משבר גיל הארבעים. מה זה אומר בכלל? מבחינתי זה בכלל משהו שיצא מהקולנוע אמריקאי, קלישאה שמניעה עלילה של קומדיות. כל הסרטים של וודי אלן בשנות ה-70, או בילי קריסטל כעירוני שיוצא עם שני חבריו הטובים למסע הובלת בקר ב"תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת" כדי להחזיר את החיוך לחיים שלו (למען הדיוק, הדמות שלו שם בת 39 אבל המשבר הוא של 40). איזה רפרנסים כבר יש לנו לזה בישראל? בעיקר את הסרט "תל אביב לוס אנג'לס", שם דודו טופז משחק קומיקאי כושל בן 40 שלא הצליח לעשות עדיין את הפריצה הגדולה. בכל מקרה, זה תמיד היה משהו שנראה לי רחוק מאוד, בעיקר כי נחשפתי לסרטים ולתוכניות האלה לראשונה כילד וכשאתה ילד שהדאגה הכי גדולה שלו בחיים היא להספיק לסיים משימה לשיעור כלכלת בית. מגיל 10, המרחק לגיל 40 נמדד בשנות אור.

>>משבר גיל ה-40 שלי: לכל הטורים של הפרויקט

המשבר הגדול שלי היה בכלל המשבר של גיל 30. הייתי ממש אחרי לימודי קולנוע. בוגר טרי שעשה סרט גמר שזכה לשבחים והציג בפסטיבלים ברחבי העולם. הייתי בטוח שהעולם פרוש לרגליי, ואולי הוא באמת נפרש שם לרגע אבל מהר מאוד הפסקתי להרגיש ככה. היציאה לעולם האמיתי הייתה בשבילי נפילה קשה. בלי מסגרת לפעול בה, מצאתי את עצמי שוקע מהר מאוד להסתגרות בבית ההורים ולדיכאון שנמשך כמה שנים. אבל למזלי, הייתה ועדיין יש לי משפחה אוהבת ותומכת וחברים טובים שעזרו לי לצאת מהמשבר הזה. אבל במהלך העשור שאחרי חזרתי ליצור, הגעתי לשיאים חדשים בקריירה וניהלתי חיי חברה יותר מוצלחים מאלה שהיו לי בשנות העשרים של חיי ובגיל ארבעים מצאתי את עצמי בפריחה יצירתית שלא חוויתי כל השנים עד אז: הייתי בעיצומי הצילומים והעריכות סרט הביכורים שלי, סרט תיעודי באורך מלא על המועדון פטיפון, בו ביליתי את שנות ה-20 שלי. כאשר הסרט יצא מוקדם יותר השנה וזכה לשבחים, סוף סוף יכולתי לשכב במיטה ולהגיד לעצמי: "בואנ'ה, עשיתי משהו בחיים האלה". כמה אנשים יכולים באמת להגיד את זה?

בסרט הקאלט "Dazed and Confused" ("טריפ נעורים") של ריצ'רד לינקלייטר מופיעה הדמות של וודרסון, הסטלן המבוגר (יחסית) שמגולם בחינניות על ידי מת'יו מקונוהי. וודרסון הוא בעשור השלישי לחייו אבל עדיין מסתובב עם תיכוניסטים ומתחיל עם נערות צעירות. במשפט אחד שהוא אומר באמצע הסרט הוא מצליח לזקק את פילוסופיית החיים (הדיי פאתטית) שעל פיה הוא פועל: "מה הסיבה שאני אוהב תיכוניסטיות? אני מזדקן והן נשארות באותו הגיל". המקבילה שלי לזה היא לראות איך אני נהיה יותר מבוגר מהדמויות עליהן גדלתי בקולנוע ובטלוויזיה, אפילו ג'ורג' קוסטנזה שאמנם נראה בן 50 אבל היה בעצם בן 35. זה לא תמיד גורם לך להרגיש יותר טוב.

החודש אני אהיה בן 43. בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי מתחבר יותר למייקל דאגלס בסדרה המעולה "שיטת קומינסקי", אפילו שהוא כבר בשנות ה-70 שלו. הוא מגלם שם מורה מוערך למשחק שקריירת המשחק שלו לא המריאה במהלך השנים, עד שבסוף הסדרה, סליחה על הספוילר, הוא חווה פריחה והצלחה מחודשת ומלוהק לתפקיד הראשי לו חיכה כל חייו. מגיל 40, המרחק לגיל 70 כבר לא נמדד בשנות אור. סתם בשנים רגילות.

• ❤ תל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי
• עמית איצקר
• משבר גיל ה-40 שלי

כדי להבין למה אני בן 37 וייתכן וכבר עברתי את משבר אמצע החיים שלי צריך לחזור קצת אחורה. גיל ההתבגרות שלי היה רצף רגעי קרינג' בלתי נגמר כמו אצל כל אחד אחר, אבל על השיאים שהוא סיפק אי אפשר להתלונן. הייתי הילד הראשון עם שיער בבית השחי, בחזה, ובעוד מקומות שצונזרו כדי לשמור על תיאבונם של העורכים,אז, היה מדובר בחגיגה. כשאתה במעלה הגבעה כל התקדמות היא מדהימה, רק חבל שאתה לומד להעריך את זה רק בזמן הדהירה למטה, והרגע בו חבר העיף את כל הבנות מהחדר וביקש שאראה לשאר הבנים את שיערות החזה הוא עד היום הרגע הכי הומואירוטי בחיים הוניליים שלי.אולי זה מסביר למה את משבר גיל ה-40 שלי קיבלתי לפני כולם. לפחות ככה חשבתי. ההתרגשות הקטנה הזו בקצות האצבעות, הפרפרים בבטן כשאתה קולט משבר חדש ומרגש שמגיע, מסתורי ולא מוכר, הגיעה אליי כבר בשלהי שנות ה-20. ההבדל היחיד מהחטיבה הייתה שהפעם ממש לא הייתי לבד.

>>משבר גיל ה-40 שלי: לכל הטורים של הפרויקט

כפי שתקראו פה הרבה, משבר גיל ה-40 הוא לא רק הסטריאוטיפ הדוחה-בגלל-שהוא-לעיתים-נכון של גירושים, אופנוע וחברה צעירה שמחכה לך על נדנדת מין בסלון תוך כדי שהיא מהרהרת על הבחירות שהיא עשתה בחיים. הוא בראש ובראשונה התמודדות עם המוות, עם אי הודאות שנוצרת בחיים שהתנהלו בצורה די שגרתית עד אותו רגע.רק שהתפיסות האלו כבר לא רלוונטיות. כן, עדיין יש אנשים שמסיימים בית ספר, צבא, לימודים, חתונה והופ! לקריירה שמובילה למשבר גיל 40. משם, הדרך קצרה להבנה שלא עשית כלום בעולם, רדיפה אחרי חלומות בלתי מושגים, מוות של קרובי משפחה, עזיבת הילדים ובסוף התדרדרות פיזית והמפגש הבלתי נמנע עם מלאך המוות. כיף.בפועל, והקביעה הזו אמנם לא נבדקה מחקרית אבל כן רלוונטית לגבי רוב החברים שלי (שמהווים, כנראה, חתך אוכלוסייה דומה מאוד למי שיקרא את זה) כשאתה לא נכנס לתלם בגיל צעיר, אתה חווה משבר בגיל מוקדם הרבה יותר. משבר שהדור שלנו פשוט לא הכיר ולא התכונן אליו.

המסלול שלי לא שונה משמעותית מרוב הישראלים, לפחות מהצד החילוני: אנחנו פשוט מתחילים את החיים שלנו בשלב מאוחר באופן יחסי. משבר גיל ה-40 שלי היה בגיל 30, אבל הוא דמה הרבה יותר למשבר שאחרים חווים בתחילת שנות ה-20 שלהם: סיום צבא (אחרי שנת שירות) פלוס עבודה שלפני הטיול והטיול עצמו, מובילה לתחילת לימודים בסביבות גיל 25. חתונה? ילדים? זה הגיע רק בהמשך. וזה מביא אותך למעין שעטנז מוזר, ארוחת טעימות בין כל סוגי המשברים: אובדן דרך ותהיות לגבי הקריירה והחיים המקצועיים של גילאי ה-20, הורות מבולבלת בלי הכנה מוקדמת של שנות ה-30, וכל זה נדחס לפרק זמן קצר מאוד. כך שבשלב הזה אתה גם ג'וניור מתחיל במה שזה לא יהיה שהעבודה שלך, הורה צעיר חסר שעות שינה חברים וזמן פנוי, וכל זה מגיע עם בונוסים יפים שמתחילים לבצבץ באותה תקופה: הגב הכואב, שיערות באוזן, כרס ותופעות לוואי שלא הכרת כמו הזעה מטורפת באזור הצוואר בזמן שנ"צים, שמכריחה אותך לכבס כריות בתדירות לא הגיונית.

החיים בישראל דחוסים וחסרי הפוגה בכל תחום, ואיכשהו גם תחום הדיכאון של החלפת הכתובת דוחס שלושה עשורים לפרק זמן של כמה שנים. באופן מוזר, זה מוביל לכך שאני בן 37 ואיכשהו כבר התמודדתי עם כל זה. התמודדתי בצורה איומה, דרך אגב. העתיד התעסוקתי והכלכלי עדיין מלא בסימני שאלה, עוד לא הבנתי איך עובד הקטע הזה של לשלב ילדים, זוגיות, עבודה וחיי חברה בצורה הגיונית, והפחד מהמוות ומהגוף שהולך ומתמוסס לעיסה דוחה תמיד שם. אבל עדיין, לפחות התמודדתי עם זה. בעוד שלוש שנים אוכל לסמן V רשמי על כמה מהמאבקים הכי קשים של משבר אמצע החיים, ולדלג מעל השלב המביך של נדנדת המין וחסימת כבישים בשבת בבוקר עם אופניים כאילו הכביש שייך לכוס של האמא שלי. עכשיו בבקשה, תנו לי רק כמה שנים לנוח ואני מוכן למשבר היציאה לפנסיה.

• ❤ תל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי
• משבר גיל ה-40 שלי