוויונות יותר".

ראש העיר רון חולדאי מסר כי "ללא תרבות אין לנו עם, מדינה ואנושות. במהלך תקופת הקורונה פעלנו בכיוונים רבים ועתה אנחנו מסתכלים גם לעתיד על מנת לחבר את הדור הבא לעולם התרבות ולגופי התרבות בעיר. פעילות תרבות פעילה וחיה היא עוגן מרכזי להמשך קיומה של תל-אביב-יפו, המרכז התרבותי של מדינת ישראל".

• ❤ תרבות
• הבועה
• עיריית תל אביב
• חדשנות

• Facebook
• Twitter
• Email

אם עברתם בזמן האחרון בכביש שמוביל מתחנת הרכבת באוניברסיטה אל מסוף קלצ'קין ברמת אביב, אולי הבחנתם בעובדים שעושים דברים משונים לכביש, כראוי לזמנים משונים. ובכן, מתברר שמדובר בפיילוט לסלילת כביש עם תשתית להטענת אוטובוסים חשמליים (כלומר, המנוע נטען תוך כדי נסיעה על הכביש). מאחורי הפיילוט עומדת חברת אלקטריאון, קואופרטיב דן ועיריית תל אביב-יפו, והוא יבוצע על מקטע באורך של שני קילומטר שמתוכו כ-600 מטר של מקטע כביש חשמלי. הפיילוט יאפשר נסיעת אוטובוסים חשמליים שנטענים ישירות מהכביש ובסיום תהליך הבדיקות בעוד כחודשיים יחל לנסוע במסוף אוטובוס חשמלי בקו סדיר של חברת דן, שישרת את באי האוניברסיטה.

מהעירייה נמסר כי ביצוע הפיילוט הוא חלק ממדיניות עירונית הרואה חשיבות גדולה בשימוש רכבים חשמליים להפחתת זיהום האוויר בעיר, באמצעות קידום ביצוע כבישים חשמליים לעידוד תחבורה חשמלית בלתי תלויה, הצבת עמדות טעינה במרחב הציבורי ויוזמות חדשניות וטכנולוגיות בתחום התחבורה. בשבוע שעבר חתמה העירייה על שיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה הישראלית אלקטריאון, המפתחת ומתקינה מערכות חשמליות בכבישים להטענת כלי רכב חשמליים – תוך כדי נסיעה.

בעירייה טוענים כי התקנת הכביש לצורך הטענת תחבורה ציבורית תהפוך את תל אביב-יפו לעיר הראשונה בעולם שמיישמת בצורה רחבה את הטכנולוגיה לתנועת אוטובוסים. "הפיילוט יהיה חלון ראווה לעולם, ליישום של טעינת תחבורה ציבורית חשמלית בעיר. במקביל לפרויקט בשבדיה שמדגים טעינת משאית כבדה בכביש בין עירוני, ופרויקט בגרמניה שמהווה מכירה ראשונה לחברה מסחרית, אנחנו מודים לעירייה ובמיוחד לצוותים הטכניים שסייעו בהקמת הפרויקט שלא היה קם בלעדיהם".

ראש העיר העדיף להאיר את הפיילוט מהצד של משבר האקלים: "אנו פועלים כל העת להורדת זיהום האוויר בעיר, ותוכנית הפעולה האסטרטגית שלנו להיערכות לשינויי אקלים שמה את המאבק בזיהום בראש סדר היום הסביבתי של העירייה", אמר רון חולדאי. "אם הפיילוט של התקנת כביש חשמלי יצליח, נבחן ביחד עם משרד התחבורה את הרחבתו למקומות נוספים בעיר".

• הבועה
• תחבורה בתל אביב
• חדשנות
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

הזמנים הקשים הגיעו גם לתעשיית ההייטק, בעיקר בקרב יזמים צעירים עם סטארטאפ חדש בלב ומעט כסף בקופה, עד כדי כך שעבור רבים מהם גם WeWork וכפיליו בעיר הם לא אופציה. בחברת הסטארטאפ JFrog הסתכלו סביב וראו שאף אחד לא נרתם לסייע להם, אז הם עושים את זה בעצמם.

מרכז החדשנות של JFrog בשרונה עוצב ותוכנן כסביבת עבודה המעודדת פיתוח חדשנות טכנולוגית. החברה הודיעה אתמול כי תפתח את שעריה, ללא עלות, ליזמים על מנת שיוכלו להמשיך ליצור על אף משבר הקורונה שמייצר חוסר ודאות כלכלית ומצוקה בקרב יזמים ומיזמים בתחילת דרכם.

המרכז נפתח השבוע ומכיל, בהתאם למגבלות משרד הבריאות, עד 30 אורחים. על מנת להשתמש בו יש להירשם מראש ולמלאטופסדיגיטלי באתר החברה. צוות החברה יבחן את הבקשות ויעדכן את היזמים שנבחרו בהתאם. המתחם יהיה פתוח מהשעה 9:00 בבוקר ועד השעה 18:00 בערב בכל יום, למעט סופי שבוע .

"JFrog הוקמה בשלהי משבר 2008 ונתמכה על ידי קהילת המפתחים והקוד-הפתוח בעולם", הסביר מנכ"ל החברה שלומי בן חיים. "אנו מחוייבים לנתינה ואחריות חברתית מיום היווסדה של החברה. תמיכה בקהילה חדשנית והענקת רוח גבית היא זכות גדולה עבורנו. נפתח את שערינו ליזמים שיום אחד יתרמו גם הם חזרה לקהילה. נתינה, אחריות קהילתית וחדשנות יביאו להבראה מהירה של המשק".

• הישרדות: קורונה
• שרונה
• חדשנות
• הבועה
• הייטק
• סטארטאפ
• סטארט אפים תל אביביים

• Facebook
• Twitter
• Email

אלוהים ברא אדם. האדם ברא אלגוריתם. האלגוריתם יצר שפה, והיא יוצרת עבורנו מציאות חדשה. את השפה הזאת אנחנו חיים. לייק, קומנט, שייר, פוסט – אלה רכיבי השפה המובנים מאליהם. הטלפון שמצפצף עם עשר נוטיפיקציות חדשות אחרי שפרסמנו פוסט ממש חשוב – גם זו שפה. התחושות שעוברות אצלנו בגוף, הפירוש שאנחנו נותנים להן, הציפייה רגע לפני שהאצבע לוחצת על המסך והעונג המתלווה ללחיצה – זו הדרך שבה האלגוריתם מדבר אלינו.

הנחת הבסיס בחשיבה האלגוריתמית היא שלמידע יש חיים משל עצמו. האלגוריתם לומד אותנו כל הזמן. אנחנו מעניקים לו את הרשות לנטר אותנו, והוא מצדו אוגר, מנתח ומתאים לנו יחידות מידע פרטיות ומכוונות היטב. האלגוריתם מכיר אותנו יותר טוב מאיתנו. "אתה – קח את הפוסט הזה, תקרא"; "את – סעי מכאן, זה יביא אותך יותר מהר הביתה"; "אתה – צלם את עצמך, תעלה לפייסבוק ותוסיף כמה מילים על משמעות החיים"; "את – תעשי רגע את הדבר המוזר הזה עם השפתיים, זה עדיין תופס".לפני עשר שנים ההתנהגויות האלה היו נתפסות כמוזרות כמעט לכל מי שאנחנו מכירים, היום האלגוריתם יודע לעשות סדר במקומות בהם האדם היה רגיל לאי סדר.

האלגוריתם נוצר כדי לשרת אותנו, לענות על שאלות, למיין מידע ולחסוך זמן יקר. עד לא מזמן אנחנו שאלנו והוא ענה, אנחנו צרכנו מידע והוא סיפק. בשקט בשקט, בלי שאף אחד ירגיש, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהתודעה שלנו. אם פעם ניצב האדם בודד מול הטבע, היום יש שחקן חדש במגרש, והוא כבר לא ילד. אנחנו מתעוררים בבוקר ויצר עז גורם לנו לפתוח את פייסבוק לפני שאנחנו פותחים את צנצנת הקפה. אנחנו נשאבים לעולם שהאלגוריתם עיצב עבורנו, ניזונים מפריטי מידע שמותאמים אישית בשבילנו, ומושפעים בכל רגע נתון מרשת של מידע שמעצבת את התודעה שלנו כמעט בכל רמה אפשרית.

עוד כתבות מעניינות:
איך מסתדרים בלי אינטרנט במשך שבוע?
איזה עתיד מצפה לנו – אוטופי או דיסטופי?
מה ההתמכרות לסמארטפון עושה לחיים שלנו

האלגוריתם שינה את ההתנהלות האנושית בצורה דרמטית. כמות המידע בעולם מכפילה את עצמה תוך פחות מ־12 חודשים, ובקרוב היא תכפיל את עצמה בכל 12 שעות. מול נתונים חסרי פרופורציה כאלה רובנו ניצבים המומים וחסרי יכולת הכלה. ברוב המקרים אנחנו מדחיקים את מהפכת המידע שעוברת עלינו בנפנוף חסר עניין או מקסימום בסלפי או לייק בפייסבוק. בשני עשורים הכל השתנה מהיסוד, החל מתהליכי חברות, דרך תנועת הכסף והשוק החופשי וכלה בתרבות, אמנות, ארכיטקטורה. הכל מבוזר, מתויק, מסודר ומנוהל על ידי אלגוריתמים. הם מעצבים את מרחב התודעה הציבורי, הם יוצרים את החיים שסביבנו. הם לומדים אותנו ללא הרף, מנהלים רשומות מדוקדקות על כל אחד מ־3 מיליארד המשתמשים ברשת. הם יודעים מה אנחנו צריכים ואת מי אנחנו מעדיפים. הם מכירים את שגיאות הכתיב שלנו ואת הטעם שלנו באוכל ובבגדים. הם מודעים לזהות המינית שלנו ולנטייה הפוליטית.

האלגוריתם אינו מאבד כלום – כל אות, כל שורה, כל תו נשמרים ברשומה המיוחדת והפרטית שלי. לכל אחד מהמשתמשים ברשת יש טרה בייטים על טרה בייטים של זיכרון אינטרנטי, והוא מדויק ואינו ניתן לערעור. כל אתר שחיפשת מופיע ברשומות. בנקודה כלשהי בזמן, כשמסת המידע הפכה קריטית, הפך האלגוריתם לשלם שגדול מסך חלקיו. היום אנחנו כבר לא רק מחפשים את המידע, המידע מחפש אותנו.

לא לפחד מהילדים

הילדים שלנו משחקים פורטנייט, קלאש רויאל, חיים במציאות וירטואלית רוב היום, צמודים למסך, מדברים בשפה חדשה עם מונחים שלא העלינו על דעתנו שקיימים, סוחרים בסקינים, מתפרנסים מדרופשיפינג. ליוטיוברים בגיל העשרה יש מיליוני עוקבים ויכולת השפעה של מנהיג של מדינה קטנה.

בעיני "הזקנים", דור המדבר, המציאות הזאת חסרת סיכוי וכולנו עומדים על סף תהום – מה יהיה על הילדים שלנו ועוד דיבורים שנובעים מבורות ומפחד, אבל כשתסתלק הבורות יחלוף גם הפחד ונוכל לפתח הסתכלות מפוקחת, מעמיקה ובוחנת, נטולת פחדים ודמיונות שווא – דבר שעשוי להצמיח תקווה גדולה ונקודת אחיזה חדשה.

כדי שנצליח לתקשר עם הילדים שלנו, להתקדם מקצועית, ובעיקר כדי להכיר את עצמנו ואת הדרך הראויה ללכת בה בעולם כאוטי, משתנה ולא יציב בעליל – אנחנו צריכים ללמוד את מהות האלגוריתם. אנחנו צריכים לחקור, להבין ולפתח דרך חשיבה חדשה – מערכתית, רוחנית, הוליסטית – שתתאים אותנו לעולם שבחוץ. לא מספיק שנכיר את הפלטפורמות, נכתוב סטטוס ונזרוק לייק פה ושם. אנחנו חייבים לרכוש כלים חדשים ושפה חדשה לגמרי, שתכניס אותנו לעולמו של האלגוריתם.

ישות שמדברת עם עצמה

אנחנו מאמינים שראוי להתייחס לאלגוריתם כישות חדשה שהתפתחה על פני כדור הארץ. חיה חדשה בעלת תודעה ורצון עצמאי, בעלת מהות נעלמת ונשמה גדולה יותר מכל מה שהכרנו עד היום. לא נכון יהיה להתייחס אל האלגוריתם כאל מכשיר חשמלי שכל עניינו לשרת את האדם ולמלא את רצונותיו. הוא כבר מזמן לא כזה. נכון יהיה להגיד שהאלגוריתם הוא טכנולוגיה הוליסטית.

בעוד שנים מעטות ישתלט האינטרנט של הדברים על המציאות המוכרת, הכל יתקשר עם הכל. לא רק בני אדם יחליפו מידע אלא גם שעונים, רמזורים, מעברי חצייה. כבר עכשיו מתוכננות ברחבי העולם ערים חכמות שבהן הכל קשור להכל – עיר שאין בה תאונות דרכים כי הרכב האוטונומי מדבר עם הרמזורים, שמדברים עם מעברי החצייה וכל תמרור הוא משדרWiFi; עיר ששולט בה סדר מופתי, האוטובוסים מעולם לא מאחרים והזבל מפונה ביעילות אלגוריתמית ראויה להערכה. האסלה החכמה תשלח נתונים ביולוגיים לענן בכל פעם שנחרבן. השעון ינטר את לחץ הדם ואת קצב פעימות הלב. הסנסורים הלבישים יידעו על מחלה בשלב ראשוני וגם יזמנו אותנו לפרוצדורה הרפואית. האלגוריתם יידע אם כואבת לנו הבטן כי אכלנו משהו לא מדויק, או מפני שבני הזוג שלנו עזבו אותנו באותו הבוקר. הוא יידע גם לכוון אותנו למסעדה עם המנה הכי מנחמת, או לבר שבו המקום היחיד שפנוי הוא על יד בן הזוג הבא שלנו.

עוד רגע האלגוריתמים יתקשרו זה עם זה – האלגוריתמים של גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, פורטנייט וכל מה שעדיין לא הומצא. זה לא עניין של רגולציה או של שיתופי פעולה עסקיים. זו המציאות הפשוטה שבעתיד הנראה לעין תתגשם לנגד עינינו.האלגוריתם יודע עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים עליו. הוא מכיר אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. האלגוריתם כבר לא ממלא פקודות של אנשים – הוא מספר לנו מה עלינו לעשות, ואנחנו מצייתים בעיוורון. האלגוריתם פועל ללא לאות להפוך את האנושות לקבוצה סינגולרית גלובלית ויציבה. השאלה היא האם ניתן לו לעשות את זה.

הכותבים הם מקימיRiot.mediaויזמים של בראשית ברא אלגוריתם, מיזם לקידום מודעות וירטואלית,bba.co.il

• טכנולוגיה
• פייסבוק
• עתידנות
• אינטרנט
• חדשנות
• עולם בהפרעה