Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
שכונה להתחבר בה למציאות ומחבוא של אמנים. העיר של ג'אי דמיין
ג'אי דמיין (צילום: סלפי)
היא אמנית, אוצרת ומנהלת את הגלריה "סלון כנפיים לאמנות", שם תיפתח מחרתיים (5.12) התערוכה הקבוצתית "אלטר אגו" במסגרת שבוע המודעות לבריאות הנפש. קיבלנו המלצות על הדבר הנהדר שקורה בבית מרס, על גלריה שהיא קצת סלון דחויים ועל מעדניות שיעשו אתכם גאים להיות טבעונים. בונוס: אופטימיות כבחירה מוסרית
>> ג'אי דמיין היא אוצרת ואמנית שחיה בתל אביב, מנהלת את גלריה "סלון כנפיים לאמנות" ביפו (אלעזר בן עזריה 11) ואוצרת בארגון "כנפיים – בזכות האמנות" שמציג תערוכות חדשות, מופעים מוזיקליים ובכורות להצגות חדשות במסגרת אירועישבוע המודעות לבריאות הנפש. מחרתיים (5.12) תיפתח התערוכה הקבוצתית "אלטר אגו – האני האחר" אותה אצרה יחד עם אורי רוזנטל, המציגה את עבודותיהם של אמני "כנפיים" מסטודיו האמנות, בליווי הכנופייה, הרכב המוזיקה מבית "כנפיים".אתם רוצים להיות שם.
מתוך התערוכה "אלטר אגו", לריסה ציון (צילום באדיבות סלון כנפיים לאמנות)
1. מתחם ברחוב הרצל
זה מתחם שנוצר באזור בית מרס, שהעירייה הסבה לסטודיואים לאומנות, בתי ספר לאומנות ומרכזי אומנות. הספסלים בחוץ הפכו למעין קמפוס אליו מגיעים תלמידי אומנות ואומנים יוצרים, ומשמאל לבניינים נמצא גם בית רדיקל וישנה תחושה של מחבוא כזה של אומנים במהלך עבודתם האמנותית. בית מרס, הרצל 158 תל אביב // בית רדיקל, התחיה 27 יפו
בואו נתחבא. קפה רדיקל במתחם 3426 (צילום: רפאל שחרי)
2. הרחובות של שכונת נגה
הרחובות שמאחורי מתחם נגה משנים צורה בכל פעם: לפעמים ישנה תחושה שהגעת לאזור תעשייה של בתי מלאכה קטנים, אך ישנם ימים בהם ללא כל אזהרה המקום הופך להייפ, ופתאום הגלריה שברחוב היא זאת שבולטת בנוף, חנויות הבגדים השוות ועוד.
לא תאמינו מה הולך בתוך השכונה. מתחם נגה (צילום: אייל תגר)
3. סלון כנפיים לאומנות
בגלריה מציגים אומנים שלא ממש שייכים למלייה האומנות של תל אביב, קצת כמו סלון הדחויים של המאה הקודמת בה הציגו האקספרסיוניסטים הראשונים. בגלריה אפשר למצוא אומנות איכותית, קצת Outsider Art מעניין ושווה ומתחלף כל הזמן. אלעזר בן עזריה 11 יפו
4. משק ברזילי // אנסטסיה
המעדניות הטבעוניות ששומרות לי על הלהבה ועל הגאווה להיות טבעונית. תמיד כשאני מארחת בבית וקונה את העוגות, הסלטים והתבשילים שלהם, ההתלהבות תמיד מגיעה בצורת המשפט "עם אוכל כזה אני בהחלט יכולה להיות טבעונית". משק ברזילי / אחד העם 6 תל אביב (נווה צדק) // אנסטסיה / פרישמן 54 תל אביב
בטוחים שזה טבעוני? אנסטסיה (צילום אסף ארואטי)
5. שכונת שפירא
אני גרה בה בפעם הראשונה אחרי שנים רבות של מגורים בתל אביב. היא מאפשרת לי להרגיש ולהיות לא מנותקת בגלל מגוון האוכלוסיה הגדול.
בשכונה שלנו. פסטיבל האביב בשכונת שפירא (צילום: שי פיירשטיין)
מקום לא אהוב בעיר:
התחנה המרכזית החדשה. דחוף דחוף! למרות שהוא מכיל אוכלוסייה מוחלשת ולעירייה אין עניין באוכלוסיות שאין להן קול תרתי משמע, בבקשה שהעירייה תטפל. בסוף זה אפילו ישתלם לה. למקום הזה יש את הפוטנציאל להפוך לאחד המקומות המעניינים והמגניבים בתל אביב. אפילו את המבנה, שנחשב למכוער במבני תל אביב, עם השקעה נכונה אפשר לממש את הפוטנציאל הברוטליסטי שלו ולהפוך אותו למעניין ומרשים. קצת אלתור, עיצוב וארכיטקטורה חכמות, וזו תהיה פנינה.
אפשר לעשות מזה משהו. התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: Spiroview inc/שאטרסטוק)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? כשהיינו בעיצומה של המלחמה שכחתי בכלל למה אני כאן, למה פעם אהבתי את המקום הזה בכלל, מה לי ולמי שחיים כאן ואיזה שפה משותפת יש לי ו"להם". בדרך כלל המוזיקה שאני שומעת היא רוק, אינדי, היפ הופ ו-rnb, ואז התחילו טיפין טיפין להישמע שירים ישראלים של פעם, מימים שבהם הכל היה תמים יותר, עד לשיא: "שיר לשלום", שלא שמעתי שנים על גבי שנים ושכחתי את קיומו, ופתאום שוב הרגשתי את השייכות את המשהו הזה של פעם שאהבתי במקום הזה.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? "נדודים" של הסופרת אולגה טוקרצ'וק– שלמרות הרצון העז לברוח בלי אפילו לדעת לאן, השאירה אותי כאן ואפשרה לי לנדוד תוך כדי קריאה.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? אני ממליצה לתרום ולהתנדב ולסייע ליצורים הכי אומללים על כדור הארץ: החיות המדהימות שבני האדם מגדלים על מנת לאכול, ללבוש ולקחת להם את החלב שבו הם מניקים את הצאצאים, שנשלחים עוד כתינוקות לשחיטה. ובמיוחד ל"חוות החופש"שמצליחה להציל את חלקם מהגורל האכזר, וכשמתנדבים שם אפשר לחבק תרנגולי הודו שהם הכי הכי רגישים ומתוקים, להסתלבט עם החזירים המקסימים ולנשק פרות על המצח ולהתבונן בעיניים הכל כך חכמות ורגישות שלהם ולהרגיש שמותר לבכות איתן על הכל.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? חיים חננאל. הוא צייר והוא חדש בתל אביב, וכשמסתכלים על העבודות שלו רוצים שוב להתחבק ולאהוב, כי עוד יש כאלה ששווה להמשיך להתקיים במחיצתם.
חיים חננאל, סלון כנפיים לאמנות
מה יהיה? יהיה טוב.לאחרונה שמעתי בכמה הזדמנויות את המשפט "אופטימיות כבחירה מוסרית", ואכן מדובר בבחירה מוסרית נעלה נעלה, כי באמצעותה נוכל להציל הרבה שאיבדו את הרצון להמשיך.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עם בר אוכל חדש ואינטימי של שף יוסי שטרית ועם ביסטרו צרפתי שכאילו הונחת בשלמותו מפריז, נראה שמשהו מתחיל לזוז בצפון יפו, אבל גם כך מצליחה יפו להעמיד מגוון מסחרר של מסעדות, מזללות, שיפודיות וחומוסיות שיספקו את כל תאוותיכם הקולינריות. איפה אוכלים טוב ביפו? תתחילו מהרשימה הזאת של טיים אאוט
כבר כמעט שנתיים שיפו מנסה לחזור לעצמה, אחרי שננטשה על ידי הציבור התל אביבי בשבעה באוקטובר. היו לאורך התקופה רגעים שבהם נראה שזה קורה ודברים מתחילים לשוב לקדמותם, אבל הם לא. החדשות הטובות הן, טפו טפו טפו, שרוב המסעדות שאיכלסו את הרשימה הזאת לפני המלחמה מגלות עמידות, שרידות ונחישות והן עדיין איתנו. מקומות חדשים בולטים כמעט ולא נפתחו מאז, אבלהסצנה ביפו יציבה, מגוונת, מיוחדת וטעימה כתמיד. בואו לאכול אותה.
הגיע הזמן שתחזרו. שוק הפשפשים (צילום: דימה חבר)
שכונת נגה וצפון שדרות ירושלים
פאלט
מה זה:התוספת הטרייה לרשימה, ביסטרו פריזאי מוקפד ומלא אווירה שכאילו הועתק לשדרות ירושלים בטלפורטציה ונחת בכניסה למלון Bazzar החדש מה אוכלים:מנות קלאסיות כמו מול מרינייר, סטייק האשה וצ'יפס גראטן שגורם לאנשים מבוגרים להתייפח ללא בושה. כמובן שיש גם יינות מעולים וקוקטיילים במחירים מצחיקים (כולם מתחת ל-50 ש"ח), מה שכבר הופך את המסעדה החדשה לאטרקציה בפני עצמה בשעות הערב המאוחרות. שדרות ירושלים 22 יפו,להזמנות
מה זה:התוספת העוד יותר טרייה לרשימה, בר היין הקז'ואלי והכיפי של שף יוסי שטרית, היכן שהיה קודם קונתאי, הבר התאילנדי קצר הימים. מה אוכלים:שף יוסי שטרית כבר הבהיר שזאת לא "מסעדה", יותר בר אוכל שבו יוכל להשתעשע במנותק מכבלי הפיין דיינינג, והאוכל בהתאם: פלפל שושקה ממולא דג נא וויניגרט משווייה; ניוקי פריזאי וגרמולטה אצות וסנדוויץ' שרימפס צלוי וקצואובושי. ניצנה 20, יפו.להזמנות
שף יוסי שטרית, בנדיט (צילום אסף קרלה)
איציק הגדול
מה זה:אימפריית בשר וותיקה שחולשת על פינת הרחוב ומונה מסעדת בשרים טובה, קצבייה נוצצת ושווארמה שערורייתית, שלגביהמבקר אוכל הרחוב שלנו כבר התמרמר.אבל מסעדת הבשרים תמיד שווה ביקור, גם אם ביוקר וגם אם כבר לא בשבת כי היא כשרה עכשיו. מה אוכלים:המון סלטים טובים לפתיחה וסטייקים טופ נוץ', במיוחד וואגיו. דוד רזיאל 3 יפו
אם כבר, אז המסעדה. איציק הגדול (צילום: אנטולי מיכאלו)
ג'מה
מה זה:אחת המסעדות הנעימות והכיפיות ביפו שמגישה אוכל איטלקי כמו שאוכל איטלקי צריך להיות. מה אוכלים:מנות פסטה משובחות ופיצות פריכות באווירה הנהדרת של שכונת נגה. תרצה 14 יפו
איי קוקה דה פיצה. ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
הרשל'ה
מה זה:צביקה ואולגה רייסמן הביאו איתם מבאר שבע ידע בבישול בירה, ובבישול בכלל, אותו הם מיישמים במעדניה־בית ברוח יפו מפעם. מה אוכלים:ריבות שמשתלבות בסנדוויצ'ים מפתיעים ולא שגרתיים, ליקרים בטעמים יוצאי דופן כגון חציל-אשכולית, וגזוז על בסיס סירופים מתוצרת בית, שילוב של נוסטלגיה וארטיזנליות. שדרות ירושלים 62 יפו
מה זה:בר יין עם שיק צרפתי, תפריט יין מנומק ונגיש, תפריט ביסטרו שכל מנה בו קולעת בול ופשטות כובשת. מה אוכלים:מולים מרינייר, פלטת גבינות ופרי עונתי, המבורגר, פיצות ובראנץ' שמככב קבוע ברשימתהבראנצ'ים הטובים בעיר. בת עמי 7 יפו
תמונה יפואית. פר דרייר (צילום יח"צ)
פלאפל ושניצל חמידו
מה זה:פלאפליה שהיא גם מסעדה ערבית-ביתית משובחת, וכדאי שתניחו לחמידו הבעלים להציע לכם מקלובה או מלוחיה או מה שהתבשל במטבח. מה אוכלים:תבשילים בסיסיים מהמטבח הערבי-שאמי-פלסטיני בהגשה פשוטה וכובשת ותמחור נגיש באמת. יש גם בשרים על הפלאנצ'ה, ביניהם קבב פשוט וטוב. שדרות ירושלים 127 יפו
מה זה:מסעדת שף עטורת פרסים (מקום שלישי בדירוג 50 המסעדות הטובות ביותר של סן פלגרינו במזרח התיכון ובאפריקה) ושאיפה לכוכב מישלן. ערב ערב מעלים שף רז רהב וצוותו מופע קולינרי בפני בני המזל שהשכילו לכוון שעון מעורר לרגע שבו רשימת ההזמנות נפתחת. מה אוכלים:ארוחת טעימות במחיר 690 ש"ח לאדם. עדיין שווה את זה. תרצה 17 יפו
OCD (צילום: חיים יוסף)
דלי אלהמברה
מה זה:מעדניה־מסעדה עם מודעות חברתית־קהילתית והבנה מעמיקה בתוצרת מקומית, שהתמקמה במקום שבו פעלה בעבר הרחוק מסעדת אלהמברה, סמל יפואי מיתולוגי בפני עצמו. מה אוכלים:מנות קטנות על בסיס חומרי גלם ממשקים קטנים ומהנמל הסמוך, שהולכות טוב עם תפריט יין ישראלי מקיף ואווירה היפסטרית קלילה. שדרות ירושלים 30 יפו
דלי אלהמברה (צילום: יעקב בלומנטל)
בלומפילד והסביבה
סופרא
מה זה:מסעדה ערבית בבעלות משפחתית עם אוכל אותנטי נהדר ומחירים נוחים. אחת התגליות של התקופה האחרונה. מה אוכלים:ממולאים בכלל ותפוח אדמה ממולא בשר בפרט, מפתול סולת בעבודת יד שמוגש עם מרק קוסקוס ותטבילה עוקצנית, קציצות סינייה בטחינה ותבשילים לפי מתכונים משפחתיים שעברו בירושה. בקרוב יתווספו גם מאפים מהמטבח הערבי. סלמה 3 יפו
תפחי ממולאים, אין מילים לתאר כמה טעים (צילום דוד חיון)
סטודיו גורשה
מה זה:איפה שהייתה מסעדת מנסורה נפתחה ממש לאחרונה מסעדה יוצאת דופן בנוף התל אביבי והישראלי בכלל ומועמדת בכירה לתואר מסעדת השנה – סטודיו גורשה שמתמקדת במטבח פאן אפריקני. מי שמובילים אותה הם בני הזוג אלעזר טמנו שמנצח על המסעדה כשף וזוגתו דנה חי טמנו שאמונה על הקינוחים. יש פה הרבה אוכל אתיופי מסקרן שטרם יצא לכם לפגוש וחומרי גלם מפתיעים מרחבי אפריקה. מה אוכלים:קריספי דוחן, אסא טיבס, מוי מוי וכיסון אינג׳רה. סלמה 13 יפו
כזה, רק בעמידה ברחוב. קיטפו, סטודיו גורשה (צילום: שרון בן דוד)
אל קלחה
מה זה:זאב בעור של כבש, מסעדה/חומוסייה קטנה עם אוכל ערבי ענק. מה אוכלים:פאתה. "עם כל הציניות, כשנתקלתי במנה המשפחתית של אחמד חט'ב (שמכונה זיזו), מנה בעלת מורשת יפואית-ירדנית בת מעל ל-100 שנה, נאלצתי להוריד את הכובע ולנגב איתו את הצלחת",כתב המבקר שלנו. ובמילה אחת: רוצו. סלמה 3 יפו
מנה חלום. הפאתה של אל-קלחה (צילום: קרינה גנץ)
פיצה שניט
מה זה:הבר-מבשלה מרחוב הארבעה שלח ידיים דרומה עם פיצרייה בקרבת תחנת בלומפילד, שמספקת חוויה מושלמת של נשנוש ליד הבירה, אבל גם הפכה די מהר לספוט השכונתי לפיצה וטרופית עבור הילד. מה אוכלים:פיצה ובירה תחת כיפת השמיים. למה מה עוד צריך? דרך בן צבי 1 יפו
בדרככם לבלומפילד. פיצה שניט (צילום שרון בן־דוד)
עמיתה
מה זה:המאפייה של מיכל בוטון ואנה שפירו, מהקונדיטוריות הבולטות שפועלות בענף כיום. מקדש פחמימות שלא היה מבייש אף בולנז'רי בפריז. מה אוכלים:מה שיציעו לכם ובאגט. באמת שאין סיבה להיות בררנים כאן. סלמה 10 יפו
עמיתה (צילום: שי נייבורג)
Jaffa pizza kitchen
מה זה:ג'אפה פיצה קיטשן היא בדיוק בתפר שבין פיצרייה עילית לשכונתית וזה סוד הקסם שלה. שכן הפיצה עצמה, היא מצוינת ובנוסח נפוליטני מובהק, שוליים חרוכים ומתפצחים, בצק אוורירי ונמתח ותוספות מטובי חומרי הגלם. האווירה לעומת זאת, מהנה, שכונתית ולא יומרנית אלא בול מה שרוצים מפיצריה. מה אוכלים:פיצה עם אנשובי חבר הלאומים 1 יפו
מה זה:שתי פנים למטבע שאוחז שף אור גינסברג: מסעדת פיוז'ן אסייתי מסחרר ויצירתי עם חדר פרטי לארוחות הצגה וגסטרו-בר על תקן האח הקטן והמופרע, בקטע טוב כמובן. מה אוכלים:דגים, דגים ועוד פעם דגים, וגם סושי. בעונת הטונה הטריה עורך גינסברג ארוחות פילוט, חוויה מרתקת ובצדה מצעד מנות מקוריות מאף (לדגים יש אף?) עד זנב. תנחום 6 יפו
מסעדת סלאס. חויית ניגירי (צילום: טומי סושי)
קפטן הוק
מה זה:מסעדת רחוב שמלהטטת בפיש אנד צ'יפס בנוסח פלסטיני ומוסיפה עליו עוד מנות דגים ופירות ים עם טוויסט ערבי בתמחור סביר.מהתגליות הגדולות שלנו, אי אז ב-2021. מה אוכלים:סיגר דגים, עראייס דג, מוחמר דג, פישווארמה, מסבחה חציל ושרימפס, מחבת דגים ופירות ים ומלבי מתוצרת בית. עמיעד 13 יפו
קפטן הוק (צילום: אנטולי מיכאלו)
הגפן – חצר יין מקומי
מה זה:מבנה יפואי עתיק ויפה ששומר ביד אוהבת והפך לבר יין נעים בדגש על יינות ישראליים. התפריט משתנה בהתאם לעונה ומדי פעם מתארחים במקום שפים לארוחות מיוחדות. מה אוכלים:מקומי ועונתי, מה לא ברור? נעם 3 יפו
מה זה:בורקסייה מיתולוגית בבעלות משפחתית כבר ארבעה דורות. סמל יפואי שחובה להכיר. מה אוכלים:איזה בורקס שבא לכם. אנחנו אישית מעדיפות תרד וגבינה, אבל הכל הולך. עולי ציון 17 יפו
מה זה:פיצה שכונתית וטובה כמו שכל שכונה שמכבדת את עצמה צריכה, וזו במקרה הפיצה של שוק הפשפשים. היא מוגשת עם תוספות מהנות כמו ארטישוק וזיתים או תירס וצ׳ילי לצד קלאסיות כמו פפרוני או מרגריטה, בצק דקיק ונעים ופיצה בגודל ראוי שמתאימה לחלוקה לכל החבר׳ה. מה אוכלים:פיצה עם תירס גילי וצ׳ילי. טעים ומתחרז עולי ציון 26 יפו
מה שעבד בנקניקיות עובד גם בפיצה. פיצה 4 דה פיפל (צילום יעקב בלומנטל)
אלבי
מה זה:טברנה שמבחינה רעיונית נמצאת על קו התפר בין נמל יפו לנמל פיראוס, ומבחינה פיזית עברה ממש לאחרונה מרחוב עולי ציון אל רחוב עמיעד הסמוך. שולחן כורע מרוב מזאטים, עראק ואוזו שנשפכים כמים וגוד ווייבס, במיוחד בשישי בצהריים, ימשכו אתכם לכאן מבלי שתרגישו. מה אוכלים:צזיקי, עלי גפן ממולאים, לביבות פראסה, מאפה האלים ועראייס. עמיעד 14 יפו
בין יפו לאתונה. אלבי (צילום: גיל אבירם)
איטלקיה בפשפשים
מה זה:טרטוריה קטנה וותיקה כמו שאנחנו תמיד מחפשות באיטליה, עם פחמימות למכביר ויין טוב ולא יקר ושולחנות שגולשים לרחוב. מה אוכלים:פוקאצ'ות, פיצות, מנות פסטה ועוד קלאסיקות אהובות מהמטבח האיטלקי עם קריצה ליפו. עולי ציון 16 יפו
איטלקיה בפשפשים (צילום: אסף קרלה)
שאפה בר
מה זה:מסעדה-בר- בית קפה שמזוהה יותר מכל עם אווירת שוק הפשפשים השמחה והצבעונית. האוכל מצוין, מתחדש ולא נמאס אף פעם, האנשים יפים וחמודים ויש ערבים תרבותיים ייחודיים, פופ אפים קולינריים מפתיעים והופעות חיות שוות. מה אוכלים: פורל מהדן, קריספי קלמרי, פיש אנד צ'יפס, פריקי קבב נחמן 2 יפו
הכי אהובה בשוק. שאפה (צילום: עידו כחלון)
יפו העתיקה
אנטיליה
מה זה:על חורבות קפה סאגה הקימו האחים דן וגיל רושנסקי (דדה, המשביר) ומורין קלטש, בת זוגו של דן, מסעדה איטלקית קטנה וחמודה בשירות עצמי חלקי או מלא ואווירה שכונתית. השם מתייחס למתקן מים מהתקופה העות'מאנית שנמצא בסמוך. מה אוכלים:פסטה בעבודת יד ויין תחת כיפת השמיים. חמודה כבר אמרנו? רבי פנחס 4 יפו
בלי מלצרים, בלי דאווין, עם פסטה ויין. אנטיליה (צילום מורין קלטש)
ג'יארדינו
מה זה:מסעדה חדשה יחסית שהקימו שני שפים יוצאי מסעדת דלאל במלון ג'אפה עוצר הנשימה, שבהקמתו הושקעו 180 מיליון דולר. המחירים כמובן בהתאם אבל הלוקיישן הכי קלאס. מה אוכלים:מרק אפרסקים לבנים, גרניטה תפוזים וריקוטה פרסקה; קובנייה בקר במעטפת עלי מנגולד צעירים; פילה בס ים תיכון בקרם בצל שרוף וקונפי כרישה בחמאה ועוד מנות פיין דיינינג בהשראה יפואית. יפת 36 יפו
מה זה:מבנה יפואי עתיק שהוסב לגלריית אמנות ומסעדת פארם טו טייבל עם אג'נדה וגינה קהילתית. מה אוכלים:גספצ'ו צהוב, שישברק חצילים שרופים וריקוטה ומנות עונתיות-מקומיות שמצליחות לדלג מעל קלישאות המטבח המקומי. הצורפים 14 יפו
גספאצו מנגו. בית קנדינוף. צילום: נעם פריסמן
סוהו האוס
מה זה:מבנה עתיק ויפהפה שהוסב למועדון חברים יוקרתי שמציע אירועי תרבות, סביבת עבודה, מלון בוטיק ומסעדה שפתוחה לקהל. למקרה שמעניין אתכם לראות איך חיים אלה שיכולים להרשות לעצמם. מה אוכלים:כרובית מטוגנת, חציל ולאבנה, סלטים, כריכים ומנות עיקריות. יפת 27 יפו
מה זה:דיינר אמריקאי ירדני שהתחיל כשהשף פאדי יעיש נאלץ לסגור את שערי חצר גולדמן הוותיקה בעקבות החלטת העירייה. לשמחתנו, זה לא עצר אותו מלהמשיך לבשל ובעיקר לא מלפתוח דיינר אמריקאי-ערבי שמשלב את זיכרונות הילדות שלו מאמריקה, יחד עם יסודות המטבח הערבי. זה אומר צ׳יזבורגר מופלא, סאנדיי עם קדאיף, עוד הפתעות משובחות ודירטי קבב שאנחנו עדיין חושבים עליו מדי פעם. מה אוכלים:דירטי קבב בפיתה דרוזית יפת 9 יפו
"ניינטיז (90's)". צילום: אסף קרלה
שבתאי היפה
מה זה:מסעדת דגים בת יותר מ-60 שנה והדבר הקרוב ביותר שיש ביפו לטברנה, מינוס התמחור. מה אוכלים:ברבוניות מטוגנות, סלט יווני ואוזו. את כל השאר יעשו המוזיקה והאווירה. הצורפים 38 יפו
הקולות של פיראוס (צילום מתוך עמוד האינסטגרם shabtai_hayafe)
עלי קרוואן (אבו חסן)
מה זה:הגעתם מהירח? מה אוכלים:תנחשו לבד. הדולפין 1 יפו // שבטי ישראל 14 // שבטי ישראל 17
המסבחה המושלמת. חומוס עלי קרוואן אבו חסן (צילום: אסף קרלה)
קלמטה
מה זה:קומפלקס יווני־יפואי – מבנה עתיק שבקומה התחתונה שלו נפתח בית קפה ובקומה העליונה פועלת מסעדה ותיקה וטובה עם נוף הורס לנמל יפו. מה אוכלים:צזיקי ומוסקה, גירוס טלה וסובלאקי מוסר. כיכר קדומים 10 יפו
קלמטה. צילום: תמוז רחמן
כבאכה
מה זה:שלוחה מקומית של עזבה, המוסד הוותיק ועטור השבחים מכפר ראמה. מסעדה לאנשים שרוצים לאכול אוכל גלילי ואין להם בלו"ז את השעות לשרוף על נסיעות. מה אוכלים:סלטים מעשבי תבלין מלוקטים, ממולאים, תבשילים ו"שישברק שהוא הדבר הכי קרוב לאלכימיה שממש עובד". כיכר קדומים 6 יפו
מה זה:שיפודייה ששייכת לקצביה היפואית המצוינת שנמצאת ממש מעברו השני של הכביש. הבשרים כאן הם מהדרגה הגבוהה ביותר, כמתבקש, וגם כל המסביב טרי ובסדר גמור. לא זול, אבל על איכות משלמים. מה אוכלים:סלטים (כלולים במחיר העיקרית), שיפודים, שווארמה. יפת 95 יפו
מה זה:"מקום ותיק שאף אחד לא מכיר, ומי שמכיר לא מספר עליו. כל מי שאוכל שם חוזר שוב ושוב", גילה לנו אחמד ח'טב (זיזו), בעלי אל קלחה,במדור "העיר שלי". מה אוכלים:"מכינים שם שיפודים, וחוץ מטחינה, עמבה, סלט וירקות על האש אין שום תוספות. הבשר טעים, טרי וזול ונקי מאוד, שילוב של איכות ומחיר". יפת 114 יפו
מה זה:מסעדת דגים ושיפודיה קלאסית עם מרפסת לים. בסופי שבוע עמוס במיוחד, וכל כמה דקות מתנגן ברקע "סנה חילווה יא ג'מיל". מה אוכלים:הדיל הקבוע: סלטים ועיקרית במחיר העיקרית, שהוא סביר כשלעצמו. קדם 130 יפו
מה זה:בית הקפה הדרומי ביותר בתל אביב יפו.את נאס קפה פתחו רמי פחל ורוברט קובטי, תושבי השכונה ושני חברי ילדות. נאס (אנשים בערבית) ממוקם בבית באר עתיק ומרהיב, יש בו בריזה מפוארת שאפשר לחוש בה מהמרפסת המרווחתוהקפה בו פשוט מצוין. מלבד קפה ומאפים במקום אמנות מקומית, ערבי תרבות עכשווית, סדנאות ללימוד ערבית ועוד. מה אוכלים:עוגת גבינה עזה 55 יפו
נאס קפה. צילום: רמי פחל
הזקן והים
מה זה:אי אפשר לסגור רשימה של מסעדות יפואיות בלי הזקן והים המקורית ברחוב קדם, מסעדה מיתולוגית ומונומנטלית שעדיין מספקת דיל קבוע של מנה עיקרית פלוס פתיחת שולחן עם הר של מאזטים ושירות יעיל ומהיר. מה אוכלים:דגים מטוגנים ובגריל, פסטה פירות ים ברוטב עגבניות/שמנת, מולים בחמאה ושום, צלעות כבש. קדם 85 יפו
מה זה:מסעדה פשוט יפיפייה במלון דריסקו הנאה לא פחות, וללא ספק הכוכבת של המושבה האמריקאית. השף תומר טל ניצח עליה במשך שש שנים עטורות הישגים יוצאי דופן, אך לאחרונה נכנסו לנעליו השפים טל סוחמי ואלעד דגן (לשעבר ממנסורה היפואית האהובה) שמביאים למסעדה את החתימה הקולינרית הייחודית שלהם ומותירים אותה פשוט נהדרת. מה אוכלים:ספגטיני סרטנים, קרוקט ראש לוקוס, פילה דג ים ברוטב בר בלאן. אוארבך 6 יפו
הנה היא. פסטה סרטנים. ג'ורג' וג'ון (צילום גיל אבירם)
יפואי אחד נוסף וזהו
דוקטור שקשוקה
מה זה:נו באמת, אל תהיו ילדים. מה אוכלים:שקשוקה, שווארמה וכל מה שהדוקטור רושם. בית אשל 3 יפו
שווארמה שהפכה לאגדה. הפיתה של בינו (צילום: דרור כץ)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האור בקצה של תל אביב: המדריך המלא ללילות הקסומים של יפו
יש יופי בכל מקום. תל אביב (צילום: באלאט דורין/גטי אימג'ס)
הלילות של יפו הם נושא לסיפורים מיתולוגיים מההיסטוריה ושירים ישראליים יפים, אבל בהווה הם גם הזדמנות לבילוי לילי מיוחד וקצת אחר מהלילה התל אביבי הסואן. וכל אחד יכול למצוא משהו בלילה היפואי הזה: הרבה תרבות, הרבה יין, הרבה מוזיקה (ואם תתעקשו אפילו כמה מסיבות)
הלילות האגדתיים של יפו הם נושא לשירים רבים שהפכו לקלאסיקות של הזמר העברי. המיתולוגיה המקומית מספרת על מועדון התיאטרון ומועדון אלהמברה, על המסיבות בחמאם ועל הבוהמה הפרועה של הסבנטיז ביפו העתיקה, על המועדונים היווניים והחאפלות, על מועדון האליזבת פורץ הדרך בנמל ועל הדאנס-בר הערבי-יהודי-קווירי אנה לולו. כל אלה נותרו בעבר. יפו נרגעה מאז אבל חיי הלילה שלה עדיין מיוחדים במינם, בעיקר עכשיו כשאירועי"מאירים את יפו"של עיריית תל אביב-יפו צובעים אותה בצבעי חנוכריסמס עליזים ומרימים את הווייב (ואם כבר באתם, לכו להתלהב כמו ילדים ממיצבי האור – עץ כריסטמס! חנוכיה אינטראקטיבית! סביבונים גדולים מוארים! – באזור כיכר השעון).
ברחובות של יפו יש קסם מיוחד. מאירים את יפו (צילום: אילן ספירא)
הלילה היפואי מתאים עכשיו לבני ובנות כל הגילים, החל מצעירים שמחפשים מקום מגניב ולא יקר לשבת בו על חצי גולדסטאר או מסיבה קטנה להתנועע בה, דרך מבוגרים שבאו לבלות ולנשנש בברים היותר מתוחכמים של אזור שוק הפשפשים, ועד לקהל האנין של תיאטרון גשר, מסעדות היוקרה וברי היין. בשביל להתקרחן ממש לא תצטרכו ללכת רחוק למועדונים הגדולים של דרום תל אביב שממוקמים ממש על קו התפר בין פלורנטין ליפו, אבל הלילה היפואי עצמו שונה מאוד מהלילה התל אביבי. וזה כל הקסם.
אומרים שאין כמוה בלילות, ובצדק. גן הפסגה ביפו (צילום: ברק ברינקר)
לילה יפואי של תרבות
אחת הסיבות הטובות להגיע ליפו בלילה היא מוסדות התרבות הרשמיים והלא-רשמיים שלה. שוחרי התיאטרון כבר מכירים את הדרך לתיאטרון גשר(ועם הרכבת הקלה הדרך קלה יותר), חובבי הפרינג' כבר שמו על המפה שלהם אתתיאטרון הביתשל ניסן נתיב וגם אתתיאטרון יפו,תיאטרון אלמינאוהתיאטרון היהודי-ערבי,שוחרי הקולנוע כבר מצאו את האוצר שהואקולנוע יפו– בית קולנוע קטן ומתוק שמתמקד בקולנוע איכותי והוא למעשה גם בר חביב ביותר, ולמרות שעכשיו חורף, כדאי גם לסמן ביומנים אתקולנוע גן הפסגה(בתמונה הראשית) שמפעילה העירייה בקיץ ומקרין סרטי קאלט נפלאים בלילות החמים של יולי ואוגוסט על רקע קו החוף התל אביבי. אמרנו לכם, קסם.
בית הקולנוע הכי מתוק בתל אביב. קולנוע יפו (צילום: יח״צ)
לילה יפואי של מוזיקה
המיתולוגיה היפואית מלאה בסיפורי גבורה ומורשת קרב ממועדוני ההופעות של שנות ה-60' וה-70', אבל פתיחתו שלהבארבי החדשבנמל יפו המתחדש היא גיים צ'יינג'ר שיפו עוד לא ראתה כמותו. עכשיו שיפו מארחת על בסיס קבוע את מיטב המוזיקאים בישראל ואתם כבר במילא בדרך, כדאי גם לבדוק מה קורה בכמה מקומות עצמאיים ומיוחדים כמו"התומשיה" של תומר שרון,סלון בן-דוסאוגםפרמטה – סטודיו למוזיקה חיהשמציעים הופעות חיות קטנות בשלל סגנונות. בקיץ תגלו גם הופעות רחוב בשוק הפשפשים והופעות של מוזיקאים מוכרים עד לוהטים בנמל יפו ובכיכר קדומים, אבל נדבר על זה כשיגיע הקיץ.
כמו הבארבי הישן, רק יותר טוב. ג'ימבו ג'יי בבארבי (צילום: מתן שרון)
לילה יפואי של ברים
כל מי שמכיר קצת את יפו מכיר את שני מוקדי חיי הלילה שלה: שכונת נגה הרגועה ושוק הפשפשים הסואן. בשניהם תמצאו מקומות היברידיים שמתפקדים כבית קפה ביום ובר-ביסטרו בערב, ומגוון רחב יחסית של ברים שביניהם תוכלו למצוא את זה שהכי מתאים לכם מבחינת מוזיקה, אווירה ותפריט. ובכל זאת נמליץ על כמה מקומות מיוחדים במיוחד:
1. פקק, רבי יוחנן 4:בר שהקטע שלו הוא פשוט להיות פשוט וזול. כמו פעם. בירות ויין החל מ-18 ש"ח, פיצות נאפוליטניות לא יקרות, מה צריך יותר. 2. קיצ'וקאי, עמיעד 10:הגסטרו-בר המשוגע והמשגע של שף אור גינסבורג, האחות הקטנה והמופרעת של מסעדת סלאס שבבעלותו. של הביוקר. 3. שאפה בר, נחמן 2:הבר החלוצי המקורי של שוק הפשפשים, שהווייב שלו הועתק בהצלחה חלקית למקומות אחרים באזור. לחוויית הפשפשים האולטימטיבית. 4. קזינו סן רמו, נחמה 2:מעוז ההיפסטרים של שכונת נגה בעבר ואחלה גסטרו-בר בהווה, עם קו מוזיקלי בלתי מתפשר והרבה וייב.
פעם היפסטרים, תמיד היפסטרים. קזינו סן רמו (צילום: מיכאל טופיול)
לילה יפואי של יין
אם אתם מעדיפים את הלילה שלכם מעט יותר אלגנטי, בטח תשמחו לשמוע שטרנד ברי היין הגיע גם ליפו. למעשה, כמה מברי היין הטובים בעיר נמצאים ממש כאן, ובראשם אחד הוותיקים שבברי היין העירוניים –פר דרייר,שבימים חורפיים אלה מתארחת בו מדי רביעי וחמישי מסעדת פופ-אפ גלילית של השף ארז קומרובסקי. לא רחוק משם תמצאו אתדלי אלהמברהעל שדרות ירושלים, עם מבחר יינות וגבינות מהפנט לבלות איתו ערב, ובשוק הפשפשים תמצאו את השילוב הקסום שלבר היין והשוקולד C/W. אניני היין ישימו פעמיהם אל"הגפן", מקדש היינות המקומייםשל נשות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב, ואם אתם מתעוררים בבוקר ביפו עם הנגאובר שווה לנצל את ההזדמנות ולבקר בחנות הנהדרת שלאיש הענביםבדרך סלמה. לחיים!
מחלוצי ברי היין בתל אביב. פר דרייר (צילום: יחסי ציבור)
לילה יפואי של מסיבות
מאז סגירתו המצערת של הדאנס-בר אנה לולו, יפו היא כבר לא ממש מקום למסיבות. ככה זה, מתבגרים, מתברגנים, פתאום רוצים קצת שקט. עם זאת, כדאי לעקוב אחר הפרסומים ברשתות החברתיות וכאן ב"טיים אאוט" כי מדי פעם עדיין יש מסיבות נהדרות במתחם החמאםהישן שכבר ראה כמה מהמסיבות הנודעות ביותר בתולדות העיר, וגםהבארבימארח לעיתים מסיבות בסופ"שים, ומסיבות פרטיות על הגגות מתרחשות מהרגע שמתחיל האביב ועד שמסתיים הסתיו.מועדון הטכנו ארט קלאבהעתיק את עצמו למבנה תעשייתי סמוך לבלומפילד, ולא רחוק ממנו נמצאים מתחמי התרבות האלטרנטיבית3426 ו-התחייה 14,שגם בהם נערכות מסיבות מצוינות פעם בכמה חודשים. אם כבר הגעתם לכאן אז עוד כמה דקות הליכה והגעתם לגגריןאו אלהאומן 17,בדיוק איפה שתל אביב מתחילה ויפו נגמרת.
טוב, אנחנו עדיין מתגעגעים. אנה לולו, 2018 (צילום: בן פלחוב)
>> אירועי "מאירים את יפו" של עיריית תל אביב-יפו מתקיימים כבר שנים בתקופת חנוכריסמס וכוללים השנה שלל פעילויות מיוחדות וסיורים בתשלום.כדאי להתעדכן כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לגלות את צפון יפו מחדש: השילוש הקדוש – ספרים, תיאטרון ופחמימות
מתחם נגה. צילום: איל תגר
חנות הספרים הראשונה ביפו נפתחה במיקום אסטרטגי, בין תיאטרון לפיצריות ועם אינספור אפשרויות לקפה איכותי. שלחו אותנו לגלות מקומות חדשים, אהובים ומרגשים עם בקבוק יין של Porta 6, וזו בדיוק ההפוגה שאנחנו צריכים עכשיו
הרחובות שסובבים את תיאטרון גשר ואת הגינה הציבורית ברחוב סגולה הם מהיפים שיש בעיר, והם ממשיכים לזמן לנו הפתעות חדשות. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.
מתחם נגה (או שכונת נגה), האזור הכי צפוני של יפו שמחבר אותו עם האם הגדולה תל אביב, הוא גם מהאזורים היפים בעיר. ממדרחוב בת עמי ותיאטרון גשר שסמוך למזרקה ועד בתי הקפה שפזורים ברחבי הרחובות סגולה, ניצנה, תרצה וחברותיהן. אבל יופי הוא לא הכל בחיים, וגם השכונות שזכו בו צריכות להמשיך להתחדש ולספק עניין. וזה בדיוק מה שהשכונה הזאת עושה.
בחודשים האחרונים צצים ומופיעים מקומות חדשים וחדשניים בנוף השכונה המאוד שכונתית: אחד מהם הוא "אובלומוב", חנות ספרים עצמאית ויפה (כי הלוקיישן מחייב) שפתחו לני בלה כהן ואלחנן מאיר דוידזון. החנות, עם מגוון כותרים של הוצאות גדולות וקטנות, דיספליי של חנות תכשיטים ואווירה של בית, היא גם חנות הספרים היחידה באזור וכנראה שהיא היתה עניין מאוד נחוץ – אם שופטים על פי כמות המבקרים שמגיעים אליה מאז פתיחתה.
אובלומוב. צילום: לני בלה כהן
את השוטטות במתחם נגה אפשר לפתוח בכיכר שבמרכז רחוב סגולה, ואם ילדים באמתחתכם גם להרגע קצת בגינה החמודה שבמרכזו. לעצמכם תוכלו להביא קפה ומאפה מאחד מבתי הקפה המשובחים בסביבה – קפליקס או אורבן בייקרי שעבר לאחרונה שיפוץ והיצע המזון בו השתכלל (וזה תמיד טוב).
במדרחוב בת עמי המרכזי תוכלו לנשנש בקזינו סן רמו, לעצור לדרינק בקנטינה הסמוכה לתיאטרון גשר, להכנס להצגה ואם תישארו רעבים גם להמשיך לפיצה בוונוס או בג'מה (כי תיאטרון זה עניין שמעורר רעב). חנות הטבע אלבה ובית הקפה שלה הן מקום מצוין להתאבזר בו בנשנושים בריאים (כי בכל זאת, כמה פיצה אפשר); ואם בא לכם להתחדש – גם חנויות בגדים ומעצבים חמודות פזורות ברחבי השכונה.
צילום: יח"צ
פייט נאה ללב השכונה נותן גם מתחם Noya שנמצא מעבר לכביש שבו פועל "עדנה – נווה מדבר יפואי" – מתחם וולנס וסדנאות שלאחרונה זכה לשדרוג משמעותי בתחום הקולינרי הודות לסניף של משק עפאים הירושלמי שנפתח במקום.
ואחרי כל התרבות, התוכן, הנשנושים והפחמימות יש דבר אחד נוסף שאנחנו ממליצים עליו בחום: בקבוק יין של פורטה 6 – אדום או לבן – מה שיבוא לכם יותר טוב לאווירה ולמזג האוויר. מצאו לכם פינה יפואית יפה (יש הרבה כאלה) ושתו לחיי ההפתעות הבאות.
הצצה לפנטהאוז מ"בתים מבפנים": כמה שקט. כמה יופי. כמה יפו
(צילום: נועם רון)
הפנטהאוז של עדי ואופיר אדליס על הגג של שכונת נגה יככב באירועי "בתים מבפנים" בשבוע הבא. היא מעצבת פנים, ובידיים שלה הפכו 300 מ"ר לתצוגת תכלית אלגנטית של מונוכרום רגוע עם נגיעות נעימות של צבע, שיוצרים יחדיו בית מהחלומות. "שקט זה בית בשבילי", היא אומרת. חכו תראו את המרפסת
מי:עדי אדליס(52) אופיר אדליס (52) ושני ילדיהם איפה: דיצה, שכונת נגה ותק: שנתיים מטראז': 200 מ"ר, פלוס 100 מ"ר מרפסת
משפחת אדליס גרה במשך שנים ביישוב רעות, למרות שעדי תמיד חלמה על תל אביב. כשהילדים גדלו ועזבו את מסגרות החינוך היא החליטה שהגיע הזמן לחזור לעיר הגדולה, בה גדלה. הם קנו פנטהאוז מטריף בשכונת נגה, ועדי, בתור מעצבת פנים עצמאית ומוכשרת, הפכה אותו לבית מהחלומות.הדירה של משפחת אדליס משתתפת באירוע"בתים מבפנים" שייערך השנה בין ה-23.5 ל-25.5ותוכלו לבקר בה ביום חמישי 12:00-16:00 וביום שישי 10:00-14:00
עדי אדליס (צילום: נועם רון)
"הפרויקטים שאני עושה מאוד שונים, אבל תמיד מבוססים על אותם העקרונות. הראשון הוא שהנוחות והפונקציונליות באות לפני היופי והאסתטיקה. אני קודם מייצרת חלל נעים ומדויק לצורת המגורים של המשתמשים ורק אז אני עושה אותו יפה", מספרת עדי. "העקרון השני הוא השימוש בחומרים על זמניים. חומרים טבעיים כמו בטון, זכוכית, ברזל ועץ, יחד עם חומרים תעשייתיים כמו פורמייקה ננו, מתיישנים יפה ולא נהרסים עם הזמן. מיעוט החומרים, החזרתיות של הפרטים, והצבעוניות המונוכרומטית מייצרים שקט ויזואלי שמייצר שקט נפשי. ושקט, זה בית בשבילי".
"בגלל מרפסת הגג הגדולה, היה ברור שהבית צריך להיות הפוך – כשקומת הכניסה היא קומת חדרי השינה, ובקומה העליונה הסלון והמטבח. כדי להימנע ממסדרון יצרתי מבואת כניסה רחבה שמייצרת חווית כניסה נעימה, בה שידת ברזל מוישס גלרי, עבודת חוטים של ג'רי שי שנחרטה בליבי לפני עשור באחת התערוכות שלה, ורקמת לב של אמנון ליפקין".
(צילום: נועם רון)(צילום: נועם רון)
הספריה 1
"את המבואה ממשיכה ספריית ברזל גדולה, מלאה בספרים ובאוסף דמויות הפופ שלי. במשך שנים אני אוספת מכל העולם דמויות פופ שמפוזרות היום בכל הבית. רוב הדמויות בספריה והדמות האפורה העומדת שייכות לאמן פופ בשם קאז שאני אוהבת במיוחד".
(צילום: נועם רון)(צילום: נועם רון)
חדר העבודה
"את הבית תכננתי לפני שנתיים, בסוף תקופת הקורונה. כאחת שעובדת מהבית, היה לי צורך בחדר עבודה גדול, נעים ומרווח, שיהיה גם שקט ואטום היטב. את הקיר החוצץ בינו לבין המבואה החלטתי לעשות מזכוכית, כדי להכניס אור, אוויר, ותחושת מרחב לחלל המרכזי. בחדר העבודה יש לי ספריה של ספרי עיצוב וארונות אחסון לחומרים".
(צילום: נועם רון)מבט מחדר העבודה למבואת הכניסה (צילום: נועם רון)
חדר הרחצה הירוק
"את חדר הרחצה של הילדים בחרתי לעשות בחיפוי אריחים ירוקים. הם כולם חלק מאותה הסדרה, בגדלים וגימורים שונים שעובדים יחד, אבל גם מייצרים עניין ומשחקיות. בחדר הרחצה מיקמתי את אוסף הברווזים שלי ודמות פופ צהובה שהבאתי ממילאנו".
(צילום: נועם רון)(צילום: נועם רון)
חדר הילדים
"הילדים שלי גדולים וכבר בקושי נמצאים בבית. החדרים שלהם זהים בתכנון, כמראה זה לזה. את כל ארונות הבית תכננתי מפורמייקה ננו, שהוא חומר עמיד במיוחד, בשילוב עם ידיות מעץ אגוז שהם במקור בכלל ווי תלייה ששיניתי להם את השימוש. בארון, איור של מקעקעת בשם קטיה שקניתי ביריד לה קולטור ודמויות פופ של הארי פוטר – בתי מעריצה גדולה. שידת הצד מפיין לאב והשולחן מוישס גלרי".
(צילום: נועם רון)(צילום: נועם רון)
חדר השינה
"חדר השינה שלנו מורכב בעצם מארבעה חללים שונים – הממ"ד שהוא חדר הארונות שלי, חדר הארונות של אופיר, חדר השינה עצמו, וחדר הרחצה. כל החללים עטופים באותו טפט עדין, שמחבר בין כולם. הטפט הוא חלק מההלבשה של הבית ומייתר את הקישוט. את דלתות ארון הבגדים בחרתי לעשות מזכוכית, שדרכה רואים את התכולה שלו, מה שמקצר את זמן החיפושים. את המיטה מצאתי בתערוכת עיצוב במילאנו, שידת הצד שלי מלילו הום ושידת הצד של אופיר מריהוטים. חדר הרחצה שלנו זהה לזה של הילדים, רק שפה בחרתי באריחים שחורים. חדר השינה שלנו, על כל חלליו, הוא החדר האהוב עליי בבית".
"בקומה העליונה השארתי את תקרת הבטון חשופה. אני אוהבת את המראה של החומר הטבעי, המחוספס. הצבע השחור במטבח עובד עם הבטון, רק שבניגוד אליו, הגימור של המטבח עדין ונקי. באחד הארונות מסתתר המזווה, בו אני מאחסנת את כל מכשירי החשמל שבדרך כלל יושבים על השיש ומעמיסים עליו. במקומם, נשאר מקום לייחורי האבוקדו שלי. את פינת האוכל קניתי בריהוטים, והיא חלק בלתי נפרד מהמטבח".
"את הספה, השולחן, השטיח, והכורסא רכשתי בריהוטים, שזו אחת החנויות האהובות עליי. שולחן הצד הוורוד מאיקאה, מהקולקציה שיצרו יחד עם Raw Color. בפינת העציצים תלויה אומנות ישראלית – איור של נועה גופר (שהיא גם השכנה שלי בבניין), רקמה של אמנון ליפקין, ועוד יצירות מיריד לה קולטור".
"מעבר לכך שספריית הסלון יפה, יש לה פונקציה. בתוך הארונות מסתתר אוסף המשקאות של אופיר – בארון אחד וויסקי, בארון אחר קוניאק ובאחד כוסות מיוחדות. במדפים הפתוחים מיקמתי את כל דמויות הפופ שלי בשחור לבן, כדי לייצר לצד הטלוויזיה שקט ויזואלי שלא יעמיס. מאחורי הספרייה מסתתרים שירותי האורחים וארונות אחסון נוספים".
(צילום: נועם רון)
המרפסת
"המרפסת מתפרסת על 100 מ"ר והיא השוס של הבית. בחלק הגדול תכננתי מטבח חוץ, באופן שלא מחקה את מטבח הפנים. יש ערך בהכפלת פונקציות רק אם הן מייצרות הזדמנויות אחרות במרחב. מטבח החוץ פתוח, תעשייתי, ממשטחי בטון, עליו יושבים המנגל והטאבון. פינת הישיבה האדומה ושולחן האוכל החיצוני מטולמנס, אליו חיברתי כסאות מאיקאה".
>> בטח גם לכם ולכן יש דירה מיוחדת או מעוצבת או תל אביבית במיוחד. ובטח גם אתן ואתם מעוניינות שהיא תופיע במדור "דירה להכיר". ובטח פשוט תכתבו לנו:dira.lehakir1@gmail.com. ובטח ניפגש.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו