Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ספוקן וורד

כתבות
אירועים
עסקאות
מחזה של תל אביב שאולי מעולם לא היתה. חוף הים בתל אביב (צילום: הארכיון עיריית ת"א-יפו)

"העיר נשדדה מזמן על ידי הקבלנים, המתעשרים, הזמנים. רק תבחר"

"העיר נשדדה מזמן על ידי הקבלנים, המתעשרים, הזמנים. רק תבחר"

מחזה של תל אביב שאולי מעולם לא היתה. חוף הים בתל אביב (צילום: הארכיון עיריית ת"א-יפו)
מחזה של תל אביב שאולי מעולם לא היתה. חוף הים בתל אביב (צילום: הארכיון עיריית ת"א-יפו)

תל אביב היא לא מה שהובטח לנו, אבל אם נשאל את נמרוד דוויק "מה קרה לתל אביב של ימי הזוהר", הוא יענה שיש לו שיר בדיוק על זה. אז ביקשנו ממנו להרחיב אותו לטור, וכל מה שיש לו להגיד לכם זה ששיקרו לכם, אבל זה לא אומר שצריך לוותר

נמרוד דוויק הוא אחד מאנשי האשכולות היותר מפתיעים שהכרנו. הוא סופר, מעצב משחקים, תסריטאי ופעיל חברתי שחתום בין היתר על הקמת תנועת "V15" וייסוד תנועת "דרכנו", אבל עוד לפני זה הכרנו אותו כדוויק מהפרברים רפיוג'יז, הרכב הגנגסטה-פאנק הנפלא והדפוק ממודיעין-מכבים-רעותששינה את הראפ העברי. לאחרונה הוא שב להוציא מוזיקה כאמן סולו, עם אלבום הספוקן וורד (וקצת ראפ) "תמונת מצב", שהופק על ידי רענן פוגל המוכשר – שהוא למעשה סנונית ראשונה של שירים מתוך ספר שירה שהוא עתיד להוציא באותו השם (וכאן אתם יכוליםלתמוך בגיוס ההמונים שלו). אחד השירים באלבום נקרא "מה קרה לתל אביב של ימי הזוהר", אז באופן טבעי ביקשנו ממנו להרחיב את השיר לטור. העיקר שלא יהיה בספוקן וורד.

העיר היא לא אותה עיר. הרחובות שאנחנו צועדים בהם, מוכתמים בשמן ופירות אזדרכת, הם אפילו לא הד לזיכרון של אותה עיר. כדי להבין את העיר צריך לחזור אחורה אל שברי נעורים, אל הזיכרונות. מי שלא שדד לו ה-THC את הזיכרון, מי שלא אבד לו העבר תחת מצע טראומות ודאגות חיים, מוזמן להרכיב את הסיפור. איך הוא חלם פעם על העיר, איך הוא רצה משהו אחר מהחיים, ואיך המציאות טפחה על פניו.

בכל עיר וישוב בארץ יושבים נעורים וחולמים. לעיתים בכיכר, לעיתים במרכז המסחרי, לעיתים על מגדל המים. המוזיקה מתנגנת מטלפונים, רמקולים קטנים מחריבים באסים גדולים. הם מדברים ועיניהם מביטות הלאה מהפריפריה. חלומות על עיר בה למרפסות יש סיפור והרחובות מלאים בחיוך ותקווה. אגדות על הטיול שאחרי הצבא, על צעדי קריירה ראשונים. על תשוקה ואהבה. שם ימצאו זוגיות ארוכת שנים, שם יגלו את עצמם. העיר היא חלום, היא עתיד ותקווה. צינור של נרגילה, בקבוק וודקה זולה או יין שדפקו מהארון של ההורים. הלשון משוחררת, העולם נפתח. יום אחד לא אגור פה. יום אחד אמצא את עצמי במקום אחר. תבואו איתי, אל תבואו איתי, זה לא משנה. שם אהיה מי שאבחר להיות, שם אשלם עבור כל הבחירות שלי, ואשמח.

מי ירחם על ילדים שגדלו לשברו של חלום? העיר עליה חלמו מעולם לא הייתה שם. פאטה מורגנה, הזיית תרבות פופ. העיר נשדדה מזמן על ידי הקבלנים, המתעשרים, הזמנים. רק תבחר. הסברים מה קרה לה יש בשפע. זה לא משנה. בעיר מצאו הילדים את יוקר המחיה, את הבדידות שכפתה המגפה, את צווי המילואים, את ההלם והכעס מול הבשורות הרעות בעיתון. הם יושבים בבתי הקפה, בברים, אוחזים בכוח באשליה של נורמליות בטוחה. ברחובות הולכים הזקנים וקוראים קריאות זעם. אישה עם מגפון צועקת עליהם "מדוע אינכם קמים? מדוע אינכם משתתפים?". מי יספר לה שאת מחיר העוול נגדו היא מפגינה, הם נושאים. מי יזכיר לה שלשנים ארוכות הם ישאו על גבם את מחיר המלחמה, את צלקות המגפה, ואת החובות לשנים שלקחה הממשלה.

סורי, עבדו עליכם. נמרוד דוויק. (צילום: אלעד ברנגה)
סורי, עבדו עליכם. נמרוד דוויק. (צילום: אלעד ברנגה)

לבד בחדר, במיטה, הם יביטו אל התקרה. מה קרה לחלום שהיה לי? ישאלו. איש לא סיפר שהעיר שחלמתי עליה לא כאן. יותר מזה, היא מעולם לא הייתה. הם צריכים לישון, ללכת לעבודה במשכורת סבירה מינוס, שתממן להם דירה וחופשה וקצת דרינקים ויציאות. הם רוצים תשובות, לא חלומות. הם רוצים שיביטו בהם בגובה העיניים ולשם שינוי לא ימכרו אשליות. שהתקווה לא תהיה חלום, אלא שיחה כנה.

כן, דפקו אתכם. את כולנו. כן, לקחו לכם את החלומות, תצטרכו להסתפק בשברים שלהם. עכשיו צריך לקחת אוויר ולבנות את העתיד כמו שתרצו. העיר היא לא אותה עיר. היא אף פעם לא הייתה. גם לגדולים מכם שיקרו. פשוט לכם שיקרו יותר. אל תוותרו. את החלום אפשר לחלום שוב, את הסיפור אפשר לכתוב. הוא שלכם כמו שהוא של מי שיבואו אחריכם.
לתמיכה בספר השירה של נמרוד דוויק

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תל אביב היא לא מה שהובטח לנו, אבל אם נשאל את נמרוד דוויק "מה קרה לתל אביב של ימי הזוהר", הוא...

נמרוד דוויק18 באוגוסט 2025
הדיי עפאים (צילום: אינסטגרם/ofaimme@)

תטעמו: הטיש הגדול של הדיי עפאים בפסטיבל יהודי תל אביבי קטן

תטעמו: הטיש הגדול של הדיי עפאים בפסטיבל יהודי תל אביבי קטן

הדיי עפאים (צילום: אינסטגרם/ofaimme@)
הדיי עפאים (צילום: אינסטגרם/ofaimme@)

הופ, הנה צץ לו מיני-פסטיבל לתרבות יהודית בשבוע הבא (5.12-3.12), ובמרכזו טיש סביב שולחן עם השף והחקלאי הדיי עפאים כשאיתו המוזיקאית דניאל רובין, ועוד חיבורים מפתיעים ובלתי שגרתיים של יהדות מחוץ לקופסה במופעי מוזיקה, ספוקן וורד, שירה ולימוד. זמן טוב לריקליימינג

אנחנו כמובן אוהבים תרבות, וכמובן שאנחנו אוהבים גם יהודים, וכך יוצא שתרבות יהודית משלבת שניים מהדברים האהובים עלינו ואנחנו ממש בעדה. כבר דיברנו לא מעט כאן בעבר ב"טיים אאוט" לאורך השנים על החשיבות שבריקליימינג ליברלי של התרבות היהודית-ישראלית, אבל במקום לדבר ולכתוב על זה יש לכם עכשיו את המיני-פסטיבל "יוצאים מגדר הרגיל" שאשכרה יעשה את זה ויתרחש בשבוע הבא (5.12-3.12) במרכז ברודט לתרבות יהודית בתל אביב.

>> המשבר לא עוצר: איבדנו את המסעדה הכי קטנה וחמודה ביפו
>> פסטיבל תיאטרון קצר: "יצאנו לדרך באופטימיות, תמימות וטמטום קל"

יהודים טובים. מרכז ברודט לתרבות יהודית (צילום: נדב קרלינסקי)
יהודים טובים. מרכז ברודט לתרבות יהודית (צילום: נדב קרלינסקי)

האירוע הוא למעשה סדרת אירועים חגיגית של עיריית תל אביב-יפו, שיתקיימו לאורך שלושה ימים ויכללו חיבורים מפתיעים ובלתי שגרתיים ומופעי מוזיקה, ספוקן וורד, שירה ולימוד אשר נוצרו במיוחד לפסטיבלון הקטן. למשל? ובכן, בין היתר יארח המוזיקאי ונגן הקמנצ'ה המחונן יגל הרוש את הזמרת והיוצרת דניאלה ספקטור, אמני ספוקן וורד מובילים בסלאם ג'אם יתנו במילים על להיות יהודי-ישראלי אחרי שבעה באוקטובר, הסופרת שהרה בלאו תקיים סדנת כתיבה ואושיית התלמוד חיה גלבוע תנחה שיעור על חלומות בסוגיה תלמודית.

חיבור מפתיע ולא שגרתי. יגל הרוש (צילום: בן כהן)
חיבור מפתיע ולא שגרתי. יגל הרוש (צילום: בן כהן)

מבחינתנו, שרק אוכל מעניין אותנו יותר מתרבות ומיהודים, האירוע המרכזי של הפסטיבל יתרחש ביום רביעי הבא (4.12, 20:00) תחת הכותרת הנאה "אורות גנוזים בצלחת", ובו יערכו השף והחקלאי הדיי עפאים והמוזיקאית דניאל רובין טיש מאיר לימים חשוכים, עם תורות, ניגונים וסיפורים חסידיים על תפקידו של האוכל בהעלאת ניצוצות והמתקת דינים בחיי יומיום. המופע מתקיים סביב שולחן, עם משקה להלבין עוונות ומאכלים מסורתיים. נשמע לנו כמו משהו שחייבים לטעום.

אוכל להמתקת דינים. הדיי עפאים (צילום ניקי טרוק)
אוכל להמתקת דינים. הדיי עפאים (צילום ניקי טרוק)

מרכז ברודט לתרבות יהודית הוא מרכז ייחודי של עיריית תל אביב-יפו, הפועל במטרה ברורה לקרב בין קצוות – בין התרבות הישראלית העכשווית, כפי שהיא מתרחשת בתרבות ובאמנות, לבין הרוח היהודית והמסורת רבת השנים של יצירה יהודית. המרכז מאפשר היכרות עם תכני המורשת, התרבות וההיסטוריה היהודית, תוך גישור בין חלקיה השונים של החברה הישראלית. המרכז הוקם בתרומתה הנדיבה של משפחת ברודט באמצעות קרן תל אביב ובשנה שעברה עבר שיפוץ בעלות של 1.5 מיליון ש"ח.
>> "יוצאים מגדר הרגיל", 5.12-3.12, מרכז ברודט, צייטלין 22.עוד פרטים וכרטיסים כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הופ, הנה צץ לו מיני-פסטיבל לתרבות יהודית בשבוע הבא (5.12-3.12), ובמרכזו טיש סביב שולחן עם השף והחקלאי הדיי עפאים כשאיתו המוזיקאית...

מאתמערכת טיים אאוט25 בנובמבר 2024
חדים כמו משהו ממש חד. נועם שוסטר אליאסי ותאמר נאפר, פסטיבל הוויה (צילום: יחסי ציבור)

בואי תל אביב, הפסטיבל היפואי הזה יפתור לך את משבר הזהות

בואי תל אביב, הפסטיבל היפואי הזה יפתור לך את משבר הזהות

חדים כמו משהו ממש חד. נועם שוסטר אליאסי ותאמר נאפר, פסטיבל הוויה (צילום: יחסי ציבור)
חדים כמו משהו ממש חד. נועם שוסטר אליאסי ותאמר נאפר, פסטיבל הוויה (צילום: יחסי ציבור)

פסטיבל הוויה ("זהות" בערבית) ייפתח הערב בתיאטרון יפו עם מופע מוזיקלי מסקרן של נטע אלקיים, ימשיך מחר עם מופע משותף של תאמר נאפר ונועם שוסטר אליאסי, ויארח לאורך הסופ"ש סרטים, הצגות, מופעי מחול, סדנאות והרצאות סביב שאלות של זהות אישית ופוליטית. רציתם שוויון? כאן הוא מתחיל

את המילה הערבית "הוויה" אין ישראלי שלא מכיר, בעיקר בגלל הצירוף המג"בניקי העילג "ג'יב אל הוויה". אבל בעוד מרבית היהודים חושבים שפירוש המילה הוא "תעודה", הרי שהמציאות היא שפירושה הוא "זהות". ובאופן סימבולי לא מפתיע כלל שחיילי הכיבוש דורשים מפלסטינים את זהותם, כי הסכסוך כולו הוא תוצר של משבר זהות ישראלי-פלסטיני. ועכשיו כשמיליוני ישראלים דורשים להבטיח את השוויון במדינה, זה עיתוי מושלם לפסטיבל הווּיֵה שייפתח הערב ביפו.

אלקטרונית, שבטית, פיוטית. נטע אלקיים (צילום: עידו כהן)
אלקטרונית, שבטית, פיוטית. נטע אלקיים (צילום: עידו כהן)

הפסטיבל, ביוזמתם והפקתם של תיאטרון אלסראיא ותיאטרון יפו, ייפתח כאמור הערב ויימשך לאורך הסופ"ש בשלל מופעים מתחומי התיאטרון, הקולנוע, הספרות, המוזיקה, המחול והאומנות, בדגש על יצירותיהם של אמנים ואמניות מהדור החדש העוסקים בזהות פוליטית ואישית. במופע הפתיחה (רביעי 20:30) תעלה ותבוא נטע אלקיים המצוינת יחד עם עמית חי כהן וטל אברהם לערב של ביטים אלקטרוניים-שבטיים מהאטלס עם קולות נשים ממחנות מעבר ומלודיות של ג'אז, פיוט והיפ-הופ.

התנגדות פמיניסטית פלסטינית (מתוך התערוכה: עבודה של רזאן מונייר)
התנגדות פמיניסטית פלסטינית (מתוך התערוכה: עבודה של רזאן מונייר)

היילייטס נוספים מהפסטיבל כוללים את התערוכה "התנגדות פמיניסטית פלסטינית 1970-1910" שתיפתח מחר (4.5) באוצרותה של איאת אבו-שמיס, ומפנה את המבט אל הפעילות המהפכנית של נשים פלסטיניות כחלק מהמאבק הפלסטיני; כמה שעות מאוחר יותר (21:30) יעלו נועם שוסטר אליאסי ותאמר נאפר מופע משותף חד פעמי של סטנד אפ וספוקן וורד שצפוי לתת לצופים חזק בראש; ואילו ביום שישי (5.5) יוענק הפוקוס לקולנוע פלסטיני צעיר וחדש; את הפסטיבל תנעל בשבת (6.5, 21:00) הופעה של סירת אלחוב, מופע מוזיקלי של קלאסיקה מצרית; בנוסף כוללת תוכנית הפסטיבל גם הרצאות, סדנאות ומופעי תיאטרון ומחול. אין לכם משהו תרבותי ומדויק יותר לעשות בסופ"ש הזה.

>> פסטיבל הוויה, תיאטרון יפו, 6.5-3.5, טיילת מפרץ שלמה 10. כל המופעים מונגשים לעברית וערבית.עוד פרטים ורכישת כרטיסים כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

פסטיבל הוויה ("זהות" בערבית) ייפתח הערב בתיאטרון יפו עם מופע מוזיקלי מסקרן של נטע אלקיים, ימשיך מחר עם מופע משותף של...

מאתמערכת טיים אאוט3 במאי 2023
אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)

ככה עושים את זה: ערב התרבות שכולו שיעור מאלף במחאה

ככה עושים את זה: ערב התרבות שכולו שיעור מאלף במחאה

בזמן שהממשלה השמנה מוחצת למוות את ענף התרבות, אריק אבר הבריק עם ערב ספוקן וורד שיושב על התפר שבין הפגנה לאירוע תרבות. חמישי בפארק קרית ספר, בואו

אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)
אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)
3 באוגוסט 2020

לאריק אבר, גורו הספוקן וורד בישראל, נמאס לחכות שהממשלה תבין שתרבות היא מצרך חיוני ותציע מתווה שיאפשר את קיומה בימי הקורונה. אז הוא החליט להוכיח לה שזה אפשרי: ביום חמישי הקרוב (6.8) הוא יקיים אירוע ספוקן וורד מחאתי תחת כיפת השמיים, תוך ניצול פרצה די מחוכם.

"זאת הפגנה שמאושרת על ידי המשטרה ועיריית תל אביב. האירוע הוא מחאה, אבל למעשה זה אירוע תרבות. זה האבסורד בעצם – שעצם האירוע הוא המחאה. אין פה עניין כלכלי, אלא עניין של לעשות ולצרוך תרבות, שזה מה שפתאום נהיה לי חסר".

איך תשמרו על ההנחיות?
"אני הולך לעשות מאמצים גדולים. רכשתי 700 מטר של חבל ואני אצור עיגולים של 3.5 מטר על הדשא ברחבי הפארק כדי שאנשים יישבו בתוכם בלבד. בתור המנחה אדריך את הקהל ואומר שמי שאין לו איפה לשבת שימשיך ללכת, שלא יתקהלו. אנחנו מגייסים עשרה סדרנים שיקפידו על מסכות ומרחק. יהיו שני מיקרופונים – בזמן שאמן אחד מדבר, המיקרופון השני יהיה בחיטוי. המציאות הזו לא הולכת להשתנות בקרוב, והגיע הזמן לפעול בתוכה".

"מפגינים תרבות" יתקיים בפארק קרית ספר שבתל אביב, ורשימת המופיעים עוד הולכת ומתעדכנת. על הבמה יעלו אמנים מסצנת הפואטרי סלאם, בהם אמיר חרש (כתבן אלף), אסף שנהב, גלעד בלום, דניאל וייל, טמיר אהרוני, נועה גורן ועלמה קיני. בסוף האירוע המיקרופון יישאר פתוח למשוררים ספונטניים מהקהל.

← "מפגינים תרבות" של פואטרי סלאם ישראל מבית תיאטרון האינקובטור, פארק קרית ספר תל אביב, חמישי (6.8) 19:30. הכניסה חינם.לאיוונט

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בזמן שהממשלה השמנה מוחצת למוות את ענף התרבות, אריק אבר הבריק עם ערב ספוקן וורד שיושב על התפר שבין הפגנה לאירוע...

מאתנופר וחש3 באוגוסט 2020
נעמה לופו (צילום: אופק חיים)

הפואטרי סלאם הישראלי הגיע לפרדוקס הבלתי נמנע

הפואטרי סלאם הישראלי הגיע לפרדוקס הבלתי נמנע

חברי פואטרי סלאם ישראל משיקים את "בקול רם!", ספר שירה מדוברת המאגד את הטקסטים הכי טובים בסצנה. נעמה לופו, אחת העורכות, מסבירה למה בכלל לעשות את זה ואיך מעבירים אינטונציה דרך המילה המודפסת

נעמה לופו (צילום: אופק חיים)
נעמה לופו (צילום: אופק חיים)

הסופר וההוגה הצרפתי מרסל פרוסט הגדיר את הקריאה כ"תקשורת בחיק הבדידות". בניגוד לשיחה, סבר פרוסט, קריאה היא קבלת מסר חשיבה שונה משלנו כשאנו נמצאים לבדנו. חברי פואטרי סלאם ישראל ודאי יחלקו עליו עם צאת ספרם "בקול רם!", המאגד לראשונה טקסטים מסצנת השירה המדוברת. "הספר הוא לא לאדם הבודד, כי אי אפשר לקרוא אותו שלא בקול", אומרת נעמה לופו, הנמנית עם עורכיו. "יש משהו בספר שמזמין את הקורא להפוך אותו למשהו אינטראקטיבי מטבע היותו ספר שמדבר שירה".

ב־2012, על במת תיאטרון האינקובטור בירושלים, החלה סצנת הפואטרי סלאם לקרום עור וגידים. הגיעו לשם צעירים שדקלמו למיקרופון טקסטים מתחרזים באינטונציה דרמטית והתחרו על הפרפורמנס הטוב ביותר של הערב. המופעים צברו פופולריות והקהל גדל. היו מי שראו בז'אנר החדש הכלאה נגישה ומרעננת של שירה ותיאטרון, ואילו אחרים ראו בו פשרה בין שתי הסוגות. במובן מסוים ניתן להגיד שבשירה המדוברת הטקסט משרת את ההגשה לא פחות משההגשה משרתת את הטקסט. "יש כאן איזה מין פרדוקס, למה להוציא ספר אם זאת שירה מדוברת?", מסכימה לופו. "אבל להביא את השיר לדפוס זה סוג של הגשמה של הטקסט. השיר הוא יצירה בפני עצמה. אני באה לערב פואטרי סלאם, נהנית משיר ששמעתי, אבל אני שומעת אותו רק פעם אחת. כשאני מניחה אותו על הכתב, אני יכולה לצלול אליו שוב ולגלות את כל הרזים שלו. מעבר לזה, אנחנו לא תופסים את הספר שלנו כמשהו ששמים על המדף. מבחינתנו הספר הזה נועד לשימוש, ולכן גם צירפנו אליו 'הוראות הפעלה', שבהן כתבאריק אבר: 'בלו אותו, בלו איתו'. לא לפחד לקמט אותו, כל קמטי ההבעה שלו נותנים לו אופי מבחינתנו. יש לו הרבה ערך מעבר להיותו ספר שירה, כמשהו שמאפשר גם לקהל שלא מכיר את השירה המדוברת לחוות אותה דרכו".

אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)
אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)

עוד כתבות מעניינות:
16 אנשי ספרות שאנחנו אוהבים במיוחד
אני מתבוסס על סיפור אמיתי. אין לינק בתגובה הראשונה
שישה ספרים שהוציאו את השלטונות מדעתם

תרגום השירה המדוברת לטקסט כתוב העלה לא מעט שאלות בקרב המחברים. "בשיר 'רמלה' יש קטע שאני אומרת 'את בירת השפלה'", היא אומרת, ומדגישה בזלזול את המילה האחרונה. "איך את מתרגמת את האינטונציה הזאת לדפוס? איך אומרים את זה? כי הרי יש פה דו משמעות. חשבנו, האם לרדת שורה? האם להשתמש באמצעי ויזואלי אחר? מה המקום של סימני פיסוק כאן? הרי בסופו של דבר מה שחסר בשירה המדוברת הוא המבנה. בסוף בחרתי להשתמש באיטליקס", היא אומרת ועיני החתול שלה מחייכות. "זה ממש לשבת ולשבור את הראש איך הקורא יחווה איתי את החוויה, גם אם הוא לא שומע אותי".

אם תהליך היצירה הוא תקשורת מתמשכת מול הקהל, מה ההצדקה להדפיס את השירים?
"כשמחזאי כותב מחזה, אין הצדקה להדפיס את המחזה? הרי המחזה נועד בשביל שיופיעו אותו. אז כשמחזאי כותב הוראות בימוי, את יכולה לקרוא אותן בספר. עריכת השירים היא סוג של חצי הוראות בימוי, אפשר להגיד. כשאני אומרת 'את בירת השפלה', ואני עושה איטליקס, אני אומרת לך שהתכוונתי פה לכמה דברים, עכשיו תעשי עם זה מה שאת רוצה".

נעמה לופו (צילום: מאשה קושניר)
נעמה לופו (צילום: מאשה קושניר)

ההתמודדויות שמונה לופו מוכרות היטב למשוררים וכותבים שמערכת היחסים הבלעדית שלהם היא עם הדף. אולם השירה המדוברת, כך נראה בהתאם לתקופה שבה אנו חיים, אינה מתחייבת רק למשתנה בודד. "כשאת כותבת ספוקן וורד, החשיבה שלך היא לא רק לעצמך, היא גם על הקהל. המפגש עם הקהל הוא בלתי אמצעי וחד פעמי. אם את רוצה שהם יבינו מה את אומרת, את צריכה להיות מאוד מדויקת במסר שאת מעבירה. עם זאת, את רוצה שיהיו רבדים לשיר. את רוצה שהשיר יהיה טוב. זה האתגר. אנחנו משתמשים במקצב, חריזה, חזרתיות. כשאני שומעת את השיר בראש, אני חושבת כל הזמן גם על הקהל. מה הם יחוו איתי כשאציג להם את זה? זה חלק בלתי נפרד מהיצירה".

זאת אומרת, את תמיד בדו שיח עם הקהל.
"בראש זה קורה באופן אינטואיטיבי".

פרוסט המתבודד ראה את השיחה כפעולה מוחצנת, רועשת ומוגזמת. הוא טען שיש בה רושם ואכזבה, שהיא תמיד פגומה ולקויה ואף פעם לא שלמה. לכן, לטענתו, קריאה איננה שיחה, גם לא עם החכם באדם. מעניין מה היה חושב לו הספר "בקול רם!" היה מגיע אל שולחנו.

← "בקול רם!" יושק בפסטיבל הספוקן וורד סלאמסטיבל, בית אריאלה, שד' שאול המלך 25 תל אביב, חמישי (27.12) 19:30, 60־120 ש"ח

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

חברי פואטרי סלאם ישראל משיקים את "בקול רם!", ספר שירה מדוברת המאגד את הטקסטים הכי טובים בסצנה. נעמה לופו, אחת העורכות,...

מאתנעה עמיאל לביא27 בדצמבר 2018
יעל טל, מתוך "בום! התאהבתי". צילום: יאיר מיוחס

בום! התאהבנו: המופע שיגרום לכם לקראש בעידן הטינדר

עם אפס גימיקים ומקסימום קסם, יעל טל והמופע "בום! התאהבתי" ישנו את התפיסה שלכם על פרינג', ספוקן וורד, נשיות ועוד מילים...

מאתיעל סגרסקי14 באוקטובר 2018
אריק אבר (צילום: איליה מלניקוב)

"מנהיגים לא מסופקים יכולים לקבל החלטות שגויות בגלל זין מתוסכל"

לפני חמש שנים הוא היה עוד אמן תל אביבי אנונימי עם רקע בקרקס, היום סצנת הספוקן וורד הישראלית חבה לו את...

מאתאורי זר אביב11 באוקטובר 2018
אלן פותלס (צילום: אופק חיים)

גראנד סלאם: 1,700 צופים יבחרו נציג ישראלי לתחרות הספוקן וורד בפריז

אירווויזיון? שכחו מזה. הסלאם הגדול שייערך בבית האופרה ישלח נציג כחול-לבן לתחרות הפואטרי סלאם הבינלאומית בפריז

מאתיעל סגרסקי7 בינואר 2018
רוני סומק וצביה מרגליות (צילום: מיכה שמחון)

היאבקות במשקל: משוררים ואמני ספוקן וורד נכנסים לזירה

בעשור האחרון ניטש קרב לא מוכרע בין השירה הקלאסית לבני דודה הספוקן וורד והפואטרי סלאם. סדרת ערבים חדשה מפגישה את הצדדים...

מאתתמר רפאל1 במאי 2018
נעם פרתום (צילום: מוטי קיקיון)

נעם פרתום: "בספוקן וורד קולטים את השואו, אבל לא את התוכן"

ספר השירה הראשון של נעם פרתום הפך ללהיט, אבל השני יצא לאור רק לאחר ארבע וחצי שנות עבודה. ואף שעשתה לעצמה...

מאתאמיר סומר20 בפברואר 2018
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!