אין דבר שאנחנו אוהבים יותר מלהתנשא על ערים אחרות, אבל עם חיפה זה נהיה קצת קשה: "בכיכר" הוא שוק איכרים חדש פרי ידיהן של שיר הלפרן (שוק הנמל בתל אביב) ושמרית למברסקי (מעיין הבירה), ובכל שישי הוא יתן לכם סיבה טובה לבקר בעיר שעל הכרמל ולקנא. כן, תל אביבים, לקנא, תרגישו קצת איך זה
כתל אביביות בדם אנו נוטות לנחור בבוז בכל פעם שמישהו אומר "אבל יש עוד ערים שוות בישראל". כמו תל אביב אין, חד משמעית, אבל פינה חמה בלב הסנובי שלנו שמורה לחיפה, וגם קצת רגשות קנאה על תחבורה ציבורית שפועלת בשבת. חודש דצמבר, ובמיוחד פרק הזמן שבין חנוכה לכריסמס וסילבסטר, הוא שעתה היפה של בירת צפון מדינת ישראל. הרחובות מתקשטים באורות ועצי חג מולד, ואירועי תרבות ואמנות במסגרת "החג של החגים" מדגישים פלורליזם וסובלנות שאינם רק סיסמה.
>> שרונה פינת אסיה: 10 מנות שאסור לפספס בצ'יינה טאון מרקט
>> הלהיט הבא של קוקו נקו: גן זן, פנקייקים מלוחים וחוויה יפנית
אם צריך עוד סיבה לנסוע לחיפה דווקא עכשיו, כדאי לשים ווייז לכיוון "בכיכר" – שוק איכרים חדש בהשתתפות חקלאים ויצרנים ארטיזנליים מהצפון. דווקא עכשיו, כשהעיר עוד בשיא החגיגות, זה הזמן לנצל את מזג האוויר הנאה לפני הסערה ולחזור הביתה עם סל מלא דליקטסים.
חיפה היא עיר של שווקים, מתלפיות ועד ואדי ניסנס. בשנים האחרונות מורגשת בה תסיסה קולינרית שמשתקפת במסעדות חדשות, בתי קלייה, מאפיות נפלאות ויזמות צעירה. ובכל זאת, משהו היה חסר: גוף שמאגד את היצרנים והיזמים ומחבר בין הכרמל לעיר התחתית ולעמקים שמסביב. "בכיכר", שנפתח לפני כחודשיים, ממלא את החלל הזה. באופן מתחשב ונוח לחיפאים וגם למבקרים הוא ממוקם בכיכר האודיטוריום שבכרמל, כמה דקות הליכה מתחנת הכרמלית בגן האם. בכל שישי בבוקר נפרש ברחבת האודיטוריום של חיפה תמהיל צבעוני של גבינות בעבודת יד ולחמי מחמצת, שמן זית ראשון המסיק וממתקים ארטיזנליים, פיצת שף ופרחים וכמובן ירקות קורנים מטריות ורעננות.
על איסוף היצרנים והחקלאים חתומות שיר הלפרן, מי שלפני 18 שנים ייסדה את שוק האיכרים בנמל תל אביב, ושמרית למברסקי – תושבת העיר ובתו של בעלי "מעיין הבירה", מוסד חיפאי כשלעצמו. "הרעיון התבשל אצל שמרית כמעט שנה. היא ובן זוגה אביטל חיים ונושמים אוכל ורצו שוק ליד הבית", משחזרת הלפרן, שגויסה למיזם על ידי אשת הקולינריה הילה אלפרט. "היה פה חזון מהמם של מישהי שיודעת מה היא רוצה – שוק איכרים ומקום לחקלאים ויצרנים צפוניים".
הלפרן מספרת על תהליך אוצרות ארוך וקפדני, "שאין בו שום דבר רומנטי כמו שחושבים. להיפך, זאת עבודה קשה", היא אומרת בחיוך. ממש כמו בשוק האיכרים בתל אביב, גם כאן היא איתרה בפינצטה יצרנים וחקלאים קטנים עם ערך מוסף.
משק עסיס ממושב דור הוא דוגמה מצוינת לכך מעצם ההתמקדות בחקלאות מחדשת. כאשר אבי המשפחה, חקלאי מסורתי בעיסוקו, נפטר בעקבות מחלה שמקורה בחומרי הדברה – החליט הבן הממשיך לעבור לחקלאות נקייה. הירקות גדלים ללא ריסוס ודישון בשיטת חיפוי קומפוסט עמוק, בערוגות שבנויות מקומפוסט אורגני. בייבי שומרים וסלקים צבעוניים שנקטפו באותו בוקר, גומן (ירק מהמטבח האתיופי שממנו מכינים תבשיל שמונח על אינג'רה), כרובים שמנמנים, חצילים ועשבי תיבול מונחים בארגזי עץ נאים וממתינים לקהל הרעב. הדוכן של משק אדל ממושב פורת מתמחה בחומרי גלם מהמטבח המקסיקני, בעיקר פלפלים חריפים ועגבניות טומטיו, ובדוכן של "לחם טנא" אפשר לרכוש לחמי מחמצת מיוחדים, כולל לחם מחיטה מזן אמר העתיק.
בחזית הדוכן של "ביתא", מותג משפחתי מרמת הגולן, ניצבים בגאווה בקבוקי שמן זית מראשון המסיק ולידם סבונים ומוצרי קוסמטיקה בעטיפת נייר נוסטלגית. ללקוחה שמתעניינת מסבירה בעלת העסק על ייצור מסורתי בבישול, "השיטה החמה" בשפה מקצועית, שמשאירה על העור שכבה דקיקה ועדינה של שמן. פינה אחת בשולחן מוקדשת לדבש, שגם הוא מגיע מאותו בית ייצור. למדנו שסוגי הדבש נבדלים אלה מאלה במיקום הכוורות ובעונת הרדייה וטעמנו דבש פרחוני מצפון רמת הגולן ודבש קיץ כהה מדרום הרמה. את ההצגה גונב דבש מעמק מאזור החרמון, שנרדה בגובה 1,600 מטרים, בטעם קרמלי עמוק משגע וארומות צמחי תבלין. ומכיוון שהכמות מוגבלת, מתבקש לרכוש צנצנת ולגשת לדוכן הסמוך של "המחלבה הקטנה". שם כבר יהיה מי שיידע להעריך את הממצא הנדיר ולהתאים גבינה שתחמיא לו.
אחרי שמסיימים להסתובב בין הדוכנים, לטעום ולקנות מכל הבא ליד, מגיע הזמן לזלילה קצת יותר רצינית. גם בתחום הזה לשוק יש מה להציע, למשל פיצה פריכה ולוהטת שמכין רועי תומר מ"רויצ'ה" – פופ אפ פיצה ואירועים פרטיים. את אמנות הכנת הפיצה הוא למד אצל האופה ערן שרויטמן, בפיצרייה שפעלה למשך זמן קצר ברחוב הרצל שלנו בתל אביב. באגף הגרגרני אפשר למצוא כאן גם נקניקיות בעבודת יד בלחמנייה רכה ופול שמתבשל בסיר גדול ומוגש על חומוס חמים. בדוכן "יין בכיכר", שהוא בעצם הבר של השוק, אנו קונות כוס יין וקמפרי תפוזים, מוסיפות כריך הרינג אמיתי ומתיישבות בשולחן ארוך, ליד קבוצת נשים חיפאיות שעצרו למנוחה קצרה בשמש. "נכון שאפשר לנסוע לתלפיות ולוואדי ניסנס, אבל כאן יש יחס אישי ומוצרים שאין באף מקום אחר", הן אומרות. "בכל שישי בבוקר אנחנו כאן נהנות מהאווירה, שותות קפה וקונות פרחים לשבת. הגיע הזמן שגם לחיפה יהיה שוק חקלאי משלה ויותר לא נקנא בתל אביב".
>>בכיכר,כיכר האודיטוריום, חיפה, ימי שישי מ-09:00
