מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבת נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: מקום מעולה להיפרד בו ומקום לשים עליו טבעת, מסעדה חו"לית, ספרים טובים ושיר מרגש ועוד דברים שאנשים שאוהבים את תל אביב אוהבים. זאת העיר שלנו.

>> ככה פשוט: 22 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בתל אביב
>> הרבה יותר מנשנוש קטן: 15 ברי האוכל הכי טובים בתל אביב

רגע אחד בשבוע // ראשון 18:00 // הלוויתו של חטוף פסטיבל נובה חנן יבלונקה ז"ל

לוקיישן // פארק הירקון

תמר מרין מוציאה לאור עוד גיליון של כתב העת "מאזניים" וגם סיפור קצר וממליצה על מקום לסצנת פרידה:
כמי שנולדה בצפון הישן של תל אביב וחזרה לגור בו בעשור האחרון, פארק הירקון הוא כור מחצבתי, מרכז ספורט ובריאות הנפש, וגם מפה של חיי האהבה שלי. הוא היה עֵד לכמה התחלות של סיפורי אהבה מאוד יפים וגם לכמה סופים של סיפורי אהבה קצת פחות יפים ובאופן כללי נדמה לי שאם כבר להיפרד אז עדיף לעשות את זה לקול פכפוך מים ירקרקים וקרקורי ברווזים. לאחרונה כתבתי סיפור קצר על אהבה בשם "רגע" שסצנת הסיום שלו מתרחשת בפארק הירקון.//העיר של תמר מרין

מסעדה // Noema

סער צפריר, ממעצבי המסעדות המבוקשים בעולם, מפרגן לעיצוב של המסעדה המדוברת של החודש:
אני מאוד אוהב את רחוב נחלת בנימין, במיוחד את אזור המדרחוב הטקטי החדש. המסעדה החדשה נואמה מהממת בעיניי מבחינת האוכל, העיצוב והאווירה – כל החבילה. אני זוכר שלפני כן היו שם בר קטן ומסעדה ועכשיו החלל מדהים ומתכתב עם טרנדים בעולם. יש שם בר גדול ושולחן לישיבה משותפת, הכי חו"ל שיש.נחלת בנימין 59 //העיר של סער צפריר

חנות // תמיר שקולניק תכשיטים

אורן לוטנברג, ממייסדי זקני צפת ומהרוקרים של חיינו, שולח אותנו לשים על זה טבעת אצל מכשף התכשיטים והבלוז:
במעלה רחוב שינקין, ממש קרוב לרוטשילד, שוכנת חנות קסומה ובה יושב מכשף שרוקח כסף, זהב ויהלומים. האגדה התכשיטן/גיטריסט/בלוזיסט תמיר שקולניק הוא אמן בנשמה, וכל תכשיט שלו הוא יצירת על. לא תראו אצלו תכשיטים גנריים שאפשר למצוא ברשתות. הכל נעשה בעבודת יד עם המון טאצ' וסטייל. כל תכשיט שתפנטזו עליו הוא ימציא לכם. טבעות יפהפיות גם לאירוסין ונישואין (מאוד מיוחדות, מנסיון אישי), תליונים, שרשראות וגורמטים באיכות הכי גבוהה. מלבד היותו אמן תכשיטים, הוא קודם כל מוזיקאי וגיטריסט מחונן, נגן בלוז הכי קרוב לדבר האמיתי שיש בארץ. החנות בוטיקית ורחוקה מלהיות מסחרית וצריך מזל להיכנס לתור של המפורסמים שמזמינים אצלו עבודות. אם יהיה לכם כזה, לא תצטערו לעולם. בתור בונוס, אולי אולי תצליחו לשמוע ממנו תובנה שתישאר איתכם, כי שקולניק לא מקשקש. אם הוא כבר מדבר – כדאי שתרשמו ביומן את אמרות הפז הבלתי נשכחות שלו.שינקין 61 //העיר של אורן לוטנברג

בית מאפה // לחמים

יקי שגיא חולם על דליקטסן בקיבוץ בארי וממליץ על המאפיה שהרימה אותו אחרי 7.10:
מוסד שאני מתחבר אליו בגלל סל המוצרים, שהם הכי טובים, והבעלים אורי שפט – ארטיזנל שמרן שעושה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. אחרי שבעה באוקטובר אמרתי לו "אתה חייב לתת לי פינה במאפיה, כי זה מה שירים אותי". חשבנו יחד מה להכין והגענו לספנקופיתה, מאפה שהייתי מכין בבארי לפסטיבל דרום אדום. בתוכו ארזנו את כל סיפור העוטף עם גבינות ממחלבת בארי של דרור אור ז"ל, חבר טוב שלי שנרצח, תרד מעין הבשור – מושב לידנו שחטף, וחצילים ממושב יכיני. כבר היינו עם הספנקופיתה שלוש פעמים בבית הנשיא והוא הפך להצלחה מסחררת.החשמונאים 103 //העיר של יקי שגיא

סדרה // שיר אחד

רון עשהאל מתכונן להעיף את הבארבי באוויר ומתרגש מסדרה חדשה של כאן 11:
הפרק החדש של הפודקאסט "שיר אחד" שהשיק את הגירסה הטלוויזיונית של הסדרה, על השיר "חסידה צחורה" של רביד. אני מתרגש מלראות אנשים מדברים על היצירה שלהם וכמה היא חשובה להם. זה תמיד הכי עושה לי את זה ובכלל יש לשיר הזה סיפור מעוד מרגש ונוגע בהרבה אנשים ודורות אחורה.

מועדון // בית העמודים

יונתן ריקליס הוירטואוז מנגן בפסטיבל ניו אורלינס במוצ"ש הזה, ובמועדוני ג'אז הוא מבין:
בית העמודים הוא הבית המוזיקלי שלי. מועדון הג'אז הכי מדהים בכל העולם בעיניי. הוא נפתח בדיוק כשחזרתי מניו יורק לארץ לפני יותר מעשור ומיד הפך לבית השני שלי ושל כל כך הרבה מוזיקאים בסצינת הג'אז הישראלית. ערן קול ויעל הדני בנו מקום עם הופעות הג'אז הכי שוות, הקהל הכי מפרגן ושם נמצא הלב של ה-האנג שלנו.רמב"ם 14// העיר של יונתן ריקליס

ספר // פסיכואנליזה של הרוע

תמר מרין מקדימה את שבוע הספר עם שתי המלצות מקומיות שוות במיוחד:
"פסיכואנליזה של הרוע"של מרית גורן (הוצאת רסלינג). זה נשמע אולי פרדוקסלי, כי מדובר באחד הספרים המדכאים שקראתי, ובכל זאת אני חושבת שזה אחד הטקסטים הכי חשובים שאפשר לקרוא בימים האלה, ספר שצולל אל תוך המנגנונים העמוקים ביותר שמפעילים את הפסיכופטים שמסתובבים ביננו, שהם רבים הרבה יותר מכפי שניתן לחשוב ולא נמצאים רק בחמאס. את רוח התקווה, לעומת זאת, מצאתי בספר השירים החדש של לורן מילק,"תפילה בהנץ"(הוצאת פרדס), ספר שכל כולו ארוטיקה מתוקה, ארצית ושמיימית בעת ובעונה אחת, עם שימוש חדש, עדכני, בגמרא ובפיוט//העיר של תמר מרין

בר // אוקטובר

רון עשהאל חוזר אל הבר של ימי רווקותו הפרועים ומתברר שכדאי גם לכם:
אהבתי לקחת לשם דייטים כשגרתי בשכונה והייתי רווק.עכשיו כשאני בזוגיות אני אוהב לשבת שם עם האישה. חודש אחרי שהתחילה המלחמה חזרנו לעיר וישבנו בפעם הראשונה להתאוורר, היינו קבוצת אנשים קטנה בפנים על הבר, לא הכרנו אף אחד והאווירה הייתה מוזרה ולא ברורה בגלל הטרגדיה והאסון, אבל כולנו היינו ביחד. זה היה מיוחד. אוהב את המקום.אחד העם 60 //העיר של רון עשהאל

• ❤ תל אביב
• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• פארק הירקון
• לחמים
• נחלת בנימין
• אוקטובר
• בית העמודים

1. מאפיית לחמים

כשפתחנו את בוזה ברחוב החשמונאים, אורי (שפט) ואור (אוחנה) הגיעו בהפתעה עם מגשים ענקיים של חלות. זו הייתה מחווה מאד מרגשת של שכנים חדשים ומיד נהיינו חברים טובים עד היום. השנה התחלתי הרבה בקרים במאפיית לחמים. טיולי בוקר עם תמר (בת 1.8) בדרך כלל נגמרו בציפייה מחוץ למאפיה שנפתחת ב-06:30. ב"לחמים" יש המון דברים שאני אוהב ומעריך, גם כלקוח וגם כבעל עסק שמסתכל על העסק המופלא הזה ולומד. אם זה המוצר המצוין שתמיד משתפר עוד קצת או היחס המכבד ומעורר ההשראה של ההנהלה לעובדים, לחמים היא מאפיה ועסק למופת.חשמונאים 103

>> העיר של אלברט אסקולה: מקום למסע בזמן ומילה על אסי עזר
>> העיר של שקד מוכיח: הסוד שמתפשט ומקום טוב לבכות בו
>> העיר של שירה גבריאלוב: היא חזרה מניו יורק והכל טעים לה

2.אבן עזרא

הכרתי את אלרן שרפלר כשהוא פתח את עזורה בתל אביב ורצה להכין סורבה פיסטוק. מאז התאהבתי במוצר וגם באלרן ובאוכל שלו. אחד הדברים שאני הכי אוהב לראות הוא כשאנשים מחליטים פשוט לעשות את מה שהם רוצים וחושבים שנכון לעשות. אבן עזרא הוא ביטוי כזה של איש עם ידי זהב אמיתיות. תמיד כשאני מסיים לאכול שם אני אומר לאלרן שהאוכל שלו זה האוכל שאני הכי אוהב.המשביר 2

3.נילוס

לפני ארבע שנים, כשעוד הייתי רווק, התיישבתי עם אחותי על הבר בנילוס. גבר זר התחיל לשוחח איתנו ומפה לשם הלכתי הביתה עם טלפון של מישהי שהוא חשב שכדאי לי להכיר. לימים היא הפכה לבת הזוג שלי והנילוס הפך למקום מפגש די קבוע של החברים הקרובים שלנו. מעבר לזה, מורן עושה את סידור הפרחים הכי יפה בעולם אחרי אמא שלי ואני תמיד מרגיש שם בבית.אלנבי 33

4.דלי קרים

שני הדברים שגילי בת הזוג שלי הכי אוהבת הם קולנוע ופרוזן יוגורט. איכשהו יצא שבתל אביב הם צמודים אחד לשני. תמיד לפני או אחרי סרט בסינמטק, אנחנו הולכים לאכול פרוזן בדלי קרים ממש ממול. פרוזן יוגורט זו טכניקה של הגשת גלידה שכמעט נעלמה לגמרי מהנוף, אבל לדעתי היא עוד תחזור בגדול. הרי מה בעצם יש בזה: בוחרים טעם של גלידה, מוסיפים כל מיני תוספות, מערבבים חזק חזק ומוציאים כמנה אחת. מה יכול להיות יותר טוב מזה?הארבעה 4

5.חוף הים

כשאני חושב על זה לעומק ולאורך שנים, הרבה מהרגעים הכי יפים שלי בתל-אביב היו בחוף הים. הפס הזה שבו הטבע והפרא משיק אל העיר, שתמיד יש אותו גדול וחזק ולא תלוי בשום דבר שאנחנו עושים, הוא חלק קריטי עבורי בעיר. יש חוויות ומצבים נפשיים שאפשריים רק בים ותמיד אני מזכיר לעצמי שזו זכות מאד גדולה להיות כל כך קרובים אליו.

• העיר שלי
• לחמים
• הנילוס
• אבן עזרא
• פרוזן יוגורט
• חוף הים בתל אביב