Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
זו פיצה זוט: נאפולי וניו יורק נפגשות על סלייס בקומה התחתונה
הסלייס התחתון. פיצה זוט - Zutt. (צילום: אסף קרלה)
פיצרייה חדשה התמקמה בקומה התחתונה של מלון בשאול המלך, ולמרות שהיא לא ממציאה מחדש את הגלגל, היא מספקת פיצה מוצלחת שמערבבת בין הסגנון הנאפוליטני לדקיקות הניו יורקרית עם מתיחה מתבקשת. בונוס נפלא: יש גם קלצונה שוקולד!
אחרישבית הקפה שאולההצטרף למתחם של מלון לינק, כעת הפינה שבשאול המלך מתחדשת בפיצרייה חדשה שמציעה פיצות בעבודת יד שמשלבות בין נאפולי לניו יורק – כלומר, סלייס גדול מימדים, רחב ונוכח, עם שוליים תפוחים ובועתיים ומרקם יציב, וכל זה בטעם משובח ותוספות קלאסיות. במילים אחרים, הכירו את Zutt. >>
מערך יחסי הציבור של המקום (ואתר קקיוני לסלנג איטלו-אמריקנו) אומרים לנו שאצל הגווידו'ס בארה"ב Zutt היא מילת סלנג ל-Downstairs, יענו למטה, ובהתאם הפיצרייה זוט ממוקמת בירידה מהמדרגות בקומה התחתונה של בית המלון. אז ירדנו לטעום, חזרנו שבעים ושמחים ועם ההרגשה שפיצה היא המאכל המושלם מכולם, ולא יעזור לכם שום המבורגר לשכנע אותנו אחרת, עד ההמבורגר הבא.
פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
הקומה התחתונה של מלון לינק זכתה בפיצרייה שמאפשרת ביקור משפחתי, בזוג או אפילו להגיע לעבוד עם הלפטופ תוך כדי נשנוש סלייס. התוספות שעל הפיצות לא ממציאות שום גלגל מחדש, אך נותנות מענה הגון לכל החשקים ו/או הנטיות התזונתיות, לרבות גבינה טבעונית למי ששומר. הבצק מותפח באיטיות וסבלנות במשך כ-72 שעות, ומבוסס על שלושה קמחים שונים מאיטליה, מה שמסביר את עומק הטעמים.
בזירה הקלאסית תמצאו פיצות מרגריטה ומרינרה (64 ש"ח/68 ש"ח), ואת הפיצות עם התוספות, שעולות כולן 78 ש"ח: אנשובי אורטיז עם בזיליקום ואורגנו; פיצת צ'ילי ודבש עם חלפיניו לחובבי המתוק-חרפרף; זיתי טאסוס, בצל סגול, אורגנו ובזיליקום; וגם קטגוריה לבנה שמציעה שלוש פיצות ביאנקה לחובבי הז'אנר, הבנויות על רוטב בשמל עשיר וקטיפתי: מוצרלה, כרישה, גבינת בושה וטימין; פטריות יער, פטריות רעמת האריה, שיטאקי, אויסטר, מוצרלה, ברי וטימין; וגם אחת שמוגשת עם תפוחי אדמה, גורגונזולה ורוזמרין.
לא על הפיצה לבדה. פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
מבין כל ההיצע טעמנו דווקא את המרגריטה, כי אנחנו מאמינות שכדי לבחון מקום חדש יש לבדוק לפני הכל את הבסיס, והבנו שיש פה יציבות טובה – איכות הבצק בהחלט מורגשת בביס, רוטב העגבניות עז טעמים והמוצרלה איכותית. אמנם היה חסר לנו מעט מלח, אבל זה כבר עניין של דיוקים שבוודאי עוד ישתפר בהמשך.
למי שרוצה פתיחים לצד הפיצה, בזוט תמצאו סלט קיסר קלאסי; סלט מוצרלה פרסה ועגבניות מגי עם אנשובי אורטיז; סלט עגבניות עם פוקורינו, בצל סגול, אורגנו טרי וחומץ שרי; או צלעות תירס חרוכות שנמשכות בחמאה חומה עם פרמזן (42-58 ש"ח למנה).
הכי חשוב בעולם. פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
לקינוח תמצאו פרוסה של עוגת גבינה באסקית (38 ש"ח), טרמיסו (42 ש"ח) או מה שהוא בערך המאכל האהוב עלינו – קלצונה נוטלה (42 ש"ח). סלייס חדש בעיר, ועוד עם קלצונה שוקולד? סוף סוף יש סיבה להגיע לשאול המלך שלא כוללת להתלבש יפה מדי, או לבכות הרבה. שאול המלך 39, תל אביב (בקומה התחתונה של מלון Link). שעות הרצה: א'-ה' 15:00-22:00, החל מעוד שבוע מ-11:00, מומלץ להתעדכןבעמוד האינסטגרם
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
היפות והמנומרות: הפיצה הכי טובה בתל אביב משתכפלת צפונה
הפייבוריטית שלנו: פיצה פיסטצ'יו מורטודלה. לה טיגרה (צילום: מתוך וולט)
מתחם באזל החמדמד מקבל שחקנית חיזוק משמעותית: לה טיגרה, הפיצה הנאפוליטנית שבקעה מהטאבון המנומר בפלורנטין וכבשה את פסגת מצעדי הפיצות הטובות בעיר, מסתעפת עם שלוחה חדשה שמציגה גם חמישה סוגי טירמיסו (!) שיגיעו אליכם לשולחן בעגלת קינוחים (!!)
תושבי צפון העיר, קבלו התראת התמכרות חדשה: פיצריית לה טיגרה נוחתת אצלכם בשכונה. חוץ מפיצה נהדרת, מהטובות בארץ על פי כל פרמטר, במקום החדש תסתובב עגלה מיוחדת שממנה יוגשו חמישה סוגי טירמיסו. יותר טוב מזה תשתגעו.
לה טיגרה, למי שבשנים האחרונות נמנע מגלוטן, לקטוז וטעם החיים, נחשבת לאחד ממוקדי המשיכה הקולינריים בפלורנטין: פיצרייה עם טאבון ענק (ומנומר) שממנו נשלפות פיצות נפוליטניות למשעי ומנומרות לא פחות. האותנטית נאמנה למקור עד כדי כך, שלה טיגרה היא הפיצרייה היחידה בארץ שחברה ב-APN, איגוד הפיצות הנפוליטני. ויש לכך סיבה טובה: שף ירון סגל עבד במשך מספר חודשים עם פיציולו אמן זוכה פרסים עד ליצירת הבצק המושלם – שלושה סוגי קמחים, 72 שעות התפחה וחברבורות בשוליים על תקן תו איכות. כדי להמשיך את המסורת עד הסוף, בקופסת הסכו"ם שעל השולחן תמצאו מספריים, כי במסורת האיטלקית חייבים לגזור ולא לחתוך, כדי שהשוליים התפוחים לא יתפנצ'רו.
מאז הקמתה לפני כארבע שנים, לה טיגרה מתברגת בקביעות בצמרת הפיצריות הטובות בעיר, אפילו שבינתיים נוספו לרשימה עוד כמה שמות ראויים. בקרב ראש בראש שהתקיים במערכת טיים אאוט לפני מספר שנים היא ניצחה בנקודות את פיצה לילה, מהטוענות המובילות לכתר. "עם כמה שאנחנו אוהבים קלאסיקות, לפעמים הקלאס מנצח", היה הנימוק המכריע שחתם את ההתמודדות המענגת.
תהרגו אותנו ודי. הטירמיסואים של לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)
סגל ושותפיו ירון אפריאט ואמיר בן שטרית אינם נחים על זרי הדפנה. בשנה שעברה הקימו עוד מסעדה נאמנה במקסימום למקור, הלוא היא היפנית החמודה קוקו נקו. לשם כך הם גייסו את מיסאטו בכר, יפנית שנשואה לישראלי, שנקראה לדגל כדי להרים מסעדת ראמן שנראית בדיוק כמו ביפן. גם כאן התוצאות מרשימות, והתור בהמתנה לפנקייק היפני הרוטט כבר הגיע עד קצה הרחוב. מתישהו אמור להיפתח בית קפה קוקו נקו, אבל הוא כנראה יצטרך לחכות עד לשוך ההייפ המנומר בצפון העיר.
לה טיגרה בזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין, כולל הפייבוריטית שלנו – פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה. החידוש הבלתי נמנע מתרחש בתפריט הקינוחים, שכולל כאמור טירמיסו בחמש וריאציות: קלאסי מנומר, שוקולד נוצ'ולה עם קראמבל בוטנים ועוגיות, טירמיסו פירות יער וקראנץ’ ליים, טירמיסו אמרנה עם דובדבנים בסירופ ופיסטוק, וטירמיסו פאי לימון עם מרנג איטלקי שרוף (48-52 ש"ח).
העגלה נוסעת, אין עצור. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)
במקום טרנד המגירה שכבר מיצה את עצמו, כאן יוגשו הטירמיסואים על עגלה מסתובבת, כדי שתוכלו לראות בעיניים ולהחליט מה להזמין, או ליתר דיוק על מה צריך לוותר כדי לא לצאת חזירים. רוצים לקחת פיצה הביתה לארוחת בוקר? תקבלו אותה בקרטון תרמי עם נייר אפייה מיוחד לחימום חוזר. מי שמוכן להוסיף עוד כמה שקלים יקבל גם מספריים. גזרו ושמרו. >> לה טיגרה בזל, אלקלעי 5,שני-חמישי,16:00-חצות, שישי-שבת 12:00-חצות, ראשון סגור
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
איפה אוכלים את הפיצות הכי טובות בתל אביב? 24 תשובות אפשריות
פיצה קראפט (צילום: אינסטגרם/פיצה קראפט)
המלחמה הפילה לא מעט פיצות אהובות בעיר, כולל כמה מהטובות ביותר, אך במקביל ובמפתיע התווספו לתפריט העירוני גם כמה מקומות חדשים, והקרב על תואר הפיצה הטובה בעיר נעשה קשוח יותר עם טוענות חדשות לכתר. בואו לקבל סלייס אוף דה אקשן
תל אביב, כידוע, נבנתה על החולות. מה שפחות ידוע זה שכיום היא בנויה על פיצות. אחרי פייט לא פשוט מול ההמבורגר בשנים האחרונות, בא יוקר המחייה והזינוק במחירי הבשר והפיצות החזירו לעצמן את כתר אוכל הרחוב ששולט בעיר. גם המשבר הקשוח בענף ההסעדה לא הצליח לרסן את ההתלהבות שלנו מפיצה, ועל אף הסגירות המבאסות של סופר פיצה הנהדרת, סנטה קתרינה העילאית, EZPZ השכונתית והפיצה-בר היפואי ונוס, קיבלנו בחודשים האחרונים שלל פיצריות חדשות ומקוריות (פיצה כנענית! פיצה סרטנים!) שמפצות על האובדן. הרשימה מחולקת לארבע קטגוריות: פיצריות חדשות שנבדקו והתגלו כטובות, פיצריות פחות חדשות שכבר נכנסו לרוטציה שלנו, פיצריות יותר ותיקות שטוענות לכתר וחמש פיצות שמתחרות ביניהן על הטופ העירוני. אין שום ברירה, נאלץ לאכול את כולן.
החדשות ברשימה
פיצה קראפט
מכל הלוקיישנים בעיר, מי ידע שדווקא כיכר אתרים המושמצת יהיה המקום בו תנחת הפיצה הירושלמית הזו, שכבר הספיקה להיבחר בעבר כאחת מ-50 הפיצות הטובות בעולם ברשימת Top50 היוקרתית. אמיצים שהיו מוכנים לגשת לפיל הלבן מספרים על פיצה נאפוליטנית פשוט נהדרת, ויחד עם העיצוב המרשים של המקום החדש ומשב רוח נעים מהים, נחתה פה בשושו הפתעה במגש. כיכר אתרים, הירקון 169 (משמאל במדרגות) תל אביב
פיצה איקס הגיעה אלינו מהעיר מודיעין, והצליחה לעשות את הלא ייאמן. לא רק ערב פיצות ופסטה אכול כפי יכולתך ב-89 ש"ח, אלא גם שני סניפים תוך פחות מחצי שנה, האחד בדיזנגוף והשני בפריים לוקיישן בנחלת בנימין. ובאשר לפיצה עצמה – כיפית וסליזית, גדולת מימדים, ומתאפיינת בתוספות לא שגרתיות ובדמיון פרוע. כן, פיצת החזיר המטורלל, אנחנו מדברים אלייך. דיזנגוף 70 // נחלת בנימין 52 תל אביב
פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
אליעזר פיצה
פיצה אליעזר היא לא פיצה, היא לא ניו יורקית, ולא נפוליטנית. היא כנענית. מקומית בהחלט. הבצק אמנם לקוח ממתכון משפחתי איטלקי עתיק יומין, ומייצר סלייס דקיק וגמיש אבל הטופיגנז הם כולם מייד אין יזרעאל באווירת כחול לבן. למשל פסטו זוקיני ושום קונפי, שמנת ותרד, אנשובי ובצלים או פטריות ושמן כמהין. את כל אלו תוכלו לטבול במטבל עגבניות שרי צהובות שרופות או סלסת עגבניות חריפה, לאכול מול ההריסות ברחוב בן יהודה ולחלום על איטליה. או לפחות על בן יהודה בלי הריסות. בן יהודה 126 תל אביב
רואים עליה שהיא כנענית. פיצה אליעזר (צילום שי משה)
פיצה 180
פיצה 180 פעלה בתחילת חודשי המלחמה כמטבח רפאים למשלוחים בלבד, ומאז ששבו רוב עובדיה משירות מילואים פעיל שינתה את פניה ב-180 מעלות (ראיתם מה עשינו כאן?). מדובר בפיצה נהדרת שמורכבת מבצק מחמצת המכיל לא פחות מחמישה סוגי קמחים שונים ומותפח 72 שעות, והוא עשיר, עז טעמים ופריך במיוחד. התוספות גם הן שוס אמיתי פה, משום שפיצה עם בשר סרטנים זה אחלה של הרגל, ולא פחות מכך פיצה עם שרימפס קצוצים, תירס וצ׳ילי. קינג ג׳ורג׳ 85 תל אביב
נתן, עמית, גיא ומאור הלכו למילואים וזה מה שקרה. פיצה 180 (צילום עוז אוחיון)
פיצה 25
פיצה 25 הצטרפה למתחם גרינברג של צביקי עשת בחודש אפריל האחרון, והיא בהחלט תוספת ראויה לרשימה הזאת. בצק שהותפח במשך 48 שעות, בעל ניחוח מחמצתי עדין ושוליים פציחים ומזמינים, עם שלל תוספות מרגשות שמוכנות כולן במקום, מרוטב העגבניות ועד הפסטו. דוגמה לפיצה שחיבבנו במיוחד היא הראגו טלה בבישול ארוך שאין מנחמת כמותה, או הפיצה הלבנה עם קרם התירס והפרמזן שמוגשת עם שלוש גבינות ביניהן ריקוטה כמהין מוקצפת. כן בבקשה. גרינברג 25 תל אביב
פיצה 25 (צילום: דותן ברוך)
טברנה רומאנה
הטברנה הרומאית של בנצי ארבל היא מהמקומות הבודדים ברשימה שאינם קודם-כל-פיצריה, אבל הפיצות שהוא מגיש שם שוות את החריגה בפורמט. מדובר בפיצות רומאיות לפי הספר, שלמעשה נקראות טונדה רומאנה ומאופיינות בבצק דקיק ושטוח, כמעט בלי שוליים, כך שמה במרכז הוא שקובע. והמרכז? עמוס גבינה ותוספות אותנטיות דוגמת מוצרלה פיורי דה לאטה ופרושוטו קוטו. מאנג'ארה! קפלן 8תל אביב
פיצה פרושוטו קוטו בטברנה רומאנה. צילום: שרון בן דוד
קצת פחות חדשות ברשימה
שניט פיצה בר
זה מרגיש כאילו היא הייתה שם תמיד, בכיכר הנאה והמשתפצת על שדרות ירושלים ביפו, אבל היא נפתחה ממש רגע לפני המלחמה כשלוחה מצוינת של אימפריית הקראפט-בירה מרחוב הארבעה. כתוצאה מכך, לצד פיצות נאפוליטניות נהדרות יש כאן גם בירות אדירות וייחודיות שמתבשלות להן במרתפים התל אביבים של אנשי השניט-לאוטר-פורטר-אנד-סאנס. כבר אמרנו: אימפריה. דרך בן צבי 1 יפו
מקום טוב ביפו. פיצה שניט (צילום שרון בן־דוד)
שלחמך
יש לנו סימפתיה לעסקים קטנים ומקומיים ושלחמך הוא בדיוק כזה: פיצרייה שכונתית קטנה ומתוקה עם שם שמדיף ניחוח עברי נוסטלגי וחדר חלוקת דואר, זכר לסניף שעמד פעם באותו מקום. הפיצה ישראלית, דקה ואוורירית עם שוליים עבים ופריכים, והיא נמכרת גם בסלייסים, לשמחת לב הורים וילדים שסוגרים כך את פינת ארוחת מנחה. בראלי 18 תל אביב
אל תזרקו אותה למים, היא לא תחזור. שלחמך. צילום גיל אבירם
Pizza 4 the PPL
עוד פיצרייה שכונתית, ותיקה אמנם, שממשיכה לעבור שדרוגים: רותם וקנין,איש הנקניקיות הסוטותמשוק הכרמל, עזב, ואת מקומו תפס שף דור דטנר, שף קבוצת TGV (הגפן, הנסיך, סופלייר, מגדלור, הכוסית), שמכין פיצות פריכות ולוהטות עם תירס טרי וצ'ילי, פולנטה פטריות ועירית ושאר שיגועים טעימים. אם נותר מקום בבטן שימו עין על הטירמיסו פיסטוק ותודו לנו אחר כך. עולי ציון 26 יפו
הקורונה הפכה את כיכר דיזינגוף לפריים לוקיישן, והאמת היא שלשבת בכיכר ולאכול פיצה זה בילוי מוצלח בכל מצב. סניף הבייקרי שעונה לשם "בייקרי צינה", מציע פיצות משובחות מבצק מחמצת בסגנון נפוליטני, מה שמותיר אותן דקיקות ונגיסות במיוחד. לפיצות מוצעות תוספות קלאסיות כמו פפרוני, פטריות, זיתי קלמטה, פרושטו או זוקיני. בנוסף, הפעם לא קיפחו את הטבעונים כלל וכלל, עם גבינות הטבעוניות כה מופלאות שקשה להבחין שמדובר בתחליף. יש שתי אופציות של גבינות של חברת תמיז והן מבוססות על אחוז גבוה של שקדים, ללא חומרים משמרים ובמרקם מדויק. כיכר צינה דיזנגוף 6 תל אביב
הפיצה של הבייקרי. צילום: עידית בן עוליאל
בבקה פיצה
סניף מיקדו הצפוני של רשת בבקה מספק פיצות בסגנון נפוליטני המבוססות על רוטב עגבניות טרי, מוצרלה פרסקה ופרמזן מגורד. הבצק חמים ונעים ובעובי מדויק, והתוספות מהנות ומפתיעות. נמליץ במיוחד על פיצת הבצלצלים עם בצלי שאלוט, בצל ירוק ובצל סגול וריבת בצל מתקתקה מעל, או על הפיצה החריפה למיטבי לכת עם צ'ילי חריף טרי וגבינת מנצ'גו. אהרון בקר 8 תל אביב
הפיצה של בבקה. צילום: גיל אבירם
הפיצה
מוותיקות הפיצריות של העידן החדש, מקום עם נוכחות דרמטית בבוגרשוב שהפך במידה רבה למוסד אייקוני, עם כת מעריצים שטוענת שזו הפיצה הטובה בעיר ותילחם בחירוף נפש במי שיעז לטעון אחרת. ואכן, מדובר בפיצה ייחודית ודקת בצק, לא ממש נאפוליטנית קלאסית אבל בטח לא ניו יורקית, פשוט מין היבריד תל אביבי מוצלח ומוקפד באווירת פיצריה שכונתית קלאסית (בהנחה שהשכונה היא במנהטן או ברומא) שמצליחה לשמור כבר שנים ארוכות על רמה גבוהה ביציבות לא אופיינית לעיר. בוגרשוב 51 תל אביב
בעוד שבפיצה בבוגרשוב תמצאו את יריב הדרו מפגין את כוחו באותנטיות, בברוקלין פיצה אותו הדרו ממציא את הגלגל עם פיצות ענקיות בגודלן, שנאפות בהשראת האדפטציה הניו יורקית למאפה האיטלקי. תמצאו פיצת הוואי עם מוצרלה, פרמזן, אננס, האם ובייקון, או פיצה שנקראת פטריות הזייה שבעצם מכילה שמפיניון מציאותיות מאוד, ואפילו פיצת קורנדביף עם בקר מעושן וקורנישון. דיזנגוף 276 / יהודה הלוי 45 תל אביב
סלייס אוף דה אקשן. פיצה ברוקלין (צילום: Pizza_Brooklyn/אינסטגרם)
ג'מה
ג'מה היא כבר מזמן לא הסוד הקטן של שכונת נגה: מסעדה איטלקית שכונתית ומתוקה בעורף של יפו, הכל טעים אבל אנחנו באנו בשביל הפיצות: נהדרות, בצק דק יחסית ושוליים פריכים, כשחלק מהתוספות נאפות יחד עם הפיצה וחלק מפוזרות ברגע ההגשה, כמו עלי רוקט טריים וקילופים דקיקים של פרמז'ן. אהבנו במיוחד את הפיצה הירוקה עם קרם מסקרפונה ותרד, בייבי זוקיני, זיתי קלמאטה, שרי צלויות, גבינת עיזים, פרמז'ן וארוגולה, ומעולות לפחות כמותה היו פיצת קרבונרה ופיצת טרטופו. נחזור, בטח שנחזור. תרצה 14 תל אביב
ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
פיצה הר סיני
הפיצה הזאת לא מקבלת מספיק קרדיט כשמדברים על הפיצות הכי טובות בעיר, אבל היא ללא ספק בטופ של הטופ של הפיצות שאפשר להשיג בעיר בשעות הלילה המאוחרות, עם לוקיישן מושלם בלב האקשן האלגנטי-מרופט של נחלת בנימין. שווה לעלות אליה לרגל לא רק בלילה, כדי לטעום את הפיצות הנפוליטניות המעולות והדקיקות שמכינים פה מבצק מחמצת טבעית "בת 25 שנה" כך לפי הנטען. התוספות מינימליות, והמיקוד פה הוא בפיצה. כמו שצריך. באופן מדהים למדי, סניף נוסף של פיצה הר סיני נפתח לאחרונה במרכז ביג גלילות החדש. נחלת בנימין 55 תל אביב
ג׳וספה, הפיצה שכולכם מכירים כפיצה של יוסי הצב (או הזקן), היא נכס צאן ברזל במחוזות פלורנטין, גם מאז שיוסי קצת פחות נוכח במקום. היא רחוקה מלהיות טרנדית, לא מאופיינת בבצק נפוליטני או ניו יורקי, אבל משהו בה פשוט עובד, ויעידו הלקוחות שנשבעים בה כבר שנים. הבצק דק יחסית, כמות מדודה של רוטב עגבניות, תערובת גבינות ותוספות שפעם נראו לנו חדשניות, אבל הן עדיין לגמרי עובדות (ברוקולי גבינת עיזים לנצח!). מהפיצריות היחידות בתל אביב שרוטב שום עדיין לגיטימי בהן. ויטל 1 תל אביב
גם למחרת נשאר טעים. פיצה ג'וספה. צילום: מתן שרון
ג׳אפה פיצה קיטשן
פיצרייה שכונתית לכאורה, מקום נעים ומהנה לשבת בו שמציע גם פיצות לילדים וגם למבוגרים. אבל וואו איזו פיצה: בצק נפוליטני אוורירי ופריך, הנאפה בטאבון עצים שמקנה לשולי הבצק בועיות שחומות וטעם חרוך קלות ויוצר ביס מנצח. המוצרלה טרייה וערבה לחיך ולא מכבידה על הפיצה, כשהתוספות קלאסיות אך מדויקות – ועוד לא דיברנו על הטירמיסו. כי זו רשימת פיצות. אז תדברו אתם על הטירמיסו. חבר הלאומים 1 יפו
בכנות, הפיצה הזו מפלגת בין חברים, בני משפחה וקולגות וקרעה גם את מערכת טיים אאוט לאויבים ואוהבים. חלק נשבעים בשמה, וטוענים שהיא הטובה ביותר במשלוח, השאר לא מבינים על מה ההייפ, ותמיד כולם מגיעים למסקנה שיש טובות ממנה, אבל אין טובה כמוהה. הבצק עבה, הגבינה עבה ונדיבה, בעצם הכול עבה וקצת לא מעודן – אבל זה חלק מהקסם. פיצה של ילדים, במובן הטוב של המילה. היא לא יומרנית, לא מורכבת מקמח מחמצת מחוכם ואולי כל זה גורם לה לעבור בגדול את מבחן המשלוח, שפיצות אחרות נכשלות בה. שינקין 51 / ויטל 10 / משה סנה 54 תל אביב
נדיבה וטעימה מאוד. פיצה יואב (צילום: יח"צ)
גלוטריה
מאוכזבי פיצות לל"ג (ומאפים באופן כללי), יותר מאשר יבואו על סיפוקם בגלוטריה. שף ערן זינו מצליח לייצר פיצה פריכה ולוהטת שעומדת בכל כללי הטעם בלי אף טיפת גלוטן, ומבלי לגרום לנמנעי לל"ג להרגיש מקופחים כפי שקורה בדרך כלל. המינוס היחיד – המקום נמצא בצפון הרחוק של העיר וטווח המשלוחים מוגבל. אריה דיסנצ'יק 5 תל אביב
ככה נראית פיצה ללא גלוטן שמכבדת את עצמה. הפיצה של גלוטריה. (צילום: אינסטגרם/gluteria.zino)
לא חדשות אבל בטופ
לה טיגרה
"הרבה יותר מסתם עוד מועמדת חדשה לתואר הפיצה הטובה בעיר", הכריז המבקר שלנו לאחר שנגס בקראסט המנומר של הפיצרייה בפלורנטין. לה טיגרה נבתנה מראש כמוסד נפוליטני, בפיקוח איגוד הפיצות הנפוליטני ובעזרת מחזיק גביע העולם בפיצות. מבחינת עיצוב, המקום הוא לחלוטין פלורנטין, מטאבון המנומר דרך קירות שמספרים את סיפור המבנה ועד למרפסת שמשקיפה לרחוב. ידידיה פרנקל 9 תל אביב
לה טיגרה (צילום: אנטולי מיכאלו)
ג׳ונז X מלגו ומלבר
הפיצות מבית היוצר של מוטי טיטמן הפכו לשם דבר בעיר אי שם בין הסגר השני לשלישי: בצק שניחן בקראסט אוורירי שמתפצח היטב, שחלקו המרכזי משוח ברוטב עגבניות פיקנטי מעט ומגיע עם מגוון תוספות קלאסיות יותר ופחות. בזירה הקלאסית תוכלו למצוא פיצה עם אנשובי אורטיז מצוינת, או פיצה בתוספת פטריות ובצל ירוק. בזירה השגרתית פחות נמליץ על פיצת תירס לבנה עם רוטב בשמל קטיפתי, תירס טרי, חלפינו וכוסברה. זבולון 13 תל אביב
ג'ונז (צילום: בר כהן)
ארציאלי
המחקר והסטאז' הארוך שערך השף חואן מסל בפיצרייה באיטליה – והעובדה שהבצק שלו תופח עם אחוזי מים גבוהים במשך 48 שעות – הניבו בצק פיצה מטורף, מעט עבה מהמקובל בעיר, עם מלא בועות אוויר שמעניקות לו מרקם וטעם נפלאים. הפיצה האובאלית מקבלת תוספות שונות (שמתחלפות מדי יום), נאפית ישירות על אבן התנור ונשלפת ממנו באמצעות משוט עץ – ואז היא נחתכת מול עיני הלקוח לגודל הרצוי. אנחנו טעמנו מרגריטה שבאה עם בזיליקום, פיצה תרד וזעתר, פיצה בורטה ופלפלים קלויים ופיצה פפרוני – כולן היו מוצלחות וחוסלו במהירות שיא, תוך סכנת התמכרות ממשית. מלכי ישראל 7 תל אביב
פיצה שתגרום לכם לפעור פה, ולא רק מתדהמה. ארציאלי (צילום: יונתן בן חיים/איסנטגרם/@artzieli_pizza)
התדר
הפיצה המופלאה הזאת התחילה, כמו כל דבר אצל המאסטר אייל שני, בחיזיון ויזואלי שגרר תחקיר וניסיונות שארכו כמה חודשים. השף המהולל ראה בדמיונו כוכבים שמתנפצים על מים ויצא לתרגם את הדימוי למשהו אכיל. הכוכבים המתנפצים הפכו לגבינת מוצרלה מותכת והים הפך לרוטב עגבניות סמיך ונפלא, שמרוח על הבצק הכי טוב בעיר (יש בו מרקמים שונים ודרגות אפייה שונות לאורכו, כולל גבעות פריכות, בועות שרופות ומישורים רכים). המרגריטה נאפית בטאבון (כבוד לטבחית מילנה בלקין שאמונה על המלאכה) ובאה בגודל אימתני ולא סטנדרטי, לצד סחוג וזעתר (מה שהופך אותה מאיטלקית לישראלית), רוטב חריף ושקית נייר עם עגבניות מצוינות, זיתים וחריף. דרך יפו 9 תל אביב
הפיצה בתדר. צילום: שאטרסטוק
פיצה לילה
השותפים ארד אפפל, שהיה מנהל בטוני ווספה, ורן בלפר המוכשר, שעבד במטבחים של מפעלות השף אייל שני (רומנו ופורט סעיד) פתחו בעשור שעבר את הפיצריה הכי גרובית בעיר. הפיצות בגודל אחיד, מה שנקרא פה פיצה אישית, אבל יכול להתאים בהחלט לזוג בתנאי שאתם לא מתבגרים. הבצק בעובי בינוני, עם שוליים מעט שמנמנים יחסית. הפיצות נאפות בהתחלה על רשת ואז משלימות אפיה ישירות על אבני התנור. הרטבים והתוספות על גבי הפיצות נערמים בחלקם לפני האפייה ובחלקם אחריה. כך למשל תמצאו פיצה של בשר בכבישה ביתית במקום, ועלי רוקט ופרמז'ן, או פיצה של ארטישוק, קייל, בצל ירוק ופטה. הפיצה הטובה בעיר? לגמרי יש מצב. מרחביה 4 תל אביב
משולש שווה: 3 פיצריות שכיף לבקר בהן בשעת לילה חשוכה
פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
מכל המאכלים שזוללים בשעות הלילה, אין יותר כיף מלחטוף איזה סלייס (או מגש) של פיצה שאולי עוד תתחרטו עליו בבוקר, אבל מה לעשות - החיים כאן קצרים וצריך איכשהו לאכול את כל הרגשות עד שאפשר להירדם שוב, לא?
אל תסתכלו עליה ככה. הפיצה אולי לא עומדת בראש מלכות אוכל הרחוב התל אביבי של היום, אבל היא ראתה את ימיה בפסגה וגם כשהיא לא שיא הטרנדית, היא עדיין האחת שלנו. הסלייס שמציל אותנו בכל פעם שאנחנו בחוץ ואין חשק לארוחה ארוכה, המגש שממלא אותנו במצוקת פחמימות קשה, המשולש שלא צריך בכלל לדעת גאומטריה כדי לדעת שהוא שווה צלעות. הוא גם יותר זול מצלעות, ובטח יותר משביע. בתל אביב יש פיצריות רבות, והיום אנחנו בוחרים להמליץ על 3 שבאות מושלם בשעת לילה אפלולית, בדיוק עבור מי שיצא להתעלם מהמציאות. לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.
למה כדאי:הפיצרייה ממודיעין באה להזכיר לנו שפיצה, במהות שלה, היא מגרש משחקים כיף שאין בו באמת חוקים, למעט בצק וגבינה – ואפילו זה לא מחייב. לא נשלח אתכם לסניף הכשר, אלא לזה בדיזנגוף שחוגג את כל התוספות שתוכלו לדמיין על פיצה, גם בתחומי הבשר הלבן. עוד לא בדקנו אם יסכימו להכין עם בשר אדם. מה טעים:הבצק נאפוליטני, אבל כל השאר טירוף אמריקאי למהדרין, ואתם יכולים לחגוג עם בערך 22 קומבינציות תוספות שונות, אבל אנחנו תמיד נלך על הקרייזי בייקון (רוטב שמנת שום קונפי, מוצרלה, ריבת בייקון ורצועות בייקון). אווירה:אין מחר, תאכלו פיצה. >> פיצה איקס, דיזנגוף 70, עד 2:00
פיצת החזרזיר המטורלל בפיצה איקס. (צילום: מתוך עמוד הוולט של המקום)
פיצה הר סיני
למה כדאי:בתקופה האחרונה פיצה הר סיני עשתה כותרות בעיקר בתור הפיצרייה שנפתחה במתחם ביג פאשן גלילות, אבל לא נשלח אתכם עד לשם כדי ליהנות מסלייס – הסניף המקורי על נחלת בנימין (איך הוא לא ברחוב הר סיני?!) יהיה מקום מעולה להגיע אליו בשעת ערב – אם לא צפוף מדי – ולהינות מסלייס ניו יורקי קלאסי. מה טעים:הכל, אבל בעיקר כי יש מעט מאוד אופציות לטעות – פיצה דקיקה בגודל של רבע, עם תוספות בסיסיות (זיתים, מיקס גבינות, מיקס צ'ילי ופפרוני). לא צריך יותר מזה. אווירה:נחלת בנימין בשעות הלילה, תחליטו בעצמכם אם זה טוב או לא. >> פיצה הר סיני, נחלת בנימין 55. עד 2:00
מהר סיני תבוא הבשורה. פיצה הר סיני (צילום: עמוד האינסטגרם pizza_mount_sinai)
ג'וספה
למה כדאי:כי הפיצרייה הפלורנטינאית הזו מאכילה את שוכני הברים של השכונה כבר שנים רבות, והמתכון לא השתנה – סלייס סליזי ועמוס גבינה (אם אי פעם שמעתם שמכנים אותה "פיצה צבי הנינג'ה", זו הסיבה), תוספות קלאסיות שמפוזרות בצפיפות על המגש, צפיפות שיש רק בפלורנטין ואבקת קסם מונוסודיום גלוטומטית שכנראה נשתמרה מעידן אחר, וטוב שכך. מה טעים:הכל תלוי באהבתכם הסציפית, כי לא נשקר – אנחנו אנשים של אננס על הפיצה. החובבים גם ימותו על סלייס ברוקולי-גבינת עיזים, אך הביישנים ילכו על פיטריות כל כך קלאסי שתיזכרו בילדות שלכם. אווירה:פיצה בפלורנטין, אין יותר אווירה מזה. >> פיצה ג'וזפה, חיים ויטל 1. עד חצות אבל לרוב נשאר יותר
גם למחרת נשאר טעים. פיצה ג'וספה. צילום: מתן שרון
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הפיצה ממודיעין תלמד את תל אביב איך לחגוג? בהחלט יש מצב
פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
אחרי שהעמידה את כל מודיעין בתור, נוחתת פיצה איקס ברחוב דיזנגוף עם פיצה נאפוליטנית משכנעת ושלל תוספות נועזות, עם תשובה לכל קרייב פחמימתי, עם שעות פתיחה אל תוך הלילה ועם הדיל המרעיש שבכותרת. עומר וצ'לסי סימון סיפרו לנו איך הבצק הציל אותם מהקורונה והנחית אותם בלב תל אביב
דמיינו פיצות מעולות, קינוחי קלצונה, פסטות טריות, נשנושי בצק – ואתם יכולים לאכול מכל זה כפי יכולתכם ב-89 שקלים. הדיל הזה כבר העמיד את כל העיר מודיעין בתור, ועכשיו הוא מסתער על דיזנגוף. אבל רגע. קודם נחזיר אתכם ארבע שנים אחורה למשבר הקורונה: בתמימותנו חשבנו שיותר גרוע ממנו לא יכול להיות. מה למדנו? שתמיד יכול להיות יותר גרוע. אבל זה לא ישבור אותנו. וגם לא את בני הזוג עומר וצ'לסי סימון ממודיעין, שמשבר הקורונה תפס אותם מסוגרים ומחוסרי עבודה. הוא היה אז שחקן בליגת הכדוריד, שנסגרה עם בואו של הסגר. היא עבדה כמאפרת באירועים שהתאדו עם ההגבלות. בלילות הסגר הוא החל לצפות בסרטוני יוטיוב וללמוד על הכנת פיצה.
הוא החל בטסטים, ניסיונות התפחה שונים ומשונים, הגה תוספות ושילובים מסקרנים ובהתחלה מה שנקרא, אפה לביתו. בהמשך חברים טעמו את הפיצה והודיעו לו שהוא חייב לעשות איתה משהו, אז צ'לסי הצטרפה לחגיגה והשניים החלו להוציא משלוחי פיצה מביתם. הם אפו פיצות מבצק שעובר התפחה של לא פחות מ-72 שעות, עליו משחו רוטב עגבניות שמיוצר מעגבניות ממשק מקומי קטן ומוצרלה טרייה ונהדרת מאיטליה. לבסיס הזה הוסיף סימון שילובים ותוספות מקוריות יחד עם שמות מקוריים לא פחות (סלק תסתלק, תרענן אותי, פיצה מלחמה שנולדה בכלל לפני המלחמה ועוד ועוד). במשך שבועות ארוכים היו עמוסים השניים בהזמנות ממטבח ביתם, עד שהחליטו להתמקם במרכז שכונתי במודיעין. כך נולדה פיצה איקס.
צ'לסי ועומר סימון. פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
לתפריט, מלבד הפיצה נוספו גם פסטות טריות בעבודת יד, סלטים רעננים בנוסח איטלקי וקלצונה נוטלה-מסקרפונה ותות. המקום הפך להרבה יותר מפיצריה שכונתית, והיה למזללה איטלקית שהפיצה במרכזה, אך במקביל נותנת מענה רחב לכל קרייב פחמימתי.פיצה איקס צברה מעמד מכובד בעיר הולדתה, עם תורים, הזמנות ואירוע אכול-כפי-יכולתך שהפך ויראלי ויצר את התור הארוך בתולדות מודיעין. ההצלחה הובילה אותם לחלום על סניף נוסף, ובאווירת "אם כבר אז כבר" הם חונכים בימים אלה ממש סניף ברחוב דיזינגוף.
לא מלחיץ להגיע לתל אביב, עיר שיש בה לא מעט פיצות מצוינות? ''לאנשים כאן לא חסרה פיצה טובה, אבל דווקא בגלל זה אני חושב שתמיד יש מקום לעוד דברים טובים. חוץ מזה שבתל אביב מכירים ואוהבים פיצה נאפוליטנית ולא נבהלים מקצת שולי בצק מנומרים, לכן אני מאמין שפיצה איקס תעבוד מצוין גם כאן".
למה שזה לא יעבוד, באמת. פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
ובכן, טעמנו את הפיצה של פיצה איקס ואנחנו נאלצים לבשר שמדובר בפיצה נהדרת. היא לא נאפוליטנית לפי הספר, כלומר שולי הבצק פריכים, חרוכים קלות וגמישים, אך הסלייס עצמו נותר דקיק יחסית והגבינה בהחלט מורגשת. אם רוכשים את הפיצות במקום המחירים נוחים בהחלט, ונעים בין 88-58 ש"ח למגש בקוטר 36 (שימו לב שמחירי הוולט, גבוהים ב-20 עד 30 ש"ח). במקום לא פחות מ-20 סוגי פיצה עם 25 תוספות שונות. בין המסקרנות: פיצת תירס חם עם קרם פולנטה, מוצרלה, גורגונזולה, ריבת בצל ושמן כמהין,(76 ש"ח), פיצת בוראטטי עם מוצרלה פרסקה מפורקת, עגבניות שרי, בלסמי מצומצם ובזיליקום (72 ש"ח), או פיצה חרבות עם מוצרלה, כתף בקר, פפרוני ושום קונפי (74 ש"ח).
מלבד הפיצה, הבטחנו לכם מענה לכל חשק פחמימתי ואכן תמצאו כאן לא מעט נשנושים אחרים, החל מלחם שום, אצבעות גבינה וארנצ'יני (38 ש"ח לכולם) ועד בצק אפוי עם קממבר (48 ש"ח), פולנטה עם כמהין (46 ש"ח) וכדורי בצק אוריאו מטוגנים עם קרמל מלוח (69 ש"ח לשמונה יחידות). יש גם פסטות טריות במחירים הוגנים, החל מפסטה פומדרו קלאסית (54 ש"ח) ועד פסטת בייקון משוגע עם ריבת בייקון, שמנת ופרמזן (64 ש"ח).
תשובה לכל קרייב. פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
היבט נוסף ומשמעותי בפיצה איקס: שעות הפתיחה הנדיבות שלה, בכל יום המקום יהיה פתוח עד 02:00 בלילה ובימי שישי עד 04:00 בבוקר. "זה למשל משהו שנדיר בתל אביב", אומר סימון. "רוב הפיצות הטובות סוגרות מוקדם. אנחנו רוצים להיות פיצת שיכורים לכל דבר ועניין, אבל לא מהסוג הזול והמעפן שאתה מתחרט עליו בבוקר, אלא אשכרה פיצה טובה, איכותית וטעימה שאפשר לתקוע גם בשלוש בבוקר אחרי שיצאת ממסיבה. בזה אנחנו די ייחודים". ואכן, מלבד פיצה הר סיני שסוגרת את שעריה בארבע בבוקר בסופי השבוע, יתר הפיצריות המצטיינות בעיר מגישות סלייסים אחרונים בין 23:00 לחצות.
אה כן, ועוד דבר אחד, הדיל שדיברנו עליו. חידוש נוסף ומסקרן בנוף התל אביבי. ערב אכול כפי יכולתך. בכל יום ראשון בין 20:30-23:00 מוזמנים הסועדים לשלם 89 ש"ח ולאכול אשכרה כפי יכולתם. פיצות, פסטות, מאפי בצק שמאלתרים במקום לפי החשק וגם קינוחי קלצונה, מכל הבא ליד וכמה שרק רוצים.בואו רעבים. פיצה איקס, דיזינגוף 70. כל יום החל מ-14:00 ועד 2:00, ימי שישי החל מ-14:00 ועד 04:00
מצב נפשי: שלוש בבוקר. פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו