Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כששרון שפורר מתארת את שגרת העבודה שלה כעיתונאית חוקרת היא בוחרת בדימוי "לרוקן את הים בכפית". לעבוד על תחקירים גדולים, רציניים וארוכי טווח זה לא פשוט עוד לפני שמכניסים שיקולי הון־שלטון־עיתון. "עיתונות חוקרת זאת עבודה שיש בה הרבה מלחמות, ולא תמיד העבודה הסיזיפית זוכה להערכה, בטח כשאת עצמאית", היא אומרת. "לקבל פרס כזה זה להרגיש שמישהו רואה את מה שאת עושה, זה מחזק".
בשנתיים האחרונות עובדת שפורר בגוף התקשורת העצמאי המקום הכי חם בגיהנום, שבו לדבריה מצאה בית. "הגעתי לשם אחרי שהלכתי לאיבוד בתקשורת הממוסדת. נפל בחלקי לעבוד במקומות שהיו יחסית חופשיים ובדה מרקר לימדו אותי את הכללים הכי מחמירים של אתיקה עיתונאית. ב'מקום' החופש עוד יותר גדול – הם לא מפחדים לפרסם כתבות ביקורתיות ובועטות בזמן שהתקשורת המיינסטרימית מתקרנפת. אין שם מפרסמים, אין עול של ניגוד אינטרסים וגם אין פרנסה".
מה מניע אותך יום יום להמשיך בעבודה?
"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אומרים שחוץ מילדים יש שתי אהבות גדולות בחיים, אחת היא זוגיות והשנייה היא המקצוע. בתחום המקצועי זכיתי בגדול ומצאתי את הייעוד שלי מבחינתי".
מאז שהגעת לעיתונות התקשורת השתנתה מאוד, בעיקר לרעה.
"זה לא הפתיע אותי, זה היה קיים עוד קודם אבל עכשיו זה בחוץ ויש הוכחות. יש בתקשורת הרבה בעיות שהן לא בהכרח פליליות אלא אתיות, אם זה טיסות לחו"ל על חשבון של חברות מסחריות או עיתונאים שמעבירים הרצאות בתאגידים גדולים שהם מסקרים את הפעילות שלהם. זה לא בהכרח מושחת, אבל לא ייתכן שזה לא משפיע בכלל. מירב ארלוזורוב אמרה פעם לכתבים בדה מרקר שאנחנו כעיתונאים לא צריכים אפילו לשתות כוס קפה על חשבון מישהו אחר. התקשורת היום אפילו לא קרובה לשם".
יש רגע מסוים בפעילות שלך שאת גאה בו במיוחד?
"זה לא כל כך צנוע להגיד, אבל אני גאה בכל מה שעשיתי. אני כל כך משקיעה בכתבות שלי ובתחקירים שלי, חשוב לי שהם ייצאו הכי טוב ומדויק. אני נקשרת אליהם וחושבת שהם הכי מהממים שיש".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"הייתי רוצה לראות הרבה פחות שנאת חינם, הרבה פחות אלימות, גם מילולית. ושלום. הבנים שלי בני 4 וחודשיים, ומאחר שאני לא מעוניינת שהם יתגייסו לצבא, אז אני רוצה שלום".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שרון שפורר (40) פרסמה בשנים האחרונות תחקירים מטלטלים במגוון תחומים – מסחר בנשים ועד התנהלות מוזיאון ישראל ולשכת עורכי הדין. הכתבה הראשונה שלה בגוף התקשורת העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום" הייתה זו שבה נחשפה פרשת קסטיאל (שאותה חקרו במקביל גם כלי תקשורת נוספים).
"הכתבה על קסטיאל הייתה כתבה שלא התכוונתי לעסוק בה", היא מספרת, "אבל בעקבות הפוסט שכתבה עירד מרציאנו צייגר הגיע אליי מידע שכמה בעלי מועדונים הרחיקו את קסטיאל מהמקומות שלהם בגלל הטרדות. זה אפשר לי לפרסם את השם שלו, ואז התחילו לפנות אליי נשים זו אחרי זו".
ומה קרה מאז? "בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשיים האחרונים, מגיעות אליי המון פניות מצד נשים שהותקפו מינית או גברים שיודעים על סיפורים כאלה. לצערי התקשורת לא יכולה לפצח כל פרשה והרבה פעמים אין לנו יכולת לפרסם. אם האישה לא רוצה להיחשף ולעבור פוליגרף, או להתלונן במשטרה, אי אפשר לפרסם. במקרה של קסטיאל ובמקרה של עמנואל רוזן, המספר הגדול של הנשים הוא מה שאפשר את החשיפה".
מה את אומרת לכל הנשים שפונות אלייך? "את רוב הנשים שפונות אליי אני מפנה קודם כל למאגר התוקפים מינית שפתחו שלומית הברון וגל שרגיל. זו יוזמה נהדרת, שקוראת לנשים ולגברים לדווח על התקיפה שעברו ולהזין את שם התוקף במאגר סודי שיש בו היום 2,500 תלונות על פגיעות מיניות. ברגע ששם עולה יותר מפעם אחת, הן פונות לנשים – לא מקשרות ביניהן – ומדווחות להן שיש עוד מישהי כמוהן. יש לזה כוח גדול כי ברגע שיותר מאישה אחת פונה למשטרה זה מקל את הקושי של מילה מול מילה. זה משהו שהרשויות לא השכילו לפתח ושתי הנשים האלה פיתחו בעצמן".
מהם הכשלים העיקריים במערכת? "הכנסת היא זו שצריכה לדון בנושא הזה ברצינות ולחשוב איך לשנות את הטיפול בנפגעות, כמובן גם מצד הפרקליטות. בפרשת קסטיאל למשל רואים את חוסר היכולת שלה להגיע לכתב אישום בלי ללכת לגישור. איך אדם ש־15 נשים התלוננו נגדו במשטרה בסופו של דבר מגיע לגישור שבו הוא אמור להודות בניסיון אונס בלבד? ברור שיש בעיה מערכתית קשה. למערכת נוח להתעלם מהכמות. מצד אחד כל מקרה לגופו, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהסדרתיות. בכתב האישום הנוכחי נגד קסטיאל נשארו חמישה מקרים. בהסדר הטיעון יהיו ארבעה. האישום החמור ביותר יהיה ניסיון אונס במקום אונס".
מה את מקווה שיקרה בשנה הבאה? "גיליתי בשנה האחרונה שיש עומס נפשי שמתלווה לעיסוק הזה בתקיפות מיניות ושאני לא היחידה. חוות את זה עיתונאיות שמטפלות בפרשות האלה, עובדות סוציאליות, עובדות המרכז לנפגעות תקיפה מינית, כל אישה שכותבת בפייסביק ופונות אליה נשים אחרות… ויש קושי לעזור לכל הנפגעות. אני חושבת שצריך למצוא פתרון לדבר הזה שהוא קצת יותר מלמעלה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הפרסום פה לא ישנה אותם, אבל הוא בהחלט ירים להם את הסטנדרטים. מי יודע, אולי לכם יש את מה שנדרש כדי לתפוס אחת או אחד מ־59 הרווקות והרווקים הכי שווים בתל אביב. אנחנו נקבל את שליש גן העדן שלנו רק אם באמת ייצא מזה משהו
מחשבות על חיי הרווקות: זוגיות עונה על צורך עמוק באינטימיות אבל יש לה נטייה להתרוקן ולהתפוגג במהלך הזמן. כשזה קורה צריך לדעת לקום וללכת. רווקות היא מצב זמני, ולכן צריך לעוף על זה כל עוד יש לי חופש להתמקד בעצמי ולעשות מה ואת מי שבא לי.
מה אימא אומרת? קרובי משפחה אוהבים לומר "עזוב אותך משטויות, תתחתן עם דנה" (אולמרט, אם בנותיו של יחיאל).
מחפש זוגיות? זוגיות זה כיף כשאוהבים. מצד שני, נעים לי להיות לבד עכשיו ואין לי את תחושת הרעב לזוגיות. אני לא מחפש אבל בטח שאקבל אותה באהבה אם אפגוש בה מחר.
מה חשוב לך בבן הזוג? מעבר לזה שהוא צריך להיות טעים ושאשמח לראות אותו כשאני בא הביתה, הכי חשוב שתהיה לו סבלנות מובנית ובכמויות גדולות. אם הוא אוהב לסדר ארונות בגדים אז בכלל.
מחשבות על חיי הרווקות: תכננתי להלל ולפאר את חיי ההוללות והרווקות, אבל שעתיים לפני הצילומים עקרו לי שן בינה וחזרתי לבית ריק. חבל שאין אטרף לסטוצים של חיבוק.
מחשבות על חיי הרווקות: זה כיף להיות חופשי לתקופה מסוימת כדי להכיר את עצמך, בעיקר בגיל שלי. אבל אני מקווה שאני לא פה לטווח הארוך, כי אני בכלל לא אוהב להיות רווק.
מחשבות על חיי הרווקות: במסיבת סילבסטר באיזו דירה התחלתי לדבר עם מישהו שזיהיתי מחדר הכושר. בשלב מסוים של הפלירטוט הוא החליט לחלוק איתי שהוא אמנם קלט אותי באימונים אבל לא היה בטוח באיזה צד אני. "אתה מבין", הוא אמר, "זה פשוט שאתה מגיע לחדר כושר בלבוש מרושל". זה היה הרגע שבו הבנתי שאני בעצם לא מבין כלום בחוקים של העיר הזאת.
אור סיגולי (צילום: איליה מלניקוב)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![קנית אותנו בשנ"צ. גלית לובצקי (צילום: איליה מלניקוב)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/02/sizes/galit-lubetzki-im_p_wo_500_750.jpg "קנית אותנו בשנ"צ. גלית לובצקי (צילום: איליה מלניקוב)")
