ב-2021, תל אביב זכתה להכנס לרשימה מכובדת של למעלה מ-25 ערים ברחבי העולם בהן מתקיים אירוע "סמאט סלאם" (Smut Slam), שילוב בין ערב במה פתוחה לערב מספרי סיפורים סביב נושאי מערכות יחסים, סטוצים, פאדיחות במיטה וכל מה שמסביב. אחד אחרי השניה, עולים מהקהל לבמה אלו שנרשמו לספר סיפור בן חמש דקות, שמסופר בגוף ראשון וקרה במציאות, ללא עזרה של טקסט. לכל ערב יש תימה ספציפית ועל הסיפורים להתכתב איתה. עד כמה הסיפור קשור לתימה הוא רק אחת מהקטגוריות בהן נעזרות שלוש השופטות של הערב כדי לתת ציון לסיפורים. שלוש המדורגות ראשונות בסוף הערב תזכנה בפרסים (צעצועי מין כמובן), אבל החלק העסיסי ביותר מתרחש דווקא בין הסיפורים: המנחה שולף מה-Fuck Bucket (טרם תורגם לעברית, הצעות יתקבלו בברכה) וידויים אנונימיים ושאלות מהקהל. כך, גם מי שמתבייש לעלות לבמה לוקח חלק פעיל.

לפי מילון אוקספורד, בתרגום חופשי, ההגדרה של "Smut" היא "סיפורים, תמונות או הערות לגבי סקס, שעוסקות בו באופן שנתפס כפוגעני אצל חלק מהאנשים". אותם אנשים כנראה לא יגיעו בשבוע הבא ל"גדה השמאלית", שם תתקיים המהדורה הרביעית של "סמאט סלאם תל אביב". האירוע רץ ברחבי העולם מאז 2011, אבל הבכורה התל אביבית הביאה טוויסט לסיפור – מברלין ועד סנטיאגו, מאמסטרדם ועד סן חוזה – ההנחיה והסיפורים באנגלית. זוהי העיר היחידה בה מתקיים הסלאם בשפה המקומית.

כשעלה הרעיון לקיים את "סמאט סלאם" בתל אביב, המחשבה הראשונה הייתה שהשם "סמאט סלאם" לא מתעכל היטב אצל רוב הקהל הישראלי. ואכן, המילה "Smut" אקזוטית משהו גם עבור ישראלים בעלי אנגלית שוטפת. המלכה-האם-המייסדת קאמרין מור (Cameryn Moore), המחזיקה בזכויות הקניין לכל מה שקשור לאירוע, התעקשה ששם האירוע לא ניתן לשינוי. מהר מאוד חלחלה ההבנה שכדאי לחשוב מהו התרגום של "Smut" לעברית. מכיוון שבסקס-פוזיטיב עסקינן, והערב הזה הוא חלק מאקטיביזם הקורא לנירמול השיח על מיניות, "זימה" הועדפה לפני תרגומים כגון "גסויות", "טינופת", "לכלוך" ושאר תיאורים בעלי מטען שלילי לחומרים העסיסיים. אז אמנם לכולנו יש סיפורי זימה בקנה, אבל ממש לספר על במה? מול 80 איש? בלי דף לקרוא ממנו?

למעשה, לא ברור מה יותר יוצא דופן – שאנשים רנדומליים עולים על במה בלב תל אביב ומספרים סיפורים אמיתיים שקרו להם בנושאי מיניות\אינטימיות\יחסים, או העובדה שזה מסופר בעברית. השילוב הייחודי מספק לנו את אותה הזדמנות לנרמל את האקט של לספר ולהקשיב לסיפורי זימה בעברית. ממש כפי שמלמדים בחינוך למיניות בריאה, גם אם זה נשמע מופרך – ככל שנדבר על זה יותר, כך זה יהיה יותר שכיח וזורם, ופחות ביג דיל. כמו ללכת כישראלים ל"קיטקט", לסאונה או לאגם בברלין, ולראות שכולם ערומים – בהתחלה זה שוק, בהמשך קצת פחות, ואחרי עשר פעמים זה כלל לא אישיו.

כאמור, מה ש"זימה" עבור אחדים יהיה "תועבה" עבור אחרים. על כן, לא סתם נבחרה המילה "Smut" – אחד הפירושים שלה הוא מעין "כתם לכלוך", שחור בדרך כלל, כמו הקעקוע הזמני שיש לנו על הרגל אחרי שהרמנו את האופניים הביתה. האטימולוגיה לוקחת אותנו למאה ה-17, אז הומצאה המילה האנגלית Smut, בהשראה מגרמנית, בה המילה Schmutzen משמעותה "מלוכלך". מכאן, אפשר לחשוב על "דיבור מלוכלך", "דיבור מטונף" או "דיבור נגוע" כדרך לתאר "גסויות" – הלא הן הפירוש הנוסף של המילה "Smut". בסלנג התל-אביבי, "זימה" השתרשה כתאור שמפיח נימה חיובית משהו – "כבר הגענו לשלב של תמונות זימה". ההגדרה המילונית למילה "זימה" בעברית, אגב, עוסקת בכלל בפריצוּת וניאוף, אבל הסלנג (או הסקס?) חזק מהכל.

ויש דבר אחד נוסף, אבל חשוב ביותר: הקשר בין מה שקורה ב"סמאט סלאם" להיותו מרחב בטוח (יותר), בלתי ניתן לפרימה. במילים פשוטות, כדי שאנשים ירגישו מספיק בנח לעלות לבמה ולספר סיפור אינטימי, הם צריכים להרגיש שהמרחב בטוח עבורם. התוספת "יותר" בסוגריים אחרי "מרחב בטוח" משקפת התפכחות של מארגנות אירועים בעלי גוון מיני – על אף השאיפה ליצור מרחב בטוח, עם השנים חלחלה ההבנה שלצערנו אי אפשר להבטיח לאף אחת מרחב נקי לחלוטין מהטרדות או מטריגרים.

אז איך בכל זאת יוצרות מרחב בטוח? באחת מהפעמים שנכחתי בגרסא הברלינאית, קיבלתי דוגמא מובהקת: הצעתי לחבר להצטרף, והוא דחה בנימוס בטענה ש"אין לו כח לשמוע את החפירה על הקוד האתי", אותה שמע כבר כמה פעמים. כשהגעתי לאירוע, המנחה שאלה מי כאן בפעם הראשונה, ועל אף שרק בודדים הצביעו, היא בכל זאת פצחה בנאום הסבר של הקוד האתי, שמדגיש בין השאר כי תהיה אפס סובלנות לכל גילוי הומופוביה, טרנספוביה, שמנופוביה, סלאט-שיימינג וקינק-שיימינג או כל סוג אחר של אפליה; כי כל המתרחש בסיפורים חייב היה להיות בהסכמה, אחרת "סמאט סלאם" הוא לא המקום לסיפור; כי העובדה שמישהי סיפרה סיפור קינקי, אינה שקולה להזמנה להתחיל איתה או תירוץ לבקש את הטלפון שלה וכיוצא באלה. כמו כן, ה"סמאטרלינגס" (מתנדבי האירוע) לובשים סימני זיהוי בהיותם כתובת לתלונה על הטרדה או משהו שמציק. וכמובן החוק הראשון – מה שקורה ב"סמאט סלאם", נשאר ב"סמאט סלאם".

הסמאט סלאם תל אביבי הרביעי (בנושא "חוק וסדר") יתקיים ב-22.5 בגדה השמאלית, אחד העם 70, החל מ-19:45. 50 ש"ח,לרכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• סלאם
• סיפורי סקס
• סיפורים

תהיו בטוחים (איפה הקונדום שלכם)

ג', בת 25, תמיד חששה ממחלות, מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא חששה מסקס. והנוסחה הפשוטה אומרת: יותר סקס שווה יותר חשיפה, ובהתאם, שווה סיכון יותר גבוה. היא השתדלה תמיד להקפיד על קונדום בארנק, לכל מקרה שלא יהיה, אבל דבר לא הכין אותה לסטוץ שהסתיים עם יד כמעט שלמה בתוך איבר מינה – ולא בקטע כיף, אלא על מנת להוציא את הקונדום שנתקע בה. עבור המשתתפים שהכירו לא מזמן, זו הייתה חוויה משמעותית. וכן, לכל המודאגים, הקונדום יצא בשלמותו בסוף. חומר סיכה זה טוב, ילדים.

תדעו איפה אתם (או לפחות, תשאלו)

מה לא נאמר על הדגדגן? רבים ורבות שואפים לאתר אותו כמטמון פיראטים בחופי אי אקזוטי, ומתנהגים כאילו הוא לא פשוט נמצא שם. חברים יקרים, חברות יקרות – הוא ממוקם באופן ברור במרכז הפות, מעל ובחיבור המרכזי של השפתיים, ממש כמו שהציור למטה מציג. את המידע הזה אני מקדישה מקדישה לבחור שיצא עם חברתי הבאר-שבעית ט', שסיפרה לי על ההוא שליקק לה את השפה הימנית חצי שעה בביטחון מוחלט שמדובר בדגדגן. תחזור אל שולחן השרטוטים או פשוט מכך: תשאל.

אל תפחדו להישאב לזה (זה = איבר המין הנשי)

את הדברים שסיפרה קשה אביא כלשונם: "יצאתי עם בחור ממש נחמד, שגם נראה טוב מטינדר. זה היה דייט ממש טוב, היה ממש כימיה, התמזמזנו. וזה די ברור שזה הולך למקום לא יותר מידיי רציני. בסוף הדייט הוא סיפר לי שיש לו 'איזה פחד קיומי מפות'. לא ממש הבנתי, לא היה לי ברור למה הוא התכוון, כי היה נראה לי שהוא נמשך אליי. הוא דיבר מאד פילוסופי על ה'רחם הקוסמי' ובלה בלה בלה. אבל בפעם השניה שנפגשנו, הפעם אצלי, הבנתי. זה פשוט כמו שזה נשמע. פחד מפות. אדם שפוחד להישאב לתוך הפות. וכשהוא רואה פות, נופל לו התורן. והקטע זה, שהוא עדיין מתעקש לקיים יחסי מין". משל קטן: כשהייתי קטנה פחדתי מהארי פוטר וחדר הסודות. אבל מאז ראיתי את הסרט עוד כמה פעמים, וכיום אני כבר לא פוחדת. למעשה, הוא דווקא ממש כיף לי.

עשו תיאום ציפיות (ותיזהרו מדגלים אדומים)

ג' מספרת כך: "הוא היה תלמיד בחילופי סטודנטים מחו"ל, ואני הייתי שבוע לפני גיוס. יצאנו לקפה, היה נחמד, והגענו לדירת השותפים שלו. תוך כדי שהתמזמזנו, ובלי התראה כלשהיא, הוא התחיל ללטף לי את כפות הרגליים. שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא ביקש ללקק אותן. אמרתי לו שאני פחות בקטע. ראיתי אחרי זה שהוא לא ממש איתי, אז בסוף הסכמתי שהוא יגע בכפות רגליים, וזה סידר את העניינים. אבל הקטע המוזר הוא בכלל לא הפטיש רגליים. הקטע המוזר היה כשאחרי, הוא סיפר שהעיפו אותו מהקולג' הקודם בגלל האשמה באונס. אחרי זה, לא הסכמתי להיפגש איתו שוב, והוא לא הפסיק לנסות ליצור איתי קשר". וחשוב לציין, כמובן, שאין קורלציה בין קינקים לאלימות מינית. אבל כן יש קורלציה בין חוסר כבוד לגבולות של אנשים, ובין אלימות מינית. שימו לב לדגלים אדומים.

אל תפחדו להחמיא (אפילו בסטוץ)

א' תיאר חוויה שגרמה לו לתהיות פילוסופיות על משמעות הסטוץ: "הגעתי לבית של בחור באמצע הלילה. עישנו ושתינו, באמת די התמסטלתי והשיחה עברה לנושא יחס לגוף, אז דיברתי על התפיסות הלעיתים-מחורבנות שיש לי בנוגע הגוף שלי. ואז הבחור הזה, במשך אני חושב שתי דקות שלמות, דיבר על רגליים, וכמה הרגליים שלי מדהימות. זה היה יחסית הרבה זמן. ואז הוא פשוט התחיל לעבור איבר-איבר בגוף שלי, ואמר מה הוא אוהב בו. וזה היה מדהים, הסתובבתי כמה ימים אחר כך בתחושה ממש ממש טובה. זה היה מאד נעים ומאד כיף. וראיתי אותו פעם אחת, אני ממש זוכר אותו. זה הסטוץ שגרם לי להבין שגם אם זה מין שקורה פעם אחת, זה לא הופך את זה לחסר משמעות. זו הייתה מהחוויות המיניות הכי חשובות שהיו לי בחיים. מאד אינטימי, אינטראקציה מינית ממש יפה ומרגשת – והיא עברה דווקא דרך פטישיזציה".

תכבדו כלבים (ואת עצמכם)

Puppy Play הוא קינק של משחקי תפקידים שמתאפיין בגילום של חיה. לרוב, כלבלב. זה קינק מגוון ממש, ראוי לומר, שמשחק על ציר שבין שימוש ברצועה וכינויים עד לתלבושות מלאות, סשנים ארוכים וציוד מיוחד. כשדיברתי עם ד' באפליקציה, הנושא בכלל לא עלה. אחרי דייט ראשון, שהיה מוצלח ונעים, נפגשנו שוב – כשהפעם הוא הציע לאסוף אותי לביתו. התארגנתי, התקלחתי, התאפרתי – ואז גיליתי שכל המאמץ היה מיותר, כי כשהוא הביא אותי אליו, האליו הפך להיות להביא אותי למלונה. מלונה אמתית. לקח לי הרבה מאד זמן להבין מה הוא רוצה, ולהגיב בהתאם. הסברתי שאני עוד לא שם. לכן אני ממליצה תמיד לעשות תיאום ציפיות לפני שאתם מזנקים עם מלונה. החשש משיחות "יחסינו לאן" באמת ברור, אבל אם אתה רוצה שמישהי תהיה כלב – החשש ממה שעלול לבוא בלי שיחה כזו, הוא באמת יותר גרוע. לא חזרתי למלונה מאז.

• סקס ויחסים
• סיפורי סקס
• סליז
• סקס
• סקס תל אביבי

ציף ציף מעל הרציף

החור הלא נכון

הקרן

הפליט מפקיסטן

כמו גופה

גולדן שאוור בהפתעה

שלישייה עם רופאים

המזוודה

על כל הגוף

ארטיק לימון

מזרון ביצים

הבחור מהשולחן ממול

האבט"ש

המפתח

המילואים

הפרוטז

הסטוץ המאוהב

מסיבת בית

• סקס ויחסים
• סקס
• להט"ב
• סיפורי סקס
• פרויקט סיפורי הסקס 2017
• החיים היפים

היקום הביזארי שלTLV confessionsהתחיל בתור עמוד שאפשר היה לחלוף על פניו ללא תשומת לב מיוחדת בגלילה בפיד. בתוך בום עמודי הווידויים שהתחיל כבר בעשור הקודם – וידויי אוניברסיטאות, וידויים של חיילים, וידויי דייטינג – גם עמוד הווידויים של תל אביב התקיים באין מפריע בלי למשוך הרבה תשומת לב. הוא עסק בעיקר בתלונות הדדיות על נשים וגברים, פריקות בנושא שותפים מרגיזים, והגיגים בסגנון ׳נגה או נוגה זה שם של סמולנית תגידו מה שתגידו׳.

לפני שנה, המיר מנהל ה׳קהילה׳ כפי שהיא נקראת עכשיו, את העמוד לקבוצת פייסבוק ציבורית שמונה היום כ-60,000 חברים. את המיתוג שינה ל-׳הקהילה הגדולה ביותר בארץ לווידויים אנונימיים׳. בתיאור הקבוצה נכתב: ״בעולם בו הכל חשוף והמידע נגיש, ת״א קונפשנס היא קהילה המאפשרת לפרוק, להתייעץ ולהיתמך באנונימיות מוחלטת״.

>>ביס של תשוקה: 7 המנות הכי סקסיות בעיר
>>סצינת הכמסקס (סמים+מין) מבעבעת יותר מתמיד. יצאנו לבדוק אותה

גלילה מהירה בקבוצה חושפת תמונה קצת אחרת. עדיין אפשר להיתקל מדי פעם בהתייעצויות בנושא טיפול, מערכות יחסים שנויות במחלוקת, וסטיגמות דייטינג על נמוכים, גבוהות ותשלום החשבון – אבל 80 אחוז מהסיפורים שעולים בקבוצה הם מהאינטימיים, ואפילו המשונים, שאפשר למצוא גם בעיר מכילה כמו שלנו. ״אני מקבל מאות וידויים ביום ובוחר מתוכם אולי עשרה אחוז שיתפרסמו״, מספר מנהל הקהילה, שכמו משתתפיה מקפיד להישאר בעילום שם, ״כל הקטע של הקבוצה זה שזה אנונימי, כדי שאנשים ירגישו בנוח לפרוק ולהתוודות, אבל אני שם את הגבול בווידויים שאני לא חושב שצריכים לקבל במה, גם כשהם יכולים להביא מלא טראפיק״. ומה כן עובר את הסינון?

כשבת הזוג חודרת

אישה אנונימית שהזדהתה כגרושה בת 42 סיפרה שבזמן שהבת שלה התקלחה לקראת יציאה עם בן הזוג שלה, היא שכבה איתו באחד החדרים בבית. התגובות – כמעט 700, מאשימות את כותב.ת הווידוי בהמצאה, וחלקן אפילו משייכות אותו למנהל הקבוצה. בתחתית הפוסט נכתב – ׳בואו לאינסטגרם, שם אין צנזורה׳ עם קישור לעמוד האינסטגרם של הקבוצה.

בהיילייט ה-׳וידויים המובחרים׳ של עמוד האינסטגרם, שלו 20,000 עוקבים, תמצאו את הווידויים האינטימיים יותר שהובטחו בקבוצת הפייסבוק: ״דברים שגברים אומרים לי כדי לא לשים קונדום״, ״כנגד 4 בנים דיברה התורה (וסוגי הגמירות שלהם)״, מלקקי אוזניים ועוד. בעמוד האינסטגרם התגובות מסוננות, ותגובות נבחרות לווידויים מתפרסמות בעילום שם. ״זה לא סוד שיש רוב של רווקים בתל אביב והמון מנסים באמת למצוא אהבה. בדרך לשם נתקלים בהמון דייטים וחוויות הזויות מהעיר. המטרה שלי היא ליצור מרחב בטוח לכל זה״, מדגיש המנהל, ״אני רוצה לתת לאנשים את הבמה להוציא את מה שעל ליבם בלי לחשוש משיפוטיות. רוב התגובות הן תגובות אוהדות, בין אם מייעצות או תומכות במי שמתוודה, אנשים אצלנו מקבלים המון המון תמיכה וכל אחד נותן את העצה שלו מהניסיון האישי שלו״.

עוד פוסט שזכה לפופולריות בקבוצה, הוא וידוי של גבר שגילה לאחרונה שהוא נהנה כשבת זוגו חודרת אליו במהלך יחסי מין. הבחור, שחשף את גילו, משך הזמן שבו הוא מתגורר בעיר והמצב המשפחתי שלו, אכן זכה דווקא להרגעה מקרב כ-500 מחברי הקהילה, שפרגנו לו על הפאן והרימו להרפתקנות. עוד טרנדינג: רווק תל אביבי מתוסכל שנשים פוסלות בגלל ׳איבר המין הגדול באופן חריג שלו׳, אישה שמתלבטת האם לשתף את בעלה לעתיד ששכבה עם 400 גברים, מישהי שמנהלת מערכת יחסים מינית עם שני חברים ולא יודעת אם לספר להם, וגבר שפשוט לא מעוניין שבת הזוג שלו תשכב איתו על הבוקר.

נ׳ (26), אחת המתוודות בקבוצה, מרגישה בנוח כשהיא רואה את הווידויים שדומים לתחושות שלה. ״אני מזדהה הרבה עם וידויים של נשים בקבוצה, גם בנושאים יותר מורכבים כמו מיניות״, היא משתפת, ״זה גורם לי לא לחשוש לשתף גם, גם בוידוי אנונימי יש תחושת חשיפה״. לדבריה, ״יש הרבה וידויים בקבוצה, למשל, של נשים ששכבו עם מישהו למרות שהן לא רצו, ולהפך – וידויים של נשים שלקחו את העניינים לידיים ו׳הראו להם מה זה׳. הרבה שיט צף. זה משחרר״.

״אני לא צריך להתערב אחרי הפרסום, התגובות עושות את שלהן״, מסביר המנהל, ״כשיש פוסט של גבר שמתגאה בזה שהוא דוש, הרוב המוחלט של התגובות מסבירות למה הוא דוש וכמה כמה ההתנהגות שלו היא לא בסדר. רוב האנשים מבינים כמה זה לא תקין וזה שמישהו מציג את עצמו באור שלילי זה עושה את העבודה. אם הסיפור ראוי לתשומת לב, הוא יקבל אותה״.

40,000 שקלים מתוך הקהילה

האינטימיות המשונה שנוצרה בקבוצת הפייסבוק הענקית פתחה פתח גם לקריאות אמיתיות לעזרה – שנענו על ידי החברים.ות. אחת מחברות הקהילה חשפה שהיא בת להורים אלכוהוליסטים, ולאחר שאבא שלה נפטר והמשפחה נקלעה לחובות של עשרות אלפי שקלים. היא אף שיתפה שהיא שוקלת לעבוד בזנות על מנת להרוויח כסף מהיר. ״משתתפי הקבוצה הציעו בהמוניהם לתרום כסף. אני אישית פניתי אל אותה בחורה בפרטי, הצעתי לה את העזרה ולאחר יומיים, כשעיכלה את התמיכה שכולם רצו להעניק לה, פתחתי תיבת פייבוקס שהייתה זמינה לחברי הקבוצה״, משתף המנהל, ״הקבוצה מאוד מאוד תומכת. גייסנו 40,000 שקל רק מתוך הקהילה עצמה״.

גם כאן עולה שוב שאלת סינון הווידויים בקבוצה הפתוחה. ״יומיים-שלושה לאחר מבצע ההתרמה מישהי אחרת שלחה וידוי בו היא סיפרה על העבודה שלה בזנות. ׳אני הזונה שכולכם אוהבים לשנוא, בחרתי בזה, זה מקצוע מכובד שאני עושה בו המון כסף׳״, אומר מנהל הקהילה, ״לא יכולתי לפרסם את הפוסט הזה. הוא כנראה היה מביא אלפי תגובות וטראפיק מטורף, אבל רק מעצם הסכנה שהוא יעודד חברות קהילה לעבוד בשירותי מין – בחרתי לא לאשר אותו״.

יש לציין שרק בשבוע שעבר אושר בקבוצה פוסט של חשפנית בו העלתה טענות דומות על היתרונות שבמקצוע, ועורר תגובות נגד מצד חברות וחברי הקבוצה שדרשו להוריד אותו. ״אין לי מילה על אותה בחורה״, כתבה אחת מהן, ״יש לי מילה על לפרסם פוסטים כאלו בקבוצות בהן חברים נערות ונערים צעירים״.

״בעלי חודר אליי תוך כדי שאני ישנה״

בדומה לסיפור על הבחורה במצוקה ופוסט החשפנית, התגובות שעולות מהקבוצה מסייעות להעלות מודעות לתופעות מטלטלות אפילו יותר. ״גיליתי שבעלי חודר לתוכי ללא ידיעתי כשאני ישנה״, כתבה מתוודה בקבוצה, ״(…) בבוקר התאפסתי והתעמתתי איתו, והוא בכלל לא התרגש ולא הבין מה הבעיה עם זה, אמר שהרבה פעמים הוא מתעורר חרמן באמצע הלילה ושאני שם וכזאת סקסית, אז הוא נעזר בי, אמר שלא חשב שיפריע לי כי הוא בעלי (…) לא חשב שצריך להעיר אותי בשביל זה אם אני כבר ישנה״.

הפוסט הגיע ל-2,000 תגובות, והסיפור פורסם באתר ׳וואלה׳ ובאתרים נוספים. ״זה גרם להמון שיח, רוב התגובות עסקו בשאלה האם זה אונס או לא, וצצו גם פוסטים שביקשו להגיב על זה בצורה יותר רחבה״, מספר המנהל. ״גם הפוסטים האלו הציפו עוד ועוד חלקים מהדיון, הקבוצה העלתה מאוד את המודעות לתופעה הזו שלצערי מסתבר שהיא די רחבה״.

״אם משהו כזה קורה צריך לשתף, לדבר עליו, ולא לקחת את זה כעניין מובן מאליו״, הוא מוסיף, ״הרבה נשים שפגשתי סיפרו שזה קרה להן והן לא חשבו שזה עניין פסול עד הפוסט, גם גברים הבינו שההתנהגות הזו היא לא תקינה. זה אולי וידוי אינטימי מאוד – אבל עשינו משהו טוב״.

״כל הפוסטים האנונימיים יצרו משהו שונה מאוד מפייסבוק שאנחנו מכירים״, מספר ש׳ (31) חבר בקבוצה, ״זה בעצם סיפור שאין לו אבא ואמא. בהתחלה זה נראה כמו כלי שעוזר לך לתקשר בצורה חשופה, אבל מהר מאוד הוא נהיה חשוף להשתלטות של ׳טרולים׳״. למרות זאת, ש׳ הוא משתתף פעיל בקבוצה ומתעדכן בווידויים חדשים שעולים. ״אני קצת נמשך למוזרות הזו. זה מרחב יצירתי וחדש בנוף, זה אחלה תוכן – עד שזה נהיה טו מאצ׳. האנונימיות מאפשרת לאנשים חשיפה, ובו בזמן להרגיש שהם לא לבד״, הוא מוסיף, ״אני רוצה שנמשיך להיות מקום שנותן במה לכולם – התגובות הן לא אנונימיות וזה לא מונע מאנשים להגיב ולהיות שם אחד בשביל השני. זה מה שהופך אותנו לקהילה״.

• הבועה
• פייסבוק
• סיפורי סקס
• סקס
• טיים אאוט סופ"ש: גיליון 887
• טיים אאוט סופ"ש

• Facebook
• Twitter
• Email

"אחרי אחד המופעים ניגשו אליי זוג בנות, אחת חיבקה את השנייה ואמרה לי: 'תדע לך, איך שאתה הרטבת אותי! מה שאני הולכת לעשות לה הלילה!', מספר עידו בורנשטיין, ממייסדי אנסמבל כאן ומנהל אמנותי של פסטיבל כאן הראשון, על התגובות לטרילוגיית הסקס שתעלה בפסטיבל "פלורנטין מ*דיינת", שעוסק בגוף ובמיניות הישראלית ויגיע לשכונה בדצמבר הקרוב.

הפסטיבל מייצר מפגשים בין הקהל לאמנים בעסקים בפלורנטין, בוויטרינות של חנויות שפונות אל הרחוב, ובהן חנות המזרונים ברחוב הרצל, בר בשוק לוינסקי, במבואה של מגדל היוקרה ועוד. "אם אנחנו מדמים את הרחוב לחלל ציבורי שבו אנחנו אסופים ומהוגנים, אז ויטרינות הם פתחים למישהו שרוצה לשתף אותך בעולם הפנימי שלו", מסביר בורנשטיין. הקסם בעיניו הוא "כשאין במה וקהל שיושב 20 מטר ממנה. כשליד הבורקסים שיוצאים מהתנור שואלים שאלות על אינטימיות".

הבחירה בשכונה הדרומית טבעית עבור בורנשטיין, התסריטאי הראשי בסדרת הקאלט "פלורנטין". הווייב היצירתי ברחובות מלאי הגרפיטי הופך אותה למרחב אידיאלי לדיון אמנותי בענייני סקס. "מפני שהתשתיות מוזנחות והחזות מתפוררת, יש חופש", הוא אומר. "החיבור אל העזובה מעניין. יכולנו לעשות את זה בצהלה, מרחב שמוגדר על ידי כבישים, מכוניות וכמות גדולה יותר של שיש. אנחנו בעד קירות סיליקט, האבן שבחרו בה בשנות ה־30 לבנייה והיום היא מתפוררת. לא גרים בפלורנטין מספיק אילי הון כדי שיגידו לחולדאי לשפץ".

במרכז הפסטיבל טרילוגיית ההצגות "פרויקט־סקס", שנוצרה באנסמבל כאן לפני כמה שנים ותעלה על במות לא שגרתיות: בקומיוניטי בשדרות וושינגטון, במונדו 2000 ובמועדון DTM. במשתתפות במופע אסתי זקהיים, במונולוג דוקומנטרי מפתיע שבו המחזה של טקסטים של מרואיינים בגילי 20־60 שנאספו במשך שלוש שנים. "'הלוואי שהיה לי זין' הוא טקסט של אישה שמרגישה לא מסופקת ורוצה כל הזמן עוד", מספרת זקהיים. "זו לא בגידה, היא רוצה גם את בעלה. היא אומרת שהלוואי שהייתה יכולה לחדור. אני יכולה להבין את הכוח בזה – יש משהו חזק בזה שזה בחוץ וחודר, פחות צריך להגן על זה. אפילו בממד הפיזי, אצל גברים זה פחות פגיע. יש משהו ברצון הזה להיות פשוט שאני נורא מתחברת אליו".

אף שהמופעים אינם כוללים עירום פרונטלי, האירוע צפוי להתקיים תחת סכנה מתמדת של צנזורה. "מעל הכל עומדת אימת המשטרה, שיכולה בכל רגע לשמור על שלום הציבור ולסגור אותנו. על זה אנחנו מדברים בפסטיבל, על כמה אנחנו ממשטרים ומשתיקים את המאוויים שלנו כי זה פוגע ברגשות הציבור, כי חלילה ילדים או דתיים יהיו בסביבה. הסכנה הפכה לחלק מהעבודות".

>> להזמנת כרטיסים – פסטיבל כאן: פלורנטין מזד**נת, 19־21 בדצמבר ברחבי שכונת פלורנטין

• פלורנטין
• סקס
• מיניות
• סיפורי סקס
• תיאטרון
• פרפורמנס
• אמנות