Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

צרפתים

כתבות
אירועים
עסקאות
צלע חזיר ממולאת גבינת מנצ'גו ועטופה בבייקון בהוטל מונטיפיורי. כי אם כבר אז כבר (צילום: עידית בן עוליאל)

או לה לה: 7 מסעדות שמתמקדות במטבח צרפתי, אחרי כל השנים האלו

או לה לה: 7 מסעדות שמתמקדות במטבח צרפתי, אחרי כל השנים האלו

צלע חזיר ממולאת גבינת מנצ'גו ועטופה בבייקון בהוטל מונטיפיורי. כי אם כבר אז כבר (צילום: עידית בן עוליאל)
צלע חזיר ממולאת גבינת מנצ'גו ועטופה בבייקון בהוטל מונטיפיורי. כי אם כבר אז כבר (צילום: עידית בן עוליאל)

כבר לא מעט זמן שהעיר מאוהבת במטבחים תאילנדים, יציאות דרום אמריקאיות ובישול צפון אפריקאי, אבל נדמה שבתקופה האחרונה תל אביב מתאהבת שוב באמנות הבישול הצרפתי. בין ביסטרו מפואר אחד לקרפ מפונפן אחר, קל להיזכר למה הוא נחשב לקלאסיקה. לה מניפיק!

2 בפברואר 2026

כמו שאופרה תמיד נשארת רלוונטית גם בעולם של ראפ, מזרחית ופופ אמוני, המטבח הצרפתי חוזר לחזית הסצנה הקולינרית של תל אביב. ויש לכך סיבה טובה, כי יש בו משהו מנחם, אלגנטי ונצחי – בדיוק מה שמתאים לחורף: רטבים חמאתיים, תבשילים איטיים, מרק בצל איקוני שמחמם את הגוף וקינוחים שובי לב. אחרי תקופה של התמכרות למזרח אסיה בכלל, ויפן בפרט, נדמה שהעיר שוב מתאהבת באמנות הבישול הצרפתית שמביאה לשיאים את תשומת הלב לפרטים, לטכניקות, לשירות ולעיצוב. אספנו עבורכם מסעדות מפונפנות וקז'ואליות שבהן אפשר להיזכר בטעם של פריז, אבל עם טאץ' מקומי, חצוף ויצירתי.

1. פאלט ביסטרו

בועה צרפתית קטנה בלב שדרות ירושלים, מהעיצוב והאווירה ועד לצלחת. אור נרות ושאנסונים, גרפיטי סטייל מונמארטר ושיק נינוח (בכל זאת יפו, כן?) מזמינים לערב שתחילתו רומנטיקה מרומזת, וסופו אולי במעלה המדרגות של מלון בזאר הסמוך. זה המקום לשלוף מהארון שמלה שחורה קטנה ועקבים, לענוד מחרוזת פנינים ולהרגיש קצת אמילי בפריז, רק מינוס הקלישאות. בקרוב יושק בראנץ', צרפתי גם כן כמובן, שעליו נרחיב בנפרד.
מה אוכלים:אניילוטי וישיסואז (74 ש"ח), ביסק סרטנים (82 ש"ח), סטייק קצוץ ברוטב פלפלת (88 ש"ח) וצ'יפס גראטן אלוהי עם גרוייר ואיולי חרדל (42 ש"ח).
שדרות ירושלים 22, יפו.להזמנות

וולה וו מאנז'ה אווק מואה? פאלט (צילום אנטולי מיכאלו)
וולה וו מאנז'ה אווק מואה? פאלט (צילום אנטולי מיכאלו)

2. בל עמי

הבייב החדשה של האחים ירזין אוף כיכר דיזינגוף מתייחסת לבראסרי כאל מונומנט תרבותי שנטוע עמוק בתרבות הצרפתית. משכך יש כאן את כל החשודים המיידיים עד לרמת מפיות בד צחורות ומראות גדולות על הקירות, וכמובן תפריט ובו מנות דגל בביצוע ללא רבב. מטבח פתוח שמשוויץ בטבחים ובחומרי הגלם, אווירה סקסית, בר ישיבה אינטימי ומגוון רחב של אלכוהול משלימים סינרגיה פריזאית-תל אביבית שאינה מנסה להמציא את הגלגל מחדש, אלא לכבד את הקונספט ולעטוף אותו באריזה יוקרתית ומעוצבת.
מה אוכלים:מרק בצל וגרוייר (62 ש"ח), מולים בויאבז (110 ש"ח), פטה כבד עם קונפיטורה ובריוש (74 ש"ח) וגם לובסטר, קוט דה בף ועוד ועוד במסגרת מנה יומית מתחלפת כנהוג.
בן עמי 14, תל אביב.להזמנות

הקלאס זה האס. בל עמי (צילום נועם פריסמן)
הקלאס זה האס. בל עמי (צילום נועם פריסמן)

3.הוטל מונטיפיורי

בימים שתל אביב נאבקה למצוא את זהותה הקולינרית, רותי ברודו הביאה לעיר את תרבות האירוח ואת הבראסרי בגרסתו המודרנית כגשר בין פריז לניו יורק. מאז עברו נהרות של יין בכוסות, והוטל מונטיפיורי הוא הדבר הקרוב ביותר לשיק צרפתי שנותר בקבוצת R2M. המטבח משלב בין ביסטרו פריזאי לאקזוטיקה אסייתית, השירות מושלם והאווירה אלגנטית ונונשלנטית. אם חוויתם אותו בגרסת הערב, תנו להוטל צ'אנס בצוהריים ותופתעו מהווייב הנעים.
מה אוכלים:בליני וקוויאר (66 ש"ח), ניוקי פריזאי עם וורמוט, שיטאקה וקמומיל (84 ש"ח), צלע חזיר עם בייקון, מנצ'גו ואגס (144 ש"ח) וקרפ סוזט פנטסטי (52 ש"ח).
מונטיפיורי 36, תל אביב.להזמנות

הוטל מונטיפיורי (צילום: עידית בן עוליאל)
הוטל מונטיפיורי (צילום: עידית בן עוליאל)

4. שה ויוי

לאחר שקיבע את מעמדה כאחת ממסעדות הדגים הטובות בעיר, ממשיך שף אסף גבאי לכייל את שה ויוי על פי פרמטרים צרפתיים. על שולחנות עגולים קטנים בפינת שדרות בן גוריון, שבמיוחד בחורף נראית כמו בולבאר רומנטי, מוגשות צלחות קטנות ומפתות שמזמינות לנעוץ מזלג בין לגימת יין אחת לשנייה, ורק האוטובוסים של דן מזכירים שאנחנו בעצם באמצע תל אביב. ומכיוון שכך, אף אחד לא יגיד כלום אם תבחרו ללבוש טרנינג במקום חליפה של דיור.
מה אוכלים:ביף בורגיניון עם ירקות שורש, יין אדום ופירה (98 ש"ח) ובויאבז מולים ודגים (118 ש"ח) מתוך תפריט החורף החדש בהשראה צרפתית, וכמובן מרק בצל איקוני עם ציר בקר, גבינת פרובלונה ובריוש חרוך (58 ש"ח), שמסמן בכל שנה את העונה הקרה.
דיזינגוף 166, תל אביב.להזמנות

דיזינגוף פינת ריב גוש. שה ויוי (צילום אנטולי מיכאלו)
דיזינגוף פינת ריב גוש. שה ויוי (צילום אנטולי מיכאלו)

5. לופט

כדי שלא ישעמם לאורחי מלון דה ג'ורג' ולו עצמו, שף ניצן רז אימץ עבור הלופט מעין טיול קולינרי על פני הגלובוס. על תאילנד והמזרח הוא כבר סימן וי, ועם החורף מגיע תורה של אירופה הקלאסית, וכשאומרים קלאסית הכוונה כמובן לצרפת. התפריט משתנה בכל שבוע ונוגע במנות דגל אהובות ומחממות, ולקינוח תוכלו להתפנק על שעת תה בריטית, שגם היא קלאסיקה אירופית כשלעצמה.
מה אוכלים:קממבר צלויה בתנור אבן עם ריבת עגבניות שרי ובצק עלים (86 ש"ח), סלט ניסואז עם טונה כבושה וביצה חצי רכה (78 ש"ח), טורנדו רוסיני – פילה בקר וכבד אווז ברוטב יין אדום עם כמהין וגראטן תפוחי אדמה (280 ש"ח) וגם יינות צרפתיים בכוסות ובקבוקים שבחר סומליה המסעדה אביתר ברעם.
טל ישראל 5, תל אביב.להזמנות

לופט, הגרסה הצרפתית (צילום אנטולי מיכאלו)
לופט, הגרסה הצרפתית (צילום אנטולי מיכאלו)

6. קרפרי ברטון

שמה של הרשת הוותיקה מקושר בעיקר לנמנעים מגלוטן וטבעונים, אבל הנה אנחנו כאן כדי להחזיר אותה לתודעה הכללית. הגאלט, שנקרא גם קרפ ברטון, מגיע ממחוז בריטני שבצפון־מערב צרפת והוא עשוי מקמח כוסמת ללא מוצרים מן החי (ולהלן הלל"ג והטבעונות), אבל מכאן מתחילה השתוללות של טופינגז ורטבים במנות מלוחות ומתוקות בהשראה צרפתית, ישראלית ובינלאומית, שסוחפות את העיר כבר 11 שנים.
מה אוכלים:קרפ גראטן בייקון טלה עם קרם פרש, אמנטל, תפוחי אדמה שום קונפי (62 ש"ח), קרפ נקניק, אמנטל וביצה (58 ש"ח), קרפ קרם ערמונים (32 ש"ח), קרפ נוטלה קלאסי (30 ש"ח) וקרפ תפוחים וקרמל מלוח בהשראת טארט טאטן (36 ש"ח).
אבן גבירול 52, תל אביב | שדרות וושינגטון 22, תל אביב | הברזל 4, תל אביב (כשר)

קרפרי ברטון. צילום: אנטולי מיכאלו
קרפרי ברטון. צילום: אנטולי מיכאלו

7. גסטון קרפ וגאלט

עוד ספוט קרפים חמוד, שגם מאחוריו עומדים עולים מצרפת – אב שעוסק באוכל כבר שנים רבות ובנו, שסוגרים מעגל במקום שרגלו האחת בפריז והשנייה בדיזינגוף. קרפים דקיקים משמשים בסיס למנות מלוחות ומתוקות שיצרה שף קונדיטורית מאיה הופמן, בגרסאות שמתכתבות עם המקור הפריזאי ועם אגן הים התיכון. וכן, זה עד כדי כך טעים.
מה אוכלים:גאלט ניסואז (48 ש"ח), גאלט ישראלי – תרד מוקפץ, לאבנה, ביצת עין וזעתר (45 ש"ח), גאלט ניו יורק עם סלמון מעושן וקרם פרש (48 ש"ח), קרפ פאי תותים – ספיישל חורפי עם מסקרפונה, תותים, קרם פרש וקראמבל עוגיות שוקולד (42 ש"ח).
דיזינגוף 183, תל אביב. ובמשלוח

כל העולם קרפ. גסטון (צילום אינסטגרם/gastoncrep)
כל העולם קרפ. גסטון (צילום אינסטגרם/gastoncrep)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כבר לא מעט זמן שהעיר מאוהבת במטבחים תאילנדים, יציאות דרום אמריקאיות ובישול צפון אפריקאי, אבל נדמה שבתקופה האחרונה תל אביב מתאהבת...

מאתשרון בן-דוד2 בפברואר 2026
לא יאמן שפה מוכרים שוקולד. Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS

הופה: בוטיק השוקולד Damyel פתח בנווה צדק סניף ראשון מחוץ לפריז

הופה: בוטיק השוקולד Damyel פתח בנווה צדק סניף ראשון מחוץ לפריז

לא יאמן שפה מוכרים שוקולד. Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS
לא יאמן שפה מוכרים שוקולד. Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS

אוולין וריצ׳רד אוזן, שמחזיקים ביותר מ-30 שנות ניסיון וחמישה סניפים של שוקולד ארטיזנלי בפריז, התלבטו איפה לפתוח את הסניף הראשון שלהם מחוץ לצרפת. "זה היה או בניו יורק או בתל אביב. הבת שלי גרה פה, אנחנו יהודים והשוקולד גם כשר, כך שזה היה טבעי ומתבקש"

בשיטוט נעים ברחוב יצחק אלחנן שבפאתי נווה צדק פגשנו במבנה מפואר ורחב ידיים, אחד שאפילו בין הבוטיקים ושאר חנויות היוקרה מיטיב למשוך את העין ולבלוט בנוף. רק כשהתקרבנו עלה באפינו לפתע הריח האהוב עלינו, ריחו המשכר של שוקולד. וזו היתה הדרך בה הכרנו את בוטיק השוקולד הפריזאי החדש בעירנו: Damyel שמו – או דמיאל, אם בא לכם לקרוא בעברית.

>>"בעברית יש ביטוי 'לסגור פינה'": בתוך הבורקסיה הראשונה בניו יורק

זה הוא לא הסניף הראשון של Damyel, שכן יש לרשת עוד חמש נקודות מכירה מלבד זו שבנווה צדק – אבל כולן בפריז. אז מה להם ולנו? ובכן, ציונות כמובן. הבעלים אוולין וריצ׳רד אוזן ייסדו את בית השוקולד בפריז בסוף שנות השמונים עם סניף ראשון במונמארטר, ועם שוקולד משובח שכולו על טהרת קקאו טבעי ללא תוספת חלב. למעשה, השוקולד של ריצ׳רד אוזן היה טבעוני הרבה לפני שזה הפך לתופעה, מתוך כבוד לקקאו ורצון לשמור על השוקולד קרוב למקורות עד כמה שניתן.

כן, אתם יכולים לאכול את חד הקרן הזה. Damyel. צילום: יעל שטוקמן
כן, אתם יכולים לאכול את חד הקרן הזה. Damyel. צילום: יעל שטוקמן

בבית המלאכה הפריזאי יצרו טבלאות שוקולד מריר מופחתות בסוכר, פרלינים אלגנטיים ממולאים בחומרי גלם טבעיים ושלל שוקולדות משובחות.השנים חלפו, כמו גם כמויות קקאו מוגזמות, וגם בנם דוד הצטרף לעסק המשפחתי שהתנפח לרשת של ממש, שעכשיו השיקה סניף ראשון בארץ.״רצינו עוד סניף מחוץ לצרפת", מסבירה לי אוולין בתשובה לשאלה מדוע הגיעו לארץ. "זה היה או בניו יורק או בתל אביב. הבת שלי גרה פה, אנחנו יהודים והשוקולד גם כשר, כך שזה היה יותר טבעי ומתבקש מניו יורק״.

Damyel. צילום: יעל שטוקמן
Damyel. צילום: יעל שטוקמן

בוטיק השוקולד בהחלט משרה אווירה אלגנטית ופריזאית, שמרגישה שונה מחנויות השוקולד הארטיזלניות של עירנו כמו של עודד סיידא וקרדינל, המתאפיינות בנוסח של בית מלאכה קטן, מוקפד ואינטימי. כאן יש תחושה של – איך נאמר זאת מבלי להישמע פרובינציאלים? – אירופה. מה שנקרא, הופה הופה. טבלאות שוקולד גדולות ומושקעות, חבילות פרלינים גדולות מימדים שנראות כמו תכשיטים ואפילו – תחזיקו חזק – חיות שוקולד ממולאות שמזכירות קצת כריסמס. בקיצור, בהחלט שווה ביקור.

Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS
Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS

השוקולד עצמו, כאמור, הוא שוקולד מריר וטבעוני שערב לחיך, ומציג מגוון רחב של שוקולת בו איכות הקקאו בהחלט ניכרת. פרלינים ממולאים בקוקוס, בוטנים, אגוזים, דובדבן, קליפות תפוזים ועוד ועוד מושלמים לנשנוש, וכך גם עוגיות ביסקוטי, עוגיות פלורנטין משקולדות, אגוזים ושקדים שמצופים בשוקולד וכל מה שווילי וואנקה חלם עליו בלילה.

Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS
Damyel. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @DAMYEL_PARIS

חוץ מאלו, תמצאו בדמיאל טבלאות משובצות בשלל גודיז וגם ממרחי שוקולד, פיסטוק, פרלינה, שקדים, בוטנים וממרחים שמיועדים לאפייה, או סתם למשיחה על פרוסת לחם כי למה לא לחיות בגדול? אה, כנראה כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.המחירים, בטח כבר יכלתם לנחש, תואמים לאווירה הפריזאית 160 גרם של קופסת פרלינים יעלו לכם 90 ש"ח, והקופסה המלאה ביותר מתוך 5 אופציות המשקל תעלה 345 ש"ח עבור 620 גרם. העוגיות נעות בין 42 ש"ח (120 גרם) ל-260 ש"ח (750 גרם). נכון לעכשיו אין אפשרות לרכוש בתפזורת, אלא רק למצוא את עצמכם בין המארזים. איך אמר חנוך לוין? כי פריז היא בכל זאתפריז.
Damyel נווה צדק,יצחק אלחנן 15, א'-ה' 10:00-19:30, ו'10:00-15:00.לאתר הרשת

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אוולין וריצ׳רד אוזן, שמחזיקים ביותר מ-30 שנות ניסיון וחמישה סניפים של שוקולד ארטיזנלי בפריז, התלבטו איפה לפתוח את הסניף הראשון שלהם...

מאתיעל שטוקמן9 באפריל 2025
חיים אחרים. "הסוכנות". צילום: יח"צ פרמאונט+

מה רואים הלילה: ג'ורג' קלוני שואל מותחן ריגול מצליח מהצרפתים

מה רואים הלילה: ג'ורג' קלוני שואל מותחן ריגול מצליח מהצרפתים

חיים אחרים. "הסוכנות". צילום: יח"צ פרמאונט+
חיים אחרים. "הסוכנות". צילום: יח"צ פרמאונט+

תעשיית המחזור שהיא הוליווד שוב פונה למעבר לאוקיינוס, והפעם עם גרסה עטורת כוכבים (היי ריצ'ארד גיר) בהפקת קלוני (היי קלוני) ללהיט הצרפתי "הסוכנות" - מותחן שמתמקד במרגל שחוזר מ-6 שנים בזהות בדויה, וצריך להתמודד עם מפגש בין חייו האמיתיים לאהובתו מהחיים האחרים

כמו שלמדה על בשרה של התעשייה הישראלית, אמריקה אוהבת לייבא מותחני ריגול. אולי זה כי אין להם באמת ג'יימס בונד משלהם, ואולי זה כי הם פשוט אוהבים איך שהמוח האירופאי-מזרח תיכוני חושב על ריגול. כך שאין הפתעה רבה בכך שהמותחן הצרפתי המצליח "הסוכנות" – או כמו שהצרפתים קוראים לו, "Le Bureau des Légendes" – חוצה את האוקיינוס וזוכה לגרסה דוברת אנגלית. מה שכן אולי מפתיע זה מי שעומד מאחריה, ומלפניה. 'חת שתיים שלוש.

>>בסכסוך הזה אין טובים ורעים. כולם גרועים. וזה לא מזכיר לנו כלום

מאחורי "The Agency" שעלתה בסופ"ש לרשת שואוטיים ופרמאונט+ (מה שמשאיר לה סיכוי להגיע בעתיד ליס/הוט), עומד בית ההפקה סמוקהאוס בראשות גרנט הסלוב (שחקן מסוג "היי, זה ההוא מהזה!") וג'ורג' קלוני (שחקן מסוג "היי, זה פאקינג ג'ורג' קלוני!"), שהחליטו להפוך את הלהיט הצרפתי לאמריקאי, ולטובת זה ליהקו את מייקל פסבנדר לתפקיד הראשית, עם תמיכה משחקנים לוהטים כמו ג'פרי רייט וג'ודי טרנר-סמית', ואגדות כמו ריצ'ארד גיר. וגם בלי כל השמות האלו, העלילה עליה מבוססת הסדרה מספיקה כשלעצמה כבסיס למותחן נהדר.

הסדרה מתרחשת בעולמם של מרגלי CIA מהסוכנות – גוף שמפעיל סוכנים תחת זהות בדויה בארצות זרות במשך שנים. מרטיאן (פסבנדר) הוא סוכן שחוזר ממשימה בת 6 שנים באפריקה, וצריך להתרגל לחזרה הביתה, לשאלות מהבת הקטנה שלו ולחיים שהתרחק מהם במהלך שנים תחת זהות בדויה. הבעיה היותר גדולה מתחילה כשהוא פוגש שם את אהובתו מאפריקה, זו שמכירה רק את הזהות הבדויה – מה ששם את המרגל במצב בעייתי, בין ההיגיון החשדני שלו לבין מה שהלב רוצה. אצל הצרפתים היא שרדה 5 עונות, בואו נראה כמה קלוני מצליח לשרוד.
The Agency,י2 הפרקים הראשונים בפרמאונט+, פרק חדש מדי שישי

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תעשיית המחזור שהיא הוליווד שוב פונה למעבר לאוקיינוס, והפעם עם גרסה עטורת כוכבים (היי ריצ'ארד גיר) בהפקת קלוני (היי קלוני) ללהיט...

מאתמערכת טיים אאוט1 בדצמבר 2024
כשלהוריד חולצה היה אייקוני. אלן דלון. מתוך "לעין השמש". צילום יח"צ

מגנט לנשים, לגברים ולסרטי גנגסטרים: חייו וסרטיו של אלן דלון

מגנט לנשים, לגברים ולסרטי גנגסטרים: חייו וסרטיו של אלן דלון

כשלהוריד חולצה היה אייקוני. אלן דלון. מתוך "לעין השמש". צילום יח"צ
כשלהוריד חולצה היה אייקוני. אלן דלון. מתוך "לעין השמש". צילום יח"צ

אלן דלון הוא ללא ספק אחד הגברים היפים ביותר שכיכבו על המסכים, ולמרות שהזמן לא בהכרח עשה לו טוב (ואנחנו לא מדברים על היופי), מותו בגיל 88 מחזיר אותנו ליופיו החד פעמי ולסרטיו הגדולים. פרידה מכוכב צרפתי עם לוק אלמותי

19 באוגוסט 2024

אלן דלון, ללא ספק אחד הגברים היפים ביותר שהילכו אי פעם עלי האדמה, נחשב למגנט לנשים, ולגברים. אבל בכמה מסרטיו הטובים ביותר הוא גילם דווקא את הגבר שנשים מעדיפות גברים אחרים על פניו. העובדה שאנחנו מאמינים לדמויות האלה תורמת למורכבות של דמותו הקולנועית, מעבר להילת היופי שלא פעם תואר כנרקיסיסטי ואף אנדרוגיני.

>>למה להרוס? הקולנוע הישראלי סוף סוף בכיוון הנכון, אל תעצרו אותו

את שנות השישים, העשור הכי מפואר בקריירה שלו, דלון פתח וסיים עם צמד מותחנים מעולים – "לעין השמש" ו"הבריכה" – בהם הופיע לצד מוריס רונה. בשניהם דלון גילם בחור חסר בטחון (כן, למרות איך שהוא נראה) שקנאתו בגבר הבוגר והנינוח, ובתשומת הלב שהוא מקבל מהאישה שלצידו, מביאה אותו לרצוח אותו. "לעין השמש" של רנה קלמן מ-1960 – עיבוד ל"הכישרון של מר ריפלי" מאת פטרישה הייסמית – היה הסרט הראשון שהעניק ליופיו של דלון טוויסט שטני, ותוך כדי כך הביא לו פרסום בינלאומי.

ב"הבריכה" של ז'ק דריי מ-1969, רומי שניידר גילמה את האישה שבין שני הגברים. שניידר היתה בת זוגו לשעבר, ומי שתרמה לקידום הקריירה שלו כשב-1958 ביקשה שהשחקן הצעיר ילוהק לצידה בסרט הרומנטי "כריסטין". הפעם היה זה דלון שביקש ללהק את שניידר. לפי הדיווחים הוא ניסה בחוסר הצלחה לשוב לכבוש את ליבה לפני ובמהלך הצילומים, והמתח ביניהם הטעין את הסרט בחשמל. יש להוסיף שבשני הסרטים הרטובים האלה דלון פשט את החולצה וחשף את חזהו (הלא שרירי מדי) לעין השמש, מה שהעניק לרצח ממד ארוטי.

אלן דלון, שמת אתמול בגיל 88, זכה למעמד של כוכב אגדי, למרות שההתנסות הקצרה שלו בהוליווד לא היתה מוצלחת במיוחד. זה נדיר ששחקן זוכה למעמד של סופר-סטאר בינלאומי על בסיס הופעה בסרטים שאינם דוברי אנגלית. זה יכול היה לקרות רק בשנים שבהן האולפנים ההוליוודיים התקשו להתאים את עצמם לזמנים, והקולנוע האירופאי החדשני תפס את הבכורה. כשהחל להופיע בסרטים בשנות החמישים, הדביקו לדלון את הכינוי "ג'יימס דין הצרפתי". אך בשנות השישים הוא כבר לא נזקק למיתוג הזה, כי אז החל לעבוד עם כמה מגדולי הקולנוענים בעולם, והרפרטואר שלו התמלא ביצירות מופת, לצד להיטים נשכחים.

מיד אחרי "לעין השמש", הבמאי האיטלקי הדגול לוקינו ויסקונטי, שאהב גברים יפים, ליהק את דלון לתפקיד הראשי ב"רוקו ואחיו" – דרמה אופראית על משפחה כפרית שעוברת למילאנו. בסרט הזה היה תואם מלא בין מראהו המלאכי לבין האפיון שלו כקדוש מעונה, ומספרים שכשוויסקונטי ראה אותו לראשונה הוא צעק "זה הוא!". דלון נתן בסרט הופעה אקספרסיבית ונוגעת ללב, שונה מאוד מהדימוי הקשוח שנוצר לו בסרטי הגנגסטרים שיבואו מאוחר יותר. למי שתוהה אם הוא בכלל ניחן בכישרון משחק, מומלץ לצפות ב"רוקו ואחיו". דלון הותיר פחות רושם בשיתוף הפעולה הבא שלו עם ויסקונטי ב"הברדלס" – אפוס היסטורי מפואר שהשפיע רבות על סרטים כמו "הסנדק" ו"צייד הצבאים".

בין לבין, ב-1962, דלון הופיע ב"ליקוי חמה" של אמן הניכור מיכלאנג'לו אנטוניוני, הבמאי האיטלקי שהתווה את הדרך לסרטי פסטיבלים מאז ועד היום. הוא גילם בסרט סוכן בורסה שמתחיל לצאת עם מתורגמנית בגילומה של מוניקה ויטי. אלא שלא כמו בסרטים הוליוודיים, העובדה שהשניים צעירים ויפים אינה מספיקה כדי לתחזק זוגיות. "הלוואי שלא הייתי אוהבת אותך, או שהייתי אוהבת אותך יותר", אומרת ויטי כשהיא דוחה את הצעת הנישואים האגבית שלו. בסוף הסרט שניהם לא מגיעים לדייט שקבעו יום לפני כן, ואמרו זה לזו שיתראו "מחר, וביום שאחרי מחר, וביום שאחריו" – הבטחה רומנטית ששניהם ידעו שלא יעמדו בה – ואנחנו נותרים עם תחושה של עצב מהול בריקנות.

יותר מכל דלון מזוהה עם שלושת הסרטים שעשה עם ז'אן פייר מלוויל, הקולנוען היהודי הגדול שייבא לצרפת את ז'אנר הפילם נואר ועיצב אותו מחדש. סרטם הראשון יחד היה "הסמוראי" מ-1967, מסה אקזיסטנציאליסטית שבה דלון גילם רוצח שכיר בעל הבעה אטומה. בשל הגוונים האפרוריים של הסרט, עיניו נראות פחות כחולות מהרגיל. מלוויל סיפר שבא לביתו של דלון כדי לספר לו על הסרט שכתב במיוחד עבורו. הוא החל לתאר לו את העלילה, וכעבור עשר דקות דלון עצר אותו ואמר "עד כה אין בכלל דיאלוג. אני אעשה את זה". ואז הוא לקח את מלוויל לחדר השינה שלו והראה את חרב של סמוראי שהיתה תלויה על הקיר.

דלון גילם מקצוענים בודדים ושתקניים במעילי גשם ארוכים בשני מותחנים מעולים נוספים של מלוויל – "המעגל האדום" מ-1970 (המוצע כרגע לצפייה ביס) ו"לילה על העיר" מ-1972. באותן שנים הוא גילם גנגסטרים גם בסרטים של במאים אחרים. הבולטים שבהם הם "החוב הסיציליאני" של אנרי ורניי (עם פסקול מאת אניו מוריקונה) שבו הופיע לצד ז'אן גאבן, הכוכב האייקוני של הדור הקודם, ו"בורסלינו", קומדיית פשע תקופתית שבה כיכב לצד הכוכב הגדול השני של דורו – ז'אן פול בלמונדו. זה היה שיתוף הפעולה השני שלו, מתוך תשעה, עם ז'אק דריי, והוא הפך ללהיט הגדול ביותר שלו. אבל הסרט התיישן לא טוב, לא רק מבחינת יחסו לנשים. דלון מספק הופעה סתמית למדי – ניכר שבלמונדו חש נוח יותר בקומדיה – ואני מזכירה אותו רק כדי שלא יטענו ששכחתי אותו.

סרטו המהותי האחרון של דלון היה "מר קליין" מ-1976, שבו שב לעבוד עם מאסטר של קולנוע. ג'וזף לוסי ביים אותו במותחן קפקאי על סוחר אומנות בפריז הכבושה על ידי הנאצים, שנחשד בטעות שהוא יהודי המסתיר את זהותו. ב-1990 הוא השלים פער, והופיע לראשונה בסרט של ז'אן לוק גודאר, מי שהיה בשנות השישים הקולנוען פורץ הדרך, שהוביל את הגל החדש הצרפתי ששינה את פני הקולנוע העולמי. בלמונדו, כזכור, כיכב בשלושה סרטים של גודאר, בהם "עד כלות הנשימה" מ-1960 שנלמד בכל קורס בתולדות הקולנוע. דלון בן ה-55, שנראה מבוגר מגילו, גילם תפקיד כפול בסרט שנקרא "גל חדש" והורכב כולו מציטטות ספרותיות וקולנועיות. גודאר תיאר אותו כ"אלגוריה על תולדות הקולנוע". הביקורות היו לא טובות, ואחרי בכורתו בפסטיבל קאן "גל חדש" הוא לא זכה להפצה של ממש (אבל אפשר למצוא אותו במלואוביוטיוב).

דלון המשיך להפיק סרטים, ולככב בהם, עד שהודיע על פרישתו ממשחק ב-1997. הוא הופיע פה ושם, אבל במקביל לשקיעת הקולנוע הצרפתי הוא לא זכה להשתתף בעוד יצירה מהותית. בחלוף הזמן התדמית הציבורית שלו הוכתמה כשהשמיע מיני דעות מכוערות בתחומים שונים, וסרטים תיעודיים על נשים שאיתן היה בקשר חשפו מעשים לא ראויים. מותו מחזיר אותנו ליופיו החד פעמי ולסרטיו הגדולים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אלן דלון הוא ללא ספק אחד הגברים היפים ביותר שכיכבו על המסכים, ולמרות שהזמן לא בהכרח עשה לו טוב (ואנחנו לא...

מאתיעל שוב19 באוגוסט 2024
מה לעזאזל קורה פה? לגונדרי הפתרונות. "ספר הפתרונות". צילום: יח"צ

למישל גונדרי מגיע יחס של קולנוען נערץ, אפילו שהוא נודניק

למישל גונדרי מגיע יחס של קולנוען נערץ, אפילו שהוא נודניק

מה לעזאזל קורה פה? לגונדרי הפתרונות. "ספר הפתרונות". צילום: יח"צ
מה לעזאזל קורה פה? לגונדרי הפתרונות. "ספר הפתרונות". צילום: יח"צ

הבימאי מתהילת "שמש נצחית" כבר מיצב את עצמו כאמן עם ראש יחיד במינו וידיים של בתיה עוזיאל. ולמרות שגם בסרטו החדש "ספר הפתרונות" הוא ממשיך להתחכם (חפשו את הפלינדרום), חוויית הצפייה עדיין מזמינה את הצופה לגלות עוד ועוד

8 באפריל 2024

לז'אנר הסרטים האוטוביוגרפיים של במאים מעצבנים שמעצבנים את המפיקים שלהם כי הם לא מסוגלים לסיים את העבודה על הסרט החדש שלהם, מצטרף סרטו החדש של מישל גונדרי. לפני שלושה שבועות כתבתי כאן על "דניאל אויערבאך" של דוד וולך, והזכרתי את "81/2" ואת "אדפטיישן", ועכשיו מגיע אלינו "ספר הפתרונות", שהוא הכל חוץ מפתרונות. למען האמת, המונח ז'אנר אינו מתאים כאן, משום שמדובר בסרטים אישיים לחלוטין. מעצם כך, אף אחד אחר לא יכול היה לעשות אותם כמו שהם, ולכן למרות משפט הפתיחה, הם שונים מאוד זה מזה.

>>"סיינפלד" הצילה את "תרגיע": לארי דיוויד סידר לנו פינאלה מושלם

תזכורת – מישל גונדרי היה במאי וידאו קליפים נערץ שב-2004 הפך לקולנוען נערץ עם שיתוף הפעולה השני שלו עם התסריטאי המבריק צ'רלי קאופמן, "שמש נצחית בראש צלול". את סרטיו הבאים, "מדעי החלום" ו"קדימה, תריץ אחורה" המקסימים, הוא כתב בעצמו, והם שימרו את המוניטין שלו כאמן עם ראש יחיד במינו וידיים של בתיה עוזיאל. ב-2011 ניסיונו לביים שובר קופות הוליוודי, תוך כדי דקונסטרוקציה של הז'אנר, פחות צלח. "הצרעה הירוקה" קיבל ביקורות איומות, והעבודה עליו תוארה על ידי התסריטאי והכוכב סת' רוגן כ"סיוט". אז גונדרי חזר למולדתו צרפת ויצר שם את "צל הימים" על פי ספרו של בוריס ויאן. ההפקה הלכה והסתבכה ויצאה מכלל שליטה, ובעקבות סכסוך עם המפיקים גונדרי לקח את החומרים שצילם אל בית דודתו סוזט שבכפר, שם השלים את עריכת הסרט (התוצאה היתה קשה לצפייה).

"ספר הפתרונות", המוקדש לדודה סוזט, הוא מעין בחינה עצמית כנה של גונדרי בעקבות החוויה המסויטת של העבודה על "צל הימים". לבמאי בסרט קוראים מארק בקר, והוא שב ומוצא לעצמו מיני תירוצים להתחמק מעריכת החומרים שצילם. בשלב מסוים הוא אף נענה להצעתו של ראש הכפר להחליף אותו בתפקידו. העורכת שרלוט, מנהלת ההפקה סילביה, ואנשים נוספים (בעיקר נשים) שבאו איתו לכפר, עושים כמיטב יכולתם להוציא לפועל את גחמותיו, בכל שעה משעות היום והלילה. אך הם הולכים ומאבדים את סבלנותם כי אין לו גבולות. האגו שלו משתולל (על אחת כמה וכמה אחרי שהפסיק לקחת את הכדורים שהוא אמור לקחת), הוא מדבר אל כולם בגסות (חוץ מאשר אל הדודה), והוא נעשה יותר ויותר בלתי נסבל.

בעוד דוד וולך ליהק את עצמו לתפקיד בן דמותו הקולנועי, גונדרי בחר בפייר ניני ("פרנץ", "איב סן לורן") לגלם את האלטר אגו שלו. האטרקטיביות של הכוכב הצעיר והחינני (בהחלט יותר מגונדרי בן ה-60) מייצרת אבחנה בין היחס של הצופים אל מארק, לבין זה של האנשים בתוך הסרט, שצריכים להתמודד עם הקפריזות שלו. משום שלא אנחנו אלה שצריכים לקום באמצע הלילה, אנחנו אוהדים את מארק בשל עקשנותו להתנסות עוד ועוד בניגוד לכל הגיון (זה מגיע לשיא אבסורדי עם הרעיון שלו לגבי האופן שבו יקליט את הפסקול עם תזמורת, בלי מלחין, בלי לחן ובלי פרטיטורה, ויגייס את סטינג להשתתף). גם הדודה המקסימה בגילומה של פרנסואז לברון הוותיקה ("האם והזונה") עוזרת לנו להתחבר לסרט.

ספר הפתרונות, שעל שמו הסרט, הוא ספר עזרה עצמית שמארק מחליט לכתוב – במקום לערוך את הסרט – ובו הוא מציע מיני פתרונות לאנשים יצירתיים כמותו שמתמודדים עם מיני מכשולים ובהם אנשים ספקניים. משום שלא מדובר באיש עם חשיבה שיטתית, חלק מהפתרונות סותרים זה את זה. כי גם לעצמו מארק לא תמיד מקשיב. כאמור, הוא מסרב לשבת עם שרלוט (בלאנש גארדן) ולצפות בגרסה שהיא עורכת. נראה שהבעיה העיקרית היא המבנה. האם לערוך את הסרט באופן כרונולוגי, או אולי מהסוף להתחלה כמו "ממנטו"? בשלב מסוים מארק מציע לשרלוט לערוך את הסרט כמו פלינדרום – הסוף וההתחלה ייפגשו ובאמצע יהיה סרטון אנימציה על שועל שפותח מספרה. הרקע הלבן מאחורי השועל, אומר מארק, יאיר את האולם ויאפשר לצופים לצאת לשירותים בלי להרגיש שהם מפסידים משהו.

מבנה הוא שאלת יסוד בקולנוע, והרעיון שמארק/מישל מציע פחות מופרך מכפי שהוא נשמע. יש לו לפחות תקדים קולנועי מפורסם אחד. "יצרים" (Blow Up) של אנטוניוני מ-1966, ניחן במבנה כזה (בספרות קוראים לזה תקבולת מוצלבת), שבו לכל סצנה בחלקו הראשון של הסרט יש סצנה מקבילה בחלקו השני (ובאמצע הסצנה בפארק שבה הצלם לוכד במצלמתו זוג אוהבים). מתישהו אחרי שמארק מציע את הרעיון, ושרלוט דוחה אותו, מופיע פתאום סרטון אנימציה קצר על שועל שפותח מספרה. אצטרך לצפות בסרט שוב כדי לאתר אם מה שאני כותבת כאן הוא נכון, אך נראה ש"ספר הפתרונות" עצמו ניחן במבנה פלינדרומי. זה בולט בסיום שמהדהד את הפתיחה – בשתי הסצנות מארק בורח מהקרנה של הסרט שלו. נוסף לכך, הסצנה המוקדמת שבה מארק יוצר את סרטון האנימציה על השועל שפותח מספרה ומשתמש באוזניו כמספריים, מהדהדת בסצנה מאוחרת שבה ראש הכפר מארק משיק את הפתיחה של מספרה עם זוג מספריים גדולות.

רוצה לומר, חוויית הצפייה ב"ספר הפתרונות" כוללת לא רק את התגובה המידית לפורטרט של גאון מטורלל בפעולה (מן הסתם לא כל הצופים יוקסמו כמוני), אלא היא מזמינה גם פירוק של הסרט לגורמים וחיפוש אחר חיבורים נסתרים, כמו שסינפילים נוהגים לעשות כשהם צופים בסרטים של קובריק וטרנטינו, וקולנוענים נוספים שזכו למעמד של אוטרים נערצים. לגונדרי בהחלט מגיע יחס כזה, אפילו שהוא נודניק.
4 כוכבים
Le Livre des solutions בימוי: מישל גונדרי. עם פייר ניני, פרנסואן לברון. צרפת 2023, 102 דק'

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הבימאי מתהילת "שמש נצחית" כבר מיצב את עצמו כאמן עם ראש יחיד במינו וידיים של בתיה עוזיאל. ולמרות שגם בסרטו החדש...

מאתיעל שוב8 באפריל 2024
בלי להגזים, אחד הקומיקאים הגדולים בתולדות צרפת. גד אלמלח (צילום: Pascalito)

או לה לה: הקומיקאי הצרפתי הענק גד אלמלח יגיע להופעה בישראל

12 שנה אחרי הופעתו האחרונה בישראל, חוזר גדול הקומיקאים הצרפתיים של זמננו להופעה אחת בתל אביב בחודש מרץ, לצד הקרנה חגיגית...

מאתמערכת טיים אאוט18 בינואר 2023
הבשר הוא העיקר. ג'ורג' אנד בראדרס (צילום מייגן מימון)

שני צרפתים פתחו ביסטרו אמריקאי בלב קינג ג'ורג'. התוצאה מושחתת

George & Brothers התמקמה בפינה מבוקשת במיוחד על קינג ג'ורג' פינת שדרות בן ציון, ומציעה המבורגרים עם תוספות שצרפתים אוהבים, אנטריקוטים...

מאתשרון בן-דוד21 באוגוסט 2022
תיירים, תיירים. צילום: shutterstock

ערב קרחן: מהם המסלולים העדיפים לתיירים אמריקאים וצרפתים?

פוליטיקלי קורקט בכולי, פטיסריז בנווה צדק וה׳ברגהיין׳ הישראלי: בת"א הקוסמופוליטית עד כדי ׳לא ברור מה שלנו באמת יותר׳ - כל אורח...

מאתתומי שטוקמן12 במאי 2022
בואו, אנחנו יכולים להצטופף. עלייה לתל אביב  (צילום: shutterstock)

עולים עלינו: תל אביב שיאנית קליטת העולים בפעם הרביעית

יותר מ-3,000 עולים חדשים הגיעו השנה לעיר, רובם מרוסיה, צרפת, קנדה וארצות הברית, ובסך הכל קלטה העיר כ-18 אלף עולים בחמש...

8 בפברואר 2022
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק

אין כמו לבגוד בחיפה

התברר שהמלון היה מרכז בלתי רשמי לכל בוגדי חיפה באשר הם. עמדו זוגות של גברים ונשים, רועדים מקור ומעשנים, במרחק לא...

מאתעוזי וייל3 במרץ 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!