תל אביב אוהבת תיירים. זה לא רק העניין הכספי שמיד נגיע אליו, זה משהו בתחושה הקוסמופוליטית שתל אביבים אוהבים לחוש, מין נורמליות בינלאומית שבמסגרתה אנחנו מבקרים בבירות העולם כפי שתושביהן מבקרים כאן, כי אנחנו הרי חלק מאותו עולם, חלק מאותה גלובליזציה, חלק מאותה ברית ערים בינלאומיות תאומות. התיירים, במובהק, קריטיים לתחושה הזאת. התיירים הם סוכנים של נורמליות.

>> וואי לייק דיס? המדריך המלא להתנהלות בין-אישית עם תיירים.ות
>> כל הדרכים מובילות לכולי עלמא: מסלולי הנדידה של התיירים

תל אביב צריכה תיירים. ושוב, זה לא רק הכסף. זה משהו בצבע שהתיירים מביאים איתם, באווירה הצוהלת, בחיפוש הבלתי נלאה אחר האטרקציה העירונית הבאה. התיירים מסתערים על הקולינריה המקומית, התיירים מזריקים אנרגיה לחיי הלילה ומטעינים אותם במתח של חד-פעמיות, התיירים מזינים פנטזיות על מפגשים של לילה אחד, התיירים משתלטים על דירות Airbnb ודוחקים אותנו מלב העיר ומפלורנטין. אה, רגע.

תל אביב מתגעגעת לתיירים. אנחנו זוכרים את קיץ 2019, רגע לפני הקורונה. כמות שיא של תיירים נחתה על ישראל באותה שנה (4.5 מיליון) ובאזורים מסוימים של תל אביב קשה היה לשמוע עברית. כפר האירוויזיון שנבנה על פארק צ'רלס קלור, יחד עם נחילי התיירים של מצעד הגאווה ובכלל, הפכו את העיר לחגיגה אחת גדולה של שפות ותרבויות שזה כל מה שתל אביב תמיד חלמה להיות.

תל אביב זקוקה לתיירים. על פי נתונים שפרסמה העירייה, בשנת 2017 לנו בעיר כ-900 אלף תייירים והשאירו מאחוריהם כ-1.5 מיליארד שקלים רק על הזכות לישון פה. על פי דו"ח ארגון התיירות העולמי של האו"ם, תייר מוציא בישראל בממוצע כ-1,900 דולר בכל ביקור. תכפילו לבד. על פי ההערכות, ב-2019 הכניסו התיירים לקופות העיר כ-6 מילארד שקלים. המסעדות, בתי הקפה והברים בעיר מרגישים היטב בחסרונם ובהיעדרו של כל הכסף הזה. מיליארדי שקלים נמחקו. זה לא רק הכסף, אבל גם. בהחלט גם.

תל אביב בנויה לתיירים. חופי הים הנהדרים, אוכל הרחוב המעולה, ההגבלות המועטות על Airbnb, השכונות האטרקטיביות בלב העיר, יפו היפה והטעימה, הכל מוכן כדי להעניק לתייר חופשה עירונית אידיאלית עם אופציה לגיחות אל המקומות הקדושים ושאר פלאים תיירותיים הפזורים ברחבי המדינה. זאת עיר שחולמת על תיירים, על איביזה ועל מיאמי לא פחות משהיא חולמת להיות ברלין או ניו יורק.

תל אביב חייבת תיירים. אין עיר עולם ללא תיירים. הקורונה הכתה בתל אביב בכל הכוח ותל אביב התאוששה וחזרה לחיים באופן מעורר השתאות, אבל הקאמבק הזה אינו שלם ללא צרפתים חרוכי עור, בריטים מזוגגי מבט וצפון-אירופאים הלומי קרחאנה. בקיץ הזה הם אמורים לחזור, אולי לא בהמוניהם (בעיקר בגלל יוקר המחייה המשוגע והמחירים המופקעים שמרחיקים מתיירים רבים את האטרקציה התל אביבית), אבל בטפטופים הולכים וגוברים. תגידו להם וולקאם, ביאווניו, וילקומן או יוקוסו, תתנהגו יפה ובנימוס, תשרתו אותם, תשכבו איתם. קבלו אותם.

>> טיים אאוט סופ"ש גיליון 895: התיירים באים // פרויקט מיוחד
>> המסעדות שיעיפו לתיירים שלכם את המוח
>> סקס, סמים ו-KFC: להרגיש כמו תיירת בעיר שלי

• הבועה
• תיירים
• תיירות
• ❤ תל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 895 // התיירים באים

1. סקס

סטוץ עם תייר זה מבורך, בריא לגוף ולנפש, והדרך הלגיטימית היחידה לעשות את המין בלי להידרש להתכרבל אחר כך בחום הזה. רק תזכרו – הסכמה לסקס היא לא הסכמה אוטומטית לארח אתכם בבית שלהם בלונדון או ברלין בלי הודעה מראש.

2. הכוונה

תיירים עצרו אתכם ברחוב לבקש הכוונה? ברכותינו, נבחרתם לייצג את תל אביב! אז עשו טובה ואל תפנו אותם לשילוט, אף תייר לא באמת מבין אותו. תעזרו להם לאתר מיקום בגוגל מאפס ואם אתם לא ממש ממהרים (ואתם לא, זה קיץ בתל אביב) לוו אותם למחוז חפצם (כולנו יודעים שזה יהיה הים ממילא), אבל בשום אופן אל תנצלו את ההזדמנות כדי להפוך את זה להזמנה לסקס. זה קריפי.

3. קללות

אל תלמדו תיירים לקלל בעברית, הבדיחה הזאת מיצתה את עצמה כבר בניינטיז. אם אתם בכל זאת מתפתים תחשבו על החברים שלכם שמגיעים לפינה נידחת בכדור הארץ והמוכר בבוטקה המקומי מברך אותם בברכת אמא שלכם **.

4. הסברה

מעצם היותנו ישראלים כל מפגש עם אזרח של מדינה אחרת הופך למפגש הסברה מעיק ואנשים שביום יום מנסים לשכנע אחרים להצביע למשותפת הופכים פתאום לשלוחה של משרד החוץ. אנחנו ממליצים לכם לשחרר מזה. בינינו זה לא באמת מעניין אותם, התיירים כאן כדי לבלות ולא כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

5. קורקינטים ואופניים חשמליים

קיץ זה זמן נהדר עבור כולנו להאט בדרך, להקפיד על חוקי התנועה, להיות סבלניים יותר ברכיבה על המדרכה ולא להשאיר קורקינטים שחוסמים אותה. שלא תדרסו בטעות איזה תייר, חבל, זה פוגע במאמצי ההסברה.

6. סאבלט

אתם מתעלקים על ההורים בזמן שהדירה שלכם מסובלטת לתייר? אנחנו שמחים שמצאתם דרך להכניס קצת כסף מהצד. אל תשכחו לגלות אותה רמה של פרגון מופלא שהפגנו כאן גם עבור השכנים שלכם – תאמו ציפיות על ו-וליומים של מוזיקה ובלאגנים. התיירים באו לבלות אבל אתם תצטרכו לחזור לדירה בספטמבר ולהתמודד עם רוית מהקומה השנייה שהתינוק שלה לא ישן חודשיים. חבל.

7. הסנטר

הם תמימים, הם לא מבינים, אל תכעסו עליו. דה אקזיט איז היר, היר אנד היר. אל תהססו גם ללוות אותם במבוך ליציאה. נכון, זה לא באמת קשה כמו שהקלישאה אומרת, אבל זה עדיין סיוט עבור אדם שרגיל לקניונים אירופאים נוחים.

8. מלכודות תיירים

בתור תושבי העיר, מלכודות התיירים מרגישות כמו בזבוז כסף מצועצע ומיותר, אבל קחו בחשבון שלפעמים מלכודות תיירים הם אחלה של בילוי לתיירים, אז אל תבאסו להם. ובכלל, אולי רצוי להימנע מלתרגם להם את המילה "פראייר" ולהימנע מלהפחיד אותם על כל הנוכלים שירצו לקחת את הכסף הירוק ירוק שלהם. להזהיר זה טוב, אבל עד גבול מסוים. תנו להם לעוף על החופשה שלהם.

9. אייל שני

בואו פשוט נגמור עם זה וזהו. כן, זה אוכל מושלם לתיירים. כן, הם יעופו על זה. כן, פשוט תשלחו אותם למזנון (או צפון אברקסס למפונפנים) ואל תשברו את הראש יותר מדי. כן, זה חוק.

10. עצבים

נכון, הם יכולים להיות רועשים, בלתי נסבלים, מתישים, טראשים ואפילו, רחמנא ליצלן, סטודנטים מתגלית – אבל הם עדיין אורחים בביתנו. זה הזמן לגייס את הסבלנות הישראלית המפורסמת (חחחח) ולנסות לסבול בשקט. לא להעיר להם באוטובוס, לא לכעוס כשהם ימרחו על רצפת המועדון, לא לקרוא למשטרה כשהם משתינים לכם בחצר. או לכל הפחות, להעיר בנימוס. אנחנו עוד רוצים שהם יחזרו לכאן מתישהו, כן?

11. סמים

החוק הלא מדובר (שלא לדבר על החוק האמיתי) אומר שאתם לא מחויבים לעזור לתייר להתארגן, אבל אם רצה הגורל ויש לכם הזדמנות לארגן תייר, מדובר במצווה נדירה. אפשר להכיר להם את טלגרם ולקוות שלא ידפקו, לארגן אותם על מספר טלפון יהיה אקט של נדיבות לב ולהזמין יחד איתם זה כבר שליש גן עדן. אתם תשפרו להם את החופשה והם לעולם לא ישכחו אתכם, לפחות עד הרגע בו יעשנו קצת.

12. תחבורה ציבורית

נושא כאוב ומורכב גם לתושבים, אבל בטח לתיירים. רק נסו להיזכר כמה מאתגר זה להתמודד עם מערכת התחבורה הציבורית הנוחה של חו"ל בפעם הראשונה, ואז תחשבו על זה עם מערכת התחבורה המצ'וקמקת שלנו. עזרו להם בסבלנות, הכירו להם את האפליקציות הרלוונטיות (במוביט, למשל, אפשר גם לנווט וגם לשלם) ותמנעו מהם מלשאול כל דבר את הנהג, כי אין דרך שזה לא מסתיים בצעקות.

• הבועה
• תיירים
• ❤ תל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 895 // התיירים באים
• מדריד

לדייט

נילוס

את התייר החתיך קחו לדייט בנילוס. בר קלאסי עם אווירה אלגנטית אך גם מעט שובבית, והמקום המושלם להשוויץ ביבוא מול הברנז'ה המקומית. מגוון יינות אדומים ולבנים, וודקה וקמפרי וגם מנות קטנות לצד האלכוהול. בקיצור דייט קלאסי, אבל עם קהל אוהד.
נילוס, אלנבי 33 תל אביב, 03-6444627

>> התיירים באים: פרויקט מיוחד // טיים אאוט סופ"ש
>> המדריך המלא להתנהלות בין-אישית עם תיירים
>> כל הדרכים מובילות לכולי עלמא: מסלולי הנדידה של התיירים

הבר שנבחר לאחד מ־50 הברים הטובים בעולם מציע אווירה שיקית, אינטימית וסקסית, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הברמנים והברמניות השווים מסוגם. עם קשיות מתכת כיאה לטרנד הסביבתי. מלבד פאסון יוקרתי וטאץ' בינלאומי אי אפשר שלא לדון בקוקטיילים המצוינים שפונים לתייר המתוחכם במנעד טעמים שיכול להגיע עד מחוזות המעושן, חמוץ ופיקנטי. אופציה משובחת להתעליין על האורחים שלכם.
אימפריאל, הירקון 66 תל אביב, 073-2649464

https://www.instagram.com/p/Cbxyk6qtYz5/

הפסקת צהריים

הרצל 16

רותי ברודו יודעת לעשות מקום שמתאים גם לתיירים בדייט בווייב קליל. אפשר לשבת בחוץ בין המטפסים והצמחייה השופעת או על הבר האפלולי גם באמצע היום, להקשיב למוזיקה וליהנות מקוקטיילים ומנות שמייצגות את המטבח הישראלי בכל מגניבותו, למשל קרואסון מטוגן עם גלידת מאצ'ה.
הרצל 16, הרצל 16 תל אביב, 03-5433004

M25

אחרי שופינג בלתי נמנע בשוק אין כמו לרדת על נתחי בשר עסיסיים עם טחינה, עגבניות וירקות בגריל. פשוט אי אפשר לסרב לוויטרינת הבשר המגרה של M25 אי שם בפאתי הכרמל, חובה לכל תייר וגם לתל אביבים בעצם.
M25, סמטת הכרמל 30 תל אביב, 03-5173086

ערב מהוגן

צפון אברקסס

אנחנו כבר מקבלים את היציאות של השף הפיוטי בקצת ציניות, אבל עבור תיירים החוויה האייל שנית היא לא פחות משומטת לסתות. שבו עם האורחים שלכם על הבר ותראו להם איך אוכלים בידיים מניירות אריזה חומים וגם משלמים על זה בכיף מחיר מכובד, והשוויצו בפרגון לכרובית התינוקת בעיתונות הבינלאומית.
צפון אברקסס, לילינבלום 40 תל אביב, 03-5166660

אייבי

דייט מושכל מבחינה קולינרית יעריך אתכם מאוד אחרי ארוחה באייבי. תפריט שאף פעם אי אפשר לדעת מה מחכה בו, חומרי גלם טריים שאת חלקם השף אסף דוקטור מלקט ברחובות העיר, אש פתוחה ואווירת נו נונסנס יארגנו לכם ערב שמציג את הקולינריה הישראלית במיטבה.
אייבי, לינקולן 16 תל אביב, 03-7775161

הבוקר שאחרי

הבסטה

בוקר אחרי שהטביעו יגונם בטיפה המרה, תמליצו לאורחיכם להגיע לבסטה. אוסף מנות קטנות יותר או פחות לפתוח איתן שולחן לצד בקבוק יין זו הארוחה הכי שווה בעיר, אפילו אם לא לוקחים בחשבון את דירוג סן פלגרינו היוקרתי.
הבסטה, השומר 4 תל אביב, 03-5169234

בנדיקט

תל אביבים ציניקנים מזלזלים בבנדיקט, אבל הרשת שמגישה ארוחות בוקר כל היום היא אטרקציה שאורחים מחו"ל מתים עליה. במחיר שאינו מצריך משכון כליה אפשר לפתוח את היום בקפה ומאפה מינימליסטיים, להפיג את המאנצ'יז במגדל פנקייק משוגע או להתחזר על סטייק אנד אגז. יותר מזה?
בנדיקט

מאנץ' לילי

ג'סמינו

למי מאיתנו אין באמצע הלילה קרייב מטורף לפחמימה טובה עם חלקי פנים נימוחים ויחידים במינם? בג'סמינו ברחוב אלנבי תהונדס ותוגש לתיירים הנלהבים פיתה נהדרת עם מוח, שקדי עגל ועוד נתחי בשר סקסיים בתוספת טחינה מצוינת ועמבה לאמיצים באמת.
ג'סמינו, אלנבי 97 תל אביב

>> סקס, סמים ו-KFC: להרגיש כמו תיירת בעיר שלי
>> ארוחת הטעימות של סלאס היא רכבת הרים // ביקורת מסעדות

נונונו

אם לא היינו מכירים את התפריט האלגנטי של השף גיא גמזו במסעדת אריא, היינו בטוחים שנונונו הוא המצאה של מוח מסטול ותאב מאנצ'יז. השילוב של לחמניות חלב רכות עם מילויים מושחתים כמו מק אנד צ'יז, בקר מפורק, שרימפס ביוזו ו – תחזיקו חזק – צ'יזקייק ואוכמניות, הוא בדיוק מה שצריך כדי לסיים את הערב בחיוך של חתול צ'שייר.
נונונו, הרצל 16 תל אביב, 03-9453111

אוכל בשוק

פנדה פיתה

אם צריך לבחור רק מקום אחד בשוק הכרמל לקחת אליו את התייר/ת שאיתכם – לכו לפנדה. נכון שהתור ארוך אבל הוא מתקדם מהר ופוגשים אנשים נחמדים, ועל הכובעים המצחיקים של הפנדות אפשר לדבר שעות. כשמגיעים לראש התור ונותנים ביס בפיתה הכל נשכח ונותר רק אושר מזוקק. ותשאלו את ג'יימי אוליבר.
פנדה, מל"ן 47 (שוק הכרמל) תל אביב, 052-2991880

שמואל

כי מי לא שמע על הקבב האגדי של שמואל? התשובה ברורה לחלוטין – תיירים! בלב שוק הכרמל, לצד בסטות הירקות, הפירות והתבלינים הצבעוניים, תוכלו להעביר לתייר את חוויית הקבב האולטימטיבי. כי איך אפשר בלי קצת אוכל של בית. בפיתה, בג'בטה, בצלחת? תשאירו להם את הבחירה.
שמואל, הכרמל 21 תל אביב, 03-6311650

• אוכלים שותים
• תיירים
• מסעדות
• ברים בתל אביב
• מסעדות בתל אביב
• מסעדות בשר
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 895 // התיירים באים

בסוף, למרות כל הקוראסונז והפוליטיקלי קורקט – התיירים שמגיעים לארץ בהמוניהם לא מאוד שונים מאיתנו הישראלים. כי מה הישראלים הכי אוהבים? להרגיש בבית הרחק מהבית – גם אם קשה לנו להודות בזה. לכבוד פתיחת עונת התיירות, מצאנו עבור המבקרים מכל מדינה את המקומות שיזכירו להם שגם אם הרחקתם עד המידל איסט, בסוף תעשו את מה שצפוי מכם.

האמריקאים: בוקר בשואורום>>ערב בפרוזדור>>לילה בכולי עלמא

התרבות שאנחנו הכי אוהבים והכי אוהבים לשנוא. בעיקר כי גם, כמונו, היא תרבות שמכילה עשרות תרבויות שונות והיא עושה את זה יותר טוב מהגפילטע והמזרחית שלנו ואנחנו מקנאים. אבל האמריקאיות בבסיסה – חובבת השחיתות, הפוליטיקלי קורקט והוודקה רדבול – לא פוסחת גם על עשרות הלבנבנים מתגלית שחוזרים בימים אלו לפקוד את רחובותינו.

במיוחד בשבילם אצרנו את היום האמריקאי המושלם – רק עם קצת יותר עבודות רכבת קלה ופחות סאבווייז. הבוקר נפתח באחד מסניפי ה-״שואורום בייקהאוס״, המאפייה הכי אמריקאית בלבנט, עם איזה דונאט אינסטגרמי בשלל מילויים וקישוטים (כדי להראות שגם פה יש). היום בוודאי יכלול שהות ארוכה בים כי אנחנו יודעים כמה הם אוהבים מטוגן. נמשיך לארוחת ערב מוקדמת ומושחתת בפרוזדור, שכבר שנים שומר על מעמדו כהמבורגר המוצלח שבמוגזמים (ציפיתם שנגיד אמריקה בורגרז אה? אנחנו לא עד כדי כך צפויים). וכמובן נימחק ונקנח במעוז האמריקאים, המקום שבו אפשר להיכנס קצין מעמק יזרעאל ולצאת פיה ג׳נדר פלואידית – לילה פי.סי של מוזיקת טראש, נצנצים פסיכדליים וייגר ב-׳כולי עלמה׳ הוותיק והטוב. אפשר גם גיחה לרדיו ואחר כך בחזרה לאברהם הוסטל, אלא מה. מה שנקרא – אמריקה!

אל אל ישראל: איך האמריקאים רואים אותנו דרך המסך?

הצרפתים: בוקר באפיסרי>>ערב בג׳ורג׳ וג׳ון>>לילה בנילוס

קל לנו לדמיין את התיירים הצרפתים שמגיעים לכאן בכל קיץ כאותה חבורה אדמומית של ״סה בון פור לה מוראל״ מ-׳ארץ נהדרת׳, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שברגע שהחבר׳ה האלה פותחים את הפה, נשפך מהם שיק שאנחנו יכולים רק לחלום עליו ומנסים בעשרות צורות שונות להעתיק אותו. בין אם אלו הבליינים מהריביירה או הפלצנים מהשאנז אליזה – אם נצליח לתת לצרפתים לטעום קצת מהתחכום של עצמם, אשרינו שזכינו.

נתחיל את הבוקר בשכונה האהובה על הצרפתים (חוץ מבוגרשוב, כמובן, במבטא) – נווה צדק. ואם אמרנו צרפתים ונווה צדק במשפט אחד, כנראה שהמילה הבאה תהיה ה- Epicerie fine המעוצב להפליא. שלווה כמו בפרובאנס, בולנז׳רי כמו מתחת לדירה ברובע ה-6, ואפילו דליקטסים ישראלים טריים בשביל קצת גאווה ציונית. נמשיך לשיטוט בשכונה, כי נווה צדק היא אולי ההוכחה המובהקת שלא שכחנו לגמרי שיש לנו שורשים מאירופה. את הערב הכי קרוב לגורמה צרפתי שנוכל להעניק להם, נציע בג׳ורג׳ וג׳ון – בין אם בתוך חלל הדריסקו נוטף השיק ובין אם בגינה האינטימית, שם יוכלו ליהנות מהמקצועיות של תומר טל, חומרי הגלם העונתיים והטכניקות המושחזות שלו.

ידעתם שהמילה בוהמה היא במקור מצרפתית? אז כיאה לממציאי המילה כדאי שניקח את חברינו הצרפתים לבר התל אביבי שהמציא אותה מחדש. ב״נילוס״ אפשר להרגיש כאילו הרגע ראיתם את המינגווי יוצא מהדלת, ותוך כדי לשתות כוס יין טוב על מפה לבנה מתחת לאור עמום (שזה תענוג ששמור רק למשוררים בימים אלו, מסתבר).

דרום אמריקאים: בוקר באוריגם>>ערב בהדסון>>לילה בלימה לימה

טוב, פה הלכנו על כל הקלישאות ואנחנו לא מתביישים בזה. דרום אמריקאים יש בשפע, גם בארץ, אבל בכל ספקטרום המדינות דוברות הספרדית של היבשת אפשר למצוא כמה מאפיינים זהים: אהבה לקפה טוב, בשר, והנעת האגן. וכולם גם יודעים להגיד ״מה נשמע״ ו-״יאללה לך הביתה מוטי״, בשביל הישראלים בטיול הגדול, אבל זה לאייטם אחר.

את הבוקר נתחיל באוריגם בדיזינגוף, קפה שהוא לא רק משובח ובבעלות שני ברזילאים שחיים קפה כבר 15 שנה, אלא גם מציע בלנדים מיוחדים מברזיל, גוואטמלה, קוסטה ריקה והונדורס. אחרי יום שכנראה יכלול גם הוא הרבה ים וקורונות מהזן הטוב, אי אפשר שלא ללכת לאכול את הסטייק שאין כמותו בעיר. אמנם באווירה קצת יותר פיין וקצת פחות אסאדו על המעשנה – אבל כשמדובר בהאדסון, למי בכלל אכפת. ובסוף, הבית הישראלי של הרגאטון, אורות הניאון, הצ׳הצ׳ה והסלסה – ה׳לימה לימה׳, בו יוכלו להזיז את האגן לצד כל מי ששזוף מספיק כדי לנפנף בזה לצלילי מאלומה.

יפנים: בוקר בפלה דה תה>>ערב בסנטר>>לילה בגוגי׳ס

בלי להשמיט את העובדה שגם התיירות מסין גדלה וגדלה בקיץ הישראלי ובכלל, את היפנים – על הבגדים הממותגים ומקלי הסלפי שלהם – אי אפשר לפספס בעולם ובטוח לא כאן בין הבחורים עם הכרס בספידו. ומכיוון שבתי קפה של מאצ׳ה טקסית עוד אין לנו כאן (אנחנו לא דואגים, גם זה יגיע), נפנק בלוקיישן התה המרגיע, הטוב והיפה בעיר – palais de the בדיזנגוף. כוסות תה יפניות מסורתיות יש, אם רק היה שטיח שהם גם יכלו לשבת עליו יחפים זה היה אידיאלי.

פתחנו את הבוקר רגוע, רק כדי לתת ליפנים פיסה מהביזאריות שאפשר כמובן למצוא גם אצלנו ובשפע. את אחר הצהריים והערב אפשר להעביר בסנטר, בין היתר, לחובבי האנימה והביזארנס. נערות יפניות שפוגשות את חקייניותיהן התל אביביות זה לא מחזה שרואים כל יום ואנחנו בהחלט רוצים בו.

ואם כבר בצבעוניות הרפתקנית עסקינן אין מומלץ כמו דרינק בחברת בובות נעות, פיצ׳יפקעס מנצנץ וגרפיטי מכל עבר.הישראליות ב׳גוגי׳ס של גור ירמיהו, הלוא הוא גוגי האהוב בכבודו ובעצמו, נוכחת – אבל נעימה ולא משתלטת, וכל יפני.ת שמצליח למצוא את עצמו בצבעוניות העזה של טוקיו ייהנה מערב בתוך מבוך הצורות והצבעים הזה בנחלת בנימין. אה, וזה גם לוקיישן אידיאלי לסלפיז, התחביב המרכזי של התייר היפני הממוצע.

גרמנים: בוקר בבייקרי>>ערב בבסטה>>לילה בדאנג׳ן

גם ׳ידידינו׳ משכבר באים לארץ בהמוניהם כבר שנים, ומגלים שיש כאן הרבה יותר מרגשות אשם ומילקי במחיר גבוה פי 10 מבברלין. תאהבו את היקים או תשנאו אותם – בסוף אורחים זה אורחים, נדביק את החיוך המזויף שירשנו מסבתא ונצא לדרך. נתחיל בבייקרי של R2M בשביל קצת פינס אירופאי. מדובר באחת מוויטרינות הפטיסרי הכי מוחזקות בדיוקן, עם השראות בעיקר מצרפת, אבל עם קינוח אחד יחיד ומיוחד שהגרמנים מתעקשים על בעלותו – המילפיי, או בשמו הגרמני – הקרם שניט, הטוב ביותר בעיר. משם נעבור לסיור באוהאוס מתבקש בעיר (כן, לפחות בתים יפים הם נתנו לנו).

הגרמנים, ובעיקר הברלינאים ביניהם, ידועים בחיבתם העזה לאוכל ים תיכוני: המסעדה הפופולרית ביותר בברלין היא שיפודיה, עם תור שמשתרך מעבר לפינה, תאמינו או לא. ואיפה אפשר ליהנות מאוכל ים תיכוני אלוהי, גם בז׳אנר הסטריט פוד המזרחי-ערבי, אם לא בבסטה. ביס אחד מהשווארמה חזיר והם ישכחו לעד מהדונר קבב. עם זאת – נמליץ לא להתמלא יותר מדי, כי לילה ארוך ב׳ברגהיין׳ הישראלי עוד לפנינו. הדאנג׳ן – מועדון הסאדו מאזו שמעלליו נשארים בין כתליו, אמנם התברך בסלקציה קצת (הרבה) פחות בררנית מזו של ׳המקביל׳ הברלינאי שלו, אבל גם שם תמצאו טכנו, עור ותסביכי אב – ואנחנו לא זקוקים ליותר מזה.

• הבועה
• תיירים
• תגלית
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 895 // התיירים באים
• דרום אמריקה
• צרפתים
• הדסון
• כולי עלמא
• נילוס