Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
צוות המוכרים והאופים הנחוש חורץ בסכין ובשפכטל את משטחי הפיצות המלבניים הפרושים בוויטרינה לפי מידת הרעב של הלקוחות, בעוד על ניחוח המאנץ' באוויר אחראי בצק שמנמן יחסית עשוי קמח ושמרים, אפוי עם רוטב עגבניות, גבינה מותכת בנדיבות ומשובץ בשלל בייקון, מיני נקניקים, פלפלים, פטריות ובצל. רשת הפיצריות (חמישה סניפים בתל אביב ואחד בהרצליה) שייסדו האחים ירזין, שועלי המסעדנות הוותיקים, שמה את הדגש על חומרי הגלם, החל בקמח המשמש להכנת הבצק וכלה בתוספות – וזה סוד קסמה (77־94 ש"ח למגש).
פיצה היא אחד ממאכלי הרחוב האהובים ביותר בעולם ובישראל, אבל מציאת פיצה משובחת אינה עניין של מה בכך. בפיצה גרינברג אופים פיצות איטלקיות קלאסיות בתנור עצים שנבנה בעבודת יד בארץ המגף. הקמח, העגבניות וגבינת המוצרלה מיובאים מאיטליה והתוספות טריות ואיכותיות. לפיצות הקלאסיות, כמו פיצה מרגריטה פשוטה ונהדרת, מתווספות גם פיצות מודרניות יצירתיות (כמו פיצה עם ריבת בצל, גבינה כחולה וצ'ילי) וכולן מתהדרות בבצק דק בנוסח הנפוליטני. העיצוב החמים מזכיר מאפיות איטלקיות מסורתיות שאפשר עדיין למצוא בחבלי ארץ כפריים (58־74 ש"ח למגש).
רשת הפסטה המקומית (שבעה סניפים ברחבי הארץ) מציעה אוכל טוב ואיכותי במחיר שווה כמעט לכל נפש וכבשה את הלבבות ואת החך הישראליים. העיקרון פשוט: בוחרים צורה של פסטה ממגוון פסטות טריות ויבשות המיוצרות מדי יום; מתלבטים בין תוספות ורטבים קלאסיים על פי החשק ומצב הרוח; והמנה, המבושלת במקום לעיני הלקוחות, מגיעה תוך זמן קצר לצלחת (19־26 ש"ח).
המטבח של שמונה זז בהילוך מהיר: הצוות מסרק בצק לניוקי, זורק אנטיפסטי על מגשים עם נייר אפייה במבט של ג'קסון פולוק בעיניים ושולף מאפים לוהטים מהתנור. השף אורן גולדווסר החל את דרכו במטבח היפני ובשנים האחרונות פנה בעיקר אל מחוזות המטבח האיטלקי. בפיורי, בשוק האיכרים בתל אביב, הוא אחראי לדוכן כיפי של פסטות טריות שמוגשות עם מבחר מצומצם של רטבים עונתיים. בתפריט של שמונה – ספק מסעדה קטנה ספק דוכן רחוב צנוע – הוא נע על המנעד הקולינרי שבין איטליה, ישראל וצפון אפריקה ומדי פעם מרחיק לכת גם עד אסיה. בתפריט המתחלף יכולים לדור בכפיפה פסטות, נקניקיות ואטריות סובה, עם קו ברור של פשוט וטעים-טעים (25־78 ש"ח).
כולם מכירים את האגדה על רחוב אלנבי שירד מגדולתו או זוכרים ימים שהמלצנו לחברים לא לוותר על "סיבוב בשינקין". והנה, לאט ובשקט יש כאן כוכב חדש: מתחמון ירמיהו־דיזנגוף. בלי ההיסטוריה של מתחם התחנה, בלי הבומבסטיות של שרונה ובלי הבראנז'איות השמורה לשדרות רוטשילד, הצטלבות הרחובות הזו הפכה לאחד האזורים הכי מעניינים בתרבות הבילוי בעיר. בית קפה רדף מסעדה; הצלחה רדפה הצלחה; וכך נוצר לו מתחם שוקק חיים בצפון הישן של העיר. רובם הגדול של העסקים נהנים מיציבות והצלחה, והם קיבלו לאחרונה חיזוק משמעותי מכמה מקומות חדשים ומעניינים שנפתחו בצומת, ומאיימים להישאר עוד שנים רבות. והקהל? מגיע בהמוניו.
נאם
איל לנגלייב ושותפיו חיפשו במשך זמן רב מבנה שבו יוכלו להמשיך לעשות את מה שהם עושים הכי טוב – אוכל תאילנדי. אחרי שמועות על כוונת סגירה של הבר המיתולוגי Mash בדיזנגוף, התחילו השותפים להיפגש באזור המתחם, מה שרק חיזק את התחושה שהם בכיוון הנכון. "המיקום מיד קסם לנו", מספר לנגלייב, "מיד הרגשנו שזה זה. השכונה מדהימה, יש בה מגוון לקוחות, היא קרובה לנמל, אין בעיה של חניה, וזה הספיק לנו". כך החליטו השותפים להגשים את חלומם לפתוח את המסעדה שלהם בחלל הגדול שהותיר אחריו מאש. במקום מגישים אוכל תאילנדי נגיש והאווירה נעימה ולא מחייבת, מה שמקשה על מציאת שולחן פנוי בשעות הערב. גם בימי צוק איתן הייתה נאם עמוסה למדי.
נאם. צילום: דור מלכה
אז מה יש במתחם הזה שהופך אותו לכל כך שוקק?
"האזור הזה מדהים. אני מרגיש שאנחנו משתלבים היטב בנוף השכונתי ועדיין מצליחים לשמור על ייחודיות. אנחנו שמחים על כל התפתחות קולינרית שיש במתחם ומאחלים בהצלחה לכולם".
הסניף הרביעי של רשת בתי הקפה נפתח לפני כחודשיים ברחוב דיזנגוף. הסניף המעוצב לעילא ולעילא מציע לקהל המקומי קפה, תפריט אוכל מגוון ואווירה רגועה. כמיטב המסורת, לקהל הסטודנטים הקדישו קומה נוספת ושם הם יכולים לרבוץ עם הלפטופ והאספרסו יום שלם ללא הפרעה. שאר הלקוחות יכולים לבחור בין ישיבה בשולחן לבין ספות מפנקות. "סניף צפוני תמיד היה בתכנון", מספר נדב נאמן מבעלי המקום, "בהתחלה לא חיפשנו דווקא בירמיהו, אבל כשהמשיכו החיפושים ראינו באזור הזה פוטנציאל גדול. אולי זאת הקרבה לנמל או המגוון הרחב של העסקים הטובים, אבל בכל מקרה כל האקשן הופך את הצטלבות הרחובות הזו למתחם מיוחד מאוד".
סניף שני בתל אביב (וחמישי בארץ) לדוכן הפסטות המוכר משוק הכרמל. בתפריט תוכלו למצוא שלל פסטות טריות במיני רטבים שונים במחיר שווה לכל כיס. אחרי חיפושים ארוכים במיוחד ללוקיישן נוסף בתל אביב, מצאו השותפים את המיקום המושלם – החלל שאכלס את מסעדת לובי שנסגרה – והתאהבו. "גילינו אזור מאוד ביתי ושכונתי מצד אחד, ומצד שני יש כאן תנועת אנשים מאוד גבוהה", מסביר גיל בקר, מבעלי המקום, "כל המתחם הזה מזוהה עם אוכל טוב, עם אנשים צעירים ויפים ועם קהל מפרגן. זו ממש תחושה של לוקיישן מסרט הוליוודי. טוב לנו להקים פה סניף נוסף ולראות לקוחות מרוצים". בפסטה בסטה תמצאו פינות ישיבה ענקיות, מטבח פתוח שנותן הצצה לתהליך ההכנה של המנה.
פיצה צרפתית? זה אולי נשמע משונה אבל בפיצה פיליפ זה עובד מצוין. כבר שש שנים עינת ופיליפ אטיאס מכינים פיצות מצוינות עם תוספות מיוחדות מהמטבח הצרפתי, וזה אומר פחות זיתים ופטריות ויותר שילובי נקניקים בשרניים וגבינות ריחניות. המחירים הוגנים למדי (בין 67 ש"ח לפיצה מרגריטה גדולה עד 85 ש"ח לפיצה עם חזה אווז ופטריות פורטובלו). כדי להשלים את החוויה מציעים במקום גם תפריט יינות מגוון. רק תבקשו והעובדים במקום יותר מישמחו לשדך לכם את היין המתאים לפיצה שתבחרו. אטיאס מסבירה שרוב הקהל של הסניף בקרליבך הוא מצפון העיר, כך שזה היה רק עניין של זמן עד שיפתחו סניף נוסף.
אז למה דווקא בירמיהו?
"האזור הזה קרץ לנו במיוחד כי מדובר ברחוב קטן. יש פה הרבה ירוק, ילדים, קופת חולים, וטרינר, מקומות בילוי. בקיצור, ממש שכונה אמיתית. ברגע שהתפנה מקום קפצנו על המציאה".
בקרוב ייפתח בפיצרייה אזור ישיבה בחוץ, ומתוכננות להיערך בו הופעות ג'אז מיוחדות.
אבל מתברר שלא תמיד זכה הצומת הזה לעדנה: ניצן שטיין ומני ליבוביץ' מטפחים את קפה Movieing כבר 12 שנה, והיו מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בפינה הלוהטת. כשרק פתחו הם היו חבר'ה צעירים ונלהבים, והחלק הזה של הצפון הישן היה כמעט כמו רחוב רפאים. שנת 2002 לא הייתה שנה טובה לפתיחת בית קפה בתל אביב. אבל הקפה היה טוב, השירות לבבי והאנשים החלו לפקוד את המקום מדי יום. "השכונה התגלתה כמדהימה", נזכר שטיין, "אנשים ממש פרגנו. בהתחלה היינו קפה קטן ובראנז'אי כזה, לא המוני. במשך חמש שנים היינו פה לבד והתפתחנו". שטיין מסביר שהקהל המקומי – מסטודנטים חמושים במחשבים ניידים עד משפחות צעירות עם ילדים – גדל עם המקום, ואפשר ממש לראות את השינוי שחל ברחוב. לפני כשלוש שנים הם התרחבו, והיום תוכלו למצוא לצד הקפה שלהם גם מאפים טריים שמגיעים היישר מהדלת הסמוכה – Movieing Bakery.
ובכל זאת, מה הופך את המתחם הזה למיוחד?
"האווירה והקהל. בשנים האחרונות המון מקומות התחלפו, אבל נכון להיום במתחם יש עסקים מצוינים ואני מאמין שלכל אחד יש את המקום שלו. אני חושב שמי שמגיע לפה מגיע במיוחד, כי זה לא מרכז של שום מקום בעיר ומי שלא יודע לתת את השואו הנכון לא שורד".
תומר מור ואלדד גונשורוביץ' הקימו את ג'רמיה אי שם בשנת 2007. הרעיון היה ליצור בית- קפה מעולה ושכונתי מצד אחד, ומטבח שלא יבייש אף מסעדת שף מצד שני.
מור, אז מה מיוחד באזור הזה?
"האזור מדהים בזכות האוכלוסייה המדהימה. הנמל והים קרובים ויש תחושה שאתה בתוך שכונה קטנה ואינטימית ולא סתם ברחוב אקראי".
בג'רמיה מבטיחים שכל לקוח יתקבל בברכה, בין אם או יישב יום שלם על הפוך קטן או יפתח שולחן עם ראשונה, עיקרית וקינוח פלוס בקבוק יין. בסופי השבוע מוצעים ללקוחות הרכובים שירותי חנייה. בקיצור, אווירה ביתית, מטבח נהדר ושמונה שנות ניסיון במתחם – עושים את שלהם.
ג'רמיה, דיזינגוף 306, 7931840־077, ראשון־שישי 7:30־2:00, שבת 8:00־2:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מכונת פסטה חצי אוטומטית יורה סלילי קונכיות בלרינה מאחורי זכוכית שקופה בסניף החדש של פסטה בסטה בצפון דיזנגוף. זהו הסניף החמישי של הרשת הידידותית שהחלה את דרכה בירושלים. פסטות החלמונים וחיטת הדורום הטריות הבוקעות מהמכונה עוברות ברגע ההזמנה שליקה קצרה במים, ומשם הקפצה מהירה בקלחת על להבה עם הרוטב הנבחר. פסטות כמו רדיאטורי, פטוצ'יני, פוזילי, בלרינה, או ניוקי זוכות להתאמה אישית של הרוטב לפי בקשת הלקוח: רוטב עגבניות או אליו אוליו (19 ש"ח), רוטב שמנת או רוטב טבעוני של חלב קוקוס (23 ש"ח), רוטב פסטו או רוטב ארבע גבינות (26 ש"ח). תוספות מיוחדות לפסטה מתומחרות בנפרד (4־15 ש"ח). עוד בתפריט: מרק עדשים (15 ש"ח), סלט עלים (15 ש"ח) וקינוחים בצנצנות רב פעמיות כמו טירמיסו, פנקוטה או מוס שוקולד (15 ש"ח). בגזרת השתייה יש סודה מהחבית (5 ש"ח), בירה מהחבית (14 ש"ח ל־200 מ"ל) ויין אדום של תשבי מהחבית (14 ש"ח ל־200 מ"ל).
צילום: אנטולי מיכאלו
את הרשת הקימו חיים אברהמי ושיר בקר בירושלים לפני ארבע שנים. שניהם גרים בנטף. אברהמי, שמתגורר בבקתת בוץ אקולוגית, אחראי לתפעול הרשת, ובקר, שלמד בישול בבית ספר בישולים, אחראי לצד הקולינרי. אם בכל זאת אתם תוהים איך זה ששני יזמים בני 26 הצליחו לשבור כך את מחירי שוק המסעדות, אברהמי מסביר שהכל טמון בפוד קוסט, והעובדה שהם מייצרים הכל בעצמם מאפשרת להם להוזיל את המחירים. אנחנו מצאנו כאן את אליעזר בקר, אביו של שיר, שמעניק את הייעוץ המקצועי, הוא הבעלים של פלאפל היפו וסייע בהקמה של פלאפל מעוז ורשת וואק טו וואק באירופה.