שוק הפשפשים חוזר לנשום

בשבועות האחרונים שוק הפשפשים היפואי מתחיל להראות סימני חיים מעודדים. יותר תנועה, יותר אנשים, ותחושה ברורה של חזרה איטית אבל בטוחה לקצב שאפיין את המקום בימים הטובים. שוק האיכרים "זה מפה", שמתקיים אחת לשבוע בימי רביעי, תורם לא מעט לאווירה – אבל לא פחות חשובים הם העסקים – מסעדות וברים – שבחרו להישאר, לפעול ולהאמין במקום גם בתקופות המאתגרות.

ראיסה, שפועלת בשוק הפשפשים (בפינה של רבי יוחנן ומרגוזה) כבר תשע שנים, היא כבר מזמן לא רק בר שכונתי, אלא אחד העוגנים היציבים של השוק. מקום שמח שמחבר בין אוכל מנחם, אלכוהול מדויק ואווירה קהילתית, עם קהל קבוע שמכיר את הברמנים בשמות. לאורך השנים ראיסה שמרה על קו לא מתאמץ, כזה שמעדיף חום ואותנטיות על טרנדים מתחלפים, והפכה לנקודת מפגש טבעית לתושבי השכונה והאיזור, לבאי השוק ולכל מי שמחפש ערב טוב בלי רעש מיותר.

ועכשיו – המקום עובר חידוש מסקרן: פעם בשבוע, בכל יום ראשון, הוא משנה זהות והופך לבר מקסיקני, עם דיל משתלם במיוחד, ובקרוב גם עם קו משלוחים חדש בשםהמטבח של מרסלה. וכמו שאנחנו אוהבים לומר – ככל שיש יותר אוכל מקסיקני בעיר, כך טוב יותר לכולנו.

ראשון זה מקסיקו

בערבי ראשון מציעים בראיסה דיל של שלושה טאקו ב־100 ש"ח (כל מנה כוללת שתי יחידות), לצד ארבע מרגריטות ב־82 ש"ח.
בין האפשרויות:
טאקו אבוקדו ורדה עם גוואקמולה, בצל סגול וירוק, חלפיניו מוחמץ, סלסת עגבניות, פטרוזיליה וכוסברה, עם ליים בצד;
טאקו קרודו דג עם דג נא, בצל סגול, כוסברה, נענע, צלפים, צנון, רוטב מלפפון וצ'ילי פיקנטי, ליים ומלח כחול;
וטאקו תבשיל בקר עם בשר טחון ברוטב ברביקיו, בצל מוחמץ, צ'דר חמה מותכת, כוסברה וליים.

המטבח של מרסלה – בקרוב במשלוחים

ליין המשלוחים החדש של ראיסההמטבח של מרסלה, יעלה לאוויר כבר לפלטפורמות המשלוחים השונות, בימים הקרובים ויציע מנות מקסיקניות קלאסיות מחומרי גלם מוקפדים.

• בוריטו ברבקואה עם בשר מפורק ברוטב עגבניות מתובל בתבלינים חמים ויין אדום, אורז מקסיקני, שעועית אדומה, פיקו דה גאיו וסלסת עגבניות פיקנטית;
• בוריטו עוף בגריל במרינדת פלפל ירוק ולימון עם אורז מקסיקני, איולי צלפים, חסה, תירס ופיקו דה גאיו;
• בוריטו קריספי פיש עם שניצל דג פריך, איולי צ’יפוטלה, אורז מקסיקני, חסה, תירס ופיקו דה גאיו;
• בוריטו שרימפס בגריל עם גוואקמולה, תירס, חסה קצוצה, אורז מקסיקני וזיגוג איולי צלפים.

תבשילים, תוספות וסלטים

לצד הסטריט פוד יוגשו גם תבשילים חמים: פאהיטאס בקר מבשר שייטל עם בצלים, פלפלים וצ'ילי ירוק; צלעות בקר בבישול ארוך עם עגבניות, יין אדום, חומוס וסלרי; וכרע עוף קונפי בסומאק, שום ורוזמרין.
לכל תבשיל ניתן לצרף תוספת – מאורז מקסיקני וקינואה אדומה ועד קוסקוס וירקות מאודים.
בגזרת הקליל: סלט עוף עם סלק, גזר, כרוב, זוקיני וגרעיני חמניות, או סלט אבוקדו וחסה סלנובה עם נבטים, בזיליקום וגרעיני דלעת.
ראיסה, רבי יוחנן 10 יפו, שוק הפשפשים

• אוכלים שותים
• שוק הפשפשים

עדכון אחרון: 30.1.26 // עדכון קודם: 7.11.25
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

מזה אחד עשר שבועות שמתקייםשוק איכרים בשוק הפשפשים, שיתוף פעולה של קבוצת "מִפֹּה" עם עיריית תל אביב, ועכשיו כשהשוק כבר מבוסס הגיע הזמן שלנו לצאת אל השוקה, ולהבין אם הניסוי המעניין הזה צלח. חזרנו ממנו עמוסים ומלאים בכל טוב הארץ, אופטימיים במיוחד לעתידו ועם בקשה חד משמעית מעיריית תל אביב – אנחנו רוצים עוד כאלו ברחבי העיר, ובהקדם, תודה רבה.

השמועה הגיעה לאוזננו שאם רוצים להספיק לטעום מהכל וחלילה לא להיתקל בהודעה המצערת "אזל", כדאי להגיע מוקדם. מה זה מוקדם? תכננתי להגיע לשוק ברחבת הפשפשים ב-15:30 – בסך הכל חצי שעה אחרי הפתיחה – וכשהגעתי ראיתי שהמקום הומה אדם. מי פנוי לטיול בשוק ביום רביעי ב-15:30?! מסתבר שאנשים רבים. סיבוב בשוק העמוס למדי הראה דוכנים שהציגו בזה אחר זה את מרכולתם המפוארת, והאווירה הרגישה מקומית ואירופאית בעת ובעונה אחת: ירקות, פירות, גבינות, פרחים ושאר טובין מאדמת ארצנו מוצגים לתפארת, בליווי ניחוח אירופאי מוקפד שמושג הודות ליין חם, ערמונים על האש וירקות שנקטפו באותו הבוקר – שינוי משמעותי מהירקות הסמרטוטיים שפוגשים בסופר.

״זו פעם שלישית שאני משתתף בשוק וכל פעם זה תענוג גדול", סיפר אסף גרושקובסקי, שאתם אולי זוכרים מפופ-אפ הקנולי שפעל לזמן מה ברביעיית פלורנטין, וכיום מציע בדוכן האיטלקי בשוק פסטות טריות, ספוליאטלה, טירמיסו משכר וכמובן גם את הקנולי הבלתי נשכח. "בכלל, כיצרן המסגרת הזאת מאוד נוחה ומאפשרת, הרבה יותר מליזום מכירה בעצמי ולדאוג לכל הלוגיסטיקה", הוא מסביר, וגם מוסיף עוד זווית ללמה שוק שכזה חשוב כל כך לתרבות האוכל המקומית. "נוצרים פה שיתופי פעולה מהממים. אני, למשל, התחלתי לקנות ירקות וגבינות לסדנאות שלי ממשק חביביאן וממחלבת פלורה שהכרתי כאן. יש פה הזדמנות ומפגש מדהים גם בין יצרנים, וגם עם הקהל, שחלק גדול ממנו חוזר ואני פוגש כבר בפעם השלישית״.

מעבר לבית נהדר ליצרנים, השוק הוא גם חוויית קניות כיפית וייחודית עבורנו, הצרכנים – כיף להסתובב ולשוטט בשוק, לפגוש חקלאים ויצרנים קטנים מכל רחבי הארץ (מהצפון הרחוק ועד עוטף עזה), ולהרגיש את החקלאות הישראלית חיה ובועטת אחרי שנים לא קלות. גם היצירתיות הגדולה של האנשים העוסקים בה, ובשאר המלאכות המוצגים בשוק, עושה טוב על הלב. הצמד של "ילקוט הרועים", למשל, החזיר לחיים מלאכת יבוש הפירות באופן מסורתי, לצד החייאת זני מורשת וליקוט זעתר וסומק מקומיים.

עוד פגשנו במקום את בנות הדוד אמירה אבו-דיה והודא אבו-חליפה, בעלות "קווין קפה" היפואי, שמוכרות מאפים ערביים בעבודת יד, שזה לא רק יצוג יפואי מכובד, אלא גם תענוג לחיך. לא יכלנו להחמיץ גם ביקור של השף קונדיטורית נעמה גאון שהגיעה כל הדרך מחיפה עם עוגיות רכות, שיצרו תור משמעותי לעמדה שלה, אבל בכל זאת חזרו איתנו הביתה. כן, עוגיית שוקולד צ'יפס במילוי קראק פאי, אנחנו לגמרי מדברות עליך. "אני משתדל לבוא לכאן כמעט כל שבוע״, מספר לנו גל קולוג, תושב העיר שדווקא לא גר ביפו, אבל מגיע במיוחד. ״זה חלק מהקצב הפועם של עיר, וזה חשוב מבחינה חברתית וכלכלית – לפגוש את היצרנים מקרוב, ולדעת בדיוק מאיפה אתה קונה את האוכל שלך״.

משיחה עם ניב טובול, שיחד עם לוטם ארז יזם ואוצר את השוק, אנחנו יודעים שהתכנית לאיזה יצרנים מגיעים לשוק מוכנה כבר שבועיים קדימה, לצד מספר יצרנים קבועים כמו אדון שיפון, שמגיע עם שלל לחמים בעבודת יד, או הדוכן המרשים של משק חביביאן. עוד שמענו ממנו כי פונים אליו יצרנים מרחבי הארץ שמעוניינים להשתתף בשוק כל הזמן, ושבעתיד הוא מקווה לפתוח שוק במתכונת דומה באזורים נוספים ברחבי העיר, ואף בארץ. כן, בבקשה, זה בדיוק מה שהעיר שלנו צריכה.
שוק האיכרים ברחבת שוק הפשפשים, מדי יום ד', 15:00-21:00

• אוכלים שותים
• שוק איכרים
• שוק הפשפשים
• יפו

היו זמנים שבהם שוק הפשפשים היה מקום הבילוי הכי חם בעיר, והם לא היו מזמן (מי היה מאמין שנתגעגע ל-2019). הקורונה ומלחמת שבעה באוקטובר פגעו בו דרמטית, אך בחודשים האחרונים ניכרת התאוששות ואפילו מגמה של פתיחת מקומות חדשים, שלא לדבר עלשוק האיכרים האיכותישמשתלט על הרחבה המרכזית של השוק מדי יום רביעי. מחפשים מקום טוב לאכול, לשתות או לנשנש בו בשוק הפשפשים? הגעתם למקום הנכון כי מצאנו לכם הכל.

>> הרובע הכי טעים בעיר: 39 מסעדות מומלצות לאכול בהן טוב ביפו
>> מרקט פלייס: 31 מסעדות ומזללות לאכול בהן טוב בשוק הכרמל

1. אדא חנינא

עוד לפני שהתענגנו עליו בלוינסקי, היה אדא קפה שייך לשוק הפשפשים. מאז פתיחתו ועד היום הקפה שמוגש שם הוא מהטובים בעיר ושייך למסורת הגל השלישי שמקפידה על סחר הוגן, תנאי ייצור מוקפדים תחת תו תקן מחמיר ואיכות בלתי מתפשרת. מה שאומר – ספל קפה מושלם, נעים, חמים וטעים. לצד הקפה יש שלל מאפים מפתים ופריכים, ואם תטפסו למעלה במדרגות תמצאו גם את חלל העבודה האידאלי, סוד עירוני שאופס סיפרנו לכם עליו.
רבי חנינא 9 יפו

2. איטלקיה בפשפשים

יש לנו המון ריספקט למקומות שעושים את עבודתם נאמנה במשך שנים, והאיטלקיה בפשפשים היא בדיוק כזו. אין פה יורקי אש ורקדניות, רק פיצה טובה ומנות פסטה עם טוויסט מקומי קטן, שולחנות על המדרכה ואפס פוזה. באפריטיבו מצטרפת לכל אלה הנחה יפה של 30 אחוז על כל התפריט.
עולי ציון 16 יפו

3. אלבי

במקום להיתקע בנתב"ג בציפייה להגיע ליוון פשוט יותר לקפוץ לשוק הפשפשים, כי באלבי יש ווייב של טברנה ואת כל הקלאסיקות מהמטבח היווני. עם מספיק אוזו אפשר לדמיין שהאורות של פיראוס מזכירים את יפו. המקום שרד יפה גם את המעבר מרחוב עולי ציון אל משכנו החדש והמדונדש והתקבע כאחד המוסדות האהובים והשמחים באזור.
עמיעד 14 יפו

4. אנטיליה

אנטיליה היא בר פסטה ויין יפואי ששוכן במבנה קשתות מרהיב בסמוך לשוק הפשפשים. במקום פסטה טרייה ומצוינת במגוון רטבים מתחלפים, החל מבולונז קלאסי, ועד חמאה ולימון עם ארטישוק או פסטה ים תיכונית עם סרדינים ופלפל שאטה. במקום גם סלטים רעננים, וטירמיסו וטארט לימון. מבחינת היינות תמצאו מגוון של יינות ביו-דינמיים, טבעיים ועוד במחירים נוחים.
רבי פנחס 4 תל אביב

5. אקבר

הוא משתלט על כל הסמטה ועושה זאת בחינניות קלילה ולא מתיימרת, כמו ברי רחוב במדריד ונאפולי. הגיל הממוצע באקבר הוא 20+ ולכן תמיד שמח כאן. תנו לעצמכם ללכת בעקבות המוזיקה, נקישות הכוסות והצחוק, ולא תתאכזבו. שריד נאה לימים שבהם שוק הפשפשים היה ממקומות הבילוי הפופולריים בעיר.
רבי נחמן 2 יפו

6. דאמה

בית הקפה המתוק שצמוד לשאפה, כבר לא בבעלות השאפה אך עדיין שומר על רמה, על קפה מצוין, מאצ'ה משובחת, ארוחות בוקר שמתאימות בתכלס לכל שעה ביום ומאפים נפלאים שעושים טוב על הלב ועל הבטן. עוגיות, פחזניות, בריוש וסקונס, ותמיד עם טוויסט פירותי או תיבול מסקרן. כן אנחנו ניקח אחד מהכל בבקשה.
נחמן 1 יפו

7. הגפן – חצר יין מקומי

בגפן יש מעל 140 לייבלים של יינות מקומיים – כן, גם אנחנו לא האמנו שיש לנו כל כך הרבה יקבים אז תודה לגפן – והוא מקום אידאלי לאוהבי יין אמיתיים, בו המלצרים ידעו תמיד להסביר לכם אודות זני הענב אך יחד עם זאת לשמור על חוויה נעימה בגובה עיניים שלא נופלת למחוזות משמימים. גם האוכל מצוין, ולמיטיבי לכת נמליץ גם לבקר ב"סוד" הסמוכה, חנות היין שבה תוכלו לרכוש יין נהדר מיקב ישראלי הביתה ולהמשיך את החוויה גם שם. ועוד לא דיברנו על כל הצמחייה הירוקה מסביב. לשתות יין בין הפרחים ולקוות לטוב.
נועם 3 יפו

8. TFWC

כמה שאנחנו אוהבים קפה ספיישלטי טוב וריחני, בבית הקפה הזה אוהבים קפה ספיישלטי איכותי אפילו יותר מאיתנו. תמצאו שם פולי קפה מכל העולם, ואפילו כאלה שקרוב לוודאי תמצאו רק שם. מדובר במקדש מיוחד לאוהבי קפה מושבעים שאפילו עורך אירועי קאפינג – סדנת טעימת קפה. בקיצור, אם בא לכם להראות את הבנתכם והידע שלכם בקפה, או לחילופין ללמוד על המשקה המר והנהדר הזה עוד ועוד – בית הקפה הקטנטן הזה בשוק היווני הוא לגמרי המקום בשבילכם.
פנחס בן יאיר 8 יפו

9. יאפא כנאפה

יאפא כנאפה היא זו שהתחילה את תור הזהב של הכנאפה בעירנו, ואנחנו זוכרים כמו אתמול את הפעם הראשונה שאכלנו בה כנאפה טרייה ונדירה עם גלידת חלב עיזים טורקית מרגשת. מאחורי המקום עומדים צמד החבריםאבו ניג'ם ושחאדה אבו שאחדה שבעקבותיהם עמדנו בשנים האחרונות שעות ארוכות בתור וחיכינו לכנאפה. חוץ מזה תמצאו שם גם בקלוואות, מלבי, סחלב בימים החורפיים וגם תה עם נענע וקפה טורקי. ובעיקר קצת שפיות.
עולי ציון 24 יפו

10. מאפה ליאון

מאחרוני השרידים של העלייה הבולגרית בשנות החמישים ליפו, קהילה מפוארת עם מורשת גסטרונומית שעוד מתקיימת במספר מסעדות ביפו. הימים שסבתא ג'ולי מתחה עלי פילו בבית חלפו ואינם, אך העסק המשפחתי נותר נאמן לטעמים ולמסורות, ללא מרגרינה ושאר מרעין בישין. תנו ביס בבורקס פילו תרד וגבינה עם קצת איירן ללגימה בצד, ותבינו למה מדובר באצולה יפואית.
עולי ציון 17 יפו

11. מילק בייקרי

מאחורי מילק עומדת השף קונדיטור המוערכת עדי קיהן, שהשתלמה ולמדה פטיסרי בפריז והביאה אלינו ללבנט את יכולותיה המרשימות ואת האסתטיקה המדויקת שלה. או במילים אחרות, קרואסונים מדופדפים לעילא ולעילא, מאפים אלגנטיים עם פירות טריים וקרמים ענוגים, קנלה די בורדו, פחזניות עמוסות קרם פטיסייר להשתגע מהן. וגם – לא פחות חשוב באזור – אווירה של קפה שכונתי אמיתי.
בית אשל 5 יפו

12. מי קאסה

הבר החדש של שוק הפשפשים שמבקש להחזיר עטרה ליושנה, ולגרום לכולם להרגיש בבית. ריהוט וינטג' שנרכש ברחבי השוק (ומוצע גם למכירה אם אהבתם אותו במיוחד), תפריט עם משקאות, שמוצעים במחירים הוגנים (קוקטיילים ב-48 ש״ח, ויינות ובירות ב30 ש״ח), ושלל נשנושים כמו קריספי צ׳יקן, קבב יפואי וגם ספינג׳ קבב שמדבר אלינו מלוכלך.
רבי חנינא 3 יפו

13-14. סלאס // קיצ'וקאי

השף אור גינסברג מתמקד בשתי מסעדותיו שבשוק הפשפשים במנות דגים נאים, המשלבות חומרי גלם ים תיכוניים עם השפעות יפניות. בסלאס ישנה אווירה אינטימית ויוקרתית ועד 32 סועדים כל ערב,ובמהלך הארוחה הסועדים רואים את השף מכין את המנות מול עיניהם. בקיצ'וקאי (בלאגן במטבח ביפנית) מבחר מנות דגה טרייה ורולים של סושי באווירה משוחררת יותר ומחירים נגישים באופן יחסי.
סלאס, תנחום 6 יפו // קיצ'וקאי, עמיעד 10 יפו

15. פועה

אי אפשר לדמיין את שוק הפשפשים בלי פועה שפועלת בו כבר עשרים וחמש שנה, כבוד בהחלט. פועה הוא ביתם של רבים, החל מחיילי גל"צ העייפים, דרך אנשי לפטופ שמנסים לשמור על פוקוס בחלל הייעודי שלהם, ועד גמלאי העיר שהגיעו לסיור יפואי והתיישבו לקפה ומאפה. כל אחד ימצא את עצמו בתפריט האוכל שמציע מגוון טרי, מזין, טעים ונעים. גם השירות החייכני והעיצוב במקום תורמים לתחושת הבית השורה במקום. בקיצור, לחיי עשרים וחמש השנה הבאות.
רבי יוחנן 8 יפו

16. פיצה פור דה פיפל

מדובר בפיצה בעלת לוק שכונתי אך היא לא שכונה בכלל. הבצק הנאפוליטני נהדר ודקיק בעל שוליים פריכים ונמתחים, הגודל נדיב ומבטיח והטופינגז טריים ומסקרנים עם ספיישלים מתחלפים. יש כמובן גם פיצת פפרוני קלאסית שהיא נהדרת ומזמינה, ולקינוח קלצונה נוטלה שאין לנו הרבה מה להוסיף עליו חוץ מזה שמדובר תמיד בסוס מנצח.
עולי ציון 26 יפו

17. קפטן הוק

ההוכחה לכך שלא בכל פעם שמתחשק לאכול פירות ים צריך לפדות קופת גמל. בקפטן הוק יגישו לכם מנות שרימפס וקלמארי לא מתחכמות ושלל מיני פיש אנד צ'יפס עם טוויסט ערבי מרענן במחירים סבירים – אם כי יש למשל קרפצ'יו תמנון אם אתם כן רוצים להתחכם – ויצ'פרו בצ'ייסר וחיוך. ובימינו זה שווה המון.
עמיעד 13 יפו

18. רעמסס By The Box

בחסות המלחמה התאחדו להם שני מוסדות אוכל יפואים, הותיק בינהם הוא רעמסס (מקבוצת 15\85) והשני הוא ביי דה בוקס בניצוחו של השף און משען. התוצאה אם כן, מרגשת מאוד ברמה הקולינרית: משען מבשל אוכל יצירתי ולא שגרתי, משתמש בחומרי גלם עונתיים לצד כאלה מסורתיים, שמאלץ פוגש בוטרגה, שיפוד דונר טורקי פוגש לחם רועים מהמנחמים שאכלנו ופטה מתאחדת עם מולים מרינייר. שלא לדבר על התפאורה של לשבת במסעדה לעת ערב, בין כל הבניינים והאורות היפואים שדולקים מסביב במופע רומנטי. חוויה.
הגימנסיה העברית 7 יפו

19. שאפה

אי אפשר לסגור רשימה כזאת בלי השאפה, מוסד יפואי ותיק שבכלל התחיל ממספרה והתרחב לעבר בר-קפה-מסעדה מהטובים בעיר. האוכל מעולה, יצירתי ורענן ויש התחשבות בכל הנטיות התזונתיות, האלכוהול כיפי ובאחלה מחירים וכשיושבים בשאפה יש את התחושה הזו שאתם פשוט במקום הנכון. בשעות הערב מתגברת המוזיקה, לפעמים יש די.ג'יי, וכמעט תמיד יש הרמות. איך אנחנו אוהבים.
נחמן 2 תל אביב

>> The most recommended Restaurants, Bars and Cafés in the Flea Market

• אוכלים שותים
• שוק הפשפשים
• חוזרים ליפו
• יפו

שני הרפז (שימו פולאו) היא מוזיקאית, יוצרת ופסנתרנית שמאגדת מנעד השפעות שנע בין רוק, בלוז, ושירי ארץ ישראל ועד למוזיקה ברזילאית – תמהיל ששאבה בין היתר גם מאביה, חבר צמד "הפרברים" אורי הרפז. את אלבום הסולו הראשון שלה היא הוציאה עוד ב-2013, אבל כיום היא סולנית וגיטריסטית הטריו-רוק הטרי "שנדליר", יחד עם הבסיסט אורי צוק והמתופפת (ו"המכשפה השלישית") יעל כהן. הסינגל הראשון שלהם – גרסת רוק מחורעת היטב ל"בלדה לנאיבית" של יעל לוי – יצא ממש לפני כחודש, וב-17.1 תוכלו לתפוס אותם בהופעה מלאה ב – איך לא – הלבונטין 7. כאןתופסות כרטיסים.

>>חנויות קטנות ומופלאות ושפע חסר תכלית // העיר של ורד נסים
>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל // העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון

1. חוף מציצים

סבא וסבתא שלי, משני צדדים שונים, היו תל אביבים מלידה. הילדות שלי לוותה בסיפורים על הים, הירקון, רחובות העיר ואנשיה. חוף מציצים היה החוף של סבא שלי, ברקה הרפז ז"ל. הוא היה פותח כל יום בהליכה עד יפו ובחזרה, עם הרדיו באוזניות. תמיד סיפר לי בהתלהבות רבה על היופי של הנשים והאנשים שהיה רואה בדרך. אבא של חברה טובה שלי מהיסודי היה מציל במציצים, ותמיד הרגשתי שם בבית. זה חוף קטן, עם מסורת כל כך גדולה. חוף מלא סיפורים, כמו בן אדם.

2. שוק הפשפשים

יש לי חיבה ומשיכה לפריטים מהעבר. אני מרגישה שיש להם היסטוריה ואופי, ולרוב גם איכות שקשה למצוא בתעשיית ה"להשתמש ולזרוק" של ימינו. אני אוהבת להסתובב ולחפש בגדים מיוחדים שאין לאף אחד אחר. חד פעמיים במובן שונה לגמרי. יש לי גם מזל כזה שכשאני מדמיינת ומחפשת בגד מסוים, אני מוצאת אותו, כמו איזו שמלה סגולה שפעם חלמתי עליה ומצאתי אותה למחרת באחת החנויות. באופן כללי, זה אחד המקומות היפים בעיר בעיניי. אני אוהבת את המבנים והסימטאות. גרתי שם תקופה ואהבתי את הקרבה הזו לשוק ולים.

3. שבלול ג'אז

אמנם במשכנו החדש של "שבלול" ביקרתי לראשונה לא מזמן, אבל במיקומו המקורי בנמל ת"א הייתי נוכחת כמעט מפתיחתו. כשחזרתי מהטיול הגדול בהודו, והרגשתי אבודה למדי, טיילתי עם המשפחה בנמל ותהיתי איפה אעבוד. ראיתי שב"שבלול" מחפשים מלצריות והחלטתי לקפוץ למי המלצרות. זו הייתה הנחיתה הכי רכה שאפשר לתוך המקצוע הזה, שאחזתי בו שנים רבות, גם בזכות המוזיקה המעולה ששמעתי בשנים בהן עבדתי שם, וגם מכיוון שכבר בסוף המשמרת הראשונה שלי מצאתי את עצמי על הבמה מנגנת בפסנתר ושרה. הרגשתי שזה סימן שאני בדרך הנכונה להגשים את החלום שלי. משם התחילה מסורת שבה עליתי להופעות לייט נייט אחרי כל משמרת, וכך למעשה התחלתי את הדרך המוזיקלית הבוגרת והעצמאית שלי. שנים שאני מופיעה עם אבא שלי, אורי הרפז מ"צמד הפרברים" לשעבר, במופעים שמוקדשים ליצירותיהם של נחום היימן ויעקב שבתאי. "שבלול" נתן לי את הבמה לשיר את השירים המקוריים שלי, וגם קאברים רבים שאהבתי. אני חייבת הרבה מאד לבני, יוסי ואלי, הבעלים המקוריים של המקום.
קרליבך 23, תל אביב

4. גלוטריה

כשהייתי ילדה, והיינו נוסעים ברחוב אבן גבירול לבית של הסבים שלי, חלמתי איך יום אחד אלך ברחוב, אכנס לכל אחת מהקונדיטוריות שמשובצות לאורכו, ואטעם את כל העוגות שיש שם. אני מאד אוהבת מתוק ומאד אוהבת מאפים, ובגיל 30 גיליתי שיש לי צליאק. מאז אני בחיפוש מתמיד אחרי מאפיות ובתי קפה שמחזיקים מאפים טעימים ללא גלוטן. לשמחתי "הגלוטריה" צמודה לבית של יעל כהן, המתופפת של הלהקה שלי, שנדליר. אני משתדלת לצאת מוקדם מהבית כדי להספיק לעבור שם ולהצטייד בלחם האפריקאי המדהים שלהם (שעולה בטעמו על לחמים עם גלוטן בעיניי), ותמיד גם להתענג על איזה דניש קינמון או פחזנית מושחתת.
אריה דיסנצ'יק 5, תל אביב

5. המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (לשעבר סמינר לוינסקי לחינוך)

אחרי שנה ב"רימון" ועוד שנה של חיפוש עצמי והתלבטויות, החלטתי להתחיל לימודי תואר ראשון בחינוך מוזיקלי. הכרתי שם חבורה מופלאה של אנשים עם לב זהב. מוזיקאים שלא היו מונעים מתוך דחף להשיג פרסום והצלחה, אלא מתוך רצון להעניק את המתנה הזו של המוזיקה לאחרים. למדתי אצל מורות ומורים אדירים כמו ד"ר רונן שפירא, שלימד אותי להסתכל אחרת על עולם הצלילים והרגש. הייתי מאד טרודה אז בקונפליקט שהרגשתי בין הרצון להיות מוזיקאית, לבין מקצוע ההוראה, אבל ככל שעובר הזמן אני מבינה שבהוראה יש רגעים קסומים לא פחות מאשר על הבמה. מיד המשכתי ללימודי תואר שני בחינוך מוזיקלי, ועד היום אני מלמדת מוזיקה בבתי ספר ובאופן פרטי. ב"לוינסקי" הרגשתי שרואים את מי שאני, נותנים לי להיות אנטי-ממסדית בתוך הממסד, ומקבלים אותי כמו שאני. שם גם הכרתי את בן הזוג שלי ואב ארבעת ילדיי, גלעד אחיטוב, אז אפשר להגיד שהרווחתי מהמקום הזה בגדול.
שושנה פרסיץ 15, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

אני ממש סולדת מהבנייה החדשה של המגדלים במזרח העיר על גדות האיילון. זה מרגיש לי כל כך רחוק מתל אביב הקטנה והיפה. המגדלים נראים לי כמו מפלצות שמסתירות את השמש ומטילות צל מאיים על הבניינים הישנים והקסומים של מרכז העיר. אני תמיד חוששת שמבנים מיוחדים ופינות ירוקות יפסיקו להתקיים בגלל הצורך "להתקדם". כתבתי על זה שורה בשיר "למה לא עכשיו" שפותח את האלבום הראשון שלי "עולה בדעתי": "בין ראשי המגדלים רואים שמיים". פחדתי שלא נראה יותר שמיים בתל אביב, כמו בניו יורק בגלל גורדי השחקים. בכלל, אני חושבת שתל אביב צריכה להישאר תל אביב, ולא לנסות להידמות לערים גדולות אחרות בעולם.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע של יעל כהן, "המכשפה השלישית", שבו מנגן גם אורי צוק, הבסיסט של "שנדליר", שם הוא מנגן בצורה מופתית את תפקידי הגיטרה של ענבל פרלמוטר. בשנות התשעים אמנם אהבתי את המוזיקה הרוקיסטית שהייתה בשיאה, אבל הייתי ילדה טובה מדי בשביל ללכת למועדונים כמו הרוקסן וכאלה. המופע הזה היה הדבר הכי קרוב לחוויה של לשמוע את המוזיקה של "המכשפות" בלייב, וזה היה מרגש עד דמעות.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר של אביתר בנאי "שיחות שלום". אני מעריצה של אביתר מהאלבום הראשון שלו. מהשיר הראשון. הוא יוצר אמיתי וכן, שמתפתח תמיד והמוזיקה מלווה את ההתפתחות שלו. השיר הזה ריגש אותי במיוחד בזכות השפה הישירה שלו, הסיפורים האנושיים מכל קשת האוכלוסייה הישראלית, וההכרה בכך שלכל אחד מאיתנו יש פצע. כולנו סדוקים ושבורים, ויחד עם זאת, יש בכולנו מקום לאהבה ולהחלמה. זה שיר שהעניק לי שוב את התחושה שהשלום אפשרי, ברמה האישית והלאומית. אני מאמינה באחדות מתוך פלורליזם. אחדות לא אומרת שאנחנו צריכים להיות אותו הדבר. להיפך, אנחנו חייבים וחייבות לשמור על הייחודיות שלנו, ולכבד את הייחודיות של האחר. בעיניי זה גם התפקיד שלנו כעם בעולם הזה.

3. לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני חושבת שכולנו צריכים לשים לב באופן הכי יומיומי ופשוט לאנשים שסביבנו. כולנו חיים על הקצה והעצבים שלנו רופפים אחרי שנתיים של סיוט. יש בינינו אנשים שחזרו משדה הקרב, איבדו אנשים וחברים קרובים, אנשים שבני או בנות הזוג שלהם היו במילואים המון זמן וחזרו אחרת. כולנו צריכים לגלות בשנים הקרובות רגישות-על, למרות הקושי שכל אחד חווה, וכולנו צריכים להיות קשובים לאנשים שקרובים אלינו, לזהות מצוקות ולהושיט יד.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
באופן אגואיסטי אגיד שלאמניות ולאמנים שבעיר. מוזיקה ואירועי תרבות יכולים תמיד להיתפס כמותרות, אבל ההיפך הוא הנכון. זה האוויר לנשימה, שבלעדיו לא היה מה שיחזיק אותנו ברגעים הקשים וימלא אותנו ברגעים המאושרים.

5. מה יהיה?
הממשלה הזאת תיפול, כי כל דבר שעולה חייב לרדת. השינוי יבוא מתוך העם, מתוך הכוחות העצומים שהתגלו כאן אחרי השבעה באוקטובר. אני מקווה מאד שצורת השלטון תשתנה כי הפערים בתוך האוכלוסייה הישראלית גדולים, ולדעתי הדרך שבה מתנהלת המדינה כבר לא מתאימה למציאות העכשווית. זה לא באמת שלטון העם. בחלומי, יעלו כאן מספר מנהיגות מתוך הזרמים השונים במדינה שלנו, ישתפו פעולה כמו שרק נשים יודעות לעשות, ויביאו את מדינת ישראל לשגשוג ולשלום שמגיעים לה ולכל אזרחיה. הלוואי שנזכה לראות ימים של חיים נורמליים ופשוטים, שאפשר פשוט ליהנות בהם מיום שמש בים, שיטוטים חסרי תכלית ברחבי העיר והופעה טובה בערב. זה לדעתי גם מה שסבא שלי, שאהב את תל אביב ואת המדינה בכל לבו, היה מאחל לנו.

• העיר שלי
• מוזיקאים
• חוף מציצים
• שוק הפשפשים